כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

נימוסים במעלית- פרק 20

״לא מאמינה שחבר שלי כזה תותח....״. ״אני חבר שלך?״ הוא מתמקד דווקא בחלק הזה במשפט.

-״יאלה קום.. בוא נתקלח אנחנו נוראיים.
לא עשינו כלום היום וכל היום בילינו במיטה, לפחות בוא נתנקה ונאכל ארוחת ערב.״
אני אומרת ותוך כדי מקימה אותו אחרי שאת כל היום בזבזנו פה במיטה.

בזמן שהוא קם והתקלח אני עליתי הביתה התקלחתי מהר ולבשתי את הבגדים הכי יפים שקלטתי בזווית העין בארון.
אחרי רבע שעה שתינו כבר היינו מוכנים ולבושים.
הוא לקח אותי לאוטו שלו ושאל:
״לאן הולכים?״
-״אממ לא יודעת..״ אני אומרת ויודעת בדיוק לאן אני רוצה ללכת.
״אני כל כך מכיר אותך שאני יודע שאת כבר יודעת לאן את רוצה ללכת.״ הוא אומר כאילו קרא הרגע את המחשבות שלי.
-״ אתה לא יאומן.״ אני מתרגשת.
-״אממ.. בוא לפטיסו.״
״לפטיסו.״ הוא עונה ומתחיל לנסוע.

-״תגיד.. עכשיו עולה לי שאלה שלא שאלתי אתמול..״ אני נזכרת לפתע במשהו שרציתי לשאול.
״תשאלי.״
-״אם זה לא מההורים שלך.. כל הכסף וההצלחה.. אז מאיפה?״
״אוקי... אמ.. ממני.״ הוא עונה ומסיט את עיניו מהכביש כדי להסתכל עליי לשניה.
-״מה זאת אומרת ממני? לוטו? טוטו? זכיה במשהו?
מאיפה הסכומים האלה של הכספים לגבר בגיל 27? יש לך פאקינג עסק מצליח בטירוף ובית מעוצב בבניין יוקרה בתל אביב!״
״גם הבית שלך בבניין יוקרה בתל אביב!״ הוא עונה.
-״כן רק שהוא לא שלי... והוא מושכר.. וההורים שלי עוזרים לי לשלם עליו.״ אני צוחקת.
״מפונקת מגעילה למה את לוקחת מהם כסף?״
-״אני לא מפונקת.. זה הם מתעקשים.. אתה לא מכיר את ההורים שלי..
תמיד רוצים לתת לי את ההכי טוב שיש.. אבא שלי כזה דואג ואוהב..״ אני מפסיקה מהר את מה שאמרתי עכשיו ונזכרת באתמול, מרגישה שחיטטתי לו בפצע ועשיתי טעות גדולה.
״הכל בסדר את יכולה להמשיך..״ הוא אומר וצוחק, מבין שעצרתי באמצע כי אמרתי את זה בטעות.
-״אני מצטערת.. לא יודעת מאיפה זה יצא לי דווקא אחרי שאתמול דיברנו על זה.״
״הכל בסדר יפה זה לא עושה לי משהו בלב או משהו.. אני חי עם זה כל החיים.״ הוא אומר אבל אני לא מאמינה שזה לא גורם לו להרגיש משהו.
-״בקיצור.. איפה היינו? אה כן... יש לך עסק מצליח בטירוף ובית מעוצב בבניין יוקרה בתל אביב! איך בדיוק?״
״את תאמיני אם אני אגיד לך שהכל זה פשוט בגללי... ?״
-״ מה זאת אומרת? זה סכומים מטורפים.. הכל לבד?״ אני שואלת ומנסה להבין אם הבנתי נכון.
״כן.. אחרי מה שקרה עם אבא שלי עם המחסור בכסף והמצב המביש בבית החלטתי שבחיים לא יחסר לי ולמשפחה שלי כסף.
חיפשתי עבודה טובה והבנתי שכל העבודות הטובות דורשות מישהו עם השכלה וציונים טובים.. בגלל שעזבתי את הבית ספר ופרנסתי את הבית לבד לא היו לי 12 שנות לימוד ויותר מזה לא הייתה לי בדיוק השכלה.. אז הבנתי שאני חייב להשלים הכל כדי לעבוד במשהו מכובד שיספק את מה שרציתי.
במשך תקופה ארוכה קרעתי את התחת במלצרות ובכל עבודה אפשרית, חסכתי כספים והשלמתי את כל מה שצריך, ומשם התקדמתי.. עשיתי פסיכומטרי, עשיתי תואר ראשון במשפטים, ואז תואר שני.. הכל מזעת אפי.. עד שפשוט הצלחתי.. והקמתי משרד משל עצמי..״
-״כאילו סיפור מהאגדות״ אני משיבה לו ויודעת שחלק מהסיפור לא בדיוק אגדי...
״נגיד..״ הוא צוחק אליי.
-״לא מאמינה שחבר שלי כזה תותח... כל זה בעצמך.. זה כמעט לא מציאותי הסיפור הזה.״
״אני חבר שלך?״ הוא מתמקד דווקא בחלק הזה של המשפט ואני שותקת.
לא בדיוק חשבתי על זה לעומק ולא הספקתי להגדיר את הקשר שלנו ביני לבין עצמי כמו שאני תמיד עושה.. מאז שהוא בא שחררתי קצת מהמחשבות, הרבה זמן הן לא באו לבקר והכל מרגיש הרבה יותר כיף שמח ומאושר..
-״הגענוווו.״ אני אומרת ומצביעה על המסעדה מבעד לחלון. מותירה אותו בלי תשובה ומתעלמת משאלתו.

אנחנו נכנסים למסעדה ומתיישבים,
הוא מזמין יין אדום בשבילי ובשבילו, ואני בבושה לוחשת לו שאני בכלל לא אוהבת.
״גם לא אוהבת קפה, וגם לא אוהבת יין?
את ילדה קטנה.״ הוא צוחק.
-״אני מודה שזה נכון.״ אני צוחקת בחזרה.

אחרי שהמנות שהזמנו מגיעות ואנחנו אוכלים את האוכל אחד של השני, הוא יושב לצידי ולוגם מהיין שלו.
״עכשיו אחרי שאכלנו, ושתינו, ושבענו,
את יכולה לענות לי על השאלה שלי.״
-״איזה שאלה?״
״אני חבר שלך?״
-״אממ.. לא.. בטעות יצא לי.״ אני אומרת ולא מתכוונת.
״ממ הבנתי.. אז אם אני לא חבר שלך..
אני יכול לשאול אותך את השאלה הבאה:
את רוצה להיות חברה שלי?״
הוא שואל ומחייך, כמו ילד קטן.
ואז אני קולטת שהוא בעצם מסתלבט עליי על זה שאני ילדה קטנה בעצמי...
-״יפה יפה מצחיק מאוד... לא מכובד בכלל.״ אני אומרת ומחייכת.
הוא לא מפסיק לעצור את הצחוק שלו, ואז מתרומם מהכיסא שלו אל הכיסא שלי,
מסמן לי לקום ואני קמה.
מצמיד אותי אליו, שתינו עומדים באמצע המסעדה מחובקים.
אני מרגישה מבוכה כי אני לא עושה דברים כאלו..
אני מסמנת לו לשחרר אותי ולוחשת לו שיפסיק מול כולם.
״את רוצה להיות חברה שלי יפה?״
-״אני רוצה קטן.״ אני אומרת ומנסה לעצבן אותו עם הכינוי.
״אני אראה לך בבית מה זה קטן.״ הוא לוחש לי.
הוא מנשק אותי באמצע המסעדה ולפתע זה מרגיש כאילו אין אף אחד מסביב..
אני שונאת להתנשק ולהתחבק מול אנשים, אבל זה חזק ממני.. וכל מה שאני רוצה זה רק אותו..

כבר כמעט חצות. אנחנו מגיעים לבניין שלנו ועומר מחנה את האוטו.
אני מסתכלת עליו שהוא מסובב את ההגה מצד לצד ומסתכל אחורה כשהוא ברוורס, ופתאום כל זה נראה לי נורא גברי,
פעולה כל כך יומיומית שאני עושה אלפי פעמים ביום, פתאום שהוא עושה את זה הוא כל כך מושך אותי, הוא קולט שאני מסתכלת עליו בשובבות,
״מה זה המבטים האלו?״
-״כלום.. סתם מביטה.״ אני קורצת.
״מממ.. איזה כיף לי״ הוא גונב נשיקה.
אנחנו מתקדמים לכיוון הכניסה ונכנסים למעלית. הוא לוחץ 17, ומיד אחריו אני לוחצת על הקומה שלי 16, הוא לוחץ שנית ובעצם מבטל אוטומטית בלחיצה שניה את הלחצן של קומה 16.
-״למה עשית את זה?״ אני שואלת אותו.
״כי את באה אליי מה זאת אומרת.״
-״לא אני לא.. אני הולכת לישון.״ אני עונה ומפהקת כדי להוכיח שאני באמת עייפה.
״את באה לישון אצלי.. חברה שלי..״ הוא מחייך.
-״אההה אז זה הסיפור...״ אני מחבקת אותו.
״כן.. אנחנו רשמית ביחד אז את באה לישון אצלי..״ הוא אומר והמעלית נפתחת בקומה 17.
אני מסתכלת עליו ומסתכלת על הלחצנים במעלית, לשתי שניות מתחילה להתבלבל עם עצמי עד שהוא מושך אותי החוצה, מרים אותי על הפוכה עד לדלת ביתו.
-״היייי משוגע עזוב אותיייי.״ אני נאבקת בו.
הוא פותח את דלת הכניסה ונכנס איתי לבפנים.
הוא נועל את הדלת במהירות, רץ לחדר שלו ומפיל אותי על המיטה.
אני מזועזעת מהנפילה הבלתי מתוכננת הזאת ובתוך שתי שניות הוא כבר בלי חולצה נשכב מעליי ומכסה את שתינו בפוך.
״חיכיתי לרגע הזה כל הארוחת ערב..״
הוא אומר בשובבות ופושט את החולצה שלי ממני.
-״היי היי היי עכשיו לישון.״ אני אומרת ובכלל מפשיטה אותו.
״עוד מעט לישון..״ הוא מחייך ומביא לי נשיקה בלחי.

פתאום הטלפון שלי מצלצל.. זאת אמא שלי,
קצת מביך להיות באמצע סיטואציה כזאת עם חבר שלך ולקבל שיחת טלפון מאמא,
הוא רואה שעל הצג כתוב אמא ומפסיק את המגע שלו במבוכה ומחייך,
אני מתחילה לצחוק ועונה:
-״היי אמא״
״היי יפה של אמא מה איתך?״ אמא שלי שואלת.
-״הכל טוב, מה קורה?״ אני עונה ולבנתיים הוא רומז לי במבטיו שאנתק כבר ואחזור אליו.
״הכל בסדר איפה את?״ היא חוקרת אותי.
-״אצל חבר שלי..״ אני מספרת לה ישר.
״יש לך חבר ואת לא אומרת לאמא שלך? ידעתי שאני צריכה להתקשר הייתה לי תחושה .. אם אני לא חופרת אתם לא מספרים לי כלום.. !״ היא נוזפת בי.
״נו מתי את באה איתו אלינו?״
-״אני אבוא עם עומר ביום שישי בקידוש מה את אומרת על זה?״ אני מסתכלת עליו ורואה אותו מחייך.
״מעולה! ביי יפה של אמא לילה טוב, ותמסרי גם לעומר לילה טוב..״ היא צוחקת בטלפון.
-״לילה טוב אמא אוהבת אותך.״ אני מוסרת נשיקה דרך הטלפון ומנתקת.

״אני מבין שאני מוזמן לקידוש..״ הוא אומר בחיוך,
-״כמובן, אצלנו כל משהו חדש הוא סיבה למסיבה..״
״אהה אז אני לא מיוחד זה סתם המנהג?״
-״לא... אצלך זה שונה... אתה מיוחד מאוד.״ אני מסתלבטת עליו והוא מביא לי בוקס קטן לכתף, גורם לי לצחוק.
-״בוא נלך לישון קטן..״ אני אומרת וגמורה מעייפות.
״לילה טוב יפה שלי..״ הוא אומר ומנשק אותי נשיקת לילה טוב בהתחלה בלחי, אח״כ בשפתיים, אח״כ במצח, אח״כ הוא גולש לצוואר שלי, וא״חכ הוא כבר מנשק את הציצי שלי, נשיקות קטנות וחמות..
אני מפסיקה אותו ״אני רוצה לישון! עזוב אותייי.״
הוא ממשיך לנשק ואני רוצה אותו, אבל אני עייפה מידי..
עיניי נעצמות והוא קולט שאני נרדמת..
״לילה טוב יפה שלי..״ הוא מכסה אותי ונרדם ביחד איתי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ענבל לוי עקוב אחר ענבל
שמור סיפור
לסיפור זה 24 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מזי חיימוב
מזי חיימוב
איזה מושלםםםםם...כל כך יפים..מחכה להמשך....יש לך כתיבה מדהימה שתדעי...עודדד
הגב
דווח
guest
מתי תמשיכי?? את לא יכולה ככה להיעלם לנו
הגב
דווח
נגד הזרם
נגד הזרם
מתי המשךךךך
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
ענבל לוי
ביצ׳ית מתחילה
ביצ׳ית מתחילה
מאת: ענבל לוי
״ואם אני אבגוד בך? תסלחי לי?״
״ואם אני אבגוד בך? תסלחי לי?״
מאת: ענבל לוי
ידידים מיוחדים
ידידים מיוחדים
מאת: ענבל לוי
״את חושבת שנשרוד את השלוש שנים האלה?״
״את חושבת שנשרוד את השלוש שנים האלה?״
מאת: ענבל לוי
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D