כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

אני לא מאמינה בך - פרק 25

"אל תגידי לי שהעיניים האלה מתחרטות..". אני אומר כמעט בכאב כשאני רואה את המבט המפוחד שלה ואת העיניים האדומות שלה."תגידי לי שנהנית..". אני אומר כשאני מצמיד את המצח שלי לשלה."נהנית..".

תוכן עניינים 1. אני לא מאמינה בך - פרק 12. אני לא מאמינה בך - פרק 23. אני לא מאמינה בך - פרק 34. אני לא מאמינה בך - פרק 45. אני לא מאמינה בך - פרק 56. אני לא מאמינה בך - פרק 67. אני לא מאמינה בך - פרק 78. אני לא מאמינה בך - פרק 8 9. אני לא מאמינה בך - פרק 910. אני לא מאמינה בך - פרק 1011. אני לא מאמינה בך - פרק 1112. אני לא מאמינה בך - פרק 1213. אני לא מאמינה בך - פרק 1314. אני לא מאמינה בך - פרק 1415. אני לא מאמינה בך - פרק 1516. אני לא מאמינה בך -פרק 1617. אני לא מאמינה בך - פרק 1718. אני לא מאמינה בך - פרק 1819. אני לא מאמינה בך - פרק 1920. אני לא מאמינה בך - פרק 2021. אני לא מאמינה בך -פרק 2122. אני לא מאמינה בך - פרק 2223. אני לא מאמינה בך - פרק 2324. אני לא מאמינה בך - פרק 2425. אני לא מאמינה בך - פרק 2526. אני לא מאמינה בך - פרק 2627. אני לא מאמינה בך - פרק 2728. אני לא מאמינה בך - פרק 2829. אני לא מאמינה בך - פרק 2930. אני לא מאמינה בך - פרק 3031. אני לא מאמינה בך -פרק 3132. אני לא מאמינה בך - פרק 3233. אני לא מאמינה בך - פרק 3334. אני לא מאמינה בך - פרק 3435. אני לא מאמינה בך - פרק 35 36. אני לא מאמינה בך - פרק 3637. אני לא מאמינה בך - פרק 37

יושב עם העיניים פקוחות לרווחה מאחורי ארבעת הקירות האלו,
מקווה שתתקשרי
זאת מציאות אכזרית, כאילו שאין טעם לקוות בכלל

היא מנשקת אותי, מגרה אותי, היא יודעת שהיא מטריפה אותי וקשה לי מאוד לשלוט בעצמי למרות שאני מבקש שתפסיק היא ממשיכה. אני הופך אותנו ומנשק אותה בתשוקה, מנשק את צווארה ויורד לבית החזה ונוגע בה ומנשק את השדיים שלה, יונק אותם אליי והיא מתפתלת.. אני חוזר לנשק אותה.. מתחנן שתגיד לי משהו, שתגיד שזה מוקדם לה.. שהיא עדין צריכה לרפא את הפצעים שלה, מחכה שתגיד לי שמה שאני עושה לה נעים, שהיא בסדר, שהיא אוהבת את התחושה שאני מעביר לה בגוף.
אני יורד למטה מנשק את הבטן הקטנטנה שלה, מנשק את המותנים ומעביר ליטוף עדין ברגליים החלקות שלה. מוריד מימנה את המכנסון הג'ינס יחד עם התחתון וזורק לרצפה.
היא יפיפייה, היא כל כך רכה, הירכיים שלה מושלמות היא בדיוק מה שאני אוהב.
אני מעביר יד באזור הרגיש שלה והיא מצטמררת, רועדת ומשמיעה גניחה קלה למגע שלי באזור שלה. אני חוזר אליה מצמיד את המצח שלי לשלה ונושם, נושם אותה אליי."אני לא רוצה שתחשבי שהבאתי אותך לפה בשביל זה". אני אומר בקול חלש בזמן שאני מלטף את שערה הרך."לא אני לא.. פשוט.. תמשיך". היא אומרת לי כשהיא לוקחת נשימה ומסתכלת עליי. יש לה אומץ של עשרים לוחמים של מג"ב כי אני יודע שבתוך תוכה היא מתה מפחד."ת-פ-ס-י-ק לחשוב יותר מידיי". היא אומרת כשהיא מדגישה את המילים שלה כשהיא אוחזת בפנים שלי קרוב לשלה. אני נעמד מוריד מעצמי את המכנס והתחתונים ונשכב עליה לפני ששוב המחשבות יכרסמו לי את המצפון. אני מנשק אותה בשיא התשוקה, מלטף את גבה, אני נותן לה להתרגל לחום גוף שלי, מלטף את כל הגוף שלה ומנשק אותה בכל מקום. אני תופס את פנייה, מביט בה שנייה ואז נדחק לתוך תוכה והיא משחררת אנחה של תענוג, כך לפחות אני מקווה.
אני לא זז אני נותן לה דקה להתרגל אליי והיא מתפתלת ואני מחייך, לראשונה אני רואה אותה מחוץ לקן השליטה שלה, אני רואה אותה כמו שהיא בחורה עדינה שברירית ומלאת בתשוקות.
אני מהדק את גופה אליי.. יוצא ונכנס בקצב אחיד ולאט לאט רק אחרי שאני בטוח שהיא התרגלה אליי אני מגביר את הקצב שלי וממשיך."את מטריפה אותי". אני אומר בזמן שאני מנשק אותה. "עידן.." היא אומרת את שמי במאמץ כשהיא גונחת בשקט לתוך האוזן שלי.

בייבי, בייבי
אני מרגיש משוגע
ער כל הלילה, כל הלילה וכל היום
תני לי משהו, אבל את לא אומרת כלום
מה קורה לי?

אני מרגיש איך היא מתהדקת סביבי ומתכווצת, אני מחייך ותוך שנייה מתפרק לתוך תוכה בזמן שאני אוחז בפנייה ומנשק אותה בשיכרון חושים ממכר ומטריף. היא כ"כ יפה ואני חושב שאין לה מושג אפילו עד כמה ואני לא מדבר רק על יופי החיצוני, יש לה נשמה ענקית, עדינה שרק רוצה לזרוח ולקבל אהבה כנה ללא אינטרסים. אני מתרומם מימנה ונשכב בצד שלי, היא מתעטפת בשמיכה וקמה לכיוון המקלחת עם הבגדים שלה שהיו על הרציפה. אני רוצה להגיד משהו אבל מרגיש כאילו שהמילים נשמטו מימני.. אני רק מקווה שהלילה הזה יקרב בנינו ולא ירחיק כי אני סקרן לגבייה, לגביי, למה שהיא גורמת לי לרצות ולהרגיש כשאני קרוב אליה."בר.." אני קם ודופק על הדלת של המקלחת. היא לא עונה ולאחר שנייה אני שומע את הזרימה של המים מהדוש. "תגידי לי שאת בסדר.." אני מבקש מימנה והיא שותקת, אני יודע שהיא שומעת. אני פותח את הדלת והיא עומדת כמעט קופאה תחת המים כשהיא נשענת על הקיר. אני מזיז את הדלת ונכנס אליה, נרטב מהמים ומסובב אותה אליי."אל תגידי לי שהעיניים האלה מתחרטות..". אני אומר כמעט בכאב כשאני רואה את המבט המפוחד שלה ואת העיניים האדומות שלה."תגידי לי שנהנית..". אני אומר כשאני מצמיד את המצח שלי לשלה."נהניתי..". היא אמרה בחצי חיוך עצוב. "אז למה את ככה? למה הדמעות האלה?".."מה לא בסדר? ככה אני פורקת עצבים". היא אמרה והדמעות רק התגברו."את הרבה יותר יפה כשאת לא בוכה". אני אומר מחייך ומוחה את הדמעות שלה, לוקח את הספוג ושופך עליו כמות מכובדת של סבון גוף ומעביר אותו על גופה ברכות.

אני לא רוצה לחיות לנצח,
כי אני יודע שאחיה לחינם,
ואני לא רוצה להתאים לכל מקום
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה

ישנו מחובקים כל הלילה, יותר נכון מימה שנישאר מימנו, הספקתי לישון קצת ולחדש כוחות.
הוא המשיך לישון ואני התארגנתי לרדת למטה. לבשתי שמלת מיני צמודה בצבע אדום, פיזרתי שיער והתאפרתי בקלות. כשהייתי למטה ג'ימי קפץ עליי בהתלהבות והחל ללקק אותי.
"בוקר טוב". אמרה לי אישה מבוגרת לשנות ארבעים ושש או שמונה לחייה כשהיא מחייכת אליי.
"בוקר טוב". עניתי לה בחיוך כשהתקרבתי אליה ונישקתי אותה לשלום."בר.. אני ידידה של עידן". אמרתי מובכת. אויש איזה פדיחות! הייתי צריכה לחכות לו.. לעזאזל איך אני אומרת לה שאני ידידה שלו כשאני קצת מעבר אחרי הלילה שעברנו יחד."ליאורה, אני אימא של עידן". היא אמרה בקלילות כשליטפה את ג'ימי שהתקרב אליה."בואי.. נכין יחד קפה". היא אמרה והלכה לכיוון המטבח ואני אחריה."ערכתי כבר את ארוחת הבוקר בחצר, הבנים תכף יתעוררו".."אז כמה זמן אתם מכירים?".
היא שאלה בזמן שהיא בוחשת את הקפה בתוך קנקן מיוחד."לא הרבה.. אנחנו עובדים יחד". אמרתי בחיוך מובך כשאני מנסה למצוא את המילים."החברה של הבתים?". שאלה מופתעת."חח כן החברה של הבתים". אמרתי מגחכת טיפה. זה לא בדיוק סתם חברת בתים זאת אימפריה ענקית של בנייה.
"יפה.. אז את יוצאת עם הבן שלי?". היא שואלת אותי ישירות."חח ואוו את תמיד ישירה כל כך?".
שאלתי בחזרה מסמיקה, מובכת ומתפללת בתוך תוכי שעידן התעורר ותארגן ושירד בקרוב להציל אותי מהשאלות של אימא שלו."בדרך כלל. עידן לא מרבה להביא בחורות לפה אלא אם כן היא מישהי מאוד מיוחדת עבורו". היא אמרה."נטע..".."בואי.."היא קראה למישהי שעברה בסלון."זאת הבת הצעירה שלי נטע.. אתן באותו הגיל אני מניחה". אמרה ליאורה."היי.. עבר זמן מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה". אמרה נטע בחיוך כשהסתכלה עליי."אתן מכירות?". היא שאלה מופתעת.
לא ציפיתי לפגוש אותה כאן, ובטח לא חשבתי שהיא האחות הקטנה של עידן, אני ונטע הכרנו בארצות הברית באחד המעודנים שנהגתי לצאת עם החברים."כן.. גרתי תקופה בארצות הברית".
אמרתי מבלי לפרט יותר מדיי."מה את עושה פה?". היא שאלה סקרנית."אני.." התחלתי להגיד אבל ליאורה כבר עקפה אותי."היא החברה של עידן".."חח וואלה מה את אומרת". היא אמרה טיפה משועשעת."אני מקווה שאתן לא מציקות לה..". אמר עידן כשהתקרב אלינו והסתכל עליי.
"בוקר טוב, חמוד, אני אלך להעיר את אבא שלך.. קדימה תצאו לחצר". היא אמרה ויצאה לסלון.
"אז בר ואתה יוצאים?".. שאלה נטע."אני ונטע הכרנו בנו-יורק.."אני אומרת באי נעימות."לא התעוררתי מספיק טוב כדי לענות לך על השאלה הזאת.. אז ברשותך אנחנו נצא לחצר". הוא אמר כששילב את ידי בידו ומשך אותי החוצה.


יושבת עם העיניים פקוחות לרווחה,
ויש לי דבר אחד שתקוע בראש שלי,
תוהה אם התחמקתי מכדור או שהפסדתי את אהבת חיי

בייבי, בייבי
אני מרגישה משוגעת
ערה כל הלילה, כל הלילה וכל היום
נתתי לך משהו, אבל אתה נתת לי כלום
מה קורה לי?

"עזבת מבלי להודיע לאף אחד". אמרה נטע כשהיא מתיישבת מולי, מסתכלת עליי ובוחנת אותי ומעמידה אותי במצב לא נעים ליד עידן."השארתי המון דברים פתוחים פה שהייתי צריכה לפתור". אמרתי בשיא האלגנטיות כשלגמתי מהקפה."הבנתי. עידן, אתה חושב שתוכל למצוא לי עבודה בתל-אביב, אולי בחברה שאתה עובד בה?". היא שואלת ואני מרגישה את הנשימות המאופקות שלו לנוכח ההכרות שלנו."אני לא מוצאת פה כלום בתחום שלמדתי.. בבקשה". היא מבקשת בקול חנפני.
ליאורה ובעלה מצטרפים לשולחן ומשתתפים בשיחה."כן תעשה לי טובה קח את אחותך שתעשה משהו עם עצמה.. שתלמד או שתעבוד במה שהיא עוסקת במקום להתעסק בשטויות". אמרה ליאורה."את חושבת שיש משהו בשבילה?". הוא שואל אותי לפתע. מאיפה צצת עכשיו עם השאלה הזאת? אל תעשה לי את זה אל תביא את אחותך לשם כדי שתערער אותי לא! אמרתי לעצמי רותחת.
"אממ אני מניחה שכן.. תדבר עם רותי מכוח אדם היא תסדר לה משהו". אמרתי בנימוס."כן רותי.." הוא אמר נאנח כבר חסר סבלנות."ובמה את עוסקת? מזכירה? מוכרנית?". שאלה ליאורה סקרנית.
"אני מצטער..". אמר עידן באי נוחות."זה בסדר". אמרתי מחייכת אליו."כן אני סוג של..". אמרתי והוא הרים גבה ומגחך."למה את צוחק?". שאל גרי אביו."זו עבודה מכובדת ודי קשה אל תתייחסי אליו"
אמרה לי ליאורה."אימא.. בר היא הבעלים של חברת רואבן נדלן ובנייה". אמר עידן."מה זאת אומרת את לא מזכירה רגילה?". שאלה לא מבינה."לא..". אמרתי מחייכת במבוכה."מה התוכניות שלכם להיום?". שאל אביו גרי."נסתובב בעיר, נהיה בים ולקראת הערב נבוא לקידוש". אמר עידן."אני יכולה להצטרף?". שאלה נטע מחייכת אליי."לא.. אולי בפעם האחרת". השיב לה עידן בסבלנות.

אני לא רוצה לחיות לנצח,
כי אני יודע שאחיה לחינם,
ואני לא רוצה להתאים לכל מקום
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה

"אני מצטער אם השאלות של אימא שלי הביכו אותך". אני אומר כשאני אוחז במותניה ומצמיד את המצח שלי לשלה כשנינו עומדים על ספת החוף, כשנינו עם בגדי ים רטובים ויחפים."ההורים שלך נחמדים". היא אמרה מחייכת במבוכה. יש בה תעוזה, חוצפה ובו זמנית ביישנות ומתיקות שממיסה אותי."אל תתרחקי ממני". אני אומר כשהיא מתרחקת ממני ומהמגע שלי."אנחנו לא לבד כאן". היא אומרת כשהיא מסתכלת מסביב."ומה אכפת לי מכולם?". אני שואל כשאני נוגע בפניה וממקד את המבט שלה בי."מה איתנו?". אני שואל והיא שותקת."אני לא מבינה כ"כ את השאלה". היא אמרה מחייכת כשהיא ממשיכה ללכת."הבנת בדיוק מה שאלתי". אמרתי כשאני נעמד מאחוריה ולוחש לאוזניה."מה איתנו?". היא מסתובבת אליי ושואלת אותי בשיא התמימות, תמימות שמעורבבת עם שובבות מהסוג שאני אוהב."אני לא רוצה שתרחיקי אותי מימך.. אני לא רוצה שתיקחי צעד אחד אחורה ברגע שנחזור לתל אביב". אמרתי מסתכל עליה."אני לא חושבת שאני בנויה לקשר פתוח".
היא אומרת כשהיא לוקחת נשימה עמוקה ואז מסתכלת עליי."זה לא קשר פתוח..".."אז מה זה?". היא שואלת כשהיא מתקרבת אליי."אני לא אוהב הגדרות, אני רק יודע שיש לך את היכולת לבלגן לי את החיים למרות שאני די מסודר". אמרתי מחייך."עדין לא ענית לי..". היא אמרה מחייכת."אם את לא בנויה לקשר פתוח, את כן בנויה לקשר רציני?". אני שואל כשאני מרים את המבט שלה אליי."איתך?" היא שואלת."נגיד..". אני אומר מחייך."אתה מכיר את הסיפור שלי עם שחר, נפגעתי המון, הוא השאיר אותי שבורה, מתוסכלת וחסרת ביטחון בעצמי ובעיקר בגברים. אני חושבת שאני עדין לא מוכנה לקשר רציני..".."אז?". שאלתי לא מבין."בוא פשוט נתקדם ככה עד שנינו נבין מה קורה לנו" היא אומרת ואני מחייך. מה עובר במוח של האישה הזאת? מה היא מרגישה? למה כ"כ קשה לה לתת בי אמון ולתת לי את המשוכות להוביל אותה."מסכים" אמרתי בלית ברירה."אבל שתדעי שזה לא להרבה זמן.. כי מתישהו נצטרך לתת שם לדבר הזה שיש בנינו בין אם זה קשר פתוח או קשר רציני יותר..".

אני נראית עצובה בכל המקומות היפים האלו
בייבי, בייבי, אני מרגיש משוגע
אני רואה אותך בסביבה בכל הפנים הריקות האלה
ער כל הלילה, כל הלילה וכל היום
אני נראית עצובה בכל המקומות היפים האלו
תני לי משהו, אבל את לא אומרת כלום
עכשיו אני במונית, אומרת לו איפה אתה גר
מה קורה לי?

אני לא רוצה לחיות לנצח,
כי אני יודע שאחיה לחינם,
ואני לא רוצה להתאים לכל מקום
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה
אני רק רוצה להמשיך לקרוא בשמך
עד שתחזרי הביתה

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Bar
Bar
הפרק מוכן יעלה לקראת הלילה אהובות❤
הגב
דווח
guest
מתיייי המשךךך???
הגב
דווח
guest
וואי דחוף המשך! קראתי את הפרק הזה כבר 7 פעמים
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 20
אני לא מאמינה בך - פרק 20
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 37
אני לא מאמינה בך - פרק 37
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 30
אני לא מאמינה בך - פרק 30
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 28
אני לא מאמינה בך - פרק 28
מאת: Bar
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan