כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

נימוסים במעלית- פרק 18

״מרשה לי לאהוב אותך?״

אנחנו מתעוררים בפעם השניה, הפעם בצהריים.
אני ממהרת להסתכל לעבר השעון המעורר ומגלה שהשעה כבר 15:00.
אני מסתובבת אליו במיטה ורואה אותו ישנוני במעט, מנסה לעצום את עיניו בחזרה.
-״קום כבר... לא מאמינה שנרדמנו אחרי שלא עשינו כלום היום.״ אני אומרת ומנענעת את גופו השכוב.
״עזבי אותיי״ הוא צועק בקול חלש ומונע ממני לזוז ע״י חיבוק חזק וזריז שהוא נותן לי.
-״לא ברצינות! לא עשינו כלום היום וסתם הפסדתי עבודה ממש לא בסדר.״
״בסדר אני בטוח שהבוס יסלח לך״ הוא אומר וקורץ לי.
-״לא רוצה שהבוס יסלח לי.״ אני מתקיפה.
״תפסיקי כבר עם זה! אמרתי להם שאני חולה.״ הוא מתקרב אליי וממשיך,
״ושאת חולה גם במקרה..״ הוא מתקרב אליי עוד יותר ולוחש לי בעדינות מצמררת אל תוך האוזן.
״ועכשיו.. כששתינו חולים.. יש לנו הרבה זמן פנוי לעשות דברים.״ הוא מקפץ במהירות ומתרומם מעליי, וגורם לליבי לפעום על הדרך שבה הוא אומר דברים בסקסיות מטורפת.
-״אנחנו יוצאים.״ אני קמה במהירות ומותירה אותו באוויר במיטה.
״את חתיכת נוכלת..״ הוא אומר ויודע שאני מנסה לעשות כל מה שאוכל כדי לא להגיע למצבים אינטימיים איתו כמו אלו.
הוא קם מהמיטה ומבחין שהשמלה היפה ששמתי הבוקר כבר מקומטת, ״אז לכי להתארגן אני אאסוף אותך כבר מהבית יפה.״
הוא אומר לי.

אני לא רוצה ללכת. אני עומדת שם והוא לצידי עירום עוד מהבוקר, עדיין עומד רק עם הבוקסר של קלווין קליין.
אני מתקרבת אליו במן חושניות, עוטפת את צווארו בשתי ידיי ומסתכלת לו עמוק בעיניים, אני רוצה לאהוב אותו כאן ועכשיו.
הוא לא נשאר אדיש ובמהלך זריז מפיל אותי ישר למיטה.
-״מה יהיה? נצא היום מתישהוא?״ אני אומרת תוך כדי שאני מכסה את גבו שחשוף לקור.
״אני רואה שאת מעדיפה להישאר איתי כאן.״
-״לא אני לא!״ אני אומרת ומורידה את הידיים ממנו.
הוא מחזיר את ידיי אליו.
״אל תעזבי.״ הוא אומר ואני שומעת במשפט יש כוונות אחרות חוץ מעזיבת הידיים.
-״אני לא אעזוב.. ואתה? תעזוב.. ?״ אני אומרת, לוקחת את הידיים שלו ומניחה אותם על הלב שלי.
״אני לא אעזוב.״ הוא מתקרב לנשק אותי באיטיות מוחלטת, הוא מתקרב לאט לאט אל פי, מזיז את שיערי מהפנים ובאותם הרגעים זה מרגיש כאילו סרט נע בהילוך איטי,
לפני שהוא באמת מספיק להגיע אל שפתיי אני זו שמתקרבת אליו כדי לנשק אותו, במן פראות וחוסר סבלנות מתפרץ, אני מרגישה שאני חייבת את שפתיו עכשיו צמודות אל שלי.
אני מצמידה את פניו אליי בשתי ידיי ומנשקת מתוך אהבה ולהט מטורף.
הוא עוצר את הנשיקה כדי לדבר, ולפני שהוא מספיק לומר משהו אני שמה לו את האצבע על השפתיים ולוחשת:
-״ששש... תפסיק לדבר, תאהב אותי.״
למשמע דבריי הוא מחייך ורואים את הגומה היפה שלו מתפרסת על לחיו.
הוא ישר מגיב לדבריי ותופס לי את האגן בחוזק נעים.
הוא מזיז שוב את השיער של פניי ומיד אחר כך מטייל עם היד הפנויה שלו לאורך כל הגוף שלי. מצמרר אותי מכף רגל ועד ראש.
אני לא מפסיקה לזוז מצד לצד עד שהוא נצמד אליי מאחורה ותופס אותי חזק שלא אוכל לזוז כלל כתגובה לדגדוגים ולצמרמורות שהוא גורם לי.
אני מתחילה לצחוק בקול גדול למדיי ״דיי תעזובבב.״ אומרת בצחוק מתפרץ.
״לא עוזב.״ הוא ממשיך לצמרר אותי ואחרי כמה רגעים מתרומם ונשכב שוב מעליי.
הוא מסתכל עמוק אל תוך עיניי כאילו מנסה לשאול או לומר משהו במבט הזה שלו.
-״מה יש?״ אני אומרת ורומזת שרוצה שימשיך.
״את מרשה לי?״
-״מרשה מה?״ אני שואלת ובליבי אני יודעת למה הוא מתכוון.
״מרשה לי לאהוב אותך?״
הוא שואל והלב שלי מתמלא באושר, תחושת ניצחון ובעיקר כבוד עבורו על כך שהוא מכבד אותי, אוהב אותי ואכפת לו ממני עד כדי כך שהוא שואל אם זה בסדר..
אני לא מצליחה לעצור את החיוך והוא מיד מחייך בחזרה, מאושר למראה חיוכי שמסגיר את תגובתי.
-״ אני מרשה.״ אני אומרת ולא משאירה מקום לספק.

אני שומעת את הלב שלו פועם מבעד לגופו, וגם הלב שלי מתחיל לפעום לפי הקצב.
הוא לא מבזבז זמן ומתחיל מיד לגעת בגופי בעדינות מצמררת.
הוא מטייל בעזרת אצבעותיו מהפנים שלי, גולש אל צווארי וגורם לי לזוז ללא הרף. הוא ממשיך אל החזה שלי ומיד מסתכל עליי לקבל את אישורי, אני שמחה לראות את זה וכתשובה לפרצופו התוהה אני מרימה את ידיו בעצמי ומניחה אותן על החזה שלי.
הוא מתחיל לגעת בו מעל השמלה ובשלב מסוים מחליט להוריד את הכתפיות מעליי.
אני לא נשארת אדישה למצב וברור לי שאני רוצה אותו. אני מתחילה להרגיש אליו משהו וברור לי שאני רוצה את הבן אדם הזה בחיים שלי לא משנה מה.
הוא מפסיק את הנשיקה אבל לא עוצר את המגע, מסתכל לי בעיניים תוך כדי שאני שכובה על הגב והוא מעליי,
הוא לוקח את האצבעות שלו, לא עוצר לרגע את קשר העין ביננו, ומגיע אל מתחת לשמלה שלי בקלות, הוא מזיז את התחתונים שלי בשניות ספורות ורגע לפני שהוא עושה מעשה הוא מוודא שוב שאני מסתכלת עליו, לא מוריד ממני את העיניים, רוצה באמת להבין שאני רואה את כל זה ושאני רוצה ומסכימה לזה.
אני שוכבת שם מתכוננת, מצפה כבר למגע שלו.
הוא מכניס את אצבעותיו בעדינות, אצבע אחר אצבע וצופה בי מתענגת וזזה מצד לצד.
אני נאנחת מספר פעמים והוא מסובב את פניי אליו, אני מרגישה קצת מובכת שהוא ממש עד למראה שלי מתענגת תוך כדי שהוא משחק בתוכי עם אצבעותיו.
הוא משקיט את כל מחשבותיי בחיוך ואומר לי:
״את יפה ואת שלי.״
אני מתקשה לדבר ובתנועה חדה עוצרת את היד שלו שלא מפסיקה לזוז בתנועות סיבוביות בתוכי.
-״אני שלך ואתה שלי. איך זה נשמע לך?״
במקום לענות הוא מתחיל לחייך ומיד מסובב אותי ומנשק אותי תוך כדי מגע אוהב בתוך תוכי גופי החם.
הוא לא ממשיך מעבר למגע עם האצבעות ונגיעות מתמשכות בגופי, אני מרגישה שאני רוצה יותר ומצמידה אותו אליי.
״זוכרת שאמרת לי שאת רוצה שאסתכל עלייך? ואמרתי לך שזה יקרה אבל לא עכשיו? ..
אז אני רוצה להסתכל עלייך.. עכשיו.״
-״אני לא יכולה..״ אני אומרת ומריצה בראשי מחשבות רבות, בעיקר מובכות, חושבת לעצמי שמתחת לשמיכה הכל הרבה יותר קל.
״למה יפה?״ הוא מנסה להבין.
-״כי אני מתביישת..״ אני מרגישה ילדה קטנה, אבל זה נכון.
״ממה בדיוק?״ הוא צוחק קלות, ״את מושלמת יפה, ואת כל כך קטנה ומיוחדת.
אני אוהב אותך.״
הוא אומר ובשלווה שלו הוא לא נותן תחושה שהוא מצפה למענה.
אני מחליטה לקום מולו ולהיות פעם אחת אמיצה. אני נעמדת ומורידה בתנועה אחת את השמלה ממני, אני נשארת עם תחתונים וחזיה תואמים.
אני מורידה את החזיה ומיד את התחתונים ועומדת במן צורה מובכת שמנסה להסתיר במעט את גופי.
הוא קם אליי ואומר לי ״את כל כך יפה.״ הוא מוריד מעליי את ידיי המסתירות את גופי ומצמיד אותי קרוב.
אני דוחפת אותו למיטה, נשכבת לצידו ערומה, הוא מסתכל עליי באהבה.
אני מכסה את גופינו העירומים והמאוחדים בשמיכה והאור שבחדר נעלם.
שנינו מתחת לשמיכה, ואני מרגישה את ידיו החמות נוגעת בי מכל כיוון, החזה שלי עומד זקור ואני רק רוצה שיכנס אל תוך תוכי וירגיש כמה שאני רוצה אותו.
הוא לא עושה את זה, ועושה במקום זה דברים אחרים.
״לכי לישון.״
-״איך אפשר?״
״אני אהיה פה כשתתעוררי.״

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ענבל לוי עקוב אחר ענבל
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
ואוו אפשר את עומר לעצמי?? איזה מדהים הוא!!
ממש אהבתי את הסיפור חייבת המשך!
הגב
דווח
Mor ❄️
Mor ❄️
מזה העומר הזה הוא מוש הוא ממש מתוק.
איך הוא אוהב ומכבד אותה כל כך.
תמיד דואג להגיד לה מה הוא מרגיש וכמה שהיא יפה דואג להחמיא לה לתמיד להרים לה את הביטחון.
הוא באמת מדהים.
והיא לאט לאט משתחררת ונותנת לו מקום לתוך הלב שלה מקשה לעצמה לאהוב שוב ללא מעצורים.
ממש אוהבת את הסיפור הזה❤
הגב
דווח
ענבל לוי
ענבל לוי
תודה רבה!❤️
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לחסל את עזה .
לחסל את עזה .
מאת: אודליה כחלון
אזעקה כל 3 שניות
אזעקה כל 3 שניות
מאת: איב ...
פתטי
פתטי
מאת: איש המגבעת
שמחה שלחה הודעה
שמחה שלחה הודעה
מאת: Eli Tuil
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D