כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

מה אנחנו עושים?! פרק 8

הילדה הזאת תמימה מדי כדי להיכנס לעולם שלי, תמימה מדי כדי להבין למה ברחתי מחיים שלמים שגדלתי בתוכם..

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

אסי..

אחרי חפירה ארוכה אנחנו יוצאים מחדר הישיבות ורונן שולח אותנו לחתום על טפסים נוספים במישרדי המלון..
זה נותן קצת אוויר לנשום והחברה פה משתחררים קצת אחרי המתקפה שלו..
אני הולך אחרי העדר ונותן להם טיפה להקדים, לא מתערבב איתם יותר מדי..
"מה אתה עושה פה?"
היא קופצת עליי מאחורה כאילו מכירה אותי שנים, מרגישה מספיק בנוח להניח את הידיים שלה על הגוף שלי..
אני מסתכל עליה ואחרי המבטים הארוכים בחדר שם חשבתי שהיא תתבייש להתקרב..
"לא יודע.. לומד בישול.."
אני אומר בחצי צחוק והיא מחייכת אליי והעיניים שלה מבריקות.. מכשפות!
"מה את עושה פה?"
"מאחרת בעיקר.. איזה בושות, לא הצלחתי להתעורר בבוקר וגם אף אחד לא טרח להעיר אותי.. איזה בוקר סיוט!"
"בסדר שטויות"
"אתה גם מבשל.. ?"
"מה זאת אומרת גם?"
"לשיר אתה יודע.. אתה עושה את זה מושלם לדעתי.. אתה גם מבשל?"
"תודה.. וכן אני טבח בניוטון"
"וואלה?! אתה עובד שם היום?"
"כן למה?"
"אחלה אני אבוא, נראה איך אתה עם אוכל"
היא לא עוצרת לרגע, מדברת ומדברת, שואלת שאלות.. צוחקת על הדרך מחפשת דברים בתיק והשיער שלה נראה מפוזר מדי למרות שהוא אסוף לקוקו.. אני מסתכל עליה והראש שלה קבור בתוך התיק והיא אפילו לא רואה לאן היא הולכת..
היא גורמת לי לצחוק וחיוך עולה על הפנים שלי מבלי שאחשוב עליו מראש..
בזמן שאני מסתכל עליה כשהיא עדיין מחפשת דברים בתיק אני לא שם לב שהיא מפריעה למישהו לעבור והוא חותך אותה וצועק לה סליחה עוד לפני בכלל שהיא מספיקה להרים את עצמה מהריצפה..
"את בסדר?"
"אאוץ'.. הברך"
"איפה קיבלת מכה?"
אני מתכופף אליה, מנסה להבין איפה היא קיבלה מכה בזמן שאני אוסף לה את הדברים שהתפזרו לה מהתיק.
"הנה היא.."
"מי?"
"התעודת זהות שלי, פאדיחה אם היא לא הייתה עליי עכשיו.. הוא היה מטיס אותי מפה על טיל!"
אני לא יכול איתה.. כל כך מפוזרת, קופצת מדבר לדבר.. אני עוזר לה לקום והעיניים שלה שוב תופסות אותי..
"הברך בסדר?"
אני שואל בשקט, מנסה לשמור על סוג של איפוק איתה..
"מה.. ? כן, כן זה יעבור, תודה"
"תשתדלי לשים לב"
"זה עוד מצב טוב.."
"למה? את בדרך כלל נופלת?"
"מה זה נופלת?! אני הבחורה הכי לא יציבה שיש.."
לוקח לי רגע להבין את הכוונה שלה..
"זה יכול להתפרש לכמה צדדים, את יודעת?!"
"כן.. וזה בדרך כלל באמת מתפרש ככה"
"תקשיבי עיניים ירוקות.."
"אתה לא זוכרת את השם שלי נכון? בגלל זה קראת לי ככה אתמול.. ועכשיו?"
היא עלתה עלי.. איזה פאדיחות!
"אהה סליחה הייתי טרוק אתמול, מצטער.."
"ליר.. ליר רגב"
"ליר.. שם מעניין"
"תודה אסי.."
"זכרת?!"
"זכרתי.. זה קיצור של אסף?"
"לא.. אסי, רק אסי!"
"סבבה, רק אסי"
היא אומרת ומחייכת אלי חיוך שגורם לי לחייך אליה בחזרה.. משהו שלא קורה אצלי הרבה.. חוץ מהפעמים שאני מסטול.. שזה הרבה.. אכלתי את הראש..
"אתה לחוץ?"
"לא יודע.. קצת"
"אני ממש לחוצה.. אין לי שמץ של מושג באוכל, בחיים שלי לא הייתי במיטבח!"
אני מסתכל עליה המום.. לא מבין בכלל מה היא עושה פה, לא מבין מאיפה היא נחתה ובאיזה בועה היא חיה..
"אף פעם לא היית במיטבח?"
"לא.. יש לנו עוזרת שהיא תמיד מבשלת, גם כשגרתי לבד או הייתי בחו"ל, תמיד אכלתי במיסעדות.. או הזמנתי"
"אני לא מבין אז מה החיבור שלך לאוכל, לבישול?"
"אני אוהבת אוכל, אני אוהבת לנסות דברים חדשים, אני אוהבת טעמים, בא לי לדעת לבשל ברמה כזאת שאנשים יתאהבו באוכל כמוני.. ואני רוצה להאמין שכאן אני אצליח וזה יעבוד.."
אני לא יודע איך לאכול אותה.. לא יודע מאיפה היא נחתה..
"את צריכה לאכול הרבה חרא במיטבח כדי להצליח"
"אני יודעת"
"את צריכה להיות חזקה, לא רק פיזית כשתעמדי על הרגלים שעות בלי מנוחה, גם מנטלית, בעיקר פה בקורס, השף לא יעשה הנחות"
"אני יודעת.. זה המבחן הכי גדול שלי, התעקשתי ללמוד את זה, זה שלי ואני פה כדי להוכיח קודם כל לעצמי שאני יכולה.."
"תאמיני בעצמך.. בהצלחה"
"תודה אסי.."
היא סוף סוף עוצרת, סוף סוף קצת שותקת.. קצת מרפה את הגוף שלה ועומדת בשקט כשגופה נישען על הקיר מחוץ למישרדים..
היא משחררת אוויר ואני רואה את הלחץ על הפנים שלה, אני רואה את הדאגה ממה הולך לקרות לה בזמן שתהיה כאן..
אנחנו מחכים בסבלנות שכל אחד יכנס לחתום על הטפסים והיא נישארת לעמוד ליידי..
ולא עובר הרבה זמן עד שהיא מתחילה שוב..
"אתה לא מפה נכון?"
אני מסובב את הראש אליה ואני כבר יודע שלשקט אני לא אזכה בזמן הקרוב, כי היא כל הזמן מדברת..
"לא, אני לא מפה"
אני לא מרחיב ואני לא באמת מצפה ממנה להניח לשאלות שלה אבל יש בי תקווה קטנה שהיא פשוט תניח לזה..
"אז כמה זמן אתה גר במצפה?"
"שלוש שנים"
"מאיפה אתה במקור?"
"פתח תקווה"
"פתח תקווה?! למה לך לבוא לגור כל כך רחוק?"
"אם הייתי יכול להגיע רחוק יותר הייתי עושה את זה"
אני קצת בהלם מעצמי שמשפט כזה יצא ממני..
בדרך כלל אני שומר על הפרטים האלה לעצמי ולא נותן לאחרים חומר למחשבה..
אם רציתי שהיא תעצור, עכשיו היא בכלל לא בכיוון..
"ממה אתה בורח.. ?"
היא מרימה את מבטה אלי והעיניים שלה מסוקרנות.. היא מסתכלת עלי ואחרי ששאלה בשקט שיכול לחדור מתחת לעור, היא חודרת לתוך הסיבות ששמורות אצלי כבר שנים.. דרך המבט המהפנט שלה..
אני מרגיש שבוי, לא יודע מה קורה לי איתה..
לא רגיל לדברים האלה, לא רגיל להרגיש כל כך בנוח עם אנשים בטח לא כאלה שפגשתי לפני רגע.
יש בה משהו אחר.. יש בה רוגע שאני לא יכול להסביר למרות שהיא כזאת מפוזרת, כזאת מבולגנת..
אולי זאת התמימות שלה שגורמת לה להיות כזאת.
מה שבטוח שאני חייב לשמור על הסיבות שלי לעצמי.. הילדה הזאת תמימה מדי כדי להיכנס לעולם שלי, תמימה מדי כדי להבין למה ברחתי מחיים שלמים שגדלתי בתוכם..
חוץ מזה, היא כזאת שגדלה עם כפית זהב בפה, יש סביבה הגנה כבדה של הורים בעלי אמצעים שלא משנה מה, הם ידאגו לעקם בשבילה את המציאות.
אולי היא רוצה להחליט לעצמה, אולי היא מרגישה צורך לצאת מהבועה שלהם.. אבל כשהיא תבין מי אני באמת, או מה הייתי באמת, היא לבד תבין שהיא צריכה לשמור מרחק מהילד הרע שבא מהשכונה..
אז היא לא משחררת מהמבט ואם היא חדה היא כבר רואה את ההגנה שבניתי..
אני פשוט שותק ולא מספק לה תשובות...
אני מזיז את המבט שלי ממנה ואני מרגיש את המבט שלה בוחן אותי..
"סליחה לא התכוונתי לחטט.. אני מצטערת"
היא אומרת וגורמת לי לחייך אליה.
"זה בסדר.."
"אני לפעמים יכולה להיות כזאת קרציה ששואלת מלא שאלות ואני לא שמה לב שאני מגזימה.. צריך לדעת לעצור אותי"
היא גורמת לי לצחוק כשהיא אומרת את זה ואז היא משחררת צחוק קטן שגורם לי לעצור ופשוט להקשיב לה..
"אם אתה מרגיש שאני מגזימה פשוט תעצור אותי, אחרת אני לא עוצרת"
מאיפה היא נחתה עליי?! מה הדבר הלא מובן הזה?! ומי זאת, מי זאת לעזאזל הבחורה הלא מובנת הזאת ליר רגב?! מי היא ואיך היא הצליחה כל כך מהר לגרום לי להתמכר...

*****************
פרק שני לסגור לנו את הלילה!
ממממ מה אתם חושבים?
ספרו לי, שתפו אותי!
אוהבת אתכם יא מושלמים!
שיהיה ליל אהבה
נתראה בבוקר
❤❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
M.A ❤
M.A ❤
את מהממת ואל תפסיקי לעולם !
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תודה רבהההההה❤❤❤
הגב
דווח
Maya B
Maya B
אהובה אימאלההה הם מדהימים וליר? כל כך אני מתחברת אליה מאוד.
בעיקר כשהיא אמרה " כל כך מפוזרת, קופצת מדבר לדבר.. " חחח
בול!
הגב
דווח
טען עוד 22 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
הצלחתי להתגבר עלייך
הצלחתי להתגבר עלייך
מאת: nitzaneliezer 96
תנ"ך (2.0)
תנ"ך (2.0)
מאת: יוסף הלר
גברבר צעיר
גברבר צעיר
מאת: איש המגבעת
פיק רגשי
פיק רגשי
מאת: X Muro
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan