כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

איך הגענו לזה ? פרק 2

הוא שילב את ידו בידי. כמה שמחתי באותו הרגע שיש לי אותו בחיים.

פרק 2:

נעלתי את הדלת של החדר ברגע ששמעתי את הקול של ליאור עונה לאסף "אחי, תן לי לדבר איתה" בטון העצבני שלו.
לא הייתי מוכנה לפגישה איתו, לא אחרי שארבעה חודשים לא ראיתי או שמעתי ממנו ועליו.
אחרי חצי דקה של שקט שבהן ניסיתי להבין אם ליאור הלך או לא הידית של הדלת שלי ירדה למטה והוא ניסה להכנס.
"גולי תפתחי לי" שמעתי את הקול של ליאור מבעד לדלת, "היא שונאת שאתה קורא לה ככה" אסף אמר לו וגרם לי לחיוך קטן בין כל הדמעות שעלו לי פתאום. "התערבת יותר מדי, תשחרר עכשיו" שמעתי את ליאור והפעם הטון שלו היה עצבני יותר ממקודם.
ידעתי שאסף יענה לו וזה יתפתח לריב אז מיהרתי לפתוח את הדלת, שניהם עצרו את מה שהיה להם לומר והביטו בי. ליאור היה נראה טוב, הוא לבש את החולצה שאני קניתי לו, והריח של הבושם שלו שגם אותו אני קניתי נשאר אותו הריח.
"אני רוצה שתלך" אמרתי בהחלטיות, לא היה אכפת לי שהוא רואה אותי בוכה. "גולי תקשיבי אנ-" "ואני באמת שונאת את הכינוי הזה" אמרתי והרגשתי שהתוודיתי אחרי שנתיים של זוגיות שניהלתי רומן בכלל.
הוא נאנח, "כשתרצי לדבר אני פה" הוא אמר ודפק לאסף מבט אחרון, אסף בתגובה חייך אליו וידעתי שזה מעצבן את ליאור עוד יותר. אחרי חצי דקה ליאור כבר לא היה לנו בדירה, לרגע חזרתי אחורה, כמה הם שנאו אחד את השני.

"לא" אמרתי וניגבתי את הדמעות, מושכת את האף שתמיד חשבתי שהוא קטן מדי.
"מה לא?" אסף שאל והתיישב לי על המיטה, בכלל לא אכפת לו שהוא מפיל לי את ערימת החולצות שהכנתי לנסיעה.
"לא מדברים על זה, לא עכשיו ולא אחר כך" הודעתי, לא מעוניינת לפתח שום שיחה בנושא.
"אבי את לוקחת יותר מדי בגדים" אסף העביר נושא, חייכתי אליו והוא אליי, אין על החבר הכי טוב שלי. אם לא הייתי שומעת בלילות כשהיה מביא בנות את קולות ההנאה שיש לו מהסקס הייתי חושבת שאולי הוא מעוניין בצד הגברי, אבל בגיל 16 כשהוא התחיל לצאת עם ספיר נוכחתי לדעת כמה אני טועה, הנשים בהחלט מעניינות אותו.

"את לא שמה לי עוד פעם את השיר הזה! אפילו ליובל דיין בעצמה נמאס ממנו!" אסף רטן כשהיינו בדרך לטבריה, הכנרת זה היה המקום היחידי ששנינו הסכמנו עליו.
"איזה יפה שירן הייתה אתמול" אמרתי, מסתכלת על כמה הוא שקוע בנהיגה, כזה חנון.
"מה את מנסה לעשות?" הוא שאל והרים גבה, יודעת שהוא יודע בדיוק מה אני מנסה לעשות. התחלתי לצחוק, "אני חושב שאת צריכה להפסיק ללבוש שחור" אסף אמר והראש שלו, אולי בפעם הראשונה מאז תחילת הנהיגה סובב אליי ולא אל עבר הכביש.
"שחור זה ה-צבע! אם הייתי יכולה הייתי- "מתחתנת עם שמלה שחורה, כן שמעתי את המשפט הזה מגן חובה כשהחלטת ללבוש את השמלה השחורה ההיא שלך כל יום" הוא קטע אותי וגלגל עיניים. "זאת לא הייתה אותה שמלה אסף" אמרתי בייאוש, כבר שנים שאני מנסה להסביר לו שהיו לי כמה אבל הן היו מאוד דומות. קרב אבוד.
"אביגיל את יפה וצעירה למה שתלבשי רק שחור?" הוא שאל שוב, "אבא, תניח לי" אמרתי ושמתי לו את השיר של יובל דיין, שוב.
השמש סינוורה לי את העיניים, כשפתחתי את מגן השמש של האוטו ראיתי את האדום מסביב לעיניים החומות שלי ותהיתי אם זה כי אני עייפה או זה מהבכי. השיער החום והארוך שלי היה אסוף ברישול והדבר היחידי שבאמת היה יפה בי זה היה החיוך שעלה לי בגשר שסידר את השיניים שלי בצורה מושלמת למדי ומעמד חברתי נמוך מאוד בכיתה ח' וט'. אה כן, והגומות שירשתי מאבא שלי. גומות ממש בולטות, כמו שאסף טוען – כאילו מישהו חורר לי שם חור.
"אתה חושב שהוא אהב אותי?" שאלתי פתאום, מנסה להבין מה הוא אהב בי תוך כדי מבטים למראה.
"אפשר שלא?" הוא ענה בחיוך, "די נו! תענה לי ברצינות" התעצבנתי, ציניות זה הקטע שלי, לא שלו.
"בטח אבי, מאוד! הוא סתם ילד קטן שלא העריך את מה שיש לו בידיים. הוא העדיף להתחיל עם בנות בבר ולא להיות בבית עם החברה שלו" הוא משך בכתפיים. "בקושי היה לנו זמן אחד לשניה בחודשים האחרונים שלנו" אמרתי ומשכתי גם כן בכתפיים. הוא ניהל חנות של צעצועים שהייתה שייכת למשפחה שלו ואני הייתי סייעת בגן ילדים, היינו מגיעים גמורים הביתה ובקושי מתייחסים אחד לשניה. אני לא אהבתי לישון אצלו, אמא שלו הייתה בלתי נסבלת. והוא לא סבל את אסף אז לישון אצלי היה קורה פעם ב.. וזה הרחיק בנינו. הרחיק עד כדי כך שהייתי צריכה לשמוע מאמא של אחד הילדים בגן שליאור יצא בבוקר מהבית של השכנה שלה, זאת אומרת, של לנה, החברה הרוסיה החדשה של ליאור.
"היא באמת הייתה יפה אתמול אה?" אסף נאנח, מחזיר את השיחה לשירן. "כן, היא רצתה שתכנס איתה ובמקום זה התעסקת בלנקות את הקיא שלי" אמרתי ושמתי יד על הרגל שלו. "זה נשמע יותר מהנה מללכת לנשק את האקסית" הוא אמר והתחלנו לצחוק, שילב את ידו בידי. כמה שמחתי באותו הרגע שיש לי אותו בחיים.

אחרי יומיים מטורפים בכנרת, כאלה מטורפים שכל מה שעשינו זה להיות ערים כמעט שבעים ושתיים שעות רצוף ובמקום ללכת לישון ניגנו עם גיטרה, שחינו קצת ועשינו תחרויות מפגרות שבסופן העלינו זיכרונות על הגן של שושי.

"אני גמורה" אמרתי בהודעה כשנכנסו הביתה, המיטה שלי הייתה נראית נוחה מתמיד. "השעה 8 בבוקר, זה לא השעה הכי יפה ביום?" אסף שאל בציניות כשהוא מחקה אותי ודחף אותי לתוך הדירה עוד קצת כדי שיוכל להכניס את המזוודה. "אתה יודע שזה שלי? כל הציניות הזאת? זה פשוט לא מתאים לך" אמרתי בהרמת גבה, "אנחנו יותר מדי זמן ביחד" הוא אמר והניד את הראש בייאוש. "אתה לא כול בלעדיי" הודעתי וחיבקתי אותו. "יאללה לילה טוב" הוא אמר והזיז אותי ממנו, זורק את המזוודה על הרצפה ונכנס לחדר שלו. 'ואני מקרה אבוד' אמרתי לעצמי וגלגלתי עיניים, נכנסת לחדר לישון גם כן.

אני חושבת שחוץ מהכמה ימים האלה שהייתי חולה ולא יצאתי מהמיטה לא היה עוד מצב שישנתי את כמות השעות כמו עכשיו.
קמתי יום למחרת בשעה 3 בצהריים, והייתי עייפה מרוב שישנתי. כשקמתי למקלחת ראיתי שהחדר של אסף פתוח, תהיתי מתי הוא התעורר. שטפתי פנים ויצאתי לסלון, אסף לא היה בבית אבל היה סיר של פסטה על הגז וליד צלחת מלאה בשניצלים. ידעתי שזה לא הוא הכין, הוא שונא את המטבח. תהיתי אם אמא שלי או אמא שלו הייתה פה.
'איפה אתה?' שלחתי לו תוך כדי שמזגתי לעצמי צלחת. 'בוקר טוב גם לך! אני בים עם כולם, בואי' הוא ענה לי אחרי כמה דקות. כשסיימתי לאכול התארגנתי וירדתי לים גם, היה לנו מקום קבוע בחוף והאמת שהייתה שמש ממש חזקה. צלצול טלפון מאמא הפריע לי לשמוע את הרדיו, "היי אמא" אמרתי, "היי בובה, מה זה את נוהגת?" היא ישר נלחצה, רק לפני חודש עברתי טסט רביעי.
"כן אמא, בזהירות רבה ואפילו חגרתי" אמרתי וגלגלתי עיניים. "אוקיי, תזהרי מתוקה. הבנתי שישנת כמה שעות טובות. אז לאן את הולכת?" היא שאלה, "למה הוא מדווח כל דבר הילד הזה?" מלמלתי לעצמי "מה?" אמא שאלה, לא שמעה אותי "אמרתי שאני הולכת לים קצת, אני אקפוץ בערב אימוש ביי" אמרתי, אני שונאת לדבר בטלפון.
כשהגעתי לים כולם היו, היינו חבורה של כמעט עשרה חברים טובים מהילדות.
שירן הייתה גם, ישבה על אסף. הוא ניסה להגיד לי משהו עם העיניים אבל הפעם משום מה לא הצלחתי להבין אותו. "לא זהו עכשיו אפשר להתחיל, הגיעה הבחורה היפה ביותר בארץ" תמיר אמר כשהתיישבתי והוצאתי לי בירה "תמיר מה יהיה איתך?" ליבי שאלה, התחלנו לצחוק. חוץ מאסף שהיה חבר הכי טוב שלי הייתה גם את ליבי שהייתה קרובה אלי מאוד. "אחותי, אפשר להעביר אלייך קצת שומנים?" היא שאלה אותי בשקט, גלגלתי עיניים, היא בדיאטה כל החיים. "מה את מגלגלת עיניים? כולנו רוצות להיראות טוב בבגד ים שלם, כלבה" היא אמרה וצחקנו, הבגד ים השלם הזה עלה לי כמעט כמו בית, טוב לא באמת, אבל הרבה כסף. הם הפעילו את המוזיקה והאוויר היה טוב, קול של הודעה הוציא אותי מריכוז והפריע לי להקשיב לבדיחה של תמיר שהיה הבדרן של החבורה, או לפחות ניסה. 'אני ממש מתעקש שנשב לדבר, בבקשה' זה היה ממספר שלא שמור לי בפלאפון אבל ידעתי שזה ליאור ישר. 'אולי בערב' עניתי חזרה ונאנחתי, הרמתי את המבט לאסף שהיה עסוק בלהתנשק עם שירן ותהיתי מה פספסתי ביום וחצי האלה שישנתי.
'אני בא לקחת אותך בתשע' הוא סימס חזרה, התעצבנתי על זה שהוא קובע לי עובדה. סתם, על מי אני עובדת? מתתי על זה. זה אחד הדברים שהכי עשו לי את זה בליאור.
"את יודעת שהוא והרוסיה נפרדו" ליבי אמרה וגרמה לי להפסיק לבהות במסך. "לא אכפת לי" אמרתי ומשכתי בכתפיים, פותחת לי עוד בירה ונותנת למוזיקה ולרוח להשתלט עליי.

********

תודה תודה ושוב תודה על הפירגון, תמידמשמחה לשמוע את דעתכם. שבת שלום ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

גלי :) עקוב אחר גלי
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מעולה!!!
הגב
דווח
גלי :)
גלי :)
תודה!!
הגב
דווח
Goni Maor
Goni Maor
יעלה עוד פרק היום?
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
פיצה וסלט ירקות
פיצה וסלט ירקות
מאת: איב ...
Story
Story
מאת: כותבת חדשה (פתקים)
הפגישה שמעולם לא הייתה
הפגישה שמעולם לא הייתה
מאת: שיר פיליבה
הפגישה שמעולם לא הייתה
הפגישה שמעולם לא הייתה
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan