כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

נימוסים במעלית- פרק 17

הוא מתקרב אליי, הוא כולו רטוב ועירום למעט הבוקסר השחור של קלווין קליין שלו

אני מתארגנת די במהירות ותוך כמה דקות ספורות אני כבר מחוץ לדלת.
אני חושבת עם עצמי איפה קבענו להיפגש ואז נזכרת שהוא בעצם לא אמר לי בדיוק איפה לחכות לו...
בהחלטה של שניה אני מחליטה להיות קלילה וזורמת כמו שלפני רגע סיכמתי שאעשה,
ומתקדמת לכיוון המעלית במטרה לעלות לקומה 17- לבית שלו.
אני מגיעה לקומה ובמקום ארבע דלתות יש רק שתיים..
זו כנראה קומת הפנטהאוז ויש רק שתי דירות במקום ארבע.
אני מסתכלת ימינה ושמאלה ומבחינה בדלת חומה ומפוארת עם שלט ״ברוכים הבאים עומר וייס״.
אני דופקת לו בדלת וקצת מתרגשת..
הוא פותח את הדלת ומחייך אליי.
״היי יפה שלי, בואי תיכנסי.״ הוא אומר כאילו ידע שאגיע אליו.
-״אממ לא ידעתי איפה לחכות אז פשוט באתי לפה.. אתה מוכן?״
אני אומרת תוך כדי שאני נכנסת לכיוון הבית שלו. הבית שלו מרשים במיוחד, הוא כל כך גדול ומפואר..
הספה הלבנה מעור, בשילוב עם הכורסאות האפורות ושטיח הצמר האפור,
וילון הקיפולים הלבן שמסתיר חלקית את המרפסת הגדולה שמאחוריו,
והטלוויזיה הענקית שמתפרסת על קיר הזכוכית המעוצב- כולם ביחד יוצרים מן הרגשה שזה בית של אדם מאוד אמיד ומצליח, ולא של גבר בן 27 שרק עכשיו אמור להתחיל את חייו.
-״וואו״ אני אומרת ומסתובבת עוד קצת בבית.
״אהבת?״
-״איך אפשר שלא? זה פשוט מדהים!״
״תודה יפה. בואי שבי.״
-״תסלח לי על החוצפה אבל מאיפה כל הכסף לבית כזה יפה? מההורים?״
הפרצוף שלו מחוויר, הוא לא עונה לי ומיד משנה נושא.
״טוב אני דקה הולך להתארגן ונצא.״
בלי שנותן לי להשיב הוא הולך לכיוון המסדרון שככל הנראה מוביל לחדר שלו, ונכנס לבפנים.
אני ממשיכה להסתובב בבית היפיפה הזה וממשיכה לתהות איזה עסק משפחתי מצליח מחזיקה המשפחה שלו? או כמה עשירים הם?

כמה דקות עברו והוא לא יוצא מהחדר,
אני מחליטה להגזים היום ומתקדמת לחדר שלו כדי להיכנס ולבדוק אם הוא מוכן,
אני מתקדמת, וחוזרת אחורה.
״זו חוצפה מה אני חושבת לעצמי.״ אני ממלמלת לעצמי.
אני מתקדמת בחזרה ״טוב נו לא נורא״.
ולבסוף אני מחליטה להיכנס.
אני דופקת על הדלת ופותחת מיד בלי אפילו לחכות לתגובה.
הוא עומד שם בלי חולצה, עם בוקסר וכולו רטוב.
אני קולטת שעשיתי פדיחה ומבינה שהוא הרגע יצא ממקלחת ומזל שלא נכנסתי רגע אחד קודם.

״שלום לך.״ הוא צוחק כי מבין שאני מרגישה לא בנוח.
-״אממ פשוט לא ידעתי שאתה גם מתקלח ועברו כמה דקות אז נכנסתי לבדוק.״
״ועוד איך נכנסת.״
-״חחח מצטערת על זה.״ אני אומרת ומנסה לצחוק, למרות שאני די מובכת.

הוא מתקרב אליי, הוא כולו רטוב ועירום למעט הבוקסר השחור של קלווין קליין שלו,
אני מתחילה לחשוש קצת, אני לא רוצה שהוא יתקרב כי אני לא יודעת מה יקרה ואיך אשלוט בזה..
״אל תצטערי, חבל שלא נכנסת שניה אחת קודם.״ הוא לוחש לי באוזן ומצמיד אותי אליו.
הבגדים שלי נרטבים במעט,
-״הייי עכשיו התארגנתי אל תרטיב אותי.״
״לא לעשות מה?״ הוא צוחק ומנסה להביך אותי שוב ושוב.
-״אל תרטיב אותי.״ אני אומרת וקולטת שזה לא נשמע משהו במיוחד.
״אני אעשה את זה מתישהוא.״ הוא חוזר למצב לחישה במעמקי באוזן שלי וגורם לי לצמרמורת בכל הגוף.
-״תירגע.״ אני אומרת ומרחיקה.
״בואי אליי כבר.״ הוא אומר ומחכה שאבוא.

ברגעים כאלו אני כל כך קרובה לברוח, אבל הפעם אני חושבת שהגיע הזמן לבחור להתמודד..
אני מתקרבת אליו, אל תוך זרועותיו וגופו השרירי והרטוב.
הוא מחבק אותי חזק ומרים אותי למיטתו.
-״אני לא מוכנה עדיין.״ אני אומרת מהר למרות שאני לא ממש מתכוונת לזה, רק כדי שלא נגיע למצב שיש ציפיות, או שלא נגיע למצב שאני יהיה זאת שלא תוכל לעצור את עצמה.
״את לא מוכנה להתחבק איתי ולהתנשק איתי קצת במיטה?״ הוא שואל בקול מזמין.
-״לזה אני מוכנה.״ אני מחייכת אליו.
הוא מכניס אותי מתחת לפוך ונשכב לצידי, ומכסה את שתינו בשמיכה החמה.
ממצב שכיבה לצידי הוא מתרומם ובשניות עולה מעליי.
הלב שלי מתרגש, אני מתחילה לנשק אותו בתשוקה, הוא מתקרב צמוד יותר ומעביר את היד שלו לאורך כל שלי, ולבסוף מלטף את לחיי.
הוא לא עוזב אותי לרגע ואני ממש לא מסוגלת לעזוב אותו.
אחרי כמה דקות אני מורידה אותו מעליי,
ונשכבת על החזה שלו.
-״אני עייפה״ אני אומרת למרות שרק בוקר.
״אז בואי נישן.״ הוא מחבק אותי.
-״אבל אמרנו שנצא.״
״טוב לי כאן איתך.״
-״תגיד.. אפשר לשאול שאלה?״ אני לפתע נזכרת.
״הכל יפה.״
-״למה לא ענית כששאלתי על ההורים שלך?״

הוא שותק ואני שומעת את המתח באוויר.
״בואי נצא קצת נטייל. התחרטתי.״ הוא אומר במהירות וקם להתארגן .
אני מבינה שמשהו לא מסתדר פה ואני לא יודעת אם לשאול שוב.
אני קמה אליו, ״בוא לפה יפה שלי״ אני אומרת לו ומתקרבת אליו. מושכת אותו מהארון בחזרה למיטה.
-״אתה לא חייב לספר לי, זוכר מה אמרנו? הכל בזמן שלו..
אבל אני פה בשבילך בדיוק כמו שאתה בשבילי.. ואני מוכנה להקשיב מתי שתרצה.״
הוא מחבק אותי ומנסה להשקיט את השיחה.
״אני כל כך אוהב אותך.״ הוא לוחש וגורם לי לתדהמה.
הוא אשכרה אמר לי את המילים.
״זה מה שרציתי להגיד לך אתמול... זוכרת?
חשבתי שאני צריך להגיד את זה באיזה טיול רומנטי שנעשה או פיקניק.. אבל עכשיו זה הרגע הכי רומנטי שאני יכול לחשוב עליו..
את שוכבת לצידי ומספרת שאני פה בשבילי, אני לא יכול לבקש יותר מזה.״
לפני שאני מגיבה הוא סותם את הפה שלי בנשיקה עמוקה.
״אל תגידי סתם שגם את אוהבת אותי עכשיו רק בגלל שאמרתי... אל תרגישי חייבת.. תאמרי רק כשאת מתכוונת לזה.
יש לי זמן.״ הוא אומר ומחזיר אותי למצב שכיבה במיטה, אני רוצה שייגע בי ויאהב,
והוא איכשהוא יודע בדיוק מה אני רוצה..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ענבל לוי עקוב אחר ענבל
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי את ממשיכה??
הגב
דווח
ענבל לוי
ענבל לוי
יש פרק חדש
הגב
דווח
guest
מתי ההמשךךךךך?
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
ענבל לוי
ביצ׳ית מתחילה
ביצ׳ית מתחילה
מאת: ענבל לוי
״ואם אני אבגוד בך? תסלחי לי?״
״ואם אני אבגוד בך? תסלחי לי?״
מאת: ענבל לוי
ידידים מיוחדים
ידידים מיוחדים
מאת: ענבל לוי
״את חושבת שנשרוד את השלוש שנים האלה?״
״את חושבת שנשרוד את השלוש שנים האלה?״
מאת: ענבל לוי
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D