כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

לאהוב אותך זה לא פשוט - פרק 2

"למה את מחייכת ככה?" הוא בחן אותי ושוב חייך, "תיזהרי עם החיוך הזה"

קמתי בבוקר לעוד יום של עבודה, הטלפון צלצל כשיצאתי מהדירה "ירדן, יש לך עיתוי מדהים"
עניתי לה, מחזיקה ביד אחת את התיק, את המפתחות ואת החצי כריך שהספקתי להכין בשתי דקות, וביד השנייה את הנס של הבוקר, שלפניו אין בכלל מה לדבר איתי, את הפלאפון השענתי על הכתף והלכתי בזיגזג לרכב.
טוב, אולי בעצם רק לירדן אני מסוגלת לענות בשעות האלו של הבוקר.
"רציתי לעשות לך השכמה" יכולתי לשמוע אותה צוחקת מהצד השני, ועוד נהמה כזו, של גבר.
"מאמוש אתקשר אלייך כשאגיע לעבודה, אני קצת בלחץ" אמרתי מהר וניתקתי לה. לא מוכנה לשמוע קולות כאלו.
נכנסתי לרכב איכשהו עם כל הבלאגן ונסעתי לעבודה, הבוקר הזה... התחיל לא כמו שציפיתי.
המוזיקה ברקע הרגיעה אותי מעט, הרמזורים אבל לא היו לטובתי, אדום ועוד אדום...
הלוואי שבעבודה לפחות יהיה לי טוב. זה יום שלישי, פעמיים כי טוב.
איפה שני הדברים הטובים שצריכים לקרות לי?
אחכה בסבלנות, השעה בכל זאת רק שש ורבע.
נכנסתי למשרד, לא לפני שהנהנתי עם הראש לשלום למנהל נדב, ולשני המזכירה שלו.
פרקתי את הדברים על השולחן והצצתי בו, השולחן היה מלא בתיקים שלא אני הנחתי אותם.
יופי.
"בוקר טוב אני רואה ששמת לב לתיקים" נדב נכנס עם חיוך למשרד, אני לעומת זאת הייתי בהלם כשרפרתי כמה שניות לפני כן בתיקים.
"כן, קצת קשה לא לשים לב לערימה הזו" ניסיתי לחייך, לא ממש יצא לי.
הוא התיישב בכיסא מולי ולקח לגימה מהנס שלי
"נדב, אתה לא אמור לעשות את זה" מלמלתי והמשכתי לקרוא על שלמה קורשטיין, שעבר תאונת עבודה ותובע את חברת הביטוח, זה תיק קל, נאנחתי. לא תהיה בעיה להעביר לו את הכסף.
תודה שלמה קורשטיין, על דבר ראשון טוב שקרה לי הבוקר.
"צודקת" נדב עיווה את פניו והחזיר את הכוס למקומה "שכחתי שאת שמה שתי כפיות סוכר בנס"
"וחצי" החזרתי לו קריצה.
"הכל טוב אצלך? איך מירב ואיציק מרגישים?" הוא שאל והרמתי את מבטי אליו, אחרי ששמעתי את השם של הוריי.
"הם בסדר. תמיד שואלים עלייך גם"
הוא התרומם מהכיסא ונזכרתי בפעם ההיא שהוא התרומם מהכיסא בעצבים כשאמרתי לו שהחלטתי לסיים את הקשר.
"זה אף פעם לא מאוחר מידי, את יודעת..." הוא זרק לאוויר, וכבר לא הצלחתי להבין אם הוא רציני או לא.
"אני חושבת שיש לך מעריצות רבות שכדאי לך לשים לב אליהן" סימנתי לו עם ראשי והוא ראה מהדלת את שני, המזכירה שלו מציצה לעברנו בסקרנות.
"המעריצה היחידה שאני רוצה שתהיה שלי, זו את"
"פשש.. עם משפטים כאלה אני באמת אשקול את זה שוב" צחקתי והוא הביט בי ברצינות לשנייה, חייך ויצא מהדלת.
לחיי עוד יום ארוך של עבודה.

"מי זו הבחורה הזו, שאני בקושי רואה בזמן האחרון" ספיר נכנסה לחדר ואני המשכתי להקליד במחשב את התשובה הרשמית של החברה לשלמה קורשטיין.
"את חצופה תאמיני לי" היא הוסיפה והתיישבה בכיסא ממולי. שמתי לב מזווית העין שהיא שילבה את ידיה וחיכתה שאפנה אליה.
כמה שניות אחרי זה לחצתי על כפתור ה"שליחה" והסתובבתי אליה עם חיוך.
"מה את מחייכת?" היא שאלה בעוקצנות
"כי את מהממת! מתי צבעת את השיער?" התפלאתי, לספיר היה שיער חום כהה ולראות אותה פתאום עם בלונד, זה היה מוזר, אבל בהחלט היה מתאים לה.
"תודה" היא חייכה ואז קירבה את הכיסא לשולחן "את רוצה לספר לי איך את מרגישה?"
"מזאת אומרת?" שאלתי ולא הבנתי למה היא שינתה את ההבעה בפניה, היה נראה לי שהיא נהייתה עצובה קצת.
"אל תשחקי אותה. אחרי שקיבלנו את ההזמנות לחתונה לא הגעת שבוע לעבודה" היא מלמלה, פחדה לומר בפירוש את המשפט הזה, כנראה פחדה מהתגובה שלי.
"הכל בסדר, הייתה לי שפעת. ראית שעוד במשרד הסתובבתי עם אף אדום.. וגלילי נייר עיצבו לי את השולחן" חייכתי אליה, מנסה לגרום לה להאמין לשקר שלי.
"אני מכירה אותך טוב, יותר מידי טוב. ואני יודעת שזה לא נכון"
"אוקיי בסדר" אמרתי אבל לא הוספתי כלום.
"נדב דואג לך, הוא כל הזמן שאל עלייך כשלא היית" הבנתי שהיא מנסה לחלוב ממני מידע.
אבל ניסיתי להבין למה היא מכניסה את נדב לעניין, היא יודעת שאני לא אוהבת שמדברים עליו או על שניהם לצורך העניין.
"ספיר תקשיבי... נכון שזה די בא בהפתעה כל העניין של החתונה, אבל זה הגיוני לא? הם יוצאים כבר יותר מחצי שנה וירדן מאוהבת בו לחלוטין"
"זה לא הופך את העניין לקל יותר עבורך" היא הביטה בי ובחנה אותי,
"לא, זה לא הופך את זה ליותר קל" עניתי והיא התרוממה וניגשה לחבק אותי.
"אל תדאגי, את עוד תמצאי את האחד שיגרום לך לשכוח ממנו" היא ליטפה את הלחי שלי והוסיפה "בכל מקרה, אנחנו צריכות לצאת להתפרק קצת, מה את אומרת?"
"את יודעת שאני לא יכולה לסרב לזה" צחקתי
"מעולה. אז אני אלך להמשיך עם העבודה וגם את... קבענו לחמישי"
"סגור"

*******************************************

כשיום חמישי הגיע הרגשתי איך הלשון שלי כבר בחוץ, הייתי גמורה מהשבוע הזה, ובכלל מהשבוע שלפניו. השפעת גרמה לכך שנוצר עומס מטורף בעבודה, ואנחנו בקושי שלוש בנות במשרד ואני הותיקה מכולן אז... הכל נפל עליי.
בכל מקרה, חמישי הגיע, וזה מה שחשוב.
נכנסתי לדירה ונבהלתי שראיתי שמישהו שוכב שם.
"מה אתה עושה פה? איך נכנסת?"
דורון פקח את העיניים וחייך לי, העיניים שלי פזלו לכיוון הבטן שלו שהייתה חשופה. יופי, מרגיש בבית.
"אני יודע איפה את מחביאה את המפתח הנוסף שלך" הוא התרומם מהספה ומשך אותי אליו.
"וואו, זה ממש לא הזמן" אמרתי לו והוא התחיל לפרום את כפתורי החולצה שלי, הנחתי את הידיים שלי על שלו ועצרתי אותו.
"מה קרה?" הוא שאל ונשען על המשענת של הספה כשאני עוד יושבת עליו והוא תופס אותי במותניים.
"העבודה הזו הורגת אותי" עניתי ולא היה לי כוח לזוז. את האמת, זה היה לי קצת נעים, שמישהו מחכה לי בבית.
"למה את מחייכת ככה?" הוא בחן אותי ושוב חייך, "תיזהרי עם החיוך הזה"
"רוצה לצאת היום?" שאלתי והוא הרים גבה וזז טיפה באי-נוחות.
"אל תדאג לא בקטע של דייט או משהו. ספיר רוצה שנצא וחשבתי שאולי תרצה להצטרף"
"טליה, את יודעת שאני משוגע עלייך" הוא אמר ונתן לי נשיקה קצרה בפה, כאילו מדגיש את העובדה שהוא משוגע עליי, "אבל אני לא יודע כמה זה יהיה טוב שנצא"
התרוממתי ממנו והתיישבתי לידו "אתה סתם לוקח את זה קשה. אל תדאג, אני לא אפתח כלפייך רגשות. הכל בסדר"
"אני לא דואג לך" הוא מלמל והסתכלתי עליו "אל תעשי לי את הפרצוף הזה"
"טוב טוב" חייכתי והלכתי למקלחת.

***********************************************

"עבר יותר מידי זמן מאז שראיתי את דורון" ספיר אמרה כשהיא בוהה בו כשהתקרב אלינו עם השתייה
"תרגעי, את עוד שנייה מתנפלת עליו עם הפרצוף הזה שלך. תרסני את עצמך" צחקתי לה.
"אני לא מבינה למה את לא נמצאת איתו עכשיו במיטה שלך. בכלל, אני לא מבינה למה את לא נמצאת איתו במיטה שלך 24/7 יחולת נפש"
"ועוד אני חולת נפש?" חייכתי והוא התיישב לידי, מגיש לי כוס קולה
"אני לא מצליח להבין אותך" הוא מלמל ישר לתוך האוזן שלי, "את רוצה לצאת עלאק להתפרק ואת שותה לי קולה?"
"אני רק צריכה מוזיקה טובה" עניתי לו וקמתי, מתחילה לצעוד לרחבה כשאני עוד מביטה בו עם חיוך פלרטטני. הוא לא הפסיק לצחוק.
התחלתי לרקוד, כמו משוגעת.
הידיים נזרקו לי באוויר, הרגליים הרגישו לי קצת כבדות, הראש הסתחרר מהסיבובים שעשיתי שם.
נזכרתי בפעם האחרונה שרקדתי ככה,

"אז אנחנו חוגגים היום? מתחילים פה משהו?" מאור שאל אותי כשנכנסנו לאמצע הרחבה, בין כל האנשים.
"מה חוגגים? מה מתחילים?" שאלתי אותו ולא הבנתי, הוא חייך וענה לי רק אחרי כמה דקות
"חוגגים את הסיום קורס ומתחילים את העבודה"
הסתכלתי עליו וחייכתי, הייתי בטוחה שהוא התכוון למשהו אחר. קיוויתי בכל ליבי שהוא התכוון למשהו אחר.
"זוכרת שאמרתי לך בהתחלה שאני רוצה שנצא שהקורס יסתיים?" הוא התקרב אליי והניח יד אחת על המותן שלי, נצמדתי אליו ואז הוא הניח את השנייה. התחלנו לזוז לאט, המוזיקה רועשת אבל אנחנו כאילו רקדנו סלואו. אני די בטוחה שאנשים הסתכלו עלינו כאילו אנחנו יצורים, אבל שום דבר לא יכל להרוס את הרגע הזה. חוץ מ...
"טליה!"

עד שדורון לא החזיק אותי ותפס אותי בזרועות החזקות שלו, לא שמתי לב שאני בוכה.
"בואי נלך" הוא אמר בשקט והוציא אותי החוצה.

**********************************************

המשך יבוא ❤
כרגיל אשמח לשמוע את דעתכם על הפרק:)

**חייבת להסביר עבור כל אלה ששאלו... הקטעים הנטויים הם פלאשבקים של טליה:)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

someone else עקוב אחר someone
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מושלם
הגב
דווח
someone else
someone else
תודה!! שמחה שאהבת❤
הגב
דווח
גלי :)
גלי :)
אלופת העולם !!!!!
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
לא בא לי לשכב איתך
לא בא לי לשכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אמת או חובה
אמת או חובה
מאת: Nizan Zarotski
אני מכיר אותך.
אני מכיר אותך.
מאת: Sheket .
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan