כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

אני לא מאמינה בך - פרק 19

"הטריקים הרגילים שלי לא עובדים עליך.. אני לא יודע מה קורה לי איתך". הוא אומר נאנח לרגע, מתקרב אליי יותר, מלטף את השיער שלי ברוך ומצמיד את מצחו לשלי.

תוכן עניינים 1. אני לא מאמינה בך - פרק 12. אני לא מאמינה בך - פרק 23. אני לא מאמינה בך - פרק 34. אני לא מאמינה בך - פרק 45. אני לא מאמינה בך - פרק 56. אני לא מאמינה בך - פרק 67. אני לא מאמינה בך - פרק 78. אני לא מאמינה בך - פרק 8 9. אני לא מאמינה בך - פרק 910. אני לא מאמינה בך - פרק 1011. אני לא מאמינה בך - פרק 1112. אני לא מאמינה בך - פרק 1213. אני לא מאמינה בך - פרק 1314. אני לא מאמינה בך - פרק 1415. אני לא מאמינה בך - פרק 1516. אני לא מאמינה בך -פרק 1617. אני לא מאמינה בך - פרק 1718. אני לא מאמינה בך - פרק 1819. אני לא מאמינה בך - פרק 1920. אני לא מאמינה בך - פרק 2021. אני לא מאמינה בך -פרק 2122. אני לא מאמינה בך - פרק 2223. אני לא מאמינה בך - פרק 2324. אני לא מאמינה בך - פרק 2425. אני לא מאמינה בך - פרק 2526. אני לא מאמינה בך - פרק 2627. אני לא מאמינה בך - פרק 2728. אני לא מאמינה בך - פרק 2829. אני לא מאמינה בך - פרק 2930. אני לא מאמינה בך - פרק 3031. אני לא מאמינה בך -פרק 3132. אני לא מאמינה בך - פרק 3233. אני לא מאמינה בך - פרק 3334. אני לא מאמינה בך - פרק 3435. אני לא מאמינה בך - פרק 35 36. אני לא מאמינה בך - פרק 3637. אני לא מאמינה בך - פרק 37

"קיבלת פרחים". אמרה לי איילת.
איילת היא מעצבת צעירה וכישרון גדול בתחום הכלות שראיינתי אותה לא מזמן, ומהיום היא תעבוד יחד איתי בסטודיו שפתחתי. קיבלתי זר ורדים אדומים שהיה עטוף בנייר צלופן, הריח שלו היה משגע.. עבר הרבה זמן מאז שקיבלתי זר כזה.
"אני מאחל לך ים של הצלחה ושגשוג, אני מאמין בעקשנות שלך ונוכחתי לכישרון שלך.. תני בראש יפיפייה". קראתי בקול. הוא שוב עושה את זה ואיכשהו גם כשהוא לא פה, הוא מצליח להוציא ממני חיוך."מי האחראי לפלא הזה?". שאלה איילת. האמת? לא בדיוק ידעתי איך להגדיר אותו, אותנו,
הוא ידיד או שקצת יותר או שהוא בכלל העובד שלי בחברה והוא שלח את זה רק בשביל לפרגן.
"כנראה שקיבלת עוד אחד". היא אמרה לי כשהמבט שלה מופנה לכניסה. הפעם קיבלתי זר ורדים לבנים."אהובה שלי, אני מאחל לך שפע הצלחה, מאמין בך, אוהב אותך.. תמיד לצידך. שחר". קראתי.
"וזה.. מהאקס שלי". אמרתי נאנחת והנחתי את הזר שלו בצד."והשני?". היא שאלה, וזה נשאר בגדר שאלה.. כי אני עדין לא ידעת מה הוא בדיוק בשבילי.

לא דמיינתי ככה חיבוקים ולא דמיינתי שהם לא שלך
לא חשבתי על היום שאחרי, שהגוף כואב והכל מסובך
לא דמיינתי שאת לא בנוף, כל כך צפיתי שהסוף יכה בי
היה ברור שהבקבוק יגיע אל החוף אבל לא שלי

אחרי יום עמוס בסטודיו בעיקר של סדר ומעט הזמנות, אני מחליטה לקפוץ למשרדים ולקחת כמה מהדברים ששכחתי שם. קשה לי הודות אבל עכשיו זה סתם תירוץ, נראה לי, רק בשביל לראות אותו. המעלית נפתחת והוא בדיוק עומד בקבלה ומעביר כמה מסמכים לרוז."היי.. מה את עושה פה?". הוא שואל עם חצי חיוך, גומות ועיניים נוצצות."אממ.. באתי.. שכחתי.. באתי לקחת כמה דברים". אמרתי מתבלבלת ומסמיקה. אלוהים.. אני לא מאמינה שנפלתי לזה.. שרק מלהסתכל הוא גורם לי להתבלבל, להיות מובכת ולשכוח מכל המסביב.
אני נכנסת למשרד שלי, שהפך להיות כבר שלו."אהבת את הפרחים?". הוא שואל בזמן שהוא מביט בי לוקחת את הדברים מהספה."כן מאודד". אמרתי בחיוך קטן."אני.. מתנצל על אתמול, אני לא התכוונתי להביך אותך.. אני פשוט לא יודע באיזה דרך להגיע אליך". הוא אומר פתאום ומתקרב אליי,
גורם לי להפסיק עם מה שאני עושה ולהסתכל עליו."הטריקים הרגילים שלי לא עובדים עליך..
אני לא יודע מה קורה לי איתך". הוא אומר נאנח לרגע, מתקרב אליי יותר, מלטף את השיער שלי ברוך ומצמיד את מצחו לשלי. הנשימות שלי נהיות יותר כבדות כשאני מריחה את הריח המשגע שלו ונושמת אליי את הבל פיו.
"ומה.. קורה לך איתי?". שאלתי בולעת רוק לחוצה, לא מעיזה ליישר אליו את המבט שלי.
"אני צריך פידבק מימך.. בר.. אני צריך לדעת שאני לא לבד במשחק הזה.. לעזאזל". הוא אמר מתנשם.
"מה אתה רוצה ממני?". שאלתי רועדת מפחדת מימה שיבקש.
"אני צריך שתגידי לי אם לוותר או להמשיך עם מה שאני עושה..". הוא אמר מרים את המבט שלי אליו. העיניים שלו כחולות יותר מתמיד, מהפנטות.. ואולי קצת כנות.
"אני.. באתי רק.. לקחת את זה". אמרתי מגמגמת ומראה לו את תיק התפירה הקטן ומתרחקת מימנו.
"אז לוותר?". הוא שואל שוב ואני שותקת.
"הבנתי". הוא אמר מאוכזב והלך לעמוד עם הגב אליי אל החלון שמשקיף אל הנוף.
אני לא מצליחה להוציא צליל מהגרון שלי. אני גם לא מצליחה לזוז לכיוון הדלת, זה כאילו שמשהו או מישהו למעלה אומר לי להישאר, שזו הזדמנות שלי ואני לא יכולה ללכת.

אוהבת שאני איתך ומדמיין אותך שעות
נזכר איך שנשבעתי לא להיות עצוב כשאת הולכת
מכאן אני אמרתי לך מסכים, אבל כואב כשמדובר במרחקים
במרחק שאת שותקת, שותקת אליי

אני כל כך פוחדת להיפגע, ואני יותר מפחדת שהוא יבין שאני לא בשבילו, שאני לא יכולה לתת לו את מה שהוא מחפש באישה, אני לא יכולה לתת אינטימיות.
אני מתקרבת אליו גם כשפנים בתוך תוכי אני לא רוצה, בעצם, כבר לא יכולה כי התרגלתי לחיזור שלו.
"עידן.." אמרתי לוקחת נשימה ופתאום מחבקת אותו."אני..". אמרתי ולא הצלחתי להמשיך. הוא חיבק אותי חזק, לא הרפה, אני עוד שנייה מתעלפת.. לעזאזל.. מה אני עושה?! "תסתכלי עליי..". הוא אומר מרים את המבט שלי אליו."תוציא את כל מלאכים והשטנים מהראש שלך!". הוא אומר ואני משמיעה צחקוק לכמה שזה נכון.. כי הראש שלי מלא בקולות שחלקן בעד לתת לו הזדמנות וחלקן נגד זה.
"למה.. דווקא אני?". שאלתי אחרי שנרגעתי והתנתקתי מהחיבוק שלו."זאת אומרת לא חסר לך בחורות בחוץ.. למה אתה דווקא מתעקש עליי? לא עשיתי שום דבר מיוחד". שאלתי לא מבינה, המחשבה על האינטרס צצה בי.״שלא תעזי לחשוב על זה אפילו!״ הוא אומר וקולט את המחשבות שלי.״תני בי אימון.. קצת.. לא הרבה.. תני לי להמשיך להיות קרוב אליך״. הוא אומר מחייך, מדביק אותי בחיוך שלו, בקלות שלו.
הוא מצמיד את מצחו לשלי, זה הפך לסוג של מסורת בנינו, הוא מקריב את גופי לשלו ומניח את ידיו על פניי.״אל.. תכניס אותי לרשימה שלך.. אני מתחננת״ אמרתי בקושי נושמת כשהעיניים שלי עצומות.
הוא עם כולן, מפזר חיוכים מבטים אבל לא הבטחות, הוא מקדיש תשומת לב, מעריף עליך הגנה אבל לא מבטיח לך שיתעורר איתך בבוקר, הוא אף פעם לא מדבר על אהבה.. אז למה שאיתי זה יהיה אחרת?!

לא דמיינתי ככה בלילות את הלב שלי כל כך כואב בי
לא חשבתי על היום שאת שלו, שאני כל כך ואת כל כך לא
אבל תודה לאל זה קצת עובר לי, את הכאב היום הזמן חובש
אבל ברור שגם לרע יש סוף אז אני לא חושש

השפתיים שלו כמעט נוגעות בשלי אבל אז בדיוק רוז נכנסת עם ערמת מסמכים. אני מתנתקת ומסתובבת אל החלון עם הנוף.״ה.. מסמכים על הפרויקט בחדרה״. היא אמרה ספק מובכת ספק מבוישת שאיכשהו בכל פעם היא תופסת אותנו בסיטואציה הזאת.״תודה״. הוא אמר וסימן לה לצאת.״הגיע הזמן שתלמד אותה לדפוק בדלת״ אמרתי עצבנית והלכתי לכיוון הספה לקחת את הדברים שלי.״אני אדבר איתה.. ובר.. ?״ הוא אומר ומיישר את המבט שלו אליי.״מה?״ אמרתי חסרת סבלנות.. רציתי כבר לעוף מפה לפני שאני ישמע את השם שלי בפה של כל הבניין.״אני מתכוון להוריד כל לבן ולבן בחומה שבנית לעצמך.. ואת? אולי את לא מאמינה אבל הרשימה הזאת מצתמצת מיום ליום..״ הוא אומר והוא שוב גורם לי לחייך.״ביי..״ אמרתי בקצרה והלכתי משם מהר לפני שיביך אותי עוד יותר..

אוהבת שאני איתך ומדמיין אותך שעות
נזכר איך שנשבעתי לא להיות עצוב כשאת הולכת
מכאן אני אמרתי לך מסכים, אבל כואב כשמדובר במרחקים
במרחק שאת שותקת, שותקת אליי

****
עוד פרק.. מקווה שאהבתם!
תגיבו, תדרגו תשתפו מה את חושבים עליהם..
מה יקרה..
לילה טוב

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואוו פרק מהמםםם
הגב
דווח
Bar
Bar
תודההה
הגב
דווח
נצנץ
נצנץ
איזה כיףףףף איך אני אוהבת את הפרקים, איזה כיף שהיא נתנה לו סימן שהיא רוצה יש לו תקווה להמשיך, אבל למה באמת הוא אוהב אותה?? איך הוא נתפס עליה?
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אני יודע.
אני יודע.
מאת: O S
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
מאת: שיר פיליבה
הוא כזה
הוא כזה
מאת: Li Sha
ריח וורדים ושנינו ערומים.
ריח וורדים ושנינו ערומים.
מאת: Moza Narjis
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D