כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

איך הגענו לזה ? פרק 8

"בוקר טוב" היא אמרה לי בקול שלה, מלטפת את הבטן שלי. "אני חייב לזוז" אמרת וקמתי בחדות, הראש שלי היה מלא ברכבות והרגשתי שאני חייב מקלחת.

פרק 8:

כמה כוסות של וודקה והנה היא חוזרת לי למחשבות.
סעמק, ממש אבל. מתחילת הערב כבר שתיים התחילו איתי וכלום, היא לא יוצאת לי מהמחשבות. "אחי, היא הייתה שווה אני לא מאמין שלא זרמת איתה" עמית אומר לי, איך אני שמח שהוא פה יאללה. מה הוא לא עבר איתי בצבא. חייכתי חצי חיוך, הייתי מסטול. 'אפשר להזמין אותך לשאט?' קיבלתי סמס משירן, חיפשתי אותה בעיניים. היא התקרבה אליי ואז קלטתי אותה, היא הייתה שווה. היא ידעה את זה, היא לבשה את השמלה שלה שאהבתי שמבליטה את החזה שלה. אני שיכור, אני חרמן, ואני חושב על אביגיל. "החבר שלך רוצה גם?" היא שאלה, מסמנת לי עם הראש על עמית. "החבר שלו הולך לישון" עמית אמר, נעמד ומוציא כסף מהכיס. "זוז זוז לי מהפנים" התעצבנתי, הוא שתה בקושי כוס. "אל תלך" שחכתי משירן לרגע, היא הניחה יד על הג'ינס שלי, קרוב למפשעה. עמית קלט את זה וחייך, קורץ. "אחי אני זוכר את הכתובת הכל טוב" עמית אמר, הנהנתי בראשי ושירן התחלפה בעמית, מתיישבת לידי ומזמינה לנו צ'ייסרים. "את יודעת איפה הערב הזה ייגמר?" שאלתי, היא הנהנה. "שלא תגידי שלא אמרתי, אנחנו לא חוזרים" אמרתי בישירות. "רק סקס" היא ענתה והגישה לי את השאט, אם לשכב עם שירן זה מה שיעיף לי את אביגיל מהראש אני מוכן.

בבוקר התעוררתי כששירן לידי, ערומה. אני לא זוכר כלום והראש מתפוצץ לי. "בוקר טוב" היא אמרה לי בקול שלה, מלטפת את הבטן שלי. "אני חייב לזוז" אמרת וקמתי בחדות, הראש שלי היה מלא ברכבות והרגשתי שאני חייב מקלחת.
"אני אקח אותך" היא אמרה, לובשת שמלה פשוטה מהארון. "לא צריך שירן, באמת" אמרתי וכבר הזמנתי מונית בפלאפון. נפלאות האפליקציות.
"אסף אל תעשה את זה" היא אמרה כשהתלבשתי, "תראי שירן אני לא רוצה לצאת הבן זונה הזה שקם והולך בבוקר, אבל אמרתי לך אתמול שהערב יוביל לזה וזה יהיה נטו זה" אמרתי בישירות, היא הנהנה. "תודה על אתמול" הוספתי ונישקתי אותה במצח, יוצא לה מהחדר ומהדירה.

כשנכנסתי לדירה עמית כבר היה ער, נזכרתי שהוא טיפוס של בוקר. השעה הייתה כבר 11 וחצי, הדלת של אביגיל הייתה סגורה והנחתי שהיא ישנה.
"בוקר טוב לגבר שבגברים" עמית אמר, מדליק סיגריה. "י'זין י'נוטש" אמרתי והתיישבתי בסלון לידו, "שאני אגרום לך לפספס זיון?" הוא שאל, בדיוק אביגיל יצאה מהחדר. היא הסתכלה עליי, המבט שלה היה ריק. "הנה הפרינססה קמה" עמית אמר וקרץ לה, הכרתי את המבט הזה של עמית. אביגיל לא הגיבה, היא נכנסה למקלחת וסגרה אחריה את הדלת, וואו כמה רציתי להצטרף אליה למקלחת. "אחי, אל תחשוב לכיוון" אמרתי לעמית, שחייך ישר את החיוך של 'עלית עליי'. "רציני, אתה יודע שהיא החברה הכ-" "כן אני יודע, החברה הכי טובה שלך. אחי, אם הייתי יודע איזה מיוחדת היא הייתי מזמן אומר לך להכיר בנינו" הוא אמר, זה הפריע לי. זה כאב לי. "די עם הזיוני שכל, היא לא מהבנות האלה שאתה יכול לזיין סתם ככה" אמרתי, שוקל מילים, "אחי, זאת לא המטרה שלי איתה. זאת אומרת, גם... אבל פאק, הגיע הזמן למישהי רצינית והיא בול הטעם שלי" הוא אמר, הידיים שלי כבר נקבצו לאגרופים. לא הגבתי, ידעתי שאם נמשיך לדבר על זה, זה ייגמר רע. פשוט יצאתי מנקודת הנחה שאין סיכוי בעולם שאביגיל תיפול במשחק שלו.

הכנתי לנו צהריים ואביגיל בדיוק יצאה מהמקלחת, עמית נכנס אחריה וקיוויתי שיישארו לי מים חמים.
היא נכנסה למטבח והריח של הקרם גוף שלה היה מושלם. היא לבשה שמלה קלילה כזאת, שמבליטה את הגוף שלה. רציתי לקחת אותה לחדר ולהוריד אותה ממנה. "הכל בסדר?" היא שאלה, מתיישבת על השיש ורואה איך אני חותך סלט. "כן, מעולה אבי" אמרתי בחיוך, היא בתגובה לקחה גמבה והכניסה לפה. "איך היה אתמול? הלכת לשירן?" היא שאלה, לא הגבתי. הייתה שתיקה בנינו, שתיקה מביכה. "די נו, אז עכשיו נשקול מילים גם? אמרנו שממשיכים הלאה! שכלום לא קרה בנ-" "כן הלכתי אליה" עניתי, לא מוכן להמשיך לשמוע אותה אומרת שכלום לא היה בנינו שוב. פחדתי להסתכל עליה, פחדת לראות על הפנים שלה את התגובה. "נשפכתי אתמול" היא אמרה לבסוף, "תיארתי לעצמי, גמרת את הקאווה" אמרתי וחייכתי, "אתה שם לב לכל תמיד אה?" היא צחקה, נותנת לי בוקס בכתף. אם היא רק הייתה יודעת כמה שמתי לב להכל כשמדובר בה.

אמא שלי התקשרה להזכיר לי שאנחנו הולכים למסעדה כי לאבא שלי יש יום הולדת, גם אביגיל הייתה אמורה לבוא אבל היא התחמקה מזה בטענה שהיא לא מרגישה טוב, רק אני ידעתי כמה הנושא הזה של 'אבא' רגיש אצלה כי אבא שלה נפטר והיא לא בדיוק זכה להכיר את אבא שלה.
"וואי איזה חתיך" קרן אמרה וחיבקה אותי, לילך, אמא של אביגיל באה עם גידי.
אביגיל הייתה חסרה לי, רציתי להיות איתה, להרגיש אותה. "אתה יודע, לא יקרה כלום אם תנסו" קרן אמרה לי בשקט כשכולם היו עסוקים בהעלאת זיכרונות. "קרן שחררי ממני" אמרתי ולקחתי ביס מהצ'יפס. "אתה אדיוט, אתה מפס-" "אסף, יש לי מישהי מקסימה להכיר לך" לילך התערבה פתאום, גורמת לקרן לצחוק ולי כמעט להיחנק. "מי זאת?" אמא התערבה, "מישהי מהעבודה שלי, מקסימה!" לילך אמרה, "נתתי לה את המספר שלך היום, אולי יצא מזה משהו" היא קרצה, אם רציתי להיבלע מקודם עכשיו בכלל הצטערתי שזה לא קרה.

כשנכנסתי הביתה לא עמית ולא אביגיל היו. זה עצבן אותי, וקיוויתי שכל אחד במקום אחר.
'שמעתי שיש הזדמנות שאסור לי לפספס' קיבלתי סמס ממספר לא מוכר. גם לפי התמונה בצד לא זיהיתי, אבל היא הייתה נראית טוב.
'זאת שיר, לילך סיפרה לי עליך. שתדע שאני לא כזאת בדרך כלל אבל היי, חיים פעם אחת' היא שלחה מיד סמס נוסף. לא עניתי, לא היה לי מה לומר. במקום זה סימסתי לאביגיל 'איפה את?' וחיכיתי שהיא תענה, אבל היא נראתה לאחרונה ב8 בערב וכבר 11, והיא שונאת את הטלפון היא בטח לא איתו בכלל.

"אתה טועה! ישראל נמצאת במקום ה-" הקול של אביגיל והצחוק של עמית העירו אותי. במבט חטוף לממיר ראיתי שהשעה 2 וחצי, נרדמתי בסלון.
עמית ואביגיל עמדו בפתח של הבית, אביגיל ישר שתקה והשפילה ראש, עמית המשיך לצחוק. "ואלה אחי היא גנובה, היא ממציאה לי פה נתונים מפגר-" "אני זז לישון" קטעתי אותו, זה עצבן אותי. שהם באו יחד, ובטח היו יחד, ושהם צחקו יחד. נכנסתי לחדר, לא מוכן אפילו להסתכל לכיוון שלהם.
להצליח להירדם שוב כבר לא הצלחתי,
למרות החושך שיש לי בחדר.
"אתה ער?" שמעתי את הקול שלה כשהדלת של החדר נפתחה.
"כן" עניתי, היא סגרה את הדלת והרגשתי אותה נכנסת לי למיטה, הלב שלי פעם בחוזקה והתפללתי שהיא לא שומעת אותו למרות השקט שהיה.
"איך היה?" היא שאלה, מתיישבת על השמיכה ככה שאני לא יכול לזוז.
"טעים, נחמד" אמרתי, מפחד לשאול איך היה לה. "למה אתה לא נרדם?" היא שאלה, מניחה יד על הכף רגל שלי.
"לא יודע, למה את לא?" שאלתי, "אני יכולה חיבוק?" היא שאלה פתאום, התיישבתי ומשכתי אותה לחיבוק, רוצה את זה בדיוק כמוה אם לא יותר.
"אבי, הכל בסדר?" שאלתי, מלטף את הלחי שלה ומודה לשם שחשוך. "סתם, מתגעגעת אליך" היא משכה בכתפיים. איזה ריח היה לה, לא יכולתי לעמוד בזה. המצח שלי היה מול המצח שלה, תפסתי לה את הפנים, יכולתי להרגיש את הנשימות שלה. "אל... פשוט אל." היא אמרה וזזה, מנשקת אותי במצח. "לילה טוב ספי" היא קראה לי כמו פעם, הרגשתי אותה קמה לי מהמיטה, כוסעמק אם היו לי ביצים הייתי קם ומחזיר אותה, נרדם איתה
אבל לא, במקום זה נתתי לה לצאת לי מהחדר, מרגיש איך אני מפספס אותה.. איך אני נותן ליחידה שמכירה אותי ללכת.

*****

שבת שלום לכולם ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

גלי :) עקוב אחר גלי
שמור סיפור
לסיפור זה 18 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מה כתבת סיפור מדהים
גרמת לנו להתמכר ולחכות בקוצר רוח
ואין המשך??
הגב
דווח
guest
מהמם!!! מחכה להמשך❤️
הגב
דווח
guest
יש המשך??? פליז תעלי היום פרקקק ⁦❤️⁩
הגב
דווח
טען עוד 24 תגובות
כותבי החודש בספרייה
גלי :)
איך הגענו לזה ? פרק 3
איך הגענו לזה ? פרק 3
מאת: גלי :)
איך הגענו לזה ? פרק 9
איך הגענו לזה ? פרק 9
מאת: גלי :)
כשנכנסת לי לחיים פרק 28
כשנכנסת לי לחיים פרק 28
מאת: גלי :)
איך הגענו לזה ? פרק 5
איך הגענו לזה ? פרק 5
מאת: גלי :)
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer