כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

טיפשה שמנה ומכוערת - פרק 3

קמתי לקנות לי שתייה במכונות ומישהו כיסה את עיניי..

"מי זה" שאלתי והתחלתי לצחוק.
"מי זה כבר יכול להיות?"
איך שהוא פתח את הפה כבר הבנתי.
החזקתי לו את הידיים בעדינות "חחח דיי ניל"
הרחקתי אותן מהפנים שלי ולאט הסתובבתי.
הייתי צריכה להרים את הראש כדי להסתכל לו על הפנים .
"שלום גם לך" אמר לי פתאום.
"שלום שלום" חייכתי.
"איזה מחלקה את?" שאל בתקווה.
"מחלקה 1 ואתה?" שאלתי. ולא היה לי אכפת מה הוא יענה .. לפחות אנחנו אותה הפלוגה.
"מחלקה 2" השיב לי בחזרה.
"רציתי לשאול מאיפה את" הקדים אותי להפתעתי.. ניסיתי לשדר לו שהוא מוכר לי מאיפה שהוא אולי גם אני.
"אני מיקנעם" עניתי
ולפתע שמעתי "גם אני".
"משם אתה מוכר לי" .. לא יכלתי להתאפק וזרקתי לאוויר.
"כשאני חושב על זה אני גם חושב שראיתי אותך מתי שהוא"
"אז תנסה לחשוב על זה בלילה במיטה, לפני שהמפקדים שוב ייתפסו אותנו כבר ניגמר הזמן" שוב זה קרה לי .. הרגשתי כאילו העשר דקות שהייתי איתו עברו לי כמו עשר שניות. ושכחתי אפילו לקנות את הפחית על הדרך פשוט המשכתי ללכת וצעקתי לילה טוב.
פתאום שמעתי את הרעש של המכונה ואת ניל צועק חכי רגע.
הסתובבתי לאחור והוא ענה "את שכחת לקנות, מקווה שאת אוהבת קולה" חייכתי ואמרתי לו "תודה לא היית צריך"
הוא לא הצליח להעביר לי את הרגש לאיתי אבל אולי טיפה את המחשבות.
"לילה טוב" הלכתי עם חיוך מרוח אל האוהל.
שם קבלה אותי אחת הבנות שהתחברתי אליהן מהמחלקה שלי.. סיוון.
"איפה היית נעלמת"
"קניתי שתייה" לגמתי מהקולה כדי להבליט את זה.
פתאום נפלה עליי העייפות והחלטתי שאני הולכת לישון.. בכל זאת צריך לקום ב5וחצי. אין מה לעשות, כשאתה לוחם זה אומר לוותר גם על ה6 שעות מטכליות שמגיעות לך ומעבר לכך על עוד די הרבה דברים..
אצלי זה גם כלל לוותר על איתי.
לא רציתי לזרוק שנתיים כל כך יפות של זוגיות וגם בשיחה הקשה הזאת זה בא מהצד שלו.. וטוב שכך . כי המוח שלי רצה לעשות את הצעד והלב שלי עצר אותי.
ואיתי? הוא פשוט ידע לקרוא לי את המחשבות. אז נפרדנו כי אני אהיה לוחמת ונכון אני צומי שצריכה הרבה יחס ועשיתי לן הרבה סצנות בגלל הלימודים באוניברסיטה שלו.. ועכשיו להוסיף להכל גם צבא?
מצד אחד אני כועסת עליו.. כי הוא זה שהיה לוחם במגב ונילחם על האקסית שלו בזמן הזה
למרות כל ה17/4 שהיו טוחנים אותו.
ומצד שני אני מבינה אותו כי לאקסית פחות היה אכפת ולו כן .. היא גם די שיחקה בו והפרידה ביניהם הייתה לאחר שגילה שהיא בגדה בו.
היה לו קשה שקשה לי בגללו והיו לנו די הרבה ריבים לאחרונה.. הוא לא רצה שזה ישפיע עליי וטען שאם אני זה העתיד שלו זה יחזור. והוא צודק. הפרידה שלנו הייתה יפה אבל כואבת. ומה שגרם לי הכי הרבה לכעס היה יומיים לאחר הפרידה בהם ראיתי אותו יושב בפאב ומנשק מישהי. מאז? לא יכלתי להתסכל לו בעיניים.. אפילו שהוא לא חייב לי כלום..
מאז לא דברנו-עד ההודעה ששלח לי היום.. כל מה שעבר לי בראש זה איך היה לו אומץ.
3 שעות מתוך ה5 שעות שינה שלי הפכו למחשבות על היום.. עד שנירדמתי וקמתי לצלצולי השעונים המעוררים של שאר הבנות באוהל.
את כל השבוע עברתי בקושי, דאגו לשחוק אותנו טוב מאוד.
עד שהגיע יום חמישי.
עליתי על האוטובוס שלקח אותי לתחנת רכבת התיישבתי שמתי אוזניות והפעלתי את הפלייליסט עוד לפניי שהאוטובוס התחיל לנסוע. פתאום מישהו התיישב לידי והוריד לי אוזנייה אחת. ישר חשבתי שזאת סיוון ..
סובבתי את הראש ולהפתעתי גיליתי את ניל. "מה אתה עוקב אחריי?" שאלתי עם חיוך.
"שיט עלית עליי" ענה לי.
"מה יוצא לך מיזה? אני לא לוקחת סמים"
עניתי בקריצה כי כמו שגילי לימדה אותי יש הרבה סמויים בצבא.
"אם כבר עלית על זה שאני סמוי.. אז באתי לחקור אותך קצת לכיוון אחר מסמים"
"שהוא?!"
"מה שאני שובר עליו תראש כל הלילה, מאיפה אנחנו מכירים"
זרקנו שמות של אנשים מהאזור ופתאום ניל אמר לי גיא ואיתי מור.
"מה הקשר שלך אליהם?" שאלתי.
"הייתי פעם חבר טוב שלהם עד שאחד מהם יצא עם אחותי התאומה"
"איך קוראים לה?" שאלתי בכיווץ עיניים.
"לין" זאת האקסית של איתי שהייתה לפניי.
כשעוד אני והוא היינו ידידים טובים..
אז זה דיי הגיוני שאולי ראיתי אותו באחד המפגשים.
הוא כלכך אהב אותה והיא בגדה בו, זה הרתיע אותי לשמוע שהיא התאומה שלו.
"הם היו ביחד לפני די הרבה זמן"
"מה לך ולהם?" הוא הוסיף
התלבטתי אם לענות לו שעד לא מזמן אני גם הייתי עם איתי.
"היינו ידידים טובים כשהוא ואחותך התאומה היו ביחד אז זה דיי הגיוני שניפגשנו בעבר באחד המפגשים" עניתי
"ואי נכון אני זוכר אותך משם! איזה עולם קטן" ענה
"נתקתי איתם קשר מאז שהוא פגע בלין" פגע בלין? חשבתי לעצמי .. אוח כמה הגיוני שהיא תאשים אותו, לא רציתי להגיד משהו אז פשוט שתקתי.
"מה את שותקת" אמר.
"הגענו" ישר העברתי נושא וקמתי כדי שייתן לי לצאת.
האוטובוס עצר וניל קם ולקח לי את הפלאפון מהיד והתקשר לעצמו.
"מה אתה עושה?"
"מה שעוד הייתי צריך לעשות אתמול"קרץ לי. עלינו לרכבת ואיתי ישב שם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

בננה ספליט עקוב אחר בננה
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נצנץ
נצנץ
וואי אני מתמכרת מרגע לרגע... הלוואי שתוכל/י להמשיך עוד היוםם
הגב
דווח
בננה ספליט
בננה ספליט
ואי את מדהימה התגובות שלך נותנות לי את המוטיבצייה להמשיך לכתוב.. זה סיפור טרי כל פעם שאני כותבת פרק אני ישר מעלה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 13
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 13
מאת: בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 15
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 15
מאת: בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 14
טיפשה שמנה ומכוערת-פרק 14
מאת: בננה ספליט
טיפשה שמנה ומכוערת -פרק 8
טיפשה שמנה ומכוערת -פרק 8
מאת: בננה ספליט
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan