כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מה אנחנו עושים?! פרק 33

תפסיקי.. את הורגת אותי, את לא מבינה שזה יהרוס את שנינו.. ?! הייתי נותן הכל כדי להיות איתך, כדי שתהיי שלי באמת, כדי שתהיי פה ותמרחי את הריח שלך על הגוף שלי, כדי להרגיש את השפתיים שלך עליי, כדי להעלם בתוך העיניים שלך.. אני מת מבפנים ליר..

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

ליר..

בראש אני משכנעת את עצמי לקום כדי לחזור הבייתה ולא להתעכב כדי לא לגרום לאבא שלי להשתולל סתם.. אבל משהו בפנים לא נותן לי להתרחק ממנו, לא יכולה לקום מפה, לא רוצה גם..
טוב לי כאן איתו, טוב לי כאן עם הריח שלו שגורם לנפש שלי להתמכר אליו..
טוב לי לשכב בין הידיים שלו, שעוטפות אותי ומחבקות אותי אליו..
טוב לי להרגיש את הגוף שלו צמוד לשלי.
להסתכל לתוך העיניים הצלולות שלו, להיבלע יחד איתו לעולם שניפרד מכל מה שמוכר וידוע..
בזמן שאני חושבת איך להתנתק מהדבר הזה שכל כך טוב לי איתו, אני מרגישה איך הגוף שוקע לתוך עצמו, אני מרגישה את העיניים עייפות..
אני מחייכת לעצמי כשאני שולחת אליו מבט אחרון והוא מביט בי ומחייך אליי את החיוך המטורף שלו..
ממיס אותי ברגע וגורם לי להרגע בין זרועותיו ולהרדם עם הידיעה שהוא בעצמו לא באמת רוצה שאלך מפה..
מתוך שינה אני מרגישה את הקשר העמוק שיש לנפש שלי עם הנפש שלו.. מתוך שינה אני נושמת אותו ופשוט מרפה מהכל..
בשלב מסויים כשהשינה הפכה עמוקה וחזקה, דפיקות חזקות מעירות אותנו..
הלב שלי דופק על מאתיים ואני כבר מריצה את הסרט הכי גרוע בראש..
אני מביטה בו כשהוא מחבק אותי חזק, מסמן לי להיות בשקט..
הוא קם מעליי, לובש את החולצה שלו ומסמן לי להישאר בצד..
"מי זה?"
הוא שואל בשקט רציני כשידיו על הדלת.
"תפתח את הדלת!"
מה לעזאזל הוא עושה פה.. ?!
אני מתקדמת לכיוון הדלת, עצבנית!
מסתכלת על אסי ומסמנת לו לזוז..
אני פותחת את הדלת ועומדת מול אבא שלי, כשהוא עצבני, עם פרצוף שלא ראיתי מיימי.. העיניים שלו שידרו כעס ושינאה וכשהביט בי ראיתי דרכו את האכזבה ממני.. ועדיין, זה לא הזיז לי! יותר הפריע לי שהוא העז לבוא לפה, העז לחפש פרטים על אסי ועל העבר שלו, העז לבוא ולחפש אותו כאן במושבה, העז לבוא עם כל הפוזה שלו ועם עוד שני אנשים שאין לי מושג מי הם, לפה לחפש אותי..
"מה אתה עושה פה?"
"עם כל הכבוד את לא במקום של לישאול שאלות!
תעיפי את עצמך החוצה מפה!"
"תגיד לי השתגעת?! מה אתה מדבר ככה? מה זאת ההתנהגות הזאת?!"
"ליר! תעופי החוצה"
הוא מושך אותי ביד לעבר המירפסת ושני המגודלים האלה חוסמים לי את המעבר לאסי..
אני מצליחה לראות בינהם את הפנים שלו, את המבט שיש לו בעיניים.. את ההשפלה שהוא עובר מול אבא שלי ובא לי למות.. בא לי פשוט לרוץ אליו ולחבק אותו, לא לתת לאף אחד מהם להרחיק אותי ממנו..
"תקשיב טוב חתיכת חרא קטן!
אם אני אראה או אשמע שהתקרבת שוב לבת שלי, נשמת על ידה, החלפת איתה מילה, אני אדאג שתחזור לחור שממנו יצאת! הבנת?!
הבת שלי מחוץ לתחום בשביל בן אדם כמוך!"
אני עומדת מולו לא מאמינה שאלה המילים שהוא צריך לשמוע, לא מאמינה שאלה המילים שיוצאות מהפה של אבא שלי!
אני לא מצליחה לשלוט בדמעות שזולגות על פניי כשהמבטים שלנו מצטלבים ואני מזהה את הכאב שיש בו מהמילים שהוא שומע..
"אבא די, בבקשה די!"
"אל תעזי להתערב! מה חשבת לעצמך אני לא מבין?!"
"אתה לא מכיר אותו.."
"הבן אדם פושע את מבינה בכלל מה זה אומר?! הבן אדם הזה היה מעורב בפגיעה של חיי אדם, עבד עם עבריינים! את עוד מנסה להגן עליו?!"
"כן אני מגנה עליו כי הוא כל כך אחר ממה שאתה חושב"
"ליר, אני לא רוצה לשמוע אותך עכשיו!
תקשיבו לי טוב שניכם עכשיו, אם אני אדע שיש בניכם קשר זה יגמר לא טוב!"
"אתה מאיים עלינו אבא?! זה לא עבריינות עכשיו? זאת לא בריונות ואיום על חיי אדם?!"
הוא סוטר לי..
הוא סוטר לי והפנים שלי עפים לצד השני ואני בקושי מבינה מה קורה סביבי..
אני רק רואה את אסי מנסה להתערב, אני שומעת אותו קורא לי ומנסה להתקדם אליי ושני הגורילות האלה עוצרים אותו ומכניסים אותו פנימה..
אני צועקת בשמו ובוכה, צועקת לו כשכל הגוף כואב מהידיעה שככה מתנהגים אליו, כשככה מדברים אליו, כשאני רואה את השניים האלה גוררים אותו פנימה וסוגרים את הדלת.. כשאבא שלי תופס אותי אני מעיפה את היד שלו ממני ומסתכלת עליו בזילזול.. פעם ראשונה בחיי שאני רואה את אבא שלי מתנהג כמו חיה.. פעם ראשונה בחיי שהוא סוטר לי.. פעם ראשונה שאני רואה את השינאה בעיניים שלו..
"אני לא אתקרב אליו יותר ולא, זה לא בגלל שבאת לכאן ועשית בושות והתנהגת כמו האנשים שהוא עבד אצלהם.. לא בגלל שאני מפחדת ממך, לא בגלל שאני רוצה.. אני אתרחק ממנו בשבילו!
כי לא מגיע לו שיתנהגו אליו ככה שוב, כי לא מגיע לו הזילזול הזה והיחס הזה!
הוא הרבה יותר טוב מהרבה אנשים שמקיפים אותי! מגיע לו יותר טוב מזה!"
הם יוצאים החוצה ונותנים לי את התיק שלי..
הם יוצאים מהמרפסת ואני נשרפת מבפנים שאני לא יכולה להיכנס אליו, לא יכולה להיכנס לחבק אותו, להגיד לו שאני מצטערת..
"קדימה תסעי הבייתה ושאני לא אמצא אותך פה שוב!"
אני מנגבת את הדמעות שלא עוצרות, מנסה לנשום כדי להרגע, אבל הגוף.. הגוף מרוסק, כואב, מת למגע שלו, מת לחיבוק ממנו..
אני יורדת משם ונכנסת לאוטו, אני מסתכלת על מישהו שנראה כמו אבא שלי, נכנס לרכב לידי כששני האנשים האלה מצטרפים אליו..
מאיפה לעזאזל הוא הביא אותם?! מאיפה בכלל עלה לו הרעיון לבוא לחפש אותי כאן.. ?!
מטומטמת, איך הרשת לעצמך להרדם? למה? למה זה היה טוב?!
אלוהים מה אני אמורה לעשות עכשיו? איך אני אמורה לראות שהוא בסדר.. ?
כשאני נוסעת משם אני מחליטה להתקשר אליו כל עוד אני לבד..
אני מחייגת והוא לא עונה..
בבקשה תענה לי..
כשהדמעות מציפות אותי הוא עונה..
"את בסדר?"
אני שומעת את הקול שלו ולא יכולה להחזיק את הבכי שקט יותר.. אני מתרסקת לתוך עצמי ובוכה בכאב שלא ידעתי בכלל שקיים בי..
"ליר, בבקשה אל תבכי! את צריכה להרים את עצמך, לשלוט בחיים שלך ולחזור לחיות אותם!"
"אתה בסדר? הם עשו לך משהו?"
"אני בסדר.. תדאגי לעצמך עכשיו"
"הם הרביצו לך?"
הוא שותק ואני לא מצליחה להפסיק לבכות בקול כשאני יודעת את התשובה..
"אני בסדר זה לא רציני.."
"אני לא יודעת מה עבר עליו"
"הוא דואג לך.. אני יכול להבין אותו.."
"מה להבין?! שהוא מתנהג כמו חיה, בא עם אנשים כדי לפגוע בך, מרים עלי יד!"
"די שמנת בבקשה.. זה גם ככה קשה..
תפסיקי לבכות!"
הוא מדבר אלי בשקט, בקול השקט שלו, ברוגע המטריף הזה שלו ואני לא רוצה לעשות שום דבר עכשיו חוץ מלעמוד מולו ולצלול לתוך העיניים שלו..
"אני כל כך מצטערת אסי.. כל כך מצטערת שאתה צריך לעבור את זה.."
"את לא צריכה להצטער, את לא אשמה.."
"מה יהיה עכשיו?"
"את יודעת מה יהיה עכשיו!"
"אני לא רוצה עיניים כחולות.. אני לא רוצה להתרחק.. איך אני יכולה?!"
"את חייבת.. אין ברירה.."
"אני רוצה אותך, אני רוצה רק אותך! אני לא מוכנה לוותר עליך, לא עכשיו כשאני יודעת שהרגש שלי חזק ממה שחשבתי.."
"ליר! את ואני לא יכולים.. "
הוא עוצר ולא משלים את הממשפט..
"אתה בעצמך לא יכול להגיד את זה"
הוא משחרר אוויר וכשאני משפשפת את פני ריח הבושם שלו חודר לי לגוף..
"הריח שלך על כולי, זה משגע אותי, הייתי עושה הכל כדי לחזור אליך עכשיו, כדי לנשק אותך.. כדי לחבק אותך.. כדי להרגיש את הידיים שלך עליי שוב.."
"תפסיקי.. את הורגת אותי, את לא מבינה שזה יהרוס את שנינו.. ?! הייתי נותן הכל כדי להיות איתך, כדי שתהיי שלי באמת, כדי שתהיי פה ותמרחי את הריח שלך על הגוף שלי, כדי להרגיש את השפתיים שלך עליי, כדי להעלם בתוך העיניים שלך.. אני מת מבפנים ליר.. אבל את ואני לא יכולים להיות ביחד!"
"אז מה.. ? זהו.. ? פה זה מסתיים? פה הסיפור ניגמר?"
"זה אף פעם לא באמת התחיל.."
כשהוא אומר את זה אני מרגישה שהלב שלי נישבר למליוני חלקים קטנים, אני מרגישה שהגוף שלי לא עומד יותר תחת הכאב..
הרגש העמוק הזה שיש לי אליו, הקשר המיוחד הזה שיש לי איתו.. אני יודעת שגם הוא מרגיש אותו וזה כואב יותר..
"להתראות עיניים ירוקות שלי.."
הוא אומר בשקט ומנתק את הטלפון, עוד לפני שאני מספיקה להגיד לו..
שאני אתגעגע אליו..

אני מסתכלת בשעון והשעה שלוש בלילה..
אני לא מאמינה שהוא בא לשם ועשה את מה שעה..
אני פשוט לא מאמינה..
אני יוצאת מהאוטו בסערה כשאבא שלי רודף אחרי וקורא לי.. אני מתעלמת ממנו ונכנסת הבייתה..
אמא שלי יושבת בסלון וכשהיא רואה אותי ככה היא קמה אליי..
"את בסדר? איפה היית?"
"היא הייתה אצלו! אמרתי לך שהיא אצלו!"
"תגידי לי את נורמלית מה עשית אצלו? מה עשית שם אחרי מה שאבא אמר לך?!"
"אני לא צריכה אישור ממכם לאן ללכת! אתם לא מכירים אותו בכלל למה אתם ישר שופטים?!"
"את השתגעת לגמרי? מה לך ולאנשים כאלה בכלל?"
"מה זה אנשים כאלה הוא בן אדם בדיוק כמוני וכמוך, רק שאנחנו עשירים וטחונים בכסף והוא בן אדם שקרע את התחת שלו כדי להצליח!"
"אני לא מסכימה שיהיה לך קשר איתו!"
"ואם כן מה תעשי? תלכי אליו ותרביצי לו כמו שבעלך עשה? תתני לי סטירה כמו שבעלך נתן?!"
"טל אתה השתמשת באלימות? מה זה צריך להיות?"
"רעיה אל תלמדי אותי איך להתנהל עם אנשים כמוהו ואל תלמדי אותי אחרי 25 שנה איך לחנך את הילדה הזאת כשצריך!"
"אני לא ילדה אני בת 25 ויש לי חיים משלי שאתם תלמדו לכבד, אחרת לא תראו אותי פה! והוא בן אדם מדהים, שאם לא הייתם כאלה נוראים אולי הייתם זוכים להכיר!"
אני עייפה מהצעקות מולם, מהמילים האלה שחסרות משמעות עבורם.. אני מסיימת את המישפט שלי ומשאירה את שניהם שם למטה, נסערים.. אני שומעת את אבא מזהיר אותי שוב, שניה לפני שאני טורקת את דלת החדר שלי..
אני ניזרקת על המיטה, עם הבגדים, עם הנעליים, עם הטלפון ביד..
מסתכלת על התיקרה ומרגישה את הדמעות שזולגות על אוזניי..
אני מרגישה את הכאב הזה בחזה, שמשתק את הגוף, שלא משחרר את הרגש הזה של הגעגוע שתוקף בלי שצפיתי לו, כל כך מהר..
אני רוצה אותו, אני רוצה רק אותו, אני יודעת עמוק בפנים שאני לא רוצה שום דבר אחר חוץ ממנו..
ולא.. לא משנה לי כמה שנים הייתי של מישהו אחר, לא איכפת לי שרציתי ותיכננתי עתיד עם מישהו אחר, לא איכפת לי שמצפים ממני להיות איתו..
האהבה לעידן דעכה.. זה קרה מהר, זה קרה במפתיע אבל זה קרה..
אני יודעת שכשהוא יגיע זה שוב יבלבל אותי וכל העבר יתערבב לי, כל הרגשות יצופו בי שוב..
אבל זה לא ישנה את העובדה שהלב שלי רוצה מישהו אחר..
אני מניחה את ידי על הפנים, אני מרגישה אבודה..
אני לא יודעת מה לעשות..
אני קמה ומתהלכת בחדר כשאני בסערת רגשות, לא מצליחה לחשוב על שום דבר חוץ ממנו.. לא מצליחה לחשוב על שום דבר חוץ מהעיניים שלו, מהחיבוק שלו והמגע שלו..
הריח שלו.. אלוהים הריח שלו ממוטט אותי..
אני מקבלת הודעה ורצה לטלפון..
עם ידיים רועדות אני פותחת את ההודעה וקוראת..

-ניתקתי את הטלפון ואני לא שלם עם זה..
קשה לי להתמודד עם משהו שאני מתמודד איתו פעם ראשונה ונראה שהיא ראשונה ואכזרית..
רגש זה משהו שאני לא באמת מכיר מהצד הזה..
למדתי איתך, איך מרגישים באמת!
גם לי זה לא קל, אחרי שלמדתי להרגיש, אחרי שלמדתי שיש דרכים אחרות שאיתך הן לא פחות ממושלמות..
השארת פה את הריח שלך, שמזכיר לי כמה את מיוחדת..
תהיי חזקה ואל תבכי..
כבר מתגעגע אליך, עיניים ירוקות.. -

כשהדמעות מסתירות לי את המסך, אני מתאמצת לקרוא שוב ושוב את ההודעה הזאת, כשהלב שלי דופק כל כך חזק מהתרגשות, כל כך חזק מהמילים שהוא כתב..
מילים שהנפש שלי נאחזת בהן..
מנסה להפנים שאין דרך אחרת, שככה זה צריך להיות..

*******************
פרקקקקקקק אחרי כמה ימים עמוסים בחגיגות!
התגעגעתי אליכם כל כך!
אתם לגמרי חלק ממני!
מעדכנת שבשבועות הקרובים יהיו שינויים בגלל החינה והחתונה שלי שמתקרבים בצעדי ענק!
אשתדל ממש ממש להיצמד לקצב ולהעלות ככל שאוכל..
פרק ארוך מהרגיל כי הכי מגיע לכם!
מה אתם חושבים?
מה יקרה הלאה?
ספרו לי מה אתם חושבים!
אוהבת אתכםםםםם מלאאאא
שיהיה לילה מושלם
נתראה מחר
❤❤❤❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 18 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
רחלי גולדשטיין
רחלי גולדשטיין
וואו איזה סיפור מעלףףף!!! כתיבה מדהימה ❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תודה רבה אהובה שמחהההה לדעת שאת אוהבת❤❤❤
הגב
דווח
M.A ❤
M.A ❤
ואאאאאו גרמת לי לבכות מאושר מטורפת!!!!
הגב
דווח
טען עוד 33 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
הישרדות
הישרדות
מאת: בועז בן לביא
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה