כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אף פעם לא הייתי שלך 42 -43 (פרק כפול)

"נועם... בוא דקה" - "מה יש?" - "נו בוא רגע!"

תוכן עניינים 1. אף פעם לא הייתי שלך 2. אף פעם לא הייתי שלך 23. אף פעם לא הייתי שלך 34. אף פעם לא הייתי שלך 45. אף פעם לא הייתי שלך 56. אף פעם לא הייתי שלך 67. אף פעם לא הייתי שלך 78. אף פעם לא הייתי שלך 89. אף פעם לא הייתי שלך 9-10 (פרק ספיישל)10. אף פעם לא הייתי שלך 1111. אף פעם לא הייתי שלך 1212. אף פעם לא הייתי שלך 1313. אף פעם לא הייתי שלך 1414. אף פעם לא הייתי שלך 1515. אף פעם לא הייתי שלך 1616. אף פעם לא הייתי שלך 1717. אף פעם לא הייתי שלך 1818. אף פעם לא הייתי שלך 19-20 (פרק ספיישל)19. אף פעם לא הייתי שלך 2120. אף פעם לא הייתי שלך 2221. אף פעם לא הייתי שלך 2322. אף פעם לא הייתי שלך 24 23. אף פעם לא הייתי שלך 2524. אף פעם לא הייתי שלך 2625. אף פעם לא הייתי שלך 27-28 (פרק ספיישל)26. אף פעם לא הייתי שלך 2927. אף פעם לא הייתי שלך 3028. אף פעם לא הייתי שלך 3129. אף פעם לא הייתי שלך 3230. אף פעם לא הייתי שלך 3331. אף פעם לא הייתי שלך 3432. אף פעם לא הייתי שלך 3533. אף פעם לא הייתי שלך 3634. אף פעם לא הייתי שלך 3735. אף פעם לא הייתי שלך 3836. אף פעם לא הייתי שלך 3937. אף פעם לא הייתי שלך 4038. אף פעם לא הייתי שלך 4139. אף פעם לא הייתי שלך 42 -43 (פרק כפול)40. אף פעם לא הייתי שלך 44

פרק 42:
"את בטוחה?" שאלתי את עמית כשחיוך קטן מתחבא בין שפתיי,
"כן" היא ענתה מיד וחייכה תוך כדי שהיא מסתכלת עליי.
אני מעביר ליטוף על היד של עמית ורואה את העור שלה מצטמרר,
"קר לך?" - "קצת" היא ענתה "טוב, אז תיכנסי למיטה" סיננתי לעברה בציווי ובמבט חודר.
עמית נכנסה למיטה ואני חזרתי לאמבטיה כדי לסגור את המים שהמשיכו לזרום.
יצאתי מהאמבטיה, עמית הביטה בי ואני נעמדתי במקום.
.
פתחתי את הכפתור של הג'ינס שאני לובש ופתחתי את הרוכסן לאט,
הורדתי את המכנס ממני ואני מצליח לראות מרחוק איך עמית עוקבת אחרי מה שאני עושה, אני רואה את זה אצלה, במבט.
"מה קרה?" שאלתי אותה וצחקתי "סתם... הגוף שלך... השרירים... אני אוהבת",
אבל אז באותה שנייה הורדתי גם את הבוקסר שלי:"ועכשיו?" שאלתי "עכשיו את יותר אוהבת?"
צבע אדום התחיל לתפוס את פניה של עמית לפתע,
"נועם... בוא דקה" - "מה יש?" - "נו בוא רגע!"

אני נכנס מסוף המיטה ומטפס על עמית:"אתה מועך אותי!" היא אומרת וצועקת,
"מה רצית?" שאלתי בחיוך והיא בתגובה תפסה את לחיי וברגע אחד נישקה. אני אוהב שזה בא ממנה לפעמים, אני אוהב את איך שהיא מנשקת.
אני נכנס לשמיכה, ומלמעלה תופס שליטה... מנשק את עמית ויורד אל הצוואר,
גניחה יוצאת מעמית, אני אוהב את הריח שלה אז אני מנשק את האיזור הזה ונשאר.
לאחר כמה שניות אני עולה לאוזן שלה הקטנה שמקושטת בעגילי זהב ששמה לכבוד הארוחה במסעדה,
אני עובר עם השפתיים והלשון בעדינות ותוך כדי עמית שורטת אותי בגב עם ידה.
"אה... אה... אה..." - הנשימות של עמית מדליקות את החיה שבי, שלפתע יוצאת החוצה ומתחילה להשתחרר,
"זה נעים שם" היא לפתע פתאום אומרת וברגע שאני שומע את זה... אני חוזר אל אותו מקום שוב ועובר.

אני יורד לאט אל החזה של עמית, תופס אותו בעדינות ועובר עם השפתיים,
צעקה יוצאת מעמית, הגוף שלה מתחיל להתקפל תוך כדי שהיא עוצמת את העיניים.
לעמית יש נקודת חן בצד השמאלי של החזה,
"יש לך פה נקודת חן? אני חייב לנשק את זה"
- "די נועם!" היא צועקת לפתע וצוחקת "בבקשה תמשיך, זה..." - זה מה?" שאלתי במהרה,
עמית הביטה בי במבוכה וליטפה את שיערי:"זה טוב נועם" היא ענתה בחזרה.

אחרי דקות ארוכות של משחק מקדים, אני ועמית שכבנו.
זה הלילה הכי טוב שהיה לי בחיים, כי זה הלילה הראשון שלי ושל עמית, זה הלילה הראשון שלנו.
אני מאוהב בעמית. לא האמנתי שאני ארגיש ככה למישהי אחרי כל כך הרבה זמן,
אבל זו האמת, אני מאוהב בה ובגלל זה אני אספר לעמית שאני רוצה שנחשף... שאני רוצה להיות איתה, גם אם זה אומר לעבור מכאן.
עמית מצליחה לקרוא אותי כאילו אני ספר פתוח,
היא מצליחה לגרום לי להסתובב יום ולילה עם חיוך מפגר ומרוח.
היא מכילה אותי, היא החברה הכי טובה שלי,
היא מקבלת אותי כמו שאני, עם כל השיגעונות והחסרונות שלי.
ככה זה בזוגיות צריך להקריב מידי פעם בשביל האחר,
ואני החלטתי שעל עמית... אני לא הולך לוותר.

פרק 43:

09:12

"היי" לחשתי לעמית בבוקר תוך כדי שהיא פותחת את העיניים,
"אני לא יכולה לזוז..." - "את לא צריכה לזוז" חייכתי וליטפתי לה את האוזניים.
"נועם... אני שמחה" עמית אמרה בקול צרוד ועיניים עצומות,
"אתה לא יודע מה זה לפתוח את העיניים בבוקר ולראות את העיניים שלךָ מתבוננות בי ביחד עם החיוך שלךָ והגומות?"
אני מחייך ושותק. לא עונה. "כמה זמן אתה ער?"
"שעתיים..." - "שעתיים?!" - "כן" עניתי וצחקתי "שעתיים אני מסתכל עלייך כמו מפגר."

קמתי מהמיטה ועשיתי לי ולעמית קפה,
פתחתי קצת את הווילון ומבחוץ נכנס לו אל החדר יום בהיר ויפה.
נכנסתי למיטה שוב וחיבקתי את עמית. "נועם?" - "מה מאמי?" - "זוכר את היום הזה שהייתי שיכורה והגעתי הביתה והכנת לי קפה שחור?"
- "ברור שאני זוכר... באותו היום הקאת עשר דקות... איך אני יכול שלא לזכור?!"
אני ועמית צוחקים. "אני זוכרת שניסיתי לנשק אותך ודחית אותי" היא אומרת במבט עצבני,
"מה את רוצה?! לנשק אחות של חבר... זה ממש לא אני".
אני ועמית צוחקים, יותר נכון נקרעים על המיטה כמו ילדים,
ובין לבין מריצים כמה זיכרונות וכמה רגעים.

"עמית" - "מה בייבי?" - "אני חשבתי על זה... ואני מסכים.
אנחנו נצטרך לתכנן את זה כמו שצריך, נקבע מועד שיהיה טוב לנו ומתאים".
"חתונה?" עמית שואלת במבט מבולבל וצוחקת "לא... עדיין לא" צחקתי והמשכתי "אני מדבר על לונדון. אני רוצה שתחתמי,
זה החלום שלך ואני בטוח שהיית עושה את אותו הדבר במקומי".
"אבל" - "אין אבל מאמי, אני עובר איתך. אני החלטתי. אנחנו ניחשף בפני כולם,
לא אכפת לי מה יאמרו אנשים, משפחה, תקשורת. את בשבילי כל העולם".
עמית מחייכת חיוך ענק ודמעות מתחילות לזלוג מעיניה,
היא קופצת עליי בשנייה אחת, כשכל הקפה נשפך עליי:"תזהרי עמית!" אני צועק ומזיז את ידיה.
"חיים שלי!" היא צועקת ומכסה אותי בנשיקות "אל תדאג זה יהיה מושלם אני מבטיחה",
תוך כדי נשמע טלפון ברקע. "אוקיי בייב" אני אומר וצוחק."מחפשים אותך אבל..." - "לא אכפת לי! אני רוצה להיות איתך!"

הטלפון מפסיק לצלצל ועמית מורידה את החולצה שלה במהירות,
ואני נדלק בתוך שנייה ומנשק אותה לאט ובאטיות.
(בזזזז... בזזזז... ). הטלפון של עמית שוב מצלצל. "חכי שנייה מאמי... אולי תעני קודם... אין לי כוח שיפריעו" אני אומר ועוצר,
"טוב. חכה שנייה" עמית אומרת בלית ברירה. היא יוצאת מהמיטה ואני מביט בה ומשתוקק אליה יותר.
"הלו... אמא? אמרתי לך שאני... רגע... לאט אני לא מבינה... מה?! מתי?!"
אני קם מהמיטה ומתקרב אל עמית אבל היא לא מסתכלת עליי.
"אני באה, אני באה עכשיו! ביי!"
"מה קרה עמית?" - "זה איתי".
עמית מתחילה לבכות "מה איתו?" אני שואל, או יותר נכון צועק אבל היא לא עונה,
"את מבהילה אותי! מה קרה לו עמית?!" - "נועם... הוא עשה תאונה".

המשך יבוא...

בשביל פרקים בזמן אמת:
"המחברת של גיא"
https://www. facebook. com/guylanker1/

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Guy Lanker עקוב אחר Guy
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי עוד פרק?
הגב
דווח
guest
מתי אתה ממשיך?
הגב
דווח
guest
מתי יש המשך ?
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Guy Lanker
חסר לי
חסר לי
מאת: Guy Lanker
תחזרי הביתה
תחזרי הביתה
מאת: Guy Lanker
המכתב
המכתב
מאת: Guy Lanker
את אוהבת אותי, אבל אותו יותר 3
את אוהבת אותי, אבל אותו יותר 3
מאת: Guy Lanker
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer