כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הבחירה פרק 6

ההשלכות של נועם, המעשה של מוריה והאי וודאות של ליבי.

"זה לא יתכן שדבר כזה קורה" כך אמרה המנהלת.
יואו איך אני יוצאת מהארוך הזה, יופי איזה אירוניה.. ככה חשבתי לעצמי.
עד לפה שמעתי את מוריה ונועם רבים.
לפתע שמעתי את הדלת ננעלת, הצלחתי לצאת מהארון.
"יואו יואו מה אני עושה?!" לאן הכנס את עצמך ליבי! לאן?! כל כך הרבה מחשבות עברו לי בראש.
לאט לאט הזמן עבר, השעה התחילה להיות מאוחרת, מה לא נסיתי לעשות כדי לצאת.
התקשרתי לכולם וכרגיל הטלפון שלי בזמנים הכי לא קשורים נידפק! , דפקתי על הדלתות והינה עברה לה עוד שעה קלה.
השעה הייתה כבר מאוחרת אני לא ידעתי מה השעה אבל לפי מה שלמדנו בפיזיקה יכלתי לנחש שכבר 12 בלילה.
בטח ההורים שלי משתגעים מדעה, ככה חשבתי לעצמי.
אני לא זוכרת מה קרה אבל מצאתי את עצמי מעורפלת הכרה מובלת לבית חולים..
יופי מהבולה עכשיו כולם ידעו שמרוב אהבה ללימודים נישארת לישון שם.
קמתי מחוברת למיליון מכשירים, לידי היה מלא בלונים ופרחים ודובי גדול וענק אחד.
ראיתי במעורפל את הרופא מדבר אם כמה אנשים לא הצלחתי לזהות אותם.
ואז ראיתי אותה, את מוריה.
היה לה פנס על הפנים והידיים שלה היו פצועות, הבנתי שמשהו קרה.
היא ניגשה אלי, חשבתי לעצמי זהו נגמרו השטויות היא סלחה לי, היא עכשיו תביא לי חיבוק ענק.
ואז נחתתי לאדמה עם כזאת סטירה שהרגשתי כל חלק בפנים שלי.
הסטירה של מוריה כל כך כאבה, קטנה קטנה אבל עם כוח לא מהעולם הזה.
ראיתי בזווית העין את נועם רץ אליה ומתחיל לצעוק עליה, ראיתי גם את דוד.
התחלתי לפתוח עיניים וכולם הסתכלו עלי, הבנתי שמשהו קרה לי כי הם הסתכלו מוזר,
לא הבנתי למה..
נועם רץ ונתן לי חיבוק ענק כזה שהרגשתי איפה היה כל מכשיר ומכשיר בגוף שלי, והיו הרבה כאלו.
ראיתי גם את המבט של דוד, הרגשתי את הדקירות האלה בלב שלו.
לא הצלחתי לדבר, אבל הם הבינו שאני רוצה לדעת מה קרה לי ואיפה ההורים שלי.

********************************************************************************
"יופי נועם תיראה לאן הכנסת את עצמך!" חשבתי לעצמי באותו רגע שהמנהלת נינכסה לכיתה,
ידעתי שהלך עלי. זהו פה זה יהיה הסוף שלי...
המנהלת הכניסה אותי למשרד שלה, ואני ידעתי שליבי בארון. הרגשתי כמו המפתח של שרה.
מה אני יעשה, אם אני אלך להוציא אותה היא תידע עליה וילך על ליבי.
למוריה היה מבט כועס ופגוע בעיניים, לפתע המנהלת אמרה באים לקחת אותך.
"אה, אבל מי ההורים שלי לא בארץ" ההורים שלי מצאו טיימניג לטוס לתאילנד.
"בטח שלא ההורים שלך!" ענתה המנהלת בנחריצות כזו שהכינסה בי הלם.
"אז מי?" עניתי.
"המשטרה, מה שעשית כרגע זה נחשב פריצה לבית הספר" ענתה המנהלת ומבט נקמני בעיניה.
ופנתה למוריה, לא כל כך שמתי לב מה היא אמרה לה אבל הבנתי שזהו הלך עלי.
השוטרים לקחו אותי ואבא של ליבי בניהם, הוא חקר אותי ולא יכלתי לומר לו כי הייתי שם בגלל ליבי!
השעה התחילה להיות מאוחרת ושמתי לב שגם אבא של ליבי מתחיל לחפש אותה.
הטלפון עוד היה עלי שלחתי למוריה הודעה, ידעתי שהיא היחידה שתעשה את זה.
"צדקת, ליבי בכיתה! רק תוציאי אותה משם!"
"אהההה אני ידעתי! אני לא מאמינה עליך, מצידי שתירקב שם"
"מוריה! את מדברת על ליבי, אל תעשי את זה בשבילה תעשי את זה בשבילי"
"ולמה לי? מה יצא לי מזה?"
"אני אעזוב את ליבי ואהיה איתך רק אל תיתני לה להירקב שם!"
"טוב טוב, יחתיכת שקרן אני יודעת שאתה לא תיהיה איתי אבל מה שאתה מוכן לעשות בשבילה"
וטאאאאאקק... נילקח ממני הטלפון והתנפץ בגלל חוקר אחר שניכנס.
אני לא יודע כמה זמן עבר אבל אני יודע שהגיע הבוקר וקוויתי שמוריה הגיע לליבי ודאגה לה למרות הכול.
ראיתי את אבא של ליבי בלחץ ושמעתי חלק מהשיחה. הוא היה כל כך כועס ובלחץ.
"מה היא עשתה?! איך מצאו אותה בכלל שם?! היא בסדר?! תגידו לי רק שהיא בסדר!"
פה שמעתי דלת ניטרקת והבנתי שמשהו קרה,
חשבתי לעצמי מה כבר מוריה עשתה....

הבנתי שאיבדתי את מוריה ואולי את ליבי, ליבי לא תסכים לדבר איתי אחרי כל הסיפור הזה!
ובטח ובטח מוריה, יופי רק אני והמזל שלי.
ואצל ההורים שלי אני יהיה אקס. זהו הלך לי \\איקס במדא זה מת\\\

(הסרטון אומנם לא קשור לסיפור, שמחה שאתם קוראים :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דובי שלך . עקוב אחר דובי שלך
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מזי חיימוב
מזי חיימוב
המשך
הגב
דווח
דובי שלך .
דובי שלך .
העלתי,מקווה שתאהבי :)
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D