כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

עד שתחזור 44

״אולי תתחתן כבר? עד שיש מישהי שאני אוהבת״

תוכן עניינים 1. עד שתחזור2. עד שתחזור 23. עד שתחזור 34. עד שתחזור 45. עד שתחזור 56. עד שתחזור 67. עד שתחזור 7 8. עד שתחזור 8+9 (פרק ספיישל)9. עד שתחזור 1010. עד שתחזור 1111. עד שתחזור 1212. עד שתחזור 1313. עד שתחזור 1414. עד שתחזור 1515. עד שתחזור 16+17 (ספיישל)16. עד שתחזור 1817. עד שתחזור 1918. עד שתחזור 2019. עד שתחזור 2120. עד שתחזור 22+23 (ספיישל)21. עד שתחזור 2422. עד שתחזור 2523. עד שתחזור 2624. עד שתחזור 27+28 (ספיישל)25. עד שתחזור 2926. עד שתחזור 3027. עד שתחזור 3128. עד שתחזור 3229. עד שתחזור 3330. עד שתחזור 34+35 (ספיישל)31. עד שתחזור 3632. עד שתחזור 3733. עד שתחזור 3834. עד שתחזור 3935. עד שתחזור 4036. עד שתחזור 4137. עד שתחזור 42+43 (ספיישל)38. עד שתחזור 4439. עד שתחזור 4540. עד שתחזור 4641. עד שתחזור 4742. עד שתחזור 48+49 (ספיישל חגיגי)43. עד שתחזור 5044. עד שתחזור 5145. עד שתחזור 5246. עד שתחזור 5347. עד שתחזור 5448. עד שתחזור 5549. עד שתחזור 5650. עד שתחזור 5751. עד שתחזור 5852. עד שתחזור 59+60 (ספיישל) 53. עד שתחזור 6154. עד שתחזור 6255. עד שתחזור 6356. עד שתחזור 6457. עד שתחזור 65+66 (ספיישל)58. עד שתחזור 6759. עד שתחזור 6860. עד שתחזור 6961. עד שתחזור 7062. עד שתחזור 7163. עד שתחזור 7264. עד שתחזור 73 ואחרון

פרק 44:
-יום שישי-
אני עומדת מול המראה בחדר שלי ושל עידן ומתאפרת. הוא בינתיים מסדר את השיער שלו. אני לובשת שמלה שחורה ארוכה ומורחת מסקרה על הריסים שלי. אני מסיימת ומתיזה על עצמי בושם, ואז אני מסתכלת במראה ועידן שם את הראש שלו על הכתף שלי, ומנשק אותי בצוואר. "את באמת שמה את הבושם הזה עכשיו? אני לא שולט בעצמי" הוא אומר וממשיך לנשק, אני מלטפת אותו וצוחקת. השיער שלי אסוף בגולגול מרושל, משאיר את הצוואר שלי חשוף לעידן. הוא ממשיך לנשק אותי ויונק את הצוואר שלי. אני גונחת בשקט. "עידן אנחנו צריכים לזוז" אני מנסה לומר בין הנשימות ההולכות וגוברות שלי. הוא לא מתייחס למה שאני אומרת וממשיך לנשק אותי, ותופס אותי במותניים. "נו עידן" אני אומרת ומתנתקת ממנו. הוא נשאר בחדר בידיים ריקות ומבט מיואש. "נו בוא כבר, אנחנו נאחר, זה מה שחסר לנו" אני אומרת מקצה המסדרון. הוא בא ולוקח את המפתחות של האוטו שלו מהדלפק. אני מתקרבת אליו ומסדרת את הצווארון של החולצה המשובצת שלו והוא דופק לי נשיקה קטנה על השפתיים. אנחנו יוצאים מהבית ונכנסים לאוטו. הוא מתניע את האוטו ויד אחת שלו מונחת על ההגה, והשנייה כרגיל בין הירכיים שלי. אחרי חצי שעה שהוא נוהג אנחנו מגיעים לבית של דוד ואיריס, ועידן מחנה את האוטו מול החצר. הוא יוצא מהאוטו ובא לדלת שלי כדי לעזור לי לצאת עם השמלה. אנחנו נעמדים מול הדלת ועידן מצלצל בפעמון. דוד פותח לנו ואנחנו נכנסים. "שלום לזוג המלכותי" הוא צוחק ומנשק אותי על שתי הלחיים, ואז טופח לעידן על השכם. אנחנו נכנסים ודור וליה עומדים מולנו. ליה לובשת שמלה לבנה ודור לובש מכופתרת אפורה. אני מחבקת את ליה ואז את דור. ואז איריס מגיחה מהמסדרון. "שלום יפים שלי" היא אומרת ומחבקת ומנשקת אותי ואז את עידן. צלצול נוסף בדלת נשמע, ודוד פותח וההורים שלי עומדים בפתח. הם נכנסים ומתחבקים עם דוד, ואז עם ליה ודור וניגשים אלינו. "ילדה שלי" אמא שלי אומרת ומנשקת אותי על הלחי בעוד אבא שלי ועידן מתחבקים. ואז הם מתחלפים ואבא שלי מחבק אותי ואמא שלי מנשקת את עידן על הלחי, "אתה נעשה חתיך יותר מיום ליום, איך אתה?" היא שואלת אותו בנימה של דאגה. "יותר טוב אפרת, עמיתי שומרת עליי מקרוב" הוא אומר ומחייך. איריס מתקרבת לכיוון שלנו. "היי מותק מה נשמע?" אמא שלי אומרת והן מתחבקות, ואז איריס מחבקת את אבא שלי. צלצול נוסף נשמע בדלת, וסבא וסבתא של עידן וליה, סמי ורחל, עומדים בפתח הדלת. הם נכנסים ומנשקים את דוד, ואז את ליה ומחבקים את דור. הם מתקרבים אלינו ומחבקים את ההורים שלי ואת איריס. עידן מתכופף אליהם ומחבק אותם וסבתא שלו מנשקת אותו 2 נשיקות על הלחי. "איך גדלת, איזו אישה יפה את" רחל אומרת לי ואני מנשקת אותה על הלחי. "מה שלומך רחל? מזמן לא ראיתי אותך" אני אומרת, "הכל בסדר ברוך השם, את שומרת על הנכד שלי?". "ברור, לא נותנת לו לברוח" אני צוחקת. "ואתה, אולי תתחתן כבר? אני רוצה לראות אותך מתמסד, עד שיש מישהי שאני אוהבת" היא אומרת לעידן ואני מסמיקה. את האקסית שלו, יובל, היא לא אהבה בכלל, יש לה אינסטינקטים של סבתא מרוקאית שיודעת מה הכי טוב בשביל הנכד שלה. "סבתא למה לליה את לא מציקה?" הוא אומר ואני צוחקת. "כי ליה לא מקוחה כמוך" היא אומרת. מקוחה זה קשה במרוקאית. אני צוחקת. "בסדר, אל תדאגי, זה יבוא" הוא אומר ומנשק אותה על הלחי. אנחנו מתיישבים סביב השולחן, עידן יושב מולי ואני יושבת ליד ליה. אמא שלי ואיריס מניחות בהדרגה את הצלחות שעמוסות באוכל על השולחן. דוד עומד ואיתו כולנו קמים והוא מתחיל לקרוא את התפילה של קידוש יום שישי. "... סברי מרנן" הוא מזמר ואנחנו עונים לו "לחיים". כוס היין עוברת בין יושבי השולחן. ואז נשמע צלצול בדלת. מי זה יכול להיות? כולם כבר כאן. עידן קם לדלת ופותח אותה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מזי חיימוב
מזי חיימוב
המשךךךך...בטח אח של וחזר!!!
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
המשך עלה :)
הגב
דווח
Batel Yosef
Batel Yosef
מחכה לפרק הבא
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
יולי שלך
יולי שלך
מאת: איב ...
הייטק, אנחנו צריכים לדבר..
הייטק, אנחנו צריכים לדבר..
מאת: Roi Lance
לרוץ רחוק ממך
לרוץ רחוק ממך
מאת: סתם אחת
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay