כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

השכן שלי - פרק 6

תמיד הייתי אחת שמתאהבת מהר, מאז שאני זוכרת את עצמי. כמו שהתאהבתי מהר, ככה השתעממתי מהר. אבל אדם לא היה עוד אחד מההידלקויות החולפות האלה, כל עוד הוא גר לידי, ידעתי שאין סיכוי שהוא יעלם מהמחשבות שלי.

תמיד הייתי אחת שמתאהבת מהר, מאז שאני זוכרת את עצמי.
כמו שהתאהבתי מהר, ככה השתעממתי מהר.
תמיד היו מצליחים לסחוף אותי, אחרי שנייה הייתי כבר רוצה, כל כך רוצה.
בשניות משהו היה קורה, לא יודעת מה אפילו והם היו נעלמים מהחיים שלי מהר כמו שהם נכנסו.
אבל עם אדם זה היה שונה. אדם לא היה עוד אחד מההידלקויות החולפות האלה, כל עוד הוא גר לידי, ידעתי שאין סיכוי שהוא יעלם מהמחשבות שלי.

בבוקר שאחריי, קמתי בתחושה מוזרה. לא ידעתי כל כך מה לחשוב, מצד אחד כעסתי על אדם על זה שהוא משחק בי ככה. בטח בגלל שאני צעירה ממנו בהרבה אז הוא מרשה לעצמו. אבל מצד שני הרגשתי טוב, כמו אחרי דייט ראשון מוצלח מאוד.
חשבתי על זה שאין לאדם אפילו את המספר פלאפון שלי, בחיים זה עוד לא קרה לי שהתנשקתי עם מישהו מבלי לדבר איתו לפני בפלאפון. פתחתי את המחשב שלי בתקווה שתהיה הודעה בפייסבוק מאדם, אבל לא הייתה כזאת. הסתכלתי מבעד לחלון, הצצתי מעט כדי שבטעות לא יראה אותי. האוטו שלו היה בחנייה והווילון בסלון היה סגור.
החלטתי לזנוח את המחשבה עליו והלכתי לעבודה. היו לי אנרגיות לא יודעת למה אפילו, עבדתי במרץ כל הבוקר.
בשעה 13:00 הייתי תמיד יוצאת לאכול צהריים, או עם החברות מהעבודה, או שהייתי נפגשת עם אמא או אבא באיזו מסעדה קרובה. השעה הייתה 12:45 והתכוננתי לצאת, כבר חשבתי להתקשר לחברה שעובדת לידי ולהיפגש איתה. לפתע קיבלתי הודעה בפייסבוק. זה היה אדם, "את פנויה לאכול איתי צהריים היום?". הוא כאילו ניחש מה השעות בהן אני אוכלת. חשבתי שאני אפילו לא יודעת איפה הוא עובד בדיוק, זכרתי שהוא סיפר שהמשרד שלו נמצא בתל אביב ליד קניון עזריאלי, ואני עבדתי בהרצליה, די קרוב.

פחדתי שזה יהיה מביך או שיהיה לי משהו בשיניים, אבל ידעתי שאני רוצה לראות אותו.
"היי, אני פנויה, איפה ניפגש?" אמרתי וכעסתי על עצמי שאני בסוף תמיד מסכימה להצעות שלו.
"אני אאסוף אותך" כתב אדם. התחלתי להתארגן שמתי קצת בושם שהיה לי בתיק. לא הספקתי אפילו לענות לו והוא כתב "אני למטה, תרדי". מהההה? , מאיפה הוא יודע איפה אני עובדת בדיוק ובאיזה בניין. "מאיפה אתה יודע איפה אני עובדת?" כתבתי והרגשתי כאילו מישהו עקב אחריי כל הזמן הזה.
"אני מצליח לגלות כל מה שאני רוצה אמה, תרדי כבר". מיהרתי לצאת מהמשרד, רצתי לכיוון המעלית ושלי המזכירה בכניסה שאלה אותי לאן אני ממהרת, אמרתי לה שקבעתי עם אמא שלי והיא כבר מחכה לי הרבה זמן למטה. שיקרתי.

לבשתי חולצה מכופתרת בצבע תכלת, הצבע הבליט את השיזוף שלי, עם ג'ינס שחור ונעלי עקב נמוכות יחסית כדי שיהיה לי נוח בעבודה. מזל שהיום הרגשתי יפה אחרת לא הייתי מסכימה ללכת איתו לאכול. הוא חיכה שם עם הרכב השחור שלו, עמד על המדרכה, כאילו כל העולם שייך לאבא שלו. הוא דיבר בפלאפון ולא שם לב שאני מתקדמת לעבר הרכב שלו. הוא צעק קצת שמעתי מבחוץ וראיתי לפי התנועות גוף שלו שהוא כועס על מישהו.
פתחתי את הדלת, נכנסתי וחייכתי. לא אמרתי מילה, חיכיתי שהוא יסיים את השיחה. "טוב אני אחזור אלייך אחר כך אני עסוק" אדם אמר וניתק את הפלאפון.
"שלום לך גברת" אדם אמר ושם את היד שלו על הברך שלי. "שלום גם לך" אמרתי והתמקדתי ביד שלו על הרגל שלי. הוא כל כך חוצפן.

"אני אוהב אותך עם תכלת, את נראית סקסית ככה" אדם אמר והתחיל לנסוע. "תודה רבה" אמרתי וחשבתי לעצמי שאני שמחה ששמתי את החולצה הזאת היום. "אז לאן אתה לוקח אותי לאכול?".
"תחכי בסבלנות אני בטוח שיהיה לך טעים". למה הוא לא אומר לאן? מה זה כל כך משנה לו, כולה מסעדה. הוא פשוט אהב להשאיר הכל מסתורי ומסקרן, מהדברים הקטנים ועד הדברים הגדולים שעניינו אותי.

אחרי 5 דקות של נסיעה שבהן אדם לא הפסיק לצעוק על אנשים בפלאפון, הגענו למתחם שהכרתי בתל אביב. היו שם הרבה מסעדות יקרות, רובן היו מסעדות בשריות, ואני פחות חיבבתי בשר.
"אז אמה, סטייק נשמע טוב עכשיו?". הנהנתי למרות שידעתי שאני אזמין משהו אחר. נכנסו למסעדה די חשוכה בסוף המתחם, היא הייתה גדולה ומפוארת, לא אכלתי פה אף פעם, תמיד המסעדה הייתה נראית לי לא מזמינה במיוחד או יקרה מידי. אדם הכיר את המארחת, היא אמרה לו שלום מאוד ידידותי והכניסה אותנו מיד. בטח גם איתה הוא שכב, היא הסתכלה עליי קצת מוזר. או שהיא בטח רגילה שהוא מביא כל יום מישהי אחרת לפה.
לא היו יותר מידי אנשים במסעדה ושמחתי על כך, רציתי הסבר ממנו על ההתנהגות שלו והתכוונתי לדרוש אותה לא משנה מה. אדם הזמין את הסטייק הכי גדול בתפריט ואני הזמנתי חזה עוף עם אורז.

כשחיכינו לאוכל אדם הסתכל עליי כמה שניות וחייך חיוך מגוחך, הסתכלתי עליו ושאלתי "מה?".
"מצחיק שאנחנו שכנים" אדם אמר. "למה זה מצחיק אותך?" שאלתי ולא הבנתי למה זה כל כך מצחיק. "כי בחיים לא חשבתי שכשאני אגיע לשכונת פרברים כזאת אני אכיר בחורה כמוך".
בחורה כמוני? למה הוא מתכוון? אני מקווה מאוד בשבילו שהוא הולך להסביר את עצמו.
"למה אתה מתכוון שאתה אומר בחורה כמוני?" שאלתי והיה על פניי פרצוף כועס קצת.
"אני מתכוון צעירה ויפה". שוב הוא מתחנף, נזכרתי שאני חייבת הסבר אז שיניתי נושא מהר.
"תראה אדם אני הסכמתי לאכול איתך היום כי אני רוצה שתסביר לי בבקשה מה אתה רוצה ממני, אתה לא מובן, פעם מנשק אותי, פעם נעלם, וחשבתי שיש לך בכלל חברה...".
אדם חייך והרגשתי שהוא חושב מה לומר. פתאום הגיעה המלצרית, גם היא הכירה את אדם, היא הייתה יפה ללא ספק, ראיתי שהיא בוחנת אותנו ומתה לדעת אם אני הבת זוג שלו.
היא הגישה לנו את האוכל והגניבה חיוך לאדם, באה בדיוק בזמן כדי להציל אותו. אבל אני אתעקש.

"לא ענית על השאלה שלי אדם" אמרתי בביטחון. "אני יודע" החיוך ירד לו מהפנים.
"זאת שראית היא לא חברה שלי, אין לי חברה. תראי, אני לא אחד שמתמסד, אני גם לא מתכוון להתחתן אני חושב שמוסד הנישואים לא מתאים לכל אחד" אדם אמר ברצינות. "אבל אני רואה אותך ובאלי עלייך, זאת בעיה?".
נשארתי בהלם ממה שהוא אמר, לא תכננתי להתחתן איתו אבל מה הקטע שהוא לא מתמסד? , אז בחיים לא הייתה לא חברה? , הוא משתעשע כל פעם עם מישהי אחרת ואז זורק אותן? . כעסתי על זה לא יודעת למה, רציתי פשוט לקום וללכת. שכחתי בכלל מהמשפט האחרון שלו. כשחשבתי עליו פתאום עברה בי צמרמורת נעימה כזאת, גם לי היה בא עליו, כל כך, כל פעם שראיתי אותו דמיינתי אותו נוגע בי ואומר לי דברים יפים עם הקול החודר הזה שלו. הוא היה אל פשוט.

פתאום שמתי לב ששתקתי כבר הרבה זמן. "אמה את בחיים?" אדם שאל וצחק קצת.
"כן, אני פשוט לא יודעת מה לומר".
"אני יודע שגם לך בא עליי, אחרת לא היית יושבת פה ואוכלת איתי ולא היית מציצה עליי מהחלון כשהגעתי לשכונה". הוא עלה עליי, זה ברור שאי אפשר להסתיר כלום מגבר כמו אדם. הוא ידע שאני רוצה אותו ובגלל זה היה לו קל כל פעם לעשות לי את זה.
הפעם הייתי נראית קצת מבוהלת ממה שהוא אמר ופשוט שתקתי. המשכנו לאכול והסתכלנו כל פעם אחד על השני.
"אמה, השתיקה שלך אומרת הכל" אדם אמר וקרץ לי.
לא דיברתי עד שסיימנו לאכול ואז ביקשתי ממנו שיזמין חשבון כי אני חייבת לחזור לעבודה, לא שמתי לב לזמן כשהייתי איתו. אדם הזמין חשבון ויצאנו לכיוון הרכב שלו, הוא הניח את ידו על הגב התחתון שלי ועצר אותי מללכת מהר כל כך. פתאום עצרנו והוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי, ככה מול כל העולם, באמצע תל אביב. נזכרתי במה שהוא אמר, וכעסתי לרגע, אבל אחרי שנייה שכחתי מזה ונסחפתי אליו.
"איך את רק בת 22? את מדהימה" אדם אמר, לקח לי את היד והוליך אותי לעבר הרכב שלו.

סוף סוף נגמר היום והייתי בדרך הביתה, כל היום חשבתי על אדם וחיכיתי כבר להיתקל בו ברחוב שלנו. אבל זה לא קרה. כשנכנסתי הביתה הרכב שלו לא היה בבית ואני הלכתי לנוח קצת.
כשיצאתי למכון כושר בערב הייתי בטוחה שאני אראה אותו, אבל הרכב שלו עדיין לא היה בבית. זה היה ממש מוזר, הוא בדרך כלל מגיע בשעות האלה הביתה.
התאמנתי חזק והזעתי הרבה, הרגשתי שאני צריכה לפרוק קצת מתחים.

כשהחניתי את הרכב ליד הבית, ראיתי את אדם בדיוק מחנה את שלו. נשארתי באוטו כדי שהוא לא יראה אותי ככה מזיעה והסתכלתי עליו, הוא לא שם לב לרכב שלי.

אדם לא היה לבד. היא הייתה איתו, הבלונדינית שלו.
זאת שהוא אמר שהיא סתם בשבילו.
היא ירדה בחיוך מהרכב עם העקבים הגבוהים שלה והוא אחריה מחוייך.
ואני?
ישבתי ברכב ורציתי להיעלם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss Writer עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Hagar Shani
Hagar Shani
פרק נוסף בבקשה
הגב
דווח
קולמוס הלב ..
קולמוס הלב ..
יהיה עוד פרק היום?
הגב
דווח
Tamar Revivo
Tamar Revivo
מהממם , מתי עוד פרק
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Miss Writer
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
מאת: Miss Writer
לא יכול לחשוב על זה
לא יכול לחשוב על זה
מאת: Miss Writer
אני יודע, הייתי אפס
אני יודע, הייתי אפס
מאת: Miss Writer
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D