כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

עמליה פרק 39

אני עוטפת אותו בין ידיי, נאחזת בראש שלו בזמן שהוא עוטף את גופי..

תוכן עניינים 1. עמליה פרק 12. עמליה פרק 23. עמליה פרק 34. עמליה פרק 45. עמליה פרק 56. עמליה פרק 67. עמליה פרק 78. עמליה פרק 89. עמליה פרק 910. עמליה פרק 1011. עמליה פרק 1112. עמליה פרק 1213. עמליה פרק 1314. עמליה פרק 1415. עמליה פרק 1516. עמליה פרק 1617. עמליה פרק 1718. עמליה פרק 1819. עמליה פרק 1920. עמליה פרק 2021. עמליה פרק 2122. עמליה פרק 2223. עמליה פרק 2324. עמליה פרק 2425. עמליה פרק 2526. עמליה פרק 2627. עמליה פרק 2728. עמליה פרק 2829. עמליה פרק 2930. עמליה פרק 3031. עמליה פרק 3132. עמליה פרק 3233. עמליה פרק 3334. עמליה פרק 3435. עמליה פרק 3536. עמליה פרק 3637. עמליה פרק 3738. עמליה פרק 3839. עמליה פרק 3940. עמליה פרק 4041. עמליה פרק 4142. עמליה פרק 4243. עמליה פרק 4344. עמליה פרק 4445. עמליה פרק 4546. עמליה פרק 4647. עמליה פרק 4748. עמליה פרק 4849. עמליה פרק 4950. עמליה פרק 5051. עמליה פרק 5152. עמליה פרק 5253. עמליה פרק 5354. עמליה פרק 5455. עמליה פרק 5556. עמליה פרק 5657. עמליה פרק 5758. עמליה פרק 5859. עמליה פרק 5960. עמליה פרק 6061. עמליה פרק 6162. עמליה פרק 6263. עמליה פרק 6364. עמליה פרק 6465. עמליה פרק 6566. עמליה פרק 6667. עמליה פרק 6768. עמליה פרק 6869. עמליה פרק 6970. עמליה פרק 7071. עמליה פרק 7172. עמליה פרק 7273. עמליה פרק 7374. עמליה פרק 7475. עמליה פרק 7576. עמליה פרק 7677. עמליה פרק 7778. עמליה פרק 7879. עמליה פרק 7980. עמליה פרק 8081. עמליה פרק 81 ואחרון

כשהעיניים שלי עצומות והגוף סופג את הקול שלו.. אני מנסה לאסוף את עצמי..
"אלמוג.."
"מה.. ?"
"אני צריכה שתפסיק.."
"למה?"
"כי אתה חייב"
דפיקה בדלת מעוררת אותי בשניה ואני לא רגילה שדופקים לי בדלת.. בדרך כלל ישר ניכנסים.. כניראה שראו את הג'יפ שלו בחוץ אז החליטו להשתמש בנימוסין..
אני מסתכלת עליו ויש לו מבט מרוצה וחיוך משועשע.. אני קמה לכיוון הדלת ועל הדרך מחטיפה לו על מה שעשה לי..
הוא צוחק ואני פותחת את הדלת בצחוק משחרר.
שלושת המוסקטרים נכנסים ואני כבר רואה את החיוך שיש לענבל על הפנים..
אני מחבקת אותם והם מתקדמים לעבר אלמוג ומחבקים גם אותו..
"לא ידענו שאתם באמצע ארוחה.. היינו באים יותר מאוחר"
דניאל ממהר להשמיע קול מתנצל ואלמוג ממהר להגיב לו בנימה משועשעת..
"שטויות רק לימדתי את עמליה מה אפשר לעשות במטבח.."
אני מסתכלת עליו בהרמת גבה ואז הוא מוסיף..
"הילדה צריכה ללמוד לבשל.."
הוא צוחק ומזמין את החברים שלי להצטרף אלינו..
"אני רעב מת!"
ערן אומר וכבר ממהר לשבת ליד אלמוג ודניאל..
ענבל ואני מדברות עם העיניים ובלי שהם ישימו לב היא עושה לי צורת לב עם האצבעות שלה.. מה שגורר אותי לצחוק בקול.. היא ניגררת אחרי ושתינו מצטרפות לשולחן ומנסות לשמור על איפוק..
"אתם באים היום למרפי?"
הוא שואל ומסתכל על הראש שעומד מאחורי החבורה הזאת.. ענבל!
"לא מחר כולנו בבוקר על הרגליים יש לנו שתילה.."
כשהיא אומרת את זה אנחנו מחזיקים את הצחוק בפנים עד שערן מתחיל וגורר את כולנו אחריו..
אלמוג מסתכל עליי המום לא מבין על מה אנחנו מדברים ומה כל כך מצחיק במה שהיא אמרה..
אני מסתכלת עליו והיא כבר לבד מחליטה לספר לו..
"אנחנו שותלים את מה שאנחנו מעשנים.. יש זרעים חדשים לדאוג להם.. אז לפני שהחקלאים יוצאים אנחנו קצת מקדימים אותם וזה מצריך מאיתנו לקום ממש מוקדם.."
"את רוצה להגיד לי שאתם שותלים בשדה?"
"כן.. למה אתה מופתע?"
"זה לא מסוכן?"
"כשיש לך שיתוף פעולה עם האבא של המוח פה אז הכל בסדר"
"מה?!"
אלמוג פותח את העיניים ונראה שלא שמע טוב..
ערן פולט פרט נוסף ושוב.. לא משנה מה הוא יגיד זה ישמע מופרח לגמרי..
"כן כן.. אבא שלי עשה איתנו הסכם.."
"איזה הסכם יש לבן אדם הגיוני, לעשות עם סאטלנים שמגדלים ירוק בשדה?"
"אז ככה.. אבא שלי הוא בראש ובראשונה לא הגיוני בעליל מאז הפנסיה שלו.. הוא תפס את החמור הזה שותל ומאז הוא רוצה שוחד.. כל פעם שיש מוכן צריך להביא לו גם"
היא מסיימת את המישפט ואלמוג שהיה המום, מעכל לרגע את הדברים ומתפרץ בצחוק.. דבר שפחות מאפיין את האופי שלו..

אחרי שעה ארוכה ביחד הוא מודיע שהוא צריך ללכת.. אני קמה ומלווה אותו לאוטו שלו בזמן שהחברים שלי זרוקים על הספה בסלון שלי..
"אני אוהב את החברים שלך.. הם.. שונים מהרבה אנשים שאני מכיר"
"הם באמת שונים.. הם אנשים טובים, חברים מדהימים, אני שמחה שיצא לך להכיר אותם יותר"
"אני שמח שיש לך אותם"
"גם אני.."
"פעם הבאה אנחנו נעבוד על שיעור מעשי בנושא המיטבח"
הוא אומר ומסתכל עליי עם החיוך השובב שלו..
לא מתכוון לוותר..
"לא אלמוג! זהו ההסכם שלנו נכנס לתוקף, מעכשיו אתה הופך לידיד.. תמו להם ימי היזיזות"
"את בטוחה שזה מה שאת רוצה?"
"לא.." אני אומרת וצוחקת..
"אבל אני חושבת שזה הכי בריא כרגע.."
הוא מחייך ומחבק אותי אליו..
"אני מכבד את ההחלטות שלך קטן"
הוא אומר בשקט ומנשק את הראש שלי..
"שתהיה לך עבודה נעימה.."
"תודה.. אני אדבר איתך בבוקר לפני שאני מגיע"
הוא משתחרר מהחיבוק שלי..
"אלמוג.."
אני קוראת לו ומושכת את כף ידו כדי שיעצור..
הוא מסתובב ומתקרב אליי, מביט לתוך עיניי ואני שוקעת בו..
"מה עמליה.. ?"
"תודה על היום הזה.."
"אני איתך.. תזכרי את זה!"
הוא עוטף את הפנים שלי בין ידיו ומנשק את המצח שלי חזק.. לוקח נשימה עמוקה, מחייך אליי ונכנס לרכב.. אני מסתכלת עליו לעוד כמה רגעים וכבר מרגישה שהוא חסר לי..
אני נכנסת פנימה והם ישר מתחילים..
"הופה! מה פיספסנו מאתמול?"
"לא פיספסתם כלום.."
אני אומרת והחיוך המפגר שלי תקוע לי על הפרצוף בזמן שהם עושים לי לבבות עם הידיים..
"אנחנו רק ידידים תפסיקו"
"אתם רק ידידים כמו שאני הפסקתי לעשן.."
ענבל אומרת ומסתכלת עליי בהרמת גבה..
"טוב מה נתפסתם עליי? את בכלל אין לך מה לדבר! את מאוהבת בדתלשית שפעם ראשונה מתנסה עם אישה ועל הדרך מתאהבת בה ולאט לאט הולכת לאיבוד.. ואתה אדון ערן עדיף באמת שתשתוק.. פעם הבאה אני עושה לך לבבות מעל הראש של נופר.. ואתה דניאל.. אתה תישתוק וזהו!"
"היית היום אצל סבתא שלך?"
ענבל שואלת אותי בדיוק כשאני ניזרקת על הספה לידה..
"כן הייתי.."
"איך עבר?"
"זוועה.. רבתי איתם עוד פעם ויצאתי משם"
"נו מה יהיה? למה את לא מתעלמת מהם ודי?"
"לא יכולה להתעלם פוף.. לא יכולה לשתוק כשהם מדברים אלי כאילו אני אחת מהרחוב.. מה זה החרא הזה?!"
"אבל את שמה לב שאת סובלת מזה אחר כך?!"
"כן.. אבל אני לא מצליחה לשלוט בזה.. אני לא אתן להם לדרוך עלי ולהשפיל אותי כשאני שם.."
"את מתכוונת לחזור לשם שוב?"
"כל זמן שסבתא שלי שם, אני מתכוונת להגיע לשם!"
"את רוצה שנבוא איתך מחר?"
"האמת שאלמוג הציע לבוא איתי בבוקר.."
"אה מעולה.. אולי ככה הם יסתמו ויניחו לך"
"מקווה מאוד"
"מה שלום סבתא שלך.. ?"
"אני לא ממש יודעת.. אף אחד שם לא נותן לי יותר מדיי פרטים וכשאני שם איתה הם מקיפים אותי ולא נותנים לי להיות איתה לבד.. אפשר לחשוב איזה סודות אפלים היא תגלה לי על משפחת אדמס.."
"גדול.. משפחת אדמס"
היא מגחכת ומסתכלת עליי בחצי עין עייפה..
לפני שהם מתקפלים מפה הם עוזרים לי להרים את כל הבלאגן במיטבח ובפינת אוכל..
אני מחבקת אותם והם מתחפפים...
אני סוגרת את הדלת ושומעת את השקט.. מפריע לי השקט הזה, זה מזכיר לי כמה אני לבד, שוב..
בשעה שתיים עשרה אני ניזרקת במיטה ומתקשה להרדם.. מחשבות מתרוצצות לי בראש והלילות האלה כבר מתישים אותי לגמרי..
אני מתעקשת להרדם...
צילצול הודעה גורם לי לפקוח את העיניים.
אני שולחת יד לפלאפון ולא בטוחה אם זה מתוך חלום או באמת.. אני רואה שהשעה שלוש וארבעים.. ואכן יש לי הודעה..

-ידידה שלי.. את ערה? -

-כן ידיד שלי.. בגללך, הערת אותי-

-לא נורא.. -

-חצוף-

-תחזרי לישון-

-קרה משהו? -

-לא! סתם רציתי לבדוק מה איתך-

-לא אין דברים כמוך.. ילד מעצבן-

-את מתה על המעצבן הזה-

-אל תתלהב! -

-מה איכפת לך מה אני עושה?! -

-לא איכפת לי-

-שקרנית.. לא מאמין לך-

-קשה לך להגיד שהתגעגעת אלי?! -

אני שולחת לו את ההודעה הזאת חצי ישנה ואני יודעת ששוב אני דוחקת אותו לפינה.. דבר שבתור ידידה אני לא צריכה לעשות.. לא יודעת למה אני עושה את זה.. אני לא מצפה ממנו שיענה, אבל.. הוא עונה..

-את האמת.. התגעגעתי-

אני מחייכת לעצמי וכשאני באה להגיב לו הוא שולח עוד הודעה..

-אבל אל תתלהבי-

הוא גורם לי לצחוק ואני חושבת איך להגיב לו..

-לא חשבתי לרגע להתלהב..
לילה טוב מוגלי שלי
נתראה עוד מעט-

-לילה טוב קטן-

אני זורקת את הטלפון על הכרית השניה ונופלת לשינה כשעל פני חיוך מהשיחה המפגרת הזאת איתו בשעה ההזויה הזאת..

הטלפון שלי מצלצל ואני שולחת אליו יד עייפה.. אני עונה עם עיניים עצומות וקול צרוד של שינה עמוקה.
"בוקר טוב קטן"
"בוקר.."
"את עוד ישנה?"
"כן.."
"אז תקומי.. עוד מעט נוסעים לסבתא שלך"
אני משחררת אוויר רק מהמחשבה על זה..
"אני מתה לדעת מה אתה עושה כדי להיות כזה ערני אחרי לילה שלם במרפי.."
"שנים שאני עובד על זה.."
הוא אומר חצי צוחק וממהר להעיר אותי שוב.
"עמליה קדימה קומי"
"אתה יותר גרוע מהנודניק שלי"
"מי זה הנודניק שלך?"
"תרגע.. כולה השעון מעורר"
הטון הקנאי שצץ ממנו לפתע מפתיע אותי ואני לא יודעת אם אמר את זה בציניות או ברצינות.. אבל עדיין זה גרם לי לחייך..
אני קמה להתארגן ואחרי שציחצחתי שיניים אני לובשת ג'ינס קרעים וחולצה צהובה.. השיער שלי מפוזר והקפה כבר זורם לי בגוף..
הוא מגיע והחיוך באופן אוטומטי עולה על פני..
הוא לבוש בג'ינס שחור וחולצה אפורה, הזיפים שלו מתוקתקים והריח שלו מחלחל לתוכי וגורם לי להתעורר.. הוא מחבק אותי חזק אליו..
"בוקר טוב קטן שלי"
"בוקר..."
"איזה יפה את עם צהוב.."
"תודה מוגלי"
"מוכנה?"
"לא ממש"
"מה חסר לך?"
"ביטחון.. יש לך מושג איפה משיגים?"
"כן.. אצלי! אני איתך עמליה והכל יהיה בסדר"

אנחנו נוסעים לשם ובמשך הנסיעה הוא נותן לי לחשוב בשקט ולא משגע אותי יותר מדיי..
מדי פעם הוא שואל אם הכל בסדר ואני שולחת לו חיוך וממשיכה לשתוק..
אנחנו מגיעים ויורדים מהאוטו.. הוא מסתכל לתוך העיניים שלי ומדבר אליי..
"עמליה, לא משנה מה אומרים לך, לא משנה מה את שומעת.. את פשוט מתעלמת, הכל יהיה בסדר.."
אני עוטפת אותו בין ידיי, נאחזת בראש שלו בזמן שהוא עוטף את גופי.. אני נושמת אותו אליי ומצמידה את המצח שלי לשלו..
אני מנשקת את הלחי שלו ומחזיקה את פניו בין ידי.. הוא מנשק את ידי ואנחנו עולים לחדר של סבתא שלי.. אני לא יודעת למה אבל אני נתקפת חרדה, אני שונאת להיות לידם וזה כבר נהיה פשוט בלתי ניסבל מבחינתי..
אנחנו ניכנסים לחדר כשהוא אוחז בידיי והווילון של סבתא שלי סגור.. אני שומעת את ההורים שלי שם ואותה כשהיא כועסת עליהם בכוחות האחרונים שלה..
"אתם ההורים שלה! היא לא יודעת משהו אחר! עוזי היא לא יודעת שאתה לא אבא שלה, גליה היא לא יודעת שהיא תוצאה של אונס! אתם שונאים אותה והיא לא יודעת למה! עמליה ילדה טובה וזה לא מגיע לה!"

אני מסתכלת על אלמוג, העיניים שלו לא זזות ממני.. הוא מנסה כמוני לעכל ולהבין את מה ששנינו שומעים.. אני לא מצליחה לנשום..

********************
פרק לילה......
את הפרק הזה כתבתי הפעם ארוך מהרגיל בתור פיצוי על השבת הזאת שהייתה נטולת פרקים..
הרבה שאלו מה קורה עם פרק.. אני משתדלת תמיד לעדכן בשינויים, לרוב בסופי שבוע יש קצת שינויים כי לא תמיד יש לי זמן לכתוב..
בבקשה בבקשה תהיו סבלנים..
אוהבת אתכם ומעריכה אתכם הכי בעולם!
שיהיה שבוע טוב, מלא עשיה ויצירה
ליל אהבה לכולם..
תהנו מהפרק ואל תשכחו לספר לי מה אתם חושבים..
נתראה מחר בבוקר
❤❤❤❤❤❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 32 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
היא שמעה שיחה שלא הייתה צריכה לשמוע
הגב
דווח
נצנץ
נצנץ
ויוי אני צריכה עמליה לוריד, כמו מכורה לסם... אני צריכה כדורי הרגעה דחוףףףף אני לא יכולה לחכות לפרק בוקר ולתגובה שלה וכמובן לאיך אלמוג יאכל את זה ובכלל ההורים שלה מה יש להם להגיד על זה!?!?
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
אני על זה נצנץ תהיי חזקה עוד קצת!!!
הגב
דווח
טען עוד 82 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D