כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

להתאהב בך.. פרק 30 :)

"כי את מבלבלת אותי!" הוא ענה לי פתאום, כשידיו מכסות את פניו. "תום.." לחשתי, מניחה את ידי על רגלו. "תסתכל עליי.."

תוכן עניינים 1. להתאהב בך.. פרק 1:)2. להתאהב בך.. פרק 2:)3. להתאהב בך.. פרק 3 :) 4. להתאהב בך.. פרק 4 :) 5. להתאהב בך.. פרק 5 :) 6. להתאהב בך.. פרק 6 :)7. להתאהב בך...פרק 7:)8. להתאהב בך... פרק 8:)9. להתאהב בך.. פרק 9:)10. להתאהב בך.. פרק 10 :)11. להתאהב בך.. פרק 11:)12. להתאהב בך.. פרק 12:)13. להתאהב בך.. פרק 13 :)14. להתאהב בך.. פרק 14:)15. להתאהב בך... פרק 15:)16. להתאהב בך... פרק 16:)17. להתאהב בך.. פרק 17:)18. להתאהב בך.. פרק 18:)19. להתאהב בך.. פרק 19:)20. להתאהב בך.. פרק 20:)21. להתאהב בך.. פרק 21 :)22. להתאהב בך.. פרק 22 :)23. להתאהב בך.. פרק 23 :)24. להתאהב בך.. פרק 24:)25. להתאהב בך.. פרק 25 :)26. להתאהב בך.. פרק 26 :)27. להתאהב בך.. פרק 27 :)28. להתאהב בך.. פרק 28:)29. להתאהב בך.. פרק 29:)30. להתאהב בך.. פרק 30 :)31. להתאהב בך.. פרק 31 :)32. להתאהב בך.. פרק 32 :)33. להתאהב בך.. פרק 33 :)34. להתאהב בך.. פרק 34:)35. להתאהב בך.. פרק 35 :)36. להתאהב בך.. פרק 36 :)37. להתאהב בך.. פרק 37 :)38. להתאהב בך.. פרק 38 :)39. להתאהב בך.. פרק 39 :)40. להתאהב בך.. פרק 40! :)41. להתאהב בך.. פרק 41 :)42. להתאהב בך.. פרק 42 :) ספיישל להיום!43. להתאהב בך.. פרק 43 :)44. להתאהב בך.. פרק 44 :)45. ***להתאהב בך- פרקים 45-46****46. להתאהב בך.. פרק 47 :)47. להתאהב בך פרק 48/ אריאל לביא.48. להתאהב בך/ פרק 49.49. להתאהב בך - פרק אחרון :)

נכנסנו לבית חולים, וראינו את הוריו של אריאל מדברים עם אחד הרופאים האחראים עליו.
מבטיהם היה נראה שקוע ודרוך, תשוש ומאוכזב. ליבי פעם בחוזקה, חוששת לדעת מה עובר בראשם.
לפתע ראיתי את רועי, אחיו של אריאל יושב על אחד הכיסאות מול הוריו.
לידו ישבה מישהי מוכרת. מישהי שלא הצלחתי שלא לפספס.
היא החזיקה בידו וליטפה את כתפו, כשהוא רכון קדימה וראשו בין ידיו. הוא היה נראה עייף ומתוסכל.
הבטתי בהם, מנסה להבין את הקשר ביניהם ומה לעזאזל היא עושה כאן.. ?!

***

הרגשתי יד אוחזת בזרועי, ועוצרת אותי מלהתקדם.
"נועם, אולי עדיף שתישארי כאן.. אני יעדכן אותך" דניאל אמר וסימן לי בעיניו לשבת על אחד הכיסאות.
"דני אני ילדה גדולה.." לחשתי לו חזרה.
"נועם, אני מבטיח לעדכן אותך בהכול" הוא קטע את דבריי, והתקדם במהירות לכיוון הוריו של אריאל.
נאנחתי בקול, מנסה לשמור על איפוק.
הזזתי את מבטי הצידה, ונתקלתי בעיניו היפות של רועי. העיניים המוכרות והאהובות, שכל כך התגעגעתי לראותם על פניו של אריאל. שכל כך ציפיתי לראותם נפתחות..
"נועם" רועי קרא לי, מסמן לי בידו לשבת לידם.
לפתע היא הרימה את עיניה לכיווני, קולטת אותי במבטה.
התקדמתי אליהם, מעט מהססת.
"היי רועי" אמרתי לו והמשכתי לעמוד מולם, עוד לא יושבת.
"גאיה, מה את עושה פה?" שאלתי פתאום כשאני מעבירה את מבטי אליה, בלי הודעה מוקדמת. מבט עוין בעיני. רועי הביט בי מבולבל.
"נועם, אין לך מה לכעוס.. זה לא התאים, שנינו המשכנו הלאה" היא אמרה באדישות.
"וואלה, אז היית צריכה סתם 3 שנים להבין את זה? ובינתיים על הדרך לשחק איתו משחקים ולעשות עליו הצגות מפגרות.. ?!" שאלתי בהתרסה.
"ממש לא, אין לך מושג על מה את מדברת ואני לא חושבת שזה אמור להיות עניינך בכלל" היא אמרה פתאום וגרמה לי להתעצבן ממש מדבריה.
"אני לא חושבת שאת צריכה לחשוב! אם אין לך מה לענות אל תעני לי" עניתי חזרה.
"וואו רגע, מאיפה אתן מכירות?" רועי קטע את השיחה ה"נחמדה" שלנו.
"אנחנו לא" (אני)
"סיפור ארוך" (גאיה)
ענינו שתינו ביחד.
"נועם, אל תהי ילדה קטנה.." גאיה אמרה פתאום.
"אין לי כוח לשיחה הזאת בכלל.. שיהיה לכם בהצלחה ביחד" עניתי והסתובבתי בחדות לכיוון השירותים.
נכנסתי לשירותים והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה.
הדבר האחרון שהיה בא לי לראות עכשיו זה את גאיה, האקסית של יונתן.
המבט המזלזל, הדיבור האדיש ובכלל השיחה איתה גרמו לי לבחילה. הרגשתי מטומטמת שבכלל עניתי לה, אבל משהו בי לא נעצר. לא היה רגוע.
אחרי שראיתי את יונתן כל כך שבור ממנה לפני הטיסה, לא הצלחתי להיות אדישה לסיטואציה.
ידעתי כמה הוא אוהב אותה, וכמה היא לא העריכה את זה אף פעם.
כמה היא שיחקה ברגשות שלו, עוברת הלאה בקלות ואז מנסה שוב לחזור אליו.
ניגבתי את דמעותיי, והבטתי בהשתקפות מולי. שטפתי את פניי במהירות, מנסה להרגיע את עצמי.
ידעתי שהתגובה שלי הייתה קיצונית בגלל כל המצב של אריאל. בגלל הלחץ שאיתו הגעתי לכאן.
פתחתי את דלת השירותים, מתקדמת לכיוון היציאה מהבית חולים.
אני חייבת לנשום אוויר.

"נועם!" שמעתי קול מוכר קורא לי כשיצאתי החוצה והתיישבתי על ספסל קרוב.
הרמתי את מבטי, וראיתי את שיר תום ושחר מתקדמים לכיווני.
חיוך קטן עלה פניי כשראיתי אותם.
"מה אתם עושים פה?" שאלתי, שוכחת לרגע מכל הסיטואציה האחרונה שקרתה.
"דני אמר שתשמחי שנבוא, אז הגענו" שיר אמרה בחיוך וחיבקה אותי חזק אליה.
"איזה כיף שאתם פה!" אמרתי והבטתי בהם.
עיני נפגשו עם עיניו של תום, ראיתי שהוא שמח לראותי אך קצת חושש בפנים.
"אני חייבת להביא לדני כמה דברים, שחר אתה בא איתי?" שיר אמרה פתאום.
"כן ברור" שחר אמר והם התקדמו פנימה יחד.
לא לפני ששיר שלחה אליי חיוך, נשקה ללחיי ולחשה "אני כבר חוזרת, תהי נחמדה".
הוא היה נראה עייף מעט, ידיו היו בכיסי מכנסו ואין ספק שיופיו היה ניכר לעין.
הגומות הקטנות שלו בלטו לפתע, יחד עם עצמות לחייו ומבטו היה נראה חושב.
"איך את?" הוא שאל, מביט בי מלמעלה.
"יכול להיות יותר טוב" אמרתי בחצי חיוך.
התגעגעתי לשיחות שלנו, לפתיחות ולהבנה שהייתה בינינו תמיד.
"העיקר שאת מחייכת" הוא אמר והתיישב לידי.
"מה איתך תום?" שאלתי, לא מסירה את מבטי מעיניו.
"שבוע לא קל.." הוא נאנח ונשען לאחור.
"תספר לי" ביקשתי, ממשיכה להביט בו.
"אני מעדיף לא לדבר על זה.." הוא פלט, יוצר ריחוק מסויים בינינו.
"תום.." לחשתי אליו, אוחזת בזרועו.
"אני דואגת לך" הוספתי.
"אני כבר לא יודע מה היחסים בינינו נועם" הוא אמר פתאום, מיישר את מבטו אליי.
"כמו קודם.. אתה יכול לספר לי הכול" עניתי, מביטה בו בעצב.
"את לא מאמינה לעצמך אפילו.." הוא מלמל, בטוח שלא שמעתי את דבריו.
דמעה זלגה מעיני במהירות.
הרגשתי שאני מאבדת אותו.
שהקשר בינינו הולך לאיבוד, ואנחנו מתנהגים כשני אנשים זרים.
"אתה חושב שאני משקרת?" שאלתי בכאב.
הוא הביט בי, מבטו התרכך מעט.
"אני חושבת שאת מתכחשת למציאות.. הלוואי שיכולתי להיות כמוך" הוא ענה לי, מניח את ראשו בין שני ידיו, השעונות על ברכיו. הוא היה נראה מתוסכל מהמצב, לא פחות ממני.
"אני מנסה להתמודד, תום.. זה אתה שבורח ממני כל הזמן" אמרתי.
"כי את מבלבלת אותי!" הוא ענה לי פתאום, כשידיו מכסות את פניו.
"תום.." לחשתי, מניחה את ידי על רגלו. "תסתכל עליי.."
הוא הוריד את ידיו מפניו, ונשען שוב לאחור. מביט בי במרחק מסויים, לא קרוב מידי.
ראיתי את עיניו נוצצות, ודמעה מבצבצת על אחת מהן.
"אני יכולה לחבק אותך?" לחשתי, לא מסוגלת לראות אותו ככה.
הוא הרים את ראשו מעלה, שואף אוויר לריאותיו.
מיד לאחר מכן הוא הביט בי, והניח את ידו על ידי שהייתה על ברכיו.
ופתאום הרגשתי את גופי בתוך גופו, ידיו עוטפות את גבי, וראשי שעון על כתפו.
"סבתא שלי מאושפזת כאן כבר שבוע" הוא אמר פתאום, כשראשו מונח על כתפי.
"המצב שלה לא משהו בכלל.. אני לא חושב שהיא תשרוד את זה הפעם..." קולו נשבר בסוף.
שתקתי. וליטפתי בידי את ראשו, מלטפת ברוח את שערותיו ביד אחת, ואוחזת בחולצתו בידי השנייה.
"אמא שלי הרוסה לגמרי.. היא בקושי מתפקדת. היא כול מה שיש לה כרגע.. היא כל היום איתה, לקחה חופש מהעבודה, מהכול.. ואני לא יודע מה לעשות בכל הסיטואציה הזאת.. לא בא לי להגיע הביתה ולראות אותם ככה, לא בא לי שהמצב ידרדר.." הוא המשיך, לוחש את המשפט האחרון.
"איך לא סיפרת לי כלום.." מילמלתי לאוזנו, מחזקת את החיבוק בינינו.
"השבוע שלך היה לא פחות קשה משלי, נועם.. לראות אותך מתרסקת, כשאני לא יכול לעזור עוד יותר ריסק אותי.. הרגשתי שאני משתגע שהכול קרס לי בין הידיים.." הוא ענה לי, והרגשתי את הכאב בדבריו.
"מאי הבת זונה הזאת גם כן.." הוא מלמל.
שתקתי.
"כל החודש האחרון היא חפרה לי שאנחנו צריכים לנסות שוב, וכמה שהקשר הזה חשוב לה וכל מיני זיוני שכל.. שאני לא מנסה, ושזה רק היא.. ועד שסוף סוף החלטתי שזהו, אני מתמקד בה ומתרחק ממך, אני תופס אותה עם איזה דפוק אחד בשירותים במועדון.."
השתחררתי מהחיבוק, ותפסתי את פניו בין שתי ידיי. דמעות זלגו עליהן, ואני ניגבתי אותם באיטיות.
הוא הביט, משפיל את עיניו למטה, לא רוצה להראות לי כמה הוא חלש פתאום.
"אתה לא מבין כמה אני מעריכה אותך..." לחשתי אליו, מהופנטת למבטו.
הוא שתק והביט בי, מחכה שאסביר את דבריי.
"כולם סביבך מעריכים אותך, תום..
אמא שלך, מאי, שחר, החברים שלך, מפקדים מעליך, כל מי שנתקל בך..
אני רואה את זה כל הזמן. אתה אף פעם לא נשבר, אתה אף פעם לא מראה שקשה לך, וכולם סומכים עליך בעיניים עצומות.. אתה לא צריך להתבייש שנשברת עכשיו, זה כאב שמצטבר אצלך ויצא בבת אחת.. אתה לא צריך להתכחש אליו, ולנסות תמיד להראות שהכול בסדר..
ובקשר למאי, היא אוהבת אותך ראיתי את זה בפעם הראשונה שהיא הגיעה לבקר אותך בבסיס.. אני בטוחה שהיא הרגישה שהיא מאבדת אותך, וניסתה לשמור על הביטחון עצמי שלה איכשהו.. אני בטוחה שהיא מתחרטת על מה שהיא עשתה.."
המשכתי את דבריי, כשאני מביטה בו ובפניו היפהפיות. קצת בשוק מעצמי על הנאום הקטן שיצא ממני. הוא הביט בי, כשפניו כבר יבשות מדמעות. המבט המוכר והאהוב שלו היה על פניי.
חייכתי אליו, שוקעת בתוך עיניו.

***

פרק נוסף היום! חשיפת רגשות ודיבור אמיתי בין תום לנועם סוף סוף!
מה יהיה מה יהיה?
מתה לשמוע מה אתם אומרים (:(:
❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לינדוש ♥️ עקוב אחר לינדוש
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
לינדוש ♥️
לינדוש ♥️
תודה רבה רבה לכולם :)
הגב
דווח
guest
מחכה להמשך ⁦❤️⁩
הגב
דווח
לינדוש ♥️
לינדוש ♥️
תודה! העלתי המשך :)
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 42 :) ספיישל להיום!
להתאהב בך.. פרק 42 :) ספיישל להיום!
מאת: לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 34:)
להתאהב בך.. פרק 34:)
מאת: לינדוש ♥️
***להתאהב בך- פרקים 45-46****
***להתאהב בך- פרקים 45-46****
מאת: לינדוש ♥️
להתאהב בך.. פרק 43 :)
להתאהב בך.. פרק 43 :)
מאת: לינדוש ♥️
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer