כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

איך הגענו לזה ? פרק 3

"לא יכולתי להתאפק" הוא אמר ונעמד מולי, לוקח לי את השמלה מהיד וזורק אותה על המיטה. הוא היה נראה טוב והריח שלו חדר לי לנשמה.

פרק 3:

"נו אז מה? חזרתם?" שאלתי את אסף כשנכנסו הביתה, הלחיים והאף שלו נשרפו מהשמש.
"היא באה לפה אתמול, הייתי עייף מדי בשביל להתווכח אז היא פשוט נשארה לישון" הוא משך בכתפיים ומזג לו כוס מים.
"רק לישון?" שאלתי והתקרבתי אליו, לוקחת לו את כוס המים מהיד ושותה לו ממנה, "מה עם ההוא?" הוא מתעלם מהמעשה הכל כך אופייני לי ומוזג לעצמו כוס מים חדשה. "בערב נשב לדבר" אמרתי והבטתי בו, מחכה לשמוע את התגובה שלו. הוא נשען על השיש והביט לי בעיניים, ממש הביט. כאילו ניסה להעביר לי במבט משהו שלא ממש הצלחתי לפענח. "תעשי מה שאת רוצה" הוא אמר לבסוף, ממשיך להביט בי. "יש לך עוד משהו לומר, אני מקשיבה" אמרתי וחיכיתי לשמוע, הוא המשיך לשתוק והיה נדמה שהוא מתלבט אם לומר לי משהו או לא, הכל תמיד כל כך ישיר בנינו שהסיטואציה הזו הייתה לי מוזרה.
"כלום אבי, כלום" הוא אמר ויצא מהמטבח, נכנס למקלחת.
התיישבתי על הספה בסלון וחיכיתי שהוא יצא, ההרגשה של המלח על הגוף שלי עצבנה אותי.
הטלפון שלו צלצל, 'אמא יקרה' היה רשום על הצג, כמובן. "היי נורית" עניתי, מרגישה חופשי לענות לו לטלפון. "היי יפה שלי, אני בדיוק אצל אמא התקשרנו לראות מה קורה" היא ענתה לי בחזרה, "הכל מעולה. הוא במקלחת, ד"ש לאמא" עניתי ודפדפתי בין הערוצים. "היא כועסת שאת לא עונה לה, תחזרי אליה אחר כך ושאספי יתקשר אליי אוקיי?" היא שאלה, "אין בעיה, ביי בינתיים" אמרתי וניתקתי. לעומת הקשר ההדוק בין אסף לאמא שלו הקשר שלי עם אמא שלי היה בירידה ככל שהזמן עבר, אני הייתי טיפוס של חופש והיא הייתה טיפוס שלא בדיוק יודע לשחרר. אחרי שהיה לנו ריב גדול שנה שעברה היא לא באה לבקר מבלי להתקשר קודם, והיא כבר לא נעלבת אם אני לא עונה או לא מתקשרת לשאול לשלומה. אני האשמה, אני הדפוקה. היא באמת בסדר גמור. אני בת יחידה והיא לא החסירה ממני כלום, באמת שום דבר. במיוחד אחרי שאבא שלי נפטר כשהייתי בת 3 מהמחלה ההיא, אני זאת שפשוט לא מסוגלת להכיל שום סוג של אהבה אימהית, בשום צורה.
"על מה את חושבת?" אסף התיישב לידי, היה לו ריח של שמפו ועוד נטפו כמה טיפות של מים מהשיער שלו. בחנתי אותו, הוא באמת היה יפה. ממש יפה. לא חתיך ולא סקסי, יפה. "מה יש לך? את מלחיצה אותי" הוא אמר כשקלט שבחנתי אותו יותר מדי. "אמא שלך התקשרה, תחזור אליה" אמרתי והגשתי לו את הטלפון שלו, תהיתי איפה שלי. שנאתי לדבר בטלפון.
"היי אמא" הוא אמר כשהתקשר אליה, הולך למטבח, אני ניצלתי את זה והלכתי למקלחת, תכננתי על אמבטיה ארוכה.
אחרי בערך ארבעים דקות של אמבטיה חמה ונעימה במיוחד, יצאתי כשמגבת על גופי. היה שקט בבית.
נכנסתי לחדר שלי וליאור ישב לי על המיטה. "מה אתה עושה פה? הבהלת אותי מטומטם" אמרתי בבהלה, מסדרת מעט את המגבת. "כאילו שלא ראיתי אותך בלעדיה" הוא הרים גבה וחייך. "חשבתי שקבענו לתשע" עניתי בקרירות, "יותר נכון קבעת" תיקנתי את עצמי. מוציאה לי שמלה שחורה פשוטה מהארון.
"לא יכולתי להתאפק" הוא אמר ונעמד מולי, לוקח לי את השמלה מהיד וזורק אותה על המיטה. הוא היה נראה טוב והריח שלו חדר לי לנשמה. שנתיים שהייתי רגילה לריח שלו, למגע שלו.
"ליאור.." לחשתי, מנסה להתכחש לרגשות שעוברות לי ממנו בגוף. "כמה התגעגעתי, אין לך מושג" הוא נצמד אליי יותר, מלטף לי את הלחי. השפתיים שלו התקרבו אל שלי, נוגעות לא נוגעות.
"אבי אני הולך אל תש-" אסף נכנס לי לדלת מבלי לדפוק, לא שאני יכולה לכעוס, אני עושה את אותו הדבר. אבל הסיטואציה שבה הוא ראה את ליאור ואותי גרמה לי להרגיש לא בנוח משום מה.
"אני מצטער, אני זז" הוא הוסיף כשכבר הספקתי להזיז את ליאור ממני שמלמל משהו על אסף. יצאתי מהחדר אחריו ותהיתי למה יש לי צורך להסביר את עצמי בכלל. "אספי אני.." התחלתי לומר ושתקתי, הוא הביט לי בעיניים, שוב במבט המוזר הזה שלא הצלחתי לפענח. "את.. ?" הוא חיכה שאמשיך לדבר, אבל לא היה לי מה לומר. לא רציתי שהוא ילך למען האמת. "לא, כלום... אתה הולך אליה?" שאלתי כשהוא לקח את המפתחות של האוטו ביד. "כן" הוא ענה והמשיך להביט בי, "לכי אליו אבי" הוא אמר והסתובב, משאיר אותי עם מגבת באמצע הסלון ויוצא מהבית. הדלת שנסגרה העירה אותי מהמחשבות וחזרתי לחדר, ליאור כבר שכב לי במיטה כשרק מכנס לגופו. "אתה לא נשאר" הודעתי, לוקחת את השמלה שלי ולובשת אותה על המגבת, רק אחרי שהשמלה הייתה עליי הורדתי את המגבת. "די יפה שלי, בואי נעבור את הלילה ביחד" הוא אמר והביט בי, ניסיתי להבין מה אני מרגישה אליו אבל חוץ ממשיכה שגם היא כבר די דעכה לא הרגשתי כלום. "רק שבע בערב, ואני לא מעבירה אתך לילות יותר. אני מבקשת שתצא ליאור, ואל תחזור" אמרתי ובלעתי רוק, לא האמנתי שיהיה לי אומץ. "אביגיל.." הוא אמר, קם לי מהמיטה. "אני בטוחה כן, מצינו אותנו" אמרתי, הוא לבש את החולצה שלו ויצא לי מהחדר, בהחלט מיציתי אותו.
ליבי שלחה הודעה והציעה לעשות משהו, אבל הייתי במצב ביתי וחוץ מסרט טוב וכוס קולה קרה לא התחשק לי כלום.
"אבי?" שמעתי את הקול של אסף, פקחתי את העיניים וראיתי בממיר של הטלוויזיה שהשעה 2 בלילה. "לכי למיטה" הוא אמר לי ועזר לי לקום. "עכשיו באת?" שאלתי בקול צרוד, נרדמתי חזק. "כן" הוא אמר, היה לו ריח טוב. מתי הוא קנה את הבושם הזה? "לא נשארת לישון אצלה?" שאלתי ונעמדתי בעזרת היד שלו. היינו קרובים. וזה הרגיש שונה, משום מה. "לא נרדמתי" הוא אמר והביט לי בעיניים, "מממ" לחשתי, מפחדת לזוז, זה הרגיש לי טוב, להיות ככה קרובה אליו פתאום. "מאוחר, לכי לישון" הוא אמר, זז ממני. לקחתי את הפלאפון שלי מהשולחן והלכתי לכיוון החדר, שומעת אותו מכבה את הטלוויזיה ונועל את הדירה. "הוא לא נשאר פה?" הוא שאל כשבאתי לסגור את הדלת, נעמד ליד הדלת של החדר שלו. הנדתי בראשי, הוא הסתכל עליי עוד קצת והנהן, נכנס לחדר שלו וסוגר אחריו את הדלת.
'מה לעזאזל נסגר?' שאלתי את עצמי, הייתי עייפה מדי בשביל לחשוב על זה ונכנסתי למיטה, נרדמת בשניות.

כשקמתי בבוקר אסף כבר לא היה בבית, לעומת שאר הבקרים שאני זאת שמעירה אותו בקפיצות, לא העזתי להיכנס לו לחדר ואני אפילו לא יודעת למה, אבל המפתחות של האוטו שלו לא היו וזה אומר שהוא בכלל לא היה בבית. תהיתי איפה הוא בשעה תשע בבוקר. ליבי התקשרה שוב, הציעה לי לבוא איתה לקנות כמה בגדים כי תכף סוף שבוע ויש את היומולדת שלה. היא אוהבת להרים הפקות, הסכמתי, מה עוד יש לי לעשות בחופשת הפסח הארוכה הזאת? התגעגעתי לגן האמת, הילדים היו חסרים לי. זה היה המקום היחיד שהרגש האימהי שבי יצא.
רק בשמונה בערב נכנסתי הביתה, אמא ביקשה שאבוא קצת אז הלכתי אחרי המסע קניות המאוד מעייף של ליבי ושלי. היה ריח של העוגה של אמא של אסף והבנתי שגם הוא היה בבית.
"היי" הוא אמר כשנכנסתי למטבח, רואה אותו עם כוס נס קורא משהו במחשב הנייד שלו. "היי" עניתי חזרה, בוחנת אותו. "תחתונים חדשים?" הוא שאל ואני לא הבנתי, הוא סימן עם ראשו על השקיות, הוא יודע שיש לי חולשה להלבשה תחתונה.
"גם" עניתי בחיוך, "מה אתה לבד? איפה החברה?" עקצתי, מניחה את השקיות ומוזגת לי לשתות קצת קולה.
"אם לא הייתי מכיר אותך זה היה נשמע כאילו את עוקצת" הוא אמר ונעמד, מתקרב גם כן למקרר. "מה יש לי לעקוץ? היא לא מעניינת אותי" אמרתי בהרמת גבה, הוא הוציא בירה מהמקרר והסתכל עליי "מה כן מעניין אותך חוץ מעצמך ומהחבר היפיוף שלך?" הוא שאל והרים גם הוא גבה, או לפחות ניסה כי תמיד שתיהן עלו לו. "עכשיו זה נשמע כאילו אתה עוקץ" עניתי חזרה, הטונים הפכו ללא נעימים בעליל. "ומעניין אותי הרבה דברים" המשכתי, הוא התקרב אליי. "לפעמים את כל כך שקועה בעצמך שזה מדהים" הוא אמר בלחש, אבל בטון עצבני למדי. "מצטערת שאני לא שקועה ביחסי האהבה שלך עם שירן אסף" אמרתי גם אני בטון די תקיף "זה בסדר, יש לך מספיק דברים אחרים להיות שקועה בהם" הוא אמר והסתובב, תפסתי לו את היד והוא סובב את הראש שלו חזרה אליי, קירבתי אותו עם היד, מסובבת את כל הגוף שלו שוב אליי.
"מה הסיפור אסף?" שאלתי, מנסה להבין לאן זה מוביל ומה הוא רוצה ממני. "שום סיפור" הוא משך בכתפיים. "אתה ממש ילד קטן, אני באמת לא מבינה איך אני עוד סובלת אותך" אמרתי וקמתי ממצב שעינה על השיש, הוא לא ענה. "אין לי כוח לזה" אמרתי ובאתי ללכת, הוא תפס אותי ומבלי ששמתי לב השפתיים שלו היו על שלי.
הלוואי שיכולתי לכתוב במילים את ההרגשה שעברה לי בגוף, היו לי צמרמורות והיה לי חם וקר בו זמנית, הלשון שלו הייתה בטעם של הנס בלי הסוכר שלו ובכל זאת מתוקה כלכך. היא הייתה אגרסיבית ועדינה בו זמנית, הנשיקה. לא יודעת מה הלך במטבח שלנו באותו הרגע, אבל לא רציתי שזה ייגמר. פשוט לא.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

גלי :) עקוב אחר גלי
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מהמם! מסוקרנת לדעת מה יהיה ביניהם בהמשך
הגב
דווח
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
ואוו מוושלםם
הגב
דווח
גלי :)
גלי :)
כיף לשמוע ❤
הגב
דווח
טען עוד 16 תגובות
כותבי החודש בספרייה
גלי :)
איך הגענו לזה ? פרק 8
איך הגענו לזה ? פרק 8
מאת: גלי :)
איך הגענו לזה ? פרק 9
איך הגענו לזה ? פרק 9
מאת: גלי :)
כשנכנסת לי לחיים פרק 28
כשנכנסת לי לחיים פרק 28
מאת: גלי :)
איך הגענו לזה ? פרק 5
איך הגענו לזה ? פרק 5
מאת: גלי :)
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D