כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מישהו לדבר איתו- פרק 16

דיברנו הרבה על מה שקרה בינינו באותו לילה, זה הרגיש כמו הדבר הכי נכון לעשות בנושא. לא כעסתי עליו, הרגשתי בטוחה יותר מתמיד בקשר שלנו

פרק 16:
משך השבוע בר יחסית מהר, אני ונעם ניסינו לחזור לשגרה. דיברנו הרבה על מה שקרה בינינו באותו לילה, זה הרגיש כמו הדבר הכי נכון לעשות בנושא. לא כעסתי עליו, הרגשתי בטוחה יותר מתמיד בקשר שלנו. ביום שישי בבוקר קמתי בהתרגשות מוזרה, אמיר ואמא שלי היו אמורים להגיע אלינו בערב אבל לא הייתי בטוחה אם זה העניין. לא למדתי באותו הבוקר ויצאתי לשוק לקנות ירקות טריים וגבינות. כשחזרתי הבית נראה לי פתאום מואר מבדרך כלל והאנרגיות שלי היו טובות. נעם ישן בבית שלו הלילה כי הייתה לו פגישה מוקדמת בבוקר עם ניצן.
התחלתי בהכנות- פשטידה, פוקאצ'ה, ירקות בתנור וסלטים. בסביבות 16:00 נעם נכנס מבלי לדפוק הביתה, הוא חיבק אותי חזק "זהו, היא עשתה את ההפלה. זה נגמר" הוא אמר ונישק אותי בקצה הראש "פעם הבאה תיזהר יותר" אמרתי לו בפרצוף רציני והוא גיחך ונישק אותי על קצה אפי "לא בטוח שאני ארצה להיזהר איתך" הוא אמר "תיזהר" אמרתי שוב ופניתי אל הבצק שעל השיש. הוא המשיך לחבק את מותניי "אני אוהב אותך כל כך את יודעת? אני אוהב אותך על איך שאת מתמודדת עם דברים" הוא אמר ונישק אותי בכתף בעדינות ואני הפסקתי לרגע את העבודה והשענתי את ראשי על חזהו "גם אני אותך" לחשתי לו מלאת רגשות.
הוא הלך לדירה שלו והתקלח, אני סיימתי להכניס את הדברים לתנור ואחר כך הוא נשאר לשמור עליהם בזמן שאני התקלחתי. לבשתי שמלה פרחונית בצבע בורדו ונעלתי סנדלי חוטים. הוא לבש חולצה מכופתרת קצרה בצבע תכלת וברמודה חאקי. נשמעה דפיקה בדלת ולאחר שניה מבלי לחכות פרצה נעמה בשמחה "נעם" היא צרחה ורצה אליו. הוא תפס אותה בשתי ידיו וחיבק אותה חיבוק חזק "מה קרה לך ביד?" היא שאלה והעבירה את ידה בעדינות על התחבושת שנכרכה סביב אמת ידו "שום דבר רציני" הוא אמר בחיוך והסתכל עליי במבט נוגה. מיד אחריה נכנסה אימי "אנה" היא אמרה בחיוך וסקרה את הדירה כבפעם הראשונה. היא הייתה פה אולי פעמיים בחמש שנים שאני גרה פה "הדירה שלך מקסימה. מעוצבת בטוב טעם" היא אמר וחיבקה אותי, מגישה אל ידי בקבוק קאווה לבן. "ואתה נעם אני מניחה" היא פנתה אליו ולחצה את ידו "שמעתי עלייך הרבה בעיקר מהעלמה הקטנה שלי" היא אמרה והסתלכה על נעמה שעוד החזיקה בידו באהבה. אחרון נכנס לדירה אמיר, חיבק אותי חיבוק חזק ואחר כך גם את נעם "טוב שאתה כאן" הוא אמר לו בשקט, ניסה שלא אשמע. אבל אני שמעתי, וההבנה שלהם בצורך שלי שנעם יהיה איתי גרמה לחיוכי לגדול.
התיישבנו סביב השולחן וההרגשה הייתה טבעית ומפתיעה- כמו משפחה גדולה שנפגשת אחרי יום ארוך של עבודה. שיחות ונושאית געשו מסביב השולחן- הלימודים שלי, הלימודים של נעם, הלימודים נעמה, עבודה, מחשבות לעתיד, חלומות. הכל דובר בנחת, בשקט, בצחוק.
אחרי שעה קלה של ארוחה השתרר שקט של שובע. עברנו לשבת בסלון, נעם חיבק אותי בעדינות ואני הרגשתי פתאום מאוד ברת מזל שאחרי כל השינויים שכל אחד מאיתנו עבר כולנו יכולים לשבת ביחד ולחייך.
כשהם הלכו ניגשתי להגיח את הכלי ונעם עמד לידי בציפייה שאתן לו להחליף אותי "היה טוב" הוא סיכם "היה טוב מאוד" חזרתי בחיוך על דבריו "ועכשיו אני רוצה לדבר איתך על משהו" הוא אמר ואני הפסקתי להתעסק בכלים והסתכלתי עליו "אני יודע שאולי זה קצת מוקדם לך, אבל פשוט תגידי. אני פשוט לא רוצה שנהיה בנפרד יותר." הוא התחיל להגיד במהירות "אתה מציע לי להתחתן איתך?" אמרת בהרמת גבה וגיחוך והוא צחק צחוק משחרר "בואי נעבור לגור ביחד. אנחנו סתם מחזיקים שתי דירות. אני לא רוצה להיות בנפרד" הוא אמר ואני חייכתי "בוא" אמרתי ברוגע וחיוכו גדל, הוא משך אותי לחיבוק ארוך "בתנאי" אמרתי והוא הסתכל עליי בתהיה "שהבחורה הבאה שתספר לך שהיא בהיריון ממך תהיה אני ולא בנות שצצות בכל פינה" אמרתי לו והוא צחק "מבטיח". יכולתי להישבע שראיתי דמעה קטנה של אושר מבצבצת בקצה העין שלו.
נשארנו ערים עד מאוחר, ישבנו מחובקים במיטה "לאיזה דירה נעבור?" שאלתי אותו "אני אעבור אלייך. את גרה פה יותר שנים" הוא אמר ואני חשבתי רגע "לא" אמרתי בביטול והוא הסתכל עליי מופתע "אז אליי" הוא אמר "לא" אמרתי שוב "בוא נתחיל במקום חדש" הוא הסתכל עליי לרגע מעט מופתע "אני רוצה להתחיל במקום אחר. השכונה הזאת מאוד מבוקשת לא תהיה לנו בעיה למכור את הדירות. אני רוצה התחלה חדשה איתך" אמרתי בביטחון "אוקיי. התחלה חדשה" הוא אמר וחייך. הוא קם והביא מחשב, הסתכלנו על מיני דירות, חשבנו על מאפיינים שחשובים לנו יותר וחשובים לנו פחות, על טווח מחירים, על מספר חדרים.. ואז מצאנו אותה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שרית כהן עקוב אחר שרית
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
איזה כיף שחזרת לכתוב לנו!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
שרית כהן
משהו אחר פרק 2
משהו אחר פרק 2
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מאת: שרית כהן
משהו אחר
משהו אחר
מאת: שרית כהן
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D