כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

לאהוב אותך זה לא פשוט - פרק 1

"בא לי עלייך תמיד, אתה יודע את זה" התקרבתי אליו וחיבקתי אותו מאחורה.

נכנסתי לחדר והנחתי את התיק על הרצפה, חלצתי את המגפיים הארוכים והתיישבתי על המיטה.
נאנחת מהיום הארוך שעבר עליי בחברת הביטוח. כל כך הרבה תלונות לטפל בהם, כל כך הרבה אנשים שעוברים דברים קשים וכואבים ואת צריכה להיות הכי רגישה שיש.
לשמוע על כל הצרות שלהם, ולהיות סוג של פסיכולוגית, זה לא קל. במיוחד כשיש לך את הצרות שלך על הראש ועל הלב.
אחרי ששטפתי את עצמי והחלפתי לפיג'מה הלכתי למטבח, הכנתי לי כוס נס חמה וטובה והוצאתי כמה ביסקוויטים.
התיישבתי מול הטלוויזיה והדלקתי אותה, ובאיזשהו אופן נדלקו כל המחשבות שלי על היום שהיה.
מעטפה שהייתה מונחת על השולחן מולי הפריעה לי בזווית העין, ראיתי אותה בבוקר בשיא הלחץ
אבל לא היה לי זמן להתעמק בה יותר מידי.
גם ידעתי מה המעטפה מכילה.
הנחתי את הנס ואת הביסקוויטים ליד המעטפה והרמתי אותה לידי, יושבת ישיבה מזרחית
פתחתי את המעטפה והבזק של זיכרון רץ לי בראש, אבל נדתי בראשי ונתתי למחשבה לחלוף.
"ירדן ומאור מתחתנים, הנכם מוזמנים לחלוק את שמחתנו..." קראתי בקול, כל מילה נשמעת יותר חלשה מהשנייה.
כאב החל לעטוף אותי אז הנחתי את המעטפה בחזרה על השולחן והחזרתי לידיי את הנס עם הביסקוויטים, צריכה להכניס משהו מתוק לפה.
כמה שניות אחרי שסיימתי את הנס, ירדן, החברה הכי טובה שלי התקשרה
"טלוש! ראית שהשארתי לך את ההזמנה על השולחן? מה את אומרת? היא יפה נכון?" היא שאלה והיה נדמה שהיא רצה במחשבות וככה המילים יוצאות מפיה במהירות, בקושי הצלחתי להבין מה אמרה.
"כן אהבתי ממש!" שיקרתי.
"איך אני שמחה לשמוע! אני מאושרת עכשיו, מאושרת ורגועה" שמעתי אותה צוחקת בטלפון וקינאתי,
אני רוצה להיות גם מאושרת.
"בייב איפה את?"
"שומעת, מאור הגיע אז אדבר איתך יותר מאוחר! ביי מאמוש" היא אמרה באותה המהירות וניתקה את השיחה.
המשכתי להביט בפלאפון על התמונה שלה שהתנוססה לה כששמרה את עצמה באנשי קשר.
ירדן הייתה מושלמת. אני לא אומרת את זה סתם כי אני החברה הכי טובה שלה, אני באמת חושבת שהיא מושלמת.
ירדן היא מהבחורות האלו שמסובבות לכל הגברים את הראש, יש לה שיער שטני ארוך וחלק, עיניים כחולות בהירות, רגליים שלא נגמרות ושתי גומות מיוחדות.
היא גם חכמה, לומדת מדעי המחשב בבר אילן.
אז איך אפשר שלא להתאהב בה? ...
קמתי מהספה אחרי ששמעתי נקישה בדלת וניגשתי לפתוח, הצצתי בעינית לפני שפתחתי, וראיתי את דורון מחייך לי.
פתחתי לו את הדלת "כן, יפיוף מה אתה עושה פה?"
הוא חיבק אותי ונשק לי בלחי "באתי לבקר אותך"
הוא נכנס עם שקית שחורה שהניח אותה על הדלפק במטבח והוציא בירות
"מסיבה?" שאלתי בחיוך
"אני אחגוג, את לא אוהבת בירות בכלל"
בחנתי אותו לרגע, דורון היה הידיד שמילא את הצרכים הגופניים שלי, ולפעמים גם הנפשיים כשלא היה לי למי לפרוק. זאת אומרת, שלא יכולתי לפרוק את הרגשות שלי בפני ירדן... או אנשים אחרים.
"מה בובה? בא לך עליי היום?" הוא חייך והשתגעתי ממנו, מהקלילות שבו.
"בא לי עלייך תמיד, אתה יודע את זה" התקרבתי אליו וחיבקתי אותו מאחורה. יש לו גוף חזק, ותמיד הרגשתי בזרועות שלו טוב, בעוצמה שלו. זה שהוא היה נראה טוב לא הזיק לכל העניין.
"תני לי לשתות לפני שאנחנו מתניעים"
"אנחנו לא מתניעים היום, תן לי רק קצת חום" התרפקתי עליו והתחלתי להרגיש את הכאב והאכזבה מחלחלים לי ללב.
הוא כנראה הרגיש כי הוא ישר הסתובב אליי וחיבק אותי, נותן לי נשיקה במצח ומביט בי במבט מרגיע "את יודעת למה באתי?"
"למה?" הרמתי את עיניי אליו והצלחתי לחייך לעיני הדבש שלו
"כי הרגשתי אותך, נשבע לך שהצלחתי להרגיש את זה" הוא תפס את העורף שלי והצמיד אותי אליו, הרגשתי איך שנינו מתעוררים, הרגשתי איך הנואשות שבי והנואשות שבו מאיצות בנו להרגיש חזק את הכל, הרגשנו את הצורך להתנפץ ביחד, במהירות.
כשנשכבנו על הספה ראיתי שהעיניים שלו קלטו את המעטפה והוא הניח את הראש שלו על החזה שלי, "היית צריכה לומר לי" הוא מלמל ונשק לי שם
"מה?" גנחתי.
"שאת ככה בגללם" הוא ענה והעביר את הידיים שלו בכל חלקי הגוף ואז מתקרב למקום שבו רציתי את אצבעותיו יותר מהכל
"אני לא" התנשפתי לאוזניים שלו והוא חייך חיוך מריר
"מאמי, בואי לא נתחיל לשקר אחד לשניה"
"טוב" אמרתי ותפסתי את הגב שלו, מוכנה אליו.
אחרי כמה דקות של רוגע הוא תפס אותי והשכיב אותי מעליו, מלטף לי את השיער.
"את בסדר?" הוא שאל ויכולתי לשמוע את הדאגה.
"יותר מבסדר" הרמתי את פניי אליו ונשקתי לו בסנטר, מרגישה את הזיפים שצמחו לו.
"אני לא מבין למה את לא מדברת עם ירדן על הכל"
"יש דברים שאי אפשר לומר" עניתי והוא חיבק אותי בהבנה.

"מישהו יושב פה?" הוא שאל אותי וידעתי שאני מאוהבת. הנהנתי קצת יותר מידי והוא חייך, חושף שיניים בהירות ויפות. העיניים שלו התכווצו מעט כשחייך, והנקודת חן מתחת לעין ימין שלו משכה אותי, היא הייתה מיוחדת כזו. הוא גרר את הכיסא שלו אחורנית והתיישב לידי.
קורס של חברת הביטוח מגדל. התקבלתי לעבודה אחרי חודש של התבטלות בבית אחרי השחרור מהצבא. יאללה, ארוויח פה יותר מאשר בעבודה מועדפת.
והנה, יש פה אפילו כמה חבר'ה חתיכים. אולי יצא מזה משהו ואמא תהיה רגועה.
"היה צריך להביא משהו?" הבחור עם הנקודת חן שאל, אחרי שהסתדר והוציא מחברת, עט ובקבוק מים קטן.
"אני לא חושבת" עניתי ואחרי שהבטתי בצד שלי בשולחן אמרתי "אה אולי היה צריך להביא טופס שאתה חותם על סודיות"
"מה אנחנו במוסד? .. מה יש לחתום?" הוא חייך ואני הרגשתי איך הלב שלי צונח קומה אחת למטה, הוא ישב כל כך קרוב.
"שאלה טובה" מלמלתי ולא יכולתי לחשוב על דבר. הוא לבש חולצה מכופתרת שקיפל את שרווליה, הידיים השחומות שלו בהחלט גרמו לי לחשוב על איך זה להרגיש מתחתיו ומעליו... ו... לא משנה.
"איך קוראים לך?" הוא שאל,
כמעט פלטתי - אתה לא צריך לקרוא לי. אני אבוא לבד....
"טליה" חייכתי
"אני מאור, נעים מאוד" הוא הושיט את היד השחומה שלו וידעתי שאני אבודה.

"נרדמת?" דורון זז מעט וניסה להביט בי,
"לא, אני עדיין פה" חייכתי
"מה את אומרת שאשאר לישון פה הלילה?"
"אני לא יודעת אם זה רעיון טוב..." הבטתי בו וניסיתי להבין את ההבעה שחלפה על פניו.
"טוב, אז אני אזוז" הוא רצה לקום אבל תפסתי את המותניים שלו
"תישאר עוד קצת?"
הוא היסס כמה שניות ואז ענה "אם את מבקשת שאשאר, חייב להיות סיבוב שני"
צחקתי,
"אני אוהב לראות אותך צוחקת ככה" הוא ליטף את הלחי שלי
"אני אוהבת לראות אותך" החזרתי לו ליטוף משלי
"חולה עלייך" הוא התרומם מעט ונישק אותי.
"מה הייתי עושה בלעדייך?" שאלתי שאלה רטורית והוא חייך לי בעיני הדבש היפות שלו
"אני לא יודע. אבל מה שבטוח, היית מפסידה סקס חלומי"
"בזה אתה צודק" הרגשתי איך הוא מתעורר שוב ונתתי לעצמי להתפרק עליו שוב.

כשהתעוררתי במיטה, הבנתי שהוא הרים אותי לחדר והלך.
לא שלחתי לו הודעה, כי זה סוג המערכת יחסים בינינו, לא מובנת, לא ברורה.
ללא חוקים.
ובמערכת יחסים הזו, יש המון מחשבות.
על גבר אחר.

*****************************************************************

סיפור חדש:)
מקווה כל כך שתאהבו! ❤
וכמו בסיפור הקודם, אני מעדכנת שגם בסיפור הזה לא אוכל להעלות פרק כל יום
אבל כמובן שאשתדל לא להחזיק אתכם במתח יותר מידי זמן.
אוהבת אתכם ואשמח לשמוע קצת מכם על הסיפור החדש ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

someone else עקוב אחר someone
שמור סיפור
לסיפור זה 15 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
SH SID
SH SID
נחמד
הגב
דווח
someone else
someone else
תודה רבה❤
הגב
דווח
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
someone else
חבר שלי נכה רגשית
חבר שלי נכה רגשית
מאת: someone else
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"
"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"
מאת: someone else
נוסעת לצד השני של העולם
נוסעת לצד השני של העולם
מאת: someone else
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan