כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

נימוסים במעלית- פרק 7

לפתע דפיקה בדלת קוטעת את השיחה המתוחה הזו. אני פותחת את הדלת ומופתעת למראה עיני.. ״היי.. אני מפריע?״ עומר נשען על הקיר ושואל.

הגעתי הביתה מרוסקת מעייפות. מתכוננת לשנצ של שישי, לפני הקידוש עם המשפחה.
המשפחה שלי חיה במושב אמונים, המקום בו גדלתי. מקום שקט ויפיפה שהשלווה אופפת אותו מכל עבר. אני אוהבת את המושב הזה.. אפשר להגיד שעברתי לתל אביב מלית ברירה, רק בגלל שהיא ״עיר ההזדמנויות״.
אני מתגעגעת למשפחה שלי בטירוף, אני רגילה להיות איתם, ובגלל זה אין יום שאני לא מדברת עם אמא אבא נעה וטום בטלפון.
הם החיים שלי. המשפחה שלי היא נקודת התורפה שלי.. אין עליהם בעולם הזה.
תמיד פה בשבילי, תמיד תומכים, תמיד נותנים, יש לי גב. אמא היא החברה הכי טובה שיש, האמא הכי קולית ומגניבה שיש. בת 50 אבל נראית בת 30 ואני לא אומרת סתם! ואבא שלי.. החיים שלי! אחים שלי סתם מעצבנים. אבל עדיין הם המעצבנים שלי...
הגעגוע אליהם הורג לפעמים, וימי שישי הם תמיד פוש שכיף לקבל.

לפני קידוש עם המשפחה אני נכנסת למיטה שלי, והמחשבות מתחילות להגיע..
משהו בראש שלי אומר לי שהגיע הזמן לסגור את הסיפור עם טל כבר. ופתאום משהו בלב מתערב, ואומר לי להתחיל משהו יפה עם עומר. המחשבות כואבות לי, ואני לא רוצה להיכנס לזה שוב, לכאוב את זה מחדש.
עומר הוא מדהים, אבל אני והוא לא יקרה בחיים. הוא ידיד שלי, והבוס שלי.. אה וגם השכן שלי.. הוא יותר מידי דברים אבל הבן זוג שלי הוא לא יהיה..
בעיקר כי אני חושבת שאשאר רווקה לנצח. אי אפשר לסמוך על אף גבר בעולם הזה.. הם כולם נמושות בוגדניות.
מכבה את המחשבות שלי וביחד איתם גם עוצמת את עיניי.

בדיוק כשאני מתחילה להירדם דפיקה חזקה בדלת קוטעת את שלוותי.
אני מתעוררת בבהלה ומריצה בראשי את כל האופציות האפשריות של מי עומד מאחורי הדלת.. אני קמה מבולבלת ועצבנית שקטעו לי את השנצ של שישי.
פותחת את הדלת ומתבאסת על החיים.
בבקשה רק לא הוא, רק לא עכשיו.

״למה את לא עונה כבר יומיים?!״ זה טל. הוא עומד בפתח ביתי ואני מולו, עם פיגמה ומבט מבולבל.
-״אני לא חייבת לענות לך ואני לא חייבת לך כלום. תיכנס טל. פשוט. תיכנס.״ אני אומרת ואני רואה אותו מופתע. פעם ראשונה שאני מכניסה אותו אליי, בלי להעיף אותו, בלי להתבלבל ולהתחנן שיילך ונדבר פעם אחרת. אני מחליטה בין רגע שעכשיו זה נגמר, אני הולכת על זה ברבאק ומחליטה להיכנס בו.
לא עוד חצאי שינות, לא עוד להיות עצובה בגללו, לא עוד לחשוב עליו כל פעם שצץ משהו עם גבר. הסיפור איתו הולך להיסגר רשמית.. למרות שהוא נסגר כבר מלפני כל כך הרבה זמן....
״את לא מתכוונת לסלק אותי?״ הוא עונה בפליאה.
-״תשב.״ אני עונה חסרת סבלנות.
״תקשיבי שחף, אני אוהב אותך. בסדר? הכל התפקשש לנו, אבל דיי חיים שלי בואי נעבור את זה כבר.. עבר יותר מידי זמן.״
הוא אומר את זה ויש לי בחילה. לחזור אליו? זאת כבר ממזמן לא אופציה.
-״טל, משכנו את זה יותר מידי זמן ככה פתוח, ואני נשבעת שאני לא יודעת למה..
אני ואתה גמרנו ממזמן ואתה יודע את זה.
הנה קיבלת מה שרצית, את האישור שזה סופי. עכשיו תצא לי מהחיים כבר! תפסיק להתקשר, תפסיק לבוא לבית שלי בלי התראה, צא לי מהפאקינג חיים!״ אני אומרת בעצבים של החיים. אף פעם לא דיברתי אליו ככה.. זה צורם לי קצת בלב, אבל אז אני נזכרת. נזכרת שזה מגיע לו.
״תגידי את רצינית? אני לא מבין אותך! למה משכת את זה עד עכשיו?״
-״ככה משכתי עד עכשיו. ככה. לא רציתי לראות את הפרצוף שלך ועכשיו כבר נשבר לי. הבנת?״
״שחף את סתם נסערת אני לא יודע למה, אבל תקשיבי לי רגע. זה עבר! עברו כבר ארבעה חודשים ואני אוהב אותך! לא קרה כלום!״
-״קרה הכל טל! ארבעה חודשים יותר מידי! ארבעה חודשים של בכי כל לילה! יש לך מושג מה עבר עליי? הבן אדם שהכי סמכתי עליו בעולם! פשוט שברת את האמון שלי.. כאילו כלום, וסיננת אותי, וימים נתת לי לדאוג, ואני... כמו פוסתמה.. זה לא האופי שלי! זו לא אני! אני לביאה שמעת אותי?! לא גורה מסכנה! אני איבדתי את מי שאני כשהייתי איתך.. ואתה שמת עליי פס.
גם כשנתתי לך צאנס להתחרט על הכל, לבקש סליחה ופשוט לנחם אותי ולאהוב אותי לא עשית את זה. הגיע תורי לוותר עליך, ולהמשיך לאהוב את עצמי.״
אני פולטת את הנאום שישב לי יותר מידי זמן על הלב ופשוט רוצה שהוא יילך ... הגיע הזמן שאסגור את הפצע הזה בלב שלי.
״תקשיבי אני מצטער על זה יפה... בבקשה..״ הוא אומר יפה, ופתאום עומר קופץ לראשי. עומר המושלם, החתיך והגבוה, שלפתע מרגיש לי כאילו הוא רק שלי. כאילו אני רוצה אותו פה שיקרא לי יפה שוב.
-״אל תגיד לי יפה.״
״אני בגדתי בך אבל את יודעת שזה היה כלום! את ידעת! ישר סיפרתי וישר התחרטתי.״
-״פשוט תפסיק. תצא מפה. אתה לא רק שכבת עם מישהי.. אתה עשית הרבה יותר מזה...
אני הפסקתי לחיות את זה שוב טל, הפסקתי... מגיע לי יותר. נתתי לך הכל שנתיים ותשעה חודשים.. את כל הנשמה שלי נתתי לך.. ואת האמון לקחת ממני, ושברת אותו הכי חזק שיש.
זה לא רק הבגידה.. זה הכוח שהיה לך לשקר לי בעיניים ולומר לי שאני האחת והיחידה שלך בזמן שהלכת אליה, זה הקרירות שהייתה לך כשהייתי מנסה לדבר איתך, לאהוב איתך.. זה ששמת אותי בצד והרחקת הכל..
אני כבר לא אותה אני. ואני לא נלחמת.
תצא לי מהחיים.״
״שחף, אני מכיר אותך כבר שלוש שנים תפסיקי אני יודע שאת רוצה שאני אלחם על...״

לפתע דפיקה בדלת קוטעת את השיחה המתוחה הזו. אני מתחילה להתבלבל וחושבת מי לעזאזל נמצא בדלת ביום שישי אחר הצהריים? ולמה דווקא עכשיו באמצע השיחה עם טל?
אני פותחת את הדלת ומופתעת למראה עיני..
״היי.. אני מפריע?״ עומר נשען על הקיר ושואל.

---------------------
היייי עוקבים אהובים, הבטחתי וקיימתי... ❤️
גם מחר אפרסם פרק,
אני אשמח אם תגיבו ותתנו חוות דעת כי הייתי רוצה לדעת מה הביקוש לסיפור❤️ אוהבת ומעריכה אחד אחד!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ענבל לוי עקוב אחר ענבל
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואו...נראה שהאקשן רק מתחיל !
הגב
דווח
ענבל לוי
ענבל לוי
לגמרי! עלה פרק חדששש
הגב
דווח
Alice Attias
Alice Attias
מרתק! ❤
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
זונת הכפר 18++ פרק ב
זונת הכפר 18++ פרק ב
מאת: שבע סישולדי
רגע של פיכחון
רגע של פיכחון
מאת: נגה .
בלק פריידי
בלק פריידי
מאת: רינה זיגדון
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 6
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 6
מאת: Stav BH
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan