כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הבחירה פרק 11

ההסתבכות של דוד וההתרחקות של ליבי.

האור על המסך היבהב, באור אדום. אור ששמתי במיוחד בשבילה.
ראיתי על הצג הודעה מליבי "אתה בא?" הרבה זמן שלא ראיתי הודעה ממנה.
חיכיתי להודעה הזו, סימסתי לה חזרה "כן, שנייה" בתכלס היא חיכתה שם איזה חצי שעה, ייבשתי אותה.
עד שהיא לא יכלה לחכות יותר והתקשרה. עניתי ישירות, התגעגעתי לקול שלה ועד לפה יכלתי להריח את הבושם המשגע שלה.
"כמה זמן? יבשת אותי!" היא אומרת בחוסר סבלנות אלהוים יודע איך היא התאפקה חצי שעה.
"חחחח כן כן אני כבר יוצא, רק שנייה" עניתי לה ברגוע.
"אמרת לפני חצי שעה שנייה, אני לא מחכה עוד חצי שעה.."
"טוב טוב יוצא"
ניתקנו ויצאתי, בתכלס לקח לי הרבה זמן להתארגן כי רציתי שהיא תבין, תבין מה היא מפספסת.

***********************************
\\\נקודת המבט של ליבי\\\
נו סעמק כבר עשר דקות אני מחכה לו חסר לו והוא לא יהיה שווה את הזמן הזה.. חשבתי לעצמי.
והינה עבר לה עוד עשר דקות ועוד עשר,
טוב די! חסר לו והוא לא יורד עכשיו, אני מוציאה אותו בכוח מהמיקלחת או מהבית!
התקשרתי מנסה להישמע הכי רגועה שאני יכולה.
סוף סוף הוא יוצא, חצי שעה ייבש אותי ובכינרת לא יבשים ככה.
"אוו, מישהו פה ניזכר שאני קיימת ויצא."
"שקט שקט, בואי לפה. התגעגעתי"הוא ענה בקול המתוק שלו.
התקרבתי לחיבוק ועניתי לו "בכנרת לא יבשים ככה, אני מבינה שרצית להתייפף אבל וואלה זה על חשבון הזמן שלנו ביחד. לא בא בחשבון" עניתי במבט הכי רציני שיכלתי לעשות.
הוא התקרב בחיבוק והסתכל לי בעיניים הרגשתי שאני טובעת בהם. עד שמצאתי את עצמי שנייה מהסחפות לנשיקה.
"טוב לאן הולכים?" שאלתי והתרחקתי במבט של זה לא הזמן המתאים.
"לאן שאת רוצה, לאן בא לך?" ענה בטון מבין.
"באלי ללכת לצוד דגים, לתפוס בנים ולהנות מגיל הטיפשערה עד הסוף!" עניתי להוטה.
"מה יש לך היום מים, דגים כינרת? התגעגת לים אה?"
"כן, כמה זמן לא הייתי שם, אני מתגעגעת לחול הזוהב ולגלים שנוגעים בי.."
"מה למה את לא הולכת לים?"
"בגלל התפרים של הניתוח, אסור לי עדין ללכת לים ולגלוש. אני אומרת לך שברגע שיהיה לי הזדמנות אני אלך לשם.."
והתחלנו להתקדם, זורמים כמו נהר..

******************************************
///נקודת המבט של דוד///
השעה הייתה... טוב היא לא הייתה ידועה לי זה בטוח, אבל ידעתי שכבר מאוחר.
החזיקו אותי כבר יותר משבוע במעצר הזה, אני לא מאמין שאני תמיד נכנס לשטויות האלה.
החרימו לי את הטלפון והמחשב, אין לי קשר לעולם.. אני מקווה שליבי בסדר.
אפילו את זה הם לא מוכנים לומר לי, באח הגדול יודעים יותר.
החקירות לא מפסיקות והם פשוט בטוחים במה שקרה, שאני עשיתי את זה.

דובי שלך . עקוב אחר דובי שלך
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
secret story
secret story
וואווווו!!! לא ציפיתי לזה!!
הגב
דווח
מזי חיימוב
מזי חיימוב
מתחחחח...המשך!!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דובי שלך .
אבא,
אבא,
מאת: דובי שלך .
השיחה האחרונה.
השיחה האחרונה.
מאת: דובי שלך .
בתולה בת 22
בתולה בת 22
מאת: דובי שלך .
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
תבטיחי לי
תבטיחי לי
מאת: Barel Romano
יכול להיות..
יכול להיות..
מאת: ~lily s
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה