כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

'בוא נשחק משחק '- פרק 19.

אני נסוגה לאחור, יידיי רועדות ואני חייבת להאחז במשהו כדי לא לפול, הדמעות התחילו לרדת מעצמן ואני פשוט נלחמת להוציא את המילים מפי, נלחמת כלכך חזק עד שאני מתחילה לגמגם .. " נ- י-ר?". "כן ניר, ניר מועלם ".

דולב רץ מתנשף לכיווני, נעצר מולי ומסתכל עליי ובמקום לשאול את השאלה שאני מפחדת שישאל, הוא מחבק אותי חזק ובוכה עד שאני יכולה לשמוע את הלב שלו פועם בחוזקה ומאיים לצאת החוצה .
" היי, היי מה קרה תרגע " אני לבסוף אומרת ומרפה מאחיזה שלו.
בחיים שלי לא ראיתי את דולב ככה, יהיה מה שיהיה דולב תמיד יסתר את הרגשות שלו, אבל כניראה קרה משהו נורא, מספיק נורא שהוא ישבר מולי ויבכה כך .
" זה ניר " הוא אומר, ואני מרגישה שאני נחנקת . מרגישה שעוד מעט כבר לא אוכל לשאת את הכאב, הכאב הזה גדול עליי ובמקום לחפש כתף מנחמת אני מוצאת את עצמי מעמידה פנים .
"איזה ניר?" אני שואלת מנסה להראות רגועה ככל שאפשר .
" ניר מועלם " הוא מסתכל עליי ושוב מתחיל לבכות .
אני נשבעת, שאני יכולה להרגיש את הלב שלי צונח לריצפה .
אני נסוגה לאחור, יידיי רועדות ואני חייבת להאחז במשהו כדי לא לפול, הדמעות התחילו לרדת מעצמן ואני פשוט נלחמת להוציא את המילים מפי, נלחמת כלכך חזק עד שאני מתחילה לגמגם .. " נ- י-ר?".
"כן ניר, ניר מועלם ".
" מאיפה אתה מכיר אותו?" אני אוזרת אומץ לשאול .
" בואי נשב " הוא מחזיק ביידיי ומוביל אותי אל הספסלים שבחוץ.
אחרי שתיקה ארוכה, שנינו יושבים וכל אחד מאיתנו בוהה למקום אחר .
מבטינו ניפגשים, והוא מתחיל שוב לבכות ..
" אוריאן, ניר היה החבר הכי טוב שלי, כלומר הוא עדיין .."
" אני מבינה " אני אומרת ובועלת את הרוק שבגרוני .
אני מרגישה שבאלי להתפרק, באלי לצרוח, באלי להגיד לו 'שאיך הוא מעז, הוא בכלל לא מבין את הכאב שלי '. אבל אני שותקת, ונותנת לו להמשיך לספר את הכאב שלו על ניר .
" ניר בשבילי כמו אח, הוא האח שלא היה לי בעצם את מבינה .. אני יודע שהוא יצא מזה, ניר עבר מצבים גרועים יותר אני בטוח שהוא יצא מזה .. איך ביום בהיר אחד נופל עלייך כזאת בשורה ולא נותנת לך מנוחה .. הוא לימד אותי לא לפחד מהפחד להתגבר על כל מכשול, הוא זה שלמד אותי להלחם גם שקשה לא להרים יידיים לוותר, אני זוכר איך בהתחלה שראיתי אותו חשבתי שהנה הגורל התאכזר עליי ונפלתי על מפקד שימרר לי את החיים, אבל טעיתי טעיתי ממש עם הזמן גליתי כמה הנשמה שלו גדולה, הוא לקח אותי כפרוייקט ממש דאג לי באופן אישי, אני חייב לו תודה ענקית על מה שיצא ממני היום " הוא סיים את דבריו, וחכה לתשובה .
הוא ראה שאני שותקת, המומה מכל המידע שגילתי עכשיו .
התקרב אליי ולחש : "מזל שאת פה איתי אוריאן, התגעגתי אלייך, נעלמת מאז ההודעה האחרונה "
הוא ליטף את שערי וחייך אליי, אבל אני דימנתי שזה ניר, שניר זה שמלטף את שערי, ניר זה שמחייך את החיוך שכל כך התגעגתי לראות .
'וואי אלוקים כמה הייתי רוצה שזה יהיה ניר, שזה יהיה הפוך .. שיצבטו אותי חזק וינערו אותי מחלום הבלהות הזה עכשיו '
" כדי שנזוז " אני אומרת וקמה מהספסל .
הוא קם אחריי תופס בידי ושואל את השאלה שפחדתי שישאל : "ואת, מה את עושה פה בכלל?"
פתאום אמא של ניר יוצאת לקראתנו כולה נרגשת, " ניר שלי התעורר הוא חזר אלינו הוא כבר לא מורדם ".
ועל פניי, עולה חיוך שמסביר הכל .
-----------------------------♡♡♡♡-------------
האם דולב יגלה? איך הוא הוא יגיב?
- המשך בפרק הבא -
*מוזמנים להצטרף לקבוצת ' הסיפורים של אודליה ' (הקבוצה הסגורה )*
נ. ב - שלא תשכחו את עידו, שמגיע בפרק הבא כמובן.

אודליה כחלון עקוב אחר אודליה
שמור סיפור
ספרים מאת אודליה כחלון אודליה כחלון
בוא נשחק משחק . את ההודעה הזאת שלחתי לאקסים שלי...
"יש אנשים שזמנם עבר חלף, אהבה היא דבר מסובך - שמחה ועצב, אושר וכאב, ביחד ולבד -כולנו חווינו את הרגשות האלה יותר מפעם אחת בחיינו"
"בוא נשחק משחק "- מדבר בדיוק על זה.
על משחק האהבה שתמיד חוזר על עצמו, על השמחות האכזבות, והכמיהה של כולנו להרגיש נאהבים ".
הספר מכיל 2 חלקים :
חלק 1 בו ניתן למצוא סיפורים קצרים על רגעי אהבה שכולנו חווים ועל החיים שכולנו חיים בראייה שונה .
וחלק 2 בו ניתן למצוא סיפור בהמשכים
על שני אקסים שנלחמים על לב שבור אחד ועל לב שמזמן כבר לא מאמין באהבה.
האם הם יצליחו להשיב אליהם את אהבתם? מי מהם ינצח? ואולי הצד השלישי ירוויח?
את כל זה תגלו רק בספרי
#בוא נשחק משחק #
לפרטים ורכישה ניתן לפנות אליי בפרטי .
לפרטים נוספים
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אודליה כחלון
- ואם פרידה -
- ואם פרידה -
מאת: אודליה כחלון
אני של העבר , הווה  ועתיד.
אני של העבר , הווה ועתיד.
מאת: אודליה כחלון
 "ואולי ,  כבר שכחנו לתדלק גם את הלב "..
"ואולי , כבר שכחנו לתדלק גם את הלב "..
מאת: אודליה כחלון
 מלך השקרים .
מלך השקרים .
מאת: אודליה כחלון
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
סיפורים אחרונים
תבטיחי לי
תבטיחי לי
מאת: Barel Romano
יכול להיות..
יכול להיות..
מאת: ~lily s
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
יהושפט
יהושפט
מאת: איש המגבעת