כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

השכן שלי - פרק 5

אדם ידע לומר לי בדיוק מה שרציתי לשמוע, הוא שיגע לי את הראש. הוא רצה שאני אשחק את המשחק שלו כמו שאר הבנות, הוא רצה שאני אענה לכל גחמה שלו והוא רצה שפשוט ארצה אותו, אבל אי אפשר לרצות את אדם. הרי אדם לא יכול להיות שייך לאף אחת, כזה הוא.

השעה הייתה 4 וחצי בבוקר, אחרי שנפלתי למיטה לפני שעה הייתי חייבת לקום לפיפי, הדלקתי את האור בחדר שלי כדי שלא אפול.
נזכרתי שאדם חזר היום הביתה עם הבלונדינית שלו, ואז ראיתי מהפתח הקטן בווילון שהאור בחדר של אדם דלוק.
לא רציתי לדמיין לעצמי מה בטח הם עושים שם, בחדר החטאים של אדם, בטח לא הטריד אותה שהיו עוד מיליון כמוה בחדר הזה.

הגיע שוב יום שישי, היום היה לי חשק לצאת ולשתות קצת, עבר עליי שבוע קשה בעבודה הייתי חייבת את זה לעצמי. קבעתי עם החברות שנצא לפאב החדש שפתחו בתל אביב ששמענו שהוא טוב.
הספקתי גם ללכת לחוף הים, כשחזרתי הייתי מורעבת ופניתי ישר למטבח לאכול משהו. שמעתי את אמא שלי בסלון מדברת עם אבא שלי, הם ריכלו על מישהו, אמרו שאולי כדאי שיזמינו אותו פעם לארוחת שישי כי הוא תמיד לבד. הם דיברו על אדם. היה קל לנחש. אמא שלי מזמינה אותו לארוחת שישי? היא משוגעת? התערבתי בשיחה ואמרתי להורים שלי שהוא בכלל לא מסכן, והם כמובן כעסו עליי שאני מתנהגת כמו ילדה קטנה ולא הבינו למה זה מפריע לי.

"אדם! ערב טוב, תיכנס!", אבא שלי פתח את הדלת וקיבל את פניו של אדם. אדם החזיק בקבוק יין, בטח הרגיש חובה להביא משהו וכמובן שהוא לא יודע להכין עוגות אז יין היה צפוי. הוא לבש חולצה מכופתרת לבנה, נראה חגיגי בזמן שכולנו בדרך כלל לובשים פיג'מות סביב שולחן האוכל בשישי בערב. הוא היה שזוף, סומק ורוד עטף את לחיו, הבנתי שהוא היה בים היום, בטח הלך לגלוש, או לשבת בחוף ליד הדוגמנית שלו. עזרתי לאמא שלי לסדר במטבח ולא אמרתי לו שלום, אבל הוא נכנס למטבח "במיוחד" כדי לומר לי שלום. "היי אמה, מה קורה?". אמרתי היי וחייכתי. זה מספיק לו, הוא לא צריך עוד מידע, אמא שלי עשתה לי פרצוף כועס, אבל זה לא היה אכפת לי.

ההורים שלי כל הערב חקרו את אדם, שאלו אותו כמעט כל דבר שאפשר לשאול, מאיפה הוא בא, מי ההורים שלו, איך בעבודה, למה הוא עוד לא התחתן וכל מיני שאלות חצופות שמתאים לאבא שלי לשאול. אדם לא סיפר יותר מידי, תמיד הוא השאיר מקום לסקרנות. חיכיתי שהוא יזכיר את "החברה" החדשה שלו, אבל הוא לא הזכיר וזה הרגיע אותי. אח שלי הקטן התלהב ממנו וכל הזמן שאל אותו על הגלישה.
הסתקרנתי מאוד לדעת איך אמא שלו, או אם יש לו אחים, אבל על המשפחה שלו הוא לא נתן מספיק מידע. הם גרים באיטליה לפי מה שהבנתי והוא לא כל כך בקשר איתם. כל כך רציתי לדעת למה הם לא בקשר ומה קרה, אבל ידעתי שהסקרנות שלי כנראה תישאר לנצח.

הארוחה נמשכה די הרבה זמן, תה ועוגות אחר כך, השעה הייתה כבר 10 והייתי חייבת לעלות להתארגן. ההורים שלי שנאו שאני עושה את זה, אבל רציתי כבר לברוח מהארוחה המביכה הזאת.
"סליחה שאני קמה ככה, אבל אני חייבת להעלות להתארגן, אני צריכה לצאת עוד מעט", אמרתי ולקחתי את הכוס שלי למטבח. אדם ישר קפץ ושאל "לאן את יוצאת?". סיפרתי על הבר החדש שפתחו והוא חייך ואמר "תהני".
עליתי למעלה להתארגן, לבשתי את החולצה החדשה שקניתי אתמול וחצאית מיני בצבע צהוב, היה לי חשק לשים צבעים בהירים ולהדגיש את השיזוף. אחת החברות אספה אותי ונסענו. חשבתי בדרך על אדם, למה הוא לבד פה בארץ בלי המשפחה שלו, מי זאת הבחורה שישנה אצלו כבר יותר מחמש פעמים ולמה לעזאזל הוא התחיל איתי ואחר כך נעלם.

השעה הייתה 1 בלילה, הייתי כבר אחר כוס יין אחת. הבר היה נחמד מאוד, הרבה אנשים מכל מיני גילאים, אהבתי את זה. אהבתי לא לראות הרבה אנשים שאני מכירה כשאני יוצאת, לא יודעת למה. אולי הרגשתי שלרגע אני בורחת מהמציאות המשעממת שלי.
הלכתי לשירותים עם חברה, כי אנחנו לא אוהבות ללכת לבד, חיכיתי לה מחוץ לשירותים והחזקתי לה את התיק. פתאום ראיתי מישהו שאני מכירה נכנס לשירותי גברים, חשבתי שאני מדמיינת, אבל זה היה אדם! מה הוא עושה פה?

הוא הזיז את הראש לאחור וראה אותי. "היי אמה". היי אמה? , אתה רציני איתי עכשיו, מה הוא עושה פה ובאיזה חוצפה הוא בא לפה, הוא מנסה לצחוק עליי? , אני מקווה שהוא לא עם החברה שלו כי אני בכלל אשתגע. "מה אתה עושה פה?" שאלתי בטון נחמד ולא הראתי שאני כל כך מופתעת. "סיפרת היום על הבר שהוא נחמד, חשבתי לנסות, אני פה עם חבר" אדם אמר כאילו כלום.
"יפה לך, טוב אני הולכת, תעשה חיים", התקדמתי לשירותים כדי לא לעמוד בחוץ ולדבר איתו. "חכי אמה", אדם החזיק לי את היד ולא נתן לי להיכנס חזרה לשירותים. "מה אתה רוצה?" שאלתי.
"אני אשמח אם תשבי לדבר איתי קצת ותתני לי להזמין אותך לכוס יין, אני זוכר שאת אוהבת יין אדום". יופי שהוא זוכר, אני מקווה שהוא גם זוכר איך הוא התנהג.
"אני לא מעוניינת, אני פה עם חברות, אבל תודה על ההזמנה בכל זאת" חייכתי חיוך מזויף ונכנסתי לשירותים.

הוא כל כך מעצבן אותי, מה הסיבה שהוא בא לפה בכלל? מה חברה שלו הבריזה לו היום אז הוא חשב לבוא להציק לי. חזרנו לשבת על הבר עם שאר החברות, חיפשתי את אדם בעיניים, רציתי לראות איפה הוא יושב, אבל לא הצלחתי לראות אותו.
אחרי כמה דקות הברמן פנה אליי והביא לי כוס יין, אמרתי לו שלא הזמנתי יין, והוא אמר "זה מהבחור עם החולצה הלבנה שיושב שם" והצביע על אדם.
חברות שלי התחילו לצרוח ולצחוק ושאלו אותי מה הקטע שאדם פה בכלל ולא אמרתי, ומה הקטע שהוא מזמין לי כוס יין. הייתי עצבנית ולא רציתי לענות לאף אחת, קמתי עם הכוס יין והלכתי לשולחן של אדם. הבנות הסתכלו בסקרנות מה אני הולכת לעשות.

"אני לא רוצה יין, תודה" אמרתי לאדם ושמתי לו את הכוס יין על השולחן שלו. אדם עטה על פניו פרצוף מופתע, הרגשתי טוב עם עצמי והסתובבתי חזרה. אדם קם ועמד מלפניי. "אמה את מתנהגת לא יפה לאחרונה, קרה משהו?". קרה משהו? הוא צוחק עליי נכון? .
"לא קרה כלום אדם, אני פשוט לא מחבבת גברים בסגנון שלך, תבין את זה". חייכתי. כנראה הכוס יין עשתה אותי קצת אמיצה. אדם החזיק אותי במותן וקירב אותי אליו "אני בטוח שקיבלת עליי רושם לא טוב, בואי נתחיל מההתחלה מה את אומרת?". הרחתי פתאום את הריח של הגוף שלו, היה לו מין ריח מיוחד כזה של בושם ושל עור נקי, זה סחרר אותי לכמה רגעים ואז חזרתי לקרקע יציבה.
"אני אומרת שלא" והלכתי.
חזרתי לשבת עם החברות, הן כל כך חיכו לשמוע מה הקטע שלי ושל אדם, ומה קרה פה עכשיו. לא היה לי חשק לספר כלום ופשוט אמרתי שהוא דפוק ואין לי כוח לדבר על זה.

אדם הרס לי את הערב, לא הפסקתי להסתכל עליו והוא עליי, רציתי כבר ללכת הביתה ולשכוח ממנו.
פתאום ראיתי כמה חברים שלומדים איתי והם ניגשו לומר לי שלום וישבו איתנו קצת. הם היו חמודים וחברות שלי התחברו אליהם מיד. אחד החברים היה זה שלמד איתי בבית אותו יום שאדם ראה.
הוא ישב לידי, דיברנו וצחקנו הרבה, הוא היה מצחיק היה כיף איתו תמיד. לפתע הרגשתי יד נוגעת לי בגב, זה היה אדם. "אמה בואי רגע" אדם אמר עם פרצוף כועס. קמתי והלכתי אחריו.
"אני רוצה להחזיר אותך הביתה את לא במצב של לנהוג ואני לא סומך על החברות שלך". איזה חוצפן, מי הוא שיחליט אם אני במצב של לנהוג? או יחליט שחברות שלי לא אחראיות. "אדם אני בסדר גמור תלך הביתה ותעזוב אותי בשקט!".
"אני לא רוצה לעזוב אותך בשקט, אני דואג לך, את באה איתי עכשיו הביתה" הוא החזיק לי את היד והרגשתי את היד הנעימה שלו, היא תמיד הייתה עושה לי צמרמורת בכל הגוף.

זה היה ברור שאני אסכים בסוף. אמרתי שלום לחברות שלי ויצאתי החוצה אחרי אדם. הוא היה כל כך חתיך ראיתי איך כל בחורה שעוברת לידו מסתכלת עליו, בטח בגלל זה הוא מתנהג ככה.
נכנסנו לאוטו של אדם, הוא הניע ונסע. "אז מה אמה, את ממש שונאת אותי אה".
"אני לא שונאת אותך אדם, אני פשוט לא אוהבת את ההתנהגות שלך". כעסתי על מה שהוא עשה.
ישר קפצתי ושאלתי "מה עם החברה הבלונדינית שלך?". יצאתי שוב סטוקרית אבל לא יכולתי שלא לשאול עליה. "על מי את מדברת?" אדם שאל. "על זאת שבאה אלייך ונשארת בלילה כל הזמן".
"אהההה, היא לא חברה שלי". הרגשתי הקלה קלה, אבל למה היא באה כל כך הרבה, הוא בדרך כלל לא נותן לאף אחת לבוא יותר מפעם אחת. אבל העדפתי לא לדבר עליה יותר.
המשכנו ליסוע, השתיקה הרגה אותי אבל לא ידעתי על מה לדבר. הגענו הביתה. הוא יצא מהר מהאוטו ובא לפתוח לי את הדלת. יצאתי מהאוטו, "תודה על הטרמפ, לילה טוב אדם" הייתי עייפה כבר ורציתי להיות במיטה. לפתע אדם עמד מולי, "ככה את אומרת לי לילה טוב?".
צחקתי ולא הבנתי מה הוא רוצה, לפני שהספקתי לומר משהו, אדם נישק אותי ואז נעלם לו כאילו לא היה. הוא נישק אותי ונעלם. שוב פעם. ואני עמדתי שם בהלם. שוב פעם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss Writer עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
רחלי גולדשטיין
רחלי גולדשטיין
סיפור מהמם!! אהבתי ❤❤
הגב
דווח
שובל דבוש
שובל דבוש
זה מושלם כל כך
היה שווה לחכות
אבל מה הוא כזה מנסה להיות קשה להשגה זה מעצבןןן
הגב
דווח
קולמוס הלב ..
קולמוס הלב ..
ממש יפה
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Miss Writer
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
מאת: Miss Writer
לא יכול לחשוב על זה
לא יכול לחשוב על זה
מאת: Miss Writer
אני יודע, הייתי אפס
אני יודע, הייתי אפס
מאת: Miss Writer
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
hard work is the supply of happiness
hard work is the supply of happiness
מאת: Linixn Peng
יולי שלך
יולי שלך
מאת: איב ...
הייטק, אנחנו צריכים לדבר..
הייטק, אנחנו צריכים לדבר..
מאת: Roi Lance
לרוץ רחוק ממך
לרוץ רחוק ממך
מאת: סתם אחת
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer