כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 21 ואחרון.

והנה.. היא באה לבדה. גילי בכבודה ובעצמה.

ראיתי את עינייה הכחולות שהבריקו ביחד עם המבט התמים שלה.
"איך שוב הגעת למצב הזה?" שאלה אותי.
אני זוכרת שניהלנו שיחה קצרה בינינו ובסופה היא נתנה לי מעטפה ושמה לי אותה על הבטן.
באמצע השיחה שלנו כשאני שקועה בעינייה היפות של גילי שמעתי את הקול של איתי מתחזק כאילו הוא בא ומתחיל להצטרף לשיחה שלנו.
הוא התיישב לידי במיטה ושם את ידו הגברית על הבטן שלי. ממש הרגשתי אותה ופתאום פתחתי את עיניי וקלטתי את איתי באותה הפוזה רק שגילי נעלמה.
"לאן גילי הלכה" ישר אמרתי בדאגה.
"את ישנת יפה שלי" איתי ענה לי וחיבק אותי.
ניסיתי להתיישר אך לא היו לי כוחות.
איתי עזר לי להתיישב לאט לאט.
"איך שוב זה קורה?" שאל פתאום בנימה של דאגה.
"למה את לא מעדכנת אותי?" הוסיף.
ואני? פשוט בהיתי באוויר.. לא היה לי מה לענות.
לא הבנתי לאן גילי נעלמה לא יכול להיות שזה סתם חלום אני הרגשתי אותה ויכלתי לטבוע בעינייה המהפנטות.
"איפה גילי היא הייתה פה עכשיו"
"גילי איננה.. את חלמת" אמר את זה שוב והרגשתי את הכאפה במילים שלו.
הייתה בינינו שתיקה עד שהרופא ניכנס ואמר לאיתי לצאת.
הוא נתן לי חיבוק ופנה כדי ללכת.
"אבוא לבקר אותך גם מחר" אמר לי.
מסתבר שהשעה כבר הייתה דיי מאוחרת.
"לפני שאתה הולך בבקשה תעזור לי לשכב שוב" בקשתי ממנו.
ראיתי אותו מתקרב ומושך אותי בכתפיי בעדינות למצב שכיבה וכשהסתובבתי בעדינות לצד הרגשתי משהו נופל.
ראיתי מעטפה לבנה.. ממש כמו המעטפה שגילי נתנה לי בחלום ובאותו מקום שהניחה לי אותה.
האם אני הוזה? חשבתי לעצמי.
גילי לא פה באמת.. איתי צודק. אז איך זה יכול להיות?
החזקתי את המעטפה בשתי ידיי והפכתי אותה.
היה רשום שם את השם שלי בגדול כמו הקדשה כזאת.
המעטפה הזאת מוכרת לי.. חשבתי לעצמי.
הסקרנות הרגה אותי ופתחתי אותה.
ואז ניזכרתי.
המעטפה הזאת לא מוכרת לי רק מהחלום.
זו המעטפה שגיא הביא לי.. המכתב שגילי כתבה לי לפני שהחליטה לשים קץ לחייה.
הכתב שלה היה כל כך יפה ותמיד היא הייתה מסודרת.
היו משפטים מודגשים וחלקם בכתב קטן.
החלטתי שאני קוראת את המכתב.
קראתי את כל השורות שלו והתעכבתי על הדברים המודגשים.
"אם את קוראת את המכתב הזה או שסיימת טירונות ונישבעת או שהתרסקת ונתת למחשבות שלך להשפיע עלייך"
המשפט המודגש הראשון שהיא כתבה וכבר התחילו לרדת לי דמעות-איך היא מכירה אותי טוב כל כך.
החלטתי לעצום עיניים ולהמשיך לקרוא מחר אבל אילולא הייתי חתול הסקרנות כבר הייתה הורגת אותי.
אז החלטתי לעבור לשורה המודגשת השנייה:"אני רוצה שתחשבי שאני פה איתך. תזכרי את המילים האלו בגלל זה הם כתובים לך:את יפה כמו שאת, את לא צריכה להרשים אף אחד, יש לך את איתי שמורשם ממך כל פעם מחדש, ואת בין הנשים עם רמת האייקיו הכי גבוה שאני מכירה"
ממש מתחת לשורה הזאת הגיעה שורה פחות מודגשת- "אם הגעת למצב מהעבר שלך - אני מאוכזבת ממך גם מלמעלה תתעשתי על עצמך כבר" הרגשתי את הדמעות שלי שלא מפסיקות לרדת והתאבקתי לא לצרוח מרוב בכי כדי לא להעיר אף אחד מאלו שמאושפזים לידי.
"תפסיקי לבכות" המשכתי לקרוא והרגשתי כאילו היא ממש לידי.
"ותרימי את החיוך היפה שלך"
"וכל פעם שאת נישברת תפתחי את המכתב הזה ותזכרי שאני פה בשבילך".
עמדתי להשבר והרגשתי את החולשה שעוטפת אותי ואז הגעתי לסוף-
"אמרתי לך, הצבא זו מערכת שעלולה לגרום לך להרגיש טיפשה שמנה ומכוערת, אבל זו רק מערכת ואת בן אדם, ואת הבן אדם הכי חזק שאני מכירה כי את נימצאת על הקרקע כשאני בשמיים בדיוק מאותן הסיבות."
ללא ספק המכתב הזה נתן לי את הכוחות הכי גדולים להמשך דרכי.
כיום אני אחריי הצבא.
רצו לוותר לי על השירות אבל נילחמתי בכל כוחי..
אל תתנו לאף אחד להוריד מעצמכם אתם והחברים הקרובים שלכם מכירים אותכם הכי טוב.
ובמיוחד אל תתנו לצבא לעשות את זה - בסופו של דבר השירות יהיה מאחוריכם, אבל את החיים שלכם ממשיכים.
תאהבו את עצמכם - אתם מיוחדים בדיוק כמו שאתם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

בננה ספליט עקוב אחר בננה
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
זה סיפור אמיתי?!
הגב
דווח
בננה ספליט
בננה ספליט
האמת שלא.. אבל ניסיתי להעביר מסר .. מקווה שהצלחתי
הגב
דווח
guest
אה מזל הלחמת אותי...כתיבה מרתקת מחכה לעוד סיפור:)
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 13
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 13
מאת: בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 15
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 15
מאת: בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 14
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 14
מאת: בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת -פרק 8
טיפשה שמנה ומכוערת -פרק 8
מאת: בננה ספליט
פילוסופיה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
אל תדאג לה
אל תדאג לה
מאת: Mia Termapolis
סיפורים אחרונים
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
איך התאוששות קצרה..
איך התאוששות קצרה..
מאת: Natali Beso
על אהבה ונדל"ן
על אהבה ונדל"ן
מאת: Mia N
אגו בשמיים
אגו בשמיים
מאת: אנונימית יפה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema