כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

השכן שלי - פרק 4

אדם לא שלי, הוא לא היה שלי וכנראה גם אף פעם לא יהיה שלי, אבל כאב לי, כאב לי לראות אותו עם מישהי אחרת, מהרגע הראשון שהכרנו כאב לי. לא יכולתי לראות אותו עם מישהי אחרת שהיא לא אני.

הוא היה חייב להרוס הכל.
ידעתי שזה יקרה. לעלות למעלה?
מה נראה לו שאני, אז הסכמתי לו לגעת בי או לנשק אותי, נו ו?
את האמת, שכן רציתי לעלות איתו למעלה.
רציתי שהוא יעשה בי מה שבאלו, רק כי זה הוא. אבל לא היה לי אומץ, ולא הייתי מוכנה להסכים להצעה המזלזלת הזאת כאילו אני עוד אחת שבאה ללילה חד פעמי.
מה הוא לרגע שכח שאני הבת של השכנים? זה לא מפריע לו?

כשהצלחתי סוף סוף לדבר אחרי כמה שניות של שתיקה. ״ממש לא״ אמרתי. ״ונראה לי שנעצור את זה פה לפני שאני יתחרט על משהו, תודה על ההזמנה״. קמתי מהר וסידרתי את החולצה שעלתה קצת כשהתנשקנו. הוא היה קצת בשוק למען האמת, הוא חשב שאני ייפול לרגליו כמו שאר הבנות האלה שהיו פה. חשבתי לרגע כמה בטח ישבו על הספה הזאת ושמעו את המשפט הזה, וכמה בטח שמחו לשמוע אותו ועלו ישר למעלה ללילה של חטאים עם אדם. זה הכעיס אותי.

״אמה חכי, עשיתי משהו לא בסדר?״. בטח שעשית, נראה לך שאני יעשה איתך כל מה שתרצה בלי שתכיר אותי אפילו. לא רציתי להישמע ילדה קטנה בכיינית אז אמרתי ״הכל בסדר, אני פשוט רוצה ללכת הביתה כבר מאוחר״. לא הצלחתי לומר לו את האמת, קיוויתי שהוא יבין לבד. הדלת נטרקה ואני הייתי בדרך הביתה, כבר היה יותר קר בחוץ אבל הייתי עצבנית ככה שזה לא ממש הזיז לי. נכנסתי למיטה, הפעם לא הבטתי בחלון לביתו של אדם ונפלתי לשינה עמוקה.

בבוקר שאחרי, קמתי מאוחר, אהבתי לקום מאוחר ביום שישי, כל השבוע הייתי קמה מוקדם וזאת הייתה הזדמנות נהדרת להישאר במיטה יותר. ירדתי למטה שתיתי תה וחלב כמו שאני אוהבת ויצאתי החוצה לגינה לשבת על הערסל, היה יום יפה בחוץ אז התחשק לי.
לא היו לי תוכניות מיוחדות להיום וחשבתי שאולי כדאי שאני אלך לים היום. אמא שלי הייתה כרגיל במטבח, אבא שלי שטף את המכוניות בחוץ ואחותי הייתה בבית ספר.
לפתע שמעתי דפיקה בדלת, לא התייחסתי כי ידעתי שאמא שלי תפתח. אמא שלי ניגבה את הידיים ורצה לפתוח, לא ראיתי מי היה בדלת, הם דיברו כמה שניות ואז הוא נכנס. זה היה אדם.
מה הוא עושה פה לעזאזל? מה הוא בא לדבר איתי? אין מצב.
הוא עמד שם עם החיוך היפה שלו, עם חולצה בצבע תכלת שהבליטה את העיניים שלו והגינס הקרוע שלו שאני אוהבת.

נכנסתי פנימה כדי לראות במה מדובר, הוא דיבר עם אמא שלי על העוגה הטעימה שהיא הכינה לו שהוא לא הספיק להודות לה כמו שצריך. אמא שלי אמרה לי בכעס ״אמה תהיי נחמדה ותאמרי לאדם שלום כמו בנאדם נורמלי״. הייתי קצת בהלם ואמרתי ״אמא אני מסתדרת לבד, היי אדם״ וחייכתי חיוך מאולץ. כעסתי עליו, אבל גם כל כך רציתי אותו.

״אמה אני בדיוק אומר לאמא שלך שאתם השכנים הפייבוריטים שלי בשכונה״. אה כן? כי חשבת שמצאת לך איזו ילדה שתסכים לכל מה שתרצה. צחקתי ויצאתי החוצה. אמא שלי הייתה נראית כועסת על זה שאני לא מנומסת כל כך, אבל לא יכולתי לעמוד שם ולדבר איתו. שכבתי על הערסל שמתי את האוזניות שלי ושמעתי קצת מוזיקה לא רציתי להתייחס לזה שאדם פה וחיכיתי שילך.
פתאום הרגשתי יד נוגעת בכתף שלי, הסתובבתי וראיתי את אדם. הוא עמד שם עם פרצוף מוזר, חיכה שאני יוריד את האוזניות שלי. הורדתי אותם והסתובבתי קצת אליו. "אמה, יכול להיות שאת שונאת אותי קצת?". מה הוא חושב לעצמו שאני כל היום מתעסקת בו. "ממש לא אדם, למה אתה חושב ככה? אמרתי עם חיוך מזוייף.
"אני שמח לשמוע אמה, לא הייתי רוצה שתשנאי אותי, שיהיה לך סופש נעים". לא הספקתי לענות אפילו והוא כבר נעלם בדרך החוצה. הייתי בהלם ממנו, הוא מנסה לשגע אותי.

החלטתי שאני לא חושבת על אדם יותר, הוא ממילא לא בשבילי, אז למה אני מפתחת בכלל ציפיות. הגיע הערב יצאתי לבלות עם החברות שלי, יצאנו לבר הקבוע שאנחנו אוהבות לצאת אליו בימי שישי. חזרנו בשעה 3 וחצי בערך, החניתי את האוטו שלי בחנייה ליד הבית שלי. הייתי מסוחררת קצת אפילו ששתיתי רק 2 כוסות יין, תמיד אלכוהול השפיע עליי מהר, בגלל זה לא אהבתי לשתות יותר מידי, לא אהבתי את התחושה. אהבתי להיות תמיד בשליטה מלאה.
פתאום ראיתי את אדם, הרגשתי צריבה בלב, הוא ירד מהרכב שלו עם מכופתרת שחורה וג'ינס שחור, הוא היה כל כך יפה, לא משנה מה הוא לבש. חשבתי שאני הוזה, אבל אחרי שנייה ירדה מהרכב איזו בחורה בלונדינית גבוהה. היא הייתה יפה, מהממת אפילו אני מודה. כעסתי על עצמי שאני מופתעת בכלל.
אדם לא שלי, הוא לא היה שלי וכנראה גם אף פעם לא יהיה שלי, אבל כאב לי, כאב לי לראות אותו עם מישהי אחרת, מהרגע הראשון שהכרנו כאב לי. לא יכולתי לראות אותו עם מישהי אחרת שהיא לא אני.

שיחקתי אותה כאילו אני לא רואה אותם ונכנסתי מהר הביתה. סגרתי את הווילון שלי בחדר כדי שאני לא יתפתה להביט עליו מהחלון שלי. נכנסתי למיטה וניסיתי להירדם. לא הצלחתי. חשבתי על אדם, חשבתי על מה הם בטח עושים עכשיו, הוא והדוגמנית שלו. בטח הוא גם הציע לה לעלות למעלה, בטח היא הסכימה והם יהיו ערים כל הלילה. המחשבה על זה שמחר בבוקר מוקדם הוא יזמין לה מונית הביתה ניחמה אותי והצלחתי בסוף להירדם.

אז אדם הפסיק לשלוח לי הודעות בפייסבוק, הייתי רואה אותו מידי פעם בבקרים או בערב כשהוא היה חוזר מהמכון וגם אני, היינו אומרים שלום חטוף ונכנסים הביתה. חשבתי לעצמי אם הוא חושב עליי לפעמים, אבל ידעתי שלא, אני הייתי ילדה, והוא היה גבר, היה לו ניסיון, הוא ידע הכל על נשים ואני לא ידעתי עליו כלום.

אחרי כמה ימים הגיע שוב יום שישי, יצאתי עם חברות שלי והפעם חזרנו קצת יותר מוקדם כי היה משעמם שם. החלטנו לשבת אצלי בחצר לאכול משהו ולרכל קצת, בדיוק מה שאנחנו הכי אוהבת לעשות ביחד. ישבנו בחצר הקדמית כדי לא להעיר את ההורים שלי או את השכנים מאחורה שתמיד מתלוננים על רעש.
עברה שעה, או שעה וחצי, לא שמתי לב לזמן שעבר, זיהיתי את הרכב של אדם מגיע. זיהיתי אותו ממרחקים. הוא החנה את הרכב, לפתע לא הקשבתי לחברות שלי כי מיקדתי את המבט שלי ברכב שלו ובו. כל פעם שראיתי אותו או שמעתי את השם שלו הרגשתי כאב בבטן, הוא עשה לי משהו שאף אחד לא עשה לי.

הוא ירד מהרכב, הפעם עם מכופתרת בצבע כחול שהבליטה את העיניים שלו. הוא יצא ונשמע כאילו הוא מדבר עם מישהו, הוא לא היה לבד. ואז ראיתי אותה. ראיתי את הדוגמנית שלו, זאת שחזרה איתו הביתה שבוע שעבר, הבלונדינית. זכרתי אותה טוב.
רציתי לברוח לאנשהו, להיות לבד. היה לי קשה לראות אותה.
ידעתי עליו שהוא בחיים לא מביא מישהי יותר מפעם אחת, אז זה רציני איתה? היא איתו?
כאב לי רק מלחשוב על זה. הם נכנסו הביתה תוך כדי שיחה כשהוא נוגע בה מאחורה ומלווה אותה.
כאב לי לראות את זה אבל ניסיתי להשתלט על עצמי ולחזור למציאות חזרה.

"רגע אמה זה השכן החתיך שלך שאמא שלך דיברה עליו לפני כמה שבועות?", חברות שלי היו בשוק מאיך שאדם נראה, בדיוק כמו כשאני הייתי כשראיתי אותו בפעם הראשונה.
"כן זה הוא. אבל אני לא חושבת שהוא כזה חתיך ". שיקרתי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss Writer עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 21 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Miss Writer
Miss Writer
היי פרק 5 בעמוד שלי
הגב
דווח
guest
מתי יהיה עוד פרק???
הגב
דווח
נצנץ
נצנץ
המשךךךך
הגב
דווח
טען עוד 21 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Miss Writer
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
מאת: Miss Writer
לא יכול לחשוב על זה
לא יכול לחשוב על זה
מאת: Miss Writer
אני יודע, הייתי אפס
אני יודע, הייתי אפס
מאת: Miss Writer
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
סיפורים אחרונים
זונת הכפר 18++ פרק ג
זונת הכפר 18++ פרק ג
מאת: שבע סישולדי
בגיל 26 נשבר לך הלב
בגיל 26 נשבר לך הלב
מאת: Koko R
אז למה הדמעות?
אז למה הדמעות?
מאת: חיים רק פעם אחת
כאילו הלב שלי נקרע
כאילו הלב שלי נקרע
מאת: חיים רק פעם אחת
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema