כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

בוא נדבר על אהבה פרק -40

הוא דפק בדלת שוב ושוב והלב שלי נקרע בין ההחלטה לפתוח לו ולטרוף אותו בנשיקות לבין ההחלטה להשאיר את הדלת ככה כמו שהיא ולהמשיך לבכות...

תוכן עניינים 1. בוא נדבר על אהבה- תקציר2. בוא נדבר על אהבה פרק-13. בוא נדבר על אהבה פרק -24. בוא נדבר על אהבה פרק -35. בוא נדבר על אהבה פרק -46. בוא נדבר על אהבה פרק -57. בוא נדבר על אהבה פרק -68. בוא נדבר על אהבה פרק -79. בוא נדבר על אהבה פרק-8 10. בוא נדבר על אהבה פרק-911. בוא נדבר על אהבה פרק-1012. בוא נדבר על אהבה פרק-1113. בוא נדבר על אהבה פרק -1214. בוא נדבר על אהבה פרק -1315. בוא נדבר על אהבה פרק -1416. בוא נדבר על אהבה פרק -1517. בוא נדבר על אהבה פרק -1618. בוא נדבר על אהבה פרק -1719. בוא נדבר על אהבה פרק -1820. בוא נדבר על אהבה פרק -1921. בוא נדבר על אהבה פרק -2022. בוא נדבר על אהבה פרק -2123. בוא נדבר על אהבה פרק -2224. בוא נדבר על אהבה פרק -2325. בוא נדבר על אהבה פרק -2426. בוא נדבר על אהבה פרק -2527. בוא נדבר על אהבה פרק -2628. בוא נדבר על אהבה פרק -2729. בוא נדבר על אהבה פרק -2830. בוא נדבר על אהבה פרק -2931. בוא נדבר על אהבה פרק -3032. בוא נדבר על אהבה פרק -3133. בוא נדבר על אהבה פרק -3234. בוא נדבר על אהבה פרק -3335. בוא נדבר על אהבה פרק -3436. בוא נדבר על אהבה פרק -3537. בוא נדבר על אהבה פרק -3638. בוא נדבר על אהבה פרק -3739. בוא נדבר על אהבה פרק -3840. בוא נדבר על אהבה פרק -3941. בוא נדבר על אהבה פרק -4042. בוא נדבר על אהבה פרק -4143. בוא נדבר על אהבה פרק -42 ואחרון

גלי:

" עשיתי את מה שביקשת רק תתני לאורי את אילון" עשיתי כדבריה של עדן למרות הכאב, למרות שלא נתחתן ולא נהיה זוג מאושר.
" הבטחה זאת הבטחה. הינה תראי" היא מושיטה בפניי את המסמכים הסופיים למשמורת הסופית על אילון. אני מחייכת בתוך תוכי אך בפועל לא מראה לה כמה עצובה אני, אבל מוכנה לאבד את הכל בשביל שאילון ישוב אליו.
" יופי... עכשיו תניחי להם ולי בשקט. אני לא אתקרב אליו וגם את לא"
היא מהנהנת מרוצה מעצמה ואני פוסעת הביתה, אני נזכרת כיצד התקשרה אליי בשישי בבוקר ואמרה שיש לה דרך להחזיר לאורי את אילון, מבלי להסס הסכמתי להיפגש ולדון על הכל.

" אני אחזיר את אילון לאורי בתנאי שתיפרדו" לא ידעתי מה האינטרס שלה הרי זה ידוע שאורי לא יחזור אליה.
" למה שאעשה את זה?"
" תביני אורי עוד מעט יטוס מכאן בשביל לטפל באילון... הוא יספר לך בעצמו. את תצטרכי להיפרד ממנו בכל מקרה. אם תעשי את זה אני מוכנה לתת לך את זה" היא הראה לי את המסמכים שמראים שאילון יהיה תחת השגחתו של אורי לנצח.
" את מוותרת על הבן שלך?"
" אני רוצה להתחיל חיים חדשים... את מבינה... לאילון יהיה טוב יותר עם אורי" אני מהנהנת כי לחלוטין הסכמתי עם דבריה.

" בואי נחזור לענייננו. את מסכימה כן או לא?"
" טוב... אני אפרד ממנו, רק... רק תחזירי לו את אילון" כמעט בכיתי שם אבל לא נתתי לה את התענוג הזה.
נכנסתי הביתה עם דמעות... עם כל כך הרבה דמעות שרעדתי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. בן וגיל לא היו בבית לא ידעתי במה להתעסק, הם תמיד ידעו מה לומר במצבים האלו. לקחתי כוס יין לא הרבה מדי על מנת לשכוח מכל זה... מההחלטה שמשגעת לי את השכל אבל זה טוב... גלי עשית טוב הוא יהיה מאושר עם אילון הרי זה הבן שלו, לא עשית דבר רע. אז למה אני מרגישה כאילו איבדתי אותו לנצח? למה העדן הזאת רוצה להפריד בנינו איזה אינטרס יש לה.

" גלי תפתחי!" אני שומעת את אורי דופק בדלת כמו מטורף.
" לא! אני לא פותחת תלך הביתה!"
" אם את לא פותחת אני פורץ את הדלת"
" אתה תפרוץ את הדלת אני אתקשר למשטרה... אורי די פשוט תלך"
" את באמת מוותרת עלינו? ככה סתם? תגידי לי שאני לא משוגע שאת אוהבת אותי" הוא צועד מבעד לדלת.
" אני... מה זה קשור עכשיו?"
" קשור... בבקשה אני שונא את עצמי כשאת לא לידי" רציתי להגיד לו את אותו הדבר אבל בכיתי בשקט מתוך הבית והייתי מתוסכלת.
" בבקשה אל תעזבי אותי... אותנו. " התכוון אל אילון ואליו.
" אני אוהבת אותך" לחשתי שלא ישמע וליטפתי את הדלת כמו סתומה.
" אני עושה את זה בשבילכם... עם המון אהבה וכאב יחד" המשכתי ללחוש לעצמי וישבתי על הדלת הצטנפתי בתוך תוכי וחיכיתי שילך, על אף שבתוך תוכי רציתי שימשיך לדבר על מנת שלא אפסיק לשמוע את הקול המדהים הזה שלו. הוא בעט בדלת בתסכול והקול הבוכה שלו התחנן שאפתח לו... הוא דפק בדלת שוב ושוב והלב שלי נקרע בין ההחלטה לפתוח לו ולטרוף אותו בנשיקות לבין ההחלטה להשאיר את הדלת ככה כמו שהיא ולהמשיך לבכות.

" אני טס מחר... תני לי לראות אותך פעם אחרונה... תני לי לסיים את זה לפחות עם טעם טוב בפה"
" אני אפתח בתנאי שלא תשאל שאלות"
" אני מבטיח... אתן לך נשיקה ואלך, נשבע!" פלטתי אנחה כבדה ניגבתי את הדמעות שלי ופתחתי לו את הדלת.

אורי:

היא לבושה בטרנינג כחול וחמוד של מותג כלשהו, שיערה החום אסוף בקוקו ואני מת לומר לה משהו אבל שותק משום שהבטחתי לשתוק... אורי סתום את הפה שלך ותנשק אותה גם אם זו תהיה הפעם האחרונה.
אני מתקרב אליה סוגר את הדלת ועושה את הצעד הזה לנשק אותה...

מעיף את שיערה לאחור נוגע בפניה ורוכן לעברה. היא מנשקת אותי ברכות ואני יודע שלפני שניות היא בכתה... קשה לה בדיוק כמו לי. פאק למה היא עושה את זה... למה היא נפרדת ממני? אני טועם ממנה שוב ושוב וזה אף פעם לא נמאס... בא לי להישאר לצידה מקופלים יחד במיטה כשהיא מחייכת אליי ואני אליה אבל זה לא קורה...

מצמיד אותה לקיר היא מתנשפת אני שותק ומביט בה עוד קצת, העיניים הקטנות שלה פקוחות והיא מסתכלת עליי במבט שאני לא מצליח לפענח. פאק היא יפה כל כך, פשוט מושלמת. אני חוזר לנשק אותה ומת להתקדם איתה אבל חושש לפגוע בה.
אני מפסיק את עצמי, פותח את הדלת יוצא וסוגר אותה... נשען על הדלת שלה ופורץ בבכי... פורץ בבתי כשהטעם שלה נשאר בפה שלי.

גלי:

" שמעתי שאורי טס עם הבן שלו" גיל מדבר איתי על אורי ואני מנסה להתעלם.
" כן... אילון צריך להחלים" אני עונה לקונית.
" אוקי אני מבין לא נדבר עליהם... אבל את חייבת להתאוורר קצת... לקחת חופש מהעבודה ולא לנצל אותו"
" אבא אין לי כוחות"
" חייב להיות לך כי האבא הביולוגי שלך מגיע היום" זה לא זמן טוב בכלל, שיט אין לי כוחות.
" מה? אבל הוא אמר לי בסוף שלא יגיע"
" מי יודע אולי הוא התחרט... הוא פה עוד שעה תעשי טובה תקומי מהמיטה" אני קמה ללא חשק שמה על עצמי בגדים ואוספת את שיערי, מתאפרת קלות להעיף את כל האדמומיות מהפנים שלי ויורדת למטה.
" איך הצלחת לגרום לה לקום מהמיטה?" בן שואל את גיל.
" אין לה ברירה אבא שלה מגיע" בן אומר אה כזה ומתרכז בארוחה שהוא מכין.

הוא מגיע כולו מהודר כמו איש עסקים ומזכיר לי את הגברים מהסדרות הקוריאניות, העיניים הקטנות שלו שאותן קיבלתי מסתכלות עליי... רואים שהוא חושב מה לומר... ובוחר לשתוק במקום.
" אתה תמשיך לשתוק עוד הרבה זמן?" אני מתרגזת ומצפה כבר שידבר.
" התכוננתי לפגישה הזאת ועכשיו אין לי מה להגיד" הוא משיב לי בחזרה באנגלית.
" למה הגעת? למה עכשיו? אחרי יותר מעשרים שנה."
" כולנו עושים טעויות... רציתי לראות מי זאת הבת שלי... אימא שלך לא הפסיקה לשבח אותך"

" אימא? מתי?"
" היא שלחה לי מכתבים עד לא מזמן... אני חושב שהיא רצתה שאכיר אותך"
" שתדע שעשיתי את זה רק בשביל אימא"
" איפה היא אגב?"
" אימא מתה... היא לא כאן יותר" עולה לי השיחה שלה ושלי כיצד היא סיפרה לי שהוא לא הסכים להיות איתה ברגע שנכנסה להריון.
" אני מצטער לא ידעתי..."
" בוא לא נעמיד פנים של אבא ובת"
" למה היא לא רוצה?" הוא דיבר אל עצמו בקול בקוריאנית ואני הבנתי מה הוא אמר.
" אני לא רוצה כי זה לא מגיע לך!"
" את מבינה קוריאנית?" הוא שואל אותי באנגלית.
" קצת... מה זה משנה עכשיו. תלך אני... קשה לי לראות אותך"
" טוב תשמרי על עצמך" אומר והולך, מה פתאום אכפת לו ממני עכשיו כשכמעט מאוחר מדי...

מה אם הייתי ילדת רחוב ולא גרה עם בן וגיל המדהימים שהסכימו לקבל אותי למשפחה שלהם, מה אם כל זה לא היה קורה, בוודאי לא היה רוצה בי.
" גלי קיבלת דואר"
" אני חושב שזה מאורי"
" תזרוק את זה לפח... אני לא רוצה לקרוא, אני לא מסוגלת" הרגשתי שאם אקרא משהו ממנו זה יחמיר את כל הרגשות שלי והכמיהה הזו אליו.
" השתגעת? אני לא זורק. אשמור אצלי אני בטוח שתרצי לקרוא"
" אבא, אני לא ארצה"
" איך שאת רוצה" הוא אומר ושומר את המכתב אצלו על אף שאני סקרנית לא נגעתי במכתב.

שנה ושמונה חודשים עברה ולא שמעתי ממנו... או יותר נכון לא רציתי לשמוע. הזמן עבר התחלתי את שנתי השנייה בלימודים חזרתי הביתה מותשת והתעסקתי בניירת שלי השיעורים האלה רודפים אותי בכל מקום... כנראה ככה זה להיות סטודנטית מי אמר שזה קל?
" גלי... יש לך אורחים"
" אם זו הודיה תגיד לה שתיכנס" הודיה זו חברתי החדשה מהלימודים מוזר פתאום שיש חברים... אני לא רגילה לזה.

" אני חושב שכדאי שתבואי בעצמך" לא הבנתי למה הוא מתעקש אבל נגררתי אחריו ירדתי בגרם המדרגות.
" בחדר אורחים" גיל מסמן לי עם היד אני נכנסת אל חדר האורחים ורואה שם אנשים שלא ראיתי שנה ושמונה חודשים.
" אורי! אילון!" אני פולטת בלי לחשוב והם עומדים מולי עם העיניים הירוקות שלהם נועצים בי מבט שאני לא מבינה מה הם הולכים לומר לי... מה הם עושים כאן? האם יש בשורה משמחת? אבל אסור לנו להיות יחד... פשוט אסור בתכלית האסור ... שיט נראה לי שאני יותר מדי מתרגשת מהמעמד הזה, שמישהו יגיד כבר משהו אני לא עומדת בלחץ הזה!

המשך יבוא...
איך הייתם מרגישים אם אורי ואילון היו מגיעים לבקר אחרי תקופה ארוכה שלא ראיתם אותם?
תרגישו חופשי לשתף.
מקווה שנהניתם, לילה טוב ושבוע מקסים
❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor ❄️
Mor ❄️
מזה איזה מניאקית עדן יואוווו תני לי כתובת אני הולכת להכניס בבחורה הזאת קצת היגיון.
היא ממש רעה וקנאית.... בגלל שאורי לא איתה היא עושה דווקא לגלי כי היא יודעת שהם מאוהבים אחד בשניה אז היא משחקת על הקלף של אילון וואי רעה ממש.
גלי מדהימה ככה בלי היסוס היא ויתרה על אורי על האהבה שלה כדי שאילון שוה ישוב להיות בין זרועותיו האוהבות של אורי היא ללא ספק בחורה מדהימה ומיוחדת.
אבא שלה הביולוגי חוצפן יופי באמת שנזכר שיש לו בת.
מעניין מה יקרה במפגש בין גלי ואורי ואילון
מתה עלייך❤
הגב
דווח
Maya B
Maya B
אוהבת אותך אהובה
❤❤
הגב
דווח
Adi Namir
Adi Namir
יואו יואוו איזה פרק מתח מטורףףףףףף.
אין אין דברים כמוך משאירה אותי כל הזמן במתח.
מחכה בקוצר רוח לפרק הבא....❤
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan