כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

לא התכוונתי להתאהב 24

התגעגעתם?!

》》סליחה שנעלמתי! מציעה לפני שאתם קוראים את הפרק לחזור פרק או שניים אחורה לרענן את הזיכרון! 《《

"חברים? זהו זה רשמי?" דנה קראה בקול
"שש..." הרגעתי אותה
"כן זה רישמי" אמרתי וצחקתי מאושרת מזה שאני ועומרי מתקדמים מיום ליום שעובר והיום פשוט החלטנו על זה רישמית, זה לא תוכנן זה פשוט קרה הוא קרא לי חברה שלי וזרמנו עם זה.... הוא גורם לי להרגיש טוב בקירבתו הוא הבחור הנכון לי!
"אז יש לך "חבר" עכשיו אה" דן אמר לי מאוחר יותר כשניגבתי את הכוסות במטבח
"כן" אמרתי בחיוך שכבה כשהבטתי בפניו הנפולות שמתי לב שהוא מהדק את ליסתו ואז מוציא חיוך קטן ומאולץ
"יופי שמח בשבילך" הוא באמת אמר את זה עכשיו? משום מה הפריע לי שהוא נינוח עם זה רציתי שהוא יכעס שהוא יגיד לי שהוא לא רוצה שאף אחד יהיה איתי מילבדו.... קים דיייי לא להיכנס לזה עכשיו את עם עומרי ואת סוף סוף מסתדרת מעט עם דן, כבר שבועיים שאנחנו לא רבים אנחנו גם לא החברים הכי טובים אבל מדברים רגיל בקשר לעבודה,
זה שאנחנו לא רבים זה כבר משהו... זה לא באמת מונע ממני לחשוב עד כמה בא לי לטעום שוב את טעם שפתיו ולהרגיש את מגע שערו בין אצבעותיי כול פעם שאני רואה אותו.... פאק!

כעבור חודש...
ישבתי בסלון עם אחי דניאל שקדח לי בראש על הבגרויות ושאין לו כוח לחרא הזה ועל "הידידה" החדשה שלו שמספרת לו כול דבר ומדווחת לו על כול דבר שהיא עושה כאילו זה מעניין אותו, לטענתו... צחקתי מגילגולי העיינים שלו
אחי הוא בחור הורס עיינים כחול-ירוק ושיער שטני כהה הוא שובר לבבות לא קטן עם לשון חדה, כבר בתיכון בנות היו ניגשות אליי ומתחננות שאני ידבר איתו עליהן, אבל למרות שהוא אוסף חברות הוא מתייחס אליהם בכבוד זה מה שאני אוהבת בו ואני כול כך גאה בו שהוא זוכר את החינוך שההורים שלנו נתנו לנו ושהוא לא נפל למקומות אפלים מה שנורא קל בגיל שלו, בגלל כול שעבר עלינו ועוד עובר... היה לו נורא קל ליפול למקומות רעים מאוד
הוא נישאר בדרך הישר ומשקיע בלימודים עדיין עושה שטויות כמו כול נער בן 18 אבל זה עוד יעבור לו חח
למרות שלפעמים הוא חופר אני אוהבת את הקשר שלנו ושהוא משתף אותי בהכול
"אז אוליי תפסיק לאסוף לך ערמה של ידידות ותתחייב כבר לאחת" ייעצתי לו
"תגידי אני ניראלך כמו מישהו שצריך חברה על הראש שלו?! אתן הנשים זה כאב ראש אחד גדול, תקנה לי תביא לי תעשה לי" הוא אמר גילגל עיניים וחזר לפאלפון שלו
"היי" אמרתי וזרקתי עליו כרית מהספה
"מה זו האמת" הוא צחק
"לא כי אתם הגברים.... עם האגו הבלתי נסבל שלכם"
הוא בא לענות לי כשנישמעה דפיקה בדלת הסתכלנו אחד על השני עוד דפיקה
"נו קום אתה, זה בטח לך" נאנחתי בעייפות והתחפרתי בספא
הוא גילגל עיינים "קרציה"
הוא קם וניגש לפתוח את הדלת
"אה זיו יתחת ממצב?"
"מה קורה חרא קטן" הוא אמר וטפח לו על הראש

שמחתי לראות את זיו אבל תהייתי מה הוא עושה פה כבר ניפגשנו השבוע והשלמנו פערים ספרתי לו גם על עומרי...
קמתי מהספא "זיווש' מה אתה עושה פה?" שאלתי בשמחה תוך כדי שאני מחבקת אותו דניאל כיחכח בגרונו " את זוכרת שיש לך חבר" הוא אמר
"אויי סתום ת'פה" אמרתי
"גם ככה אני לא מת על העומרי הזה סתם זין קטן"
"דניאל" קראתי מזועזעת מהשפה שלו
"אתה מוכן להירגע עם הדיבור הזה שלך" אמרתי בקול וזיו ודניאל ניקרעו מצחוק באמת יצאתי קצת מורה ניסחפתי גם אחריהם וצחקתי
"טוב אמא" הוא אמר
"טוב ילד קקה את יכול להתפנות מפה ולתת לי לדבר עם אחותך" זיו אמר ודניאל רק חייך משך בכתפיו יצא שקוע בפלאפון שלו
"מה... קרה משהו?" שאלתי והוא רק חייך
"לא משהו רע בכול אופן" זיו אמר
"נו מה זה?" שאלתי בלחץ
הוא ישב על הספא ועשיתי אחריו לא מבינה מה יש לו
"זה יקח עוד הרבה זמן?" שאלתי בחוסר סבלנות
הוא חייך "כמה את אוהבת אותי?"
"מלאא! מזה קשור?" עניתי
"תתחילי לפנות מקום בשכל הקטן שלך כי החל מעוד כמה חודשים את מתחילה לימודי אדריכלות ועיצוב" הוא אמר
"מה... מאיפה הבאת את זה?"
"כי אחיך פה הצליח להשיג לך מלגה שמחסה כמעט את כול כספי הלימודים" לא ידעתי מה להרגיש שמחה אושר שאני סוף סוף יוכל ללמוד את מה שכול כך רציתי אבל מצד שני גם עם המילגה חוסכת לי אין לי מספיק כסף לשלם על זה עכשיו, את הכסף שאני מרווחיה בעבודה אני מעדיפה לתת לאמא לעזרה בבית,
"זיו אני..."
"לפני שאת מתחילה עם ההסתייגויות שלך שתידעי שזה היה רעיון של אמא שלך, היא כול כך רוצה לראות אותך לומדת את מה שאת חולמת היא שילמה את יתרת הכסף, אני רציתי לשלם אבל היא לא הייתה מוכנה לשמוע... את מכירה את אמא שלך"
דמעות התחילו להצטבר בעייני
"אני לא מאמינה שהיא עשתה את זה אני לא יכולה לקבל את זה ממנה! זיו מה אני עושה?" אמרתי בייאוש
הוא תפס את ידיי בידיו
"מקבלת את זה! קים אמא שלך רוצה לראות אותך שמחה ועושה את מה שאת אוהבת וחולמת עליו, מה ניראלך שהיא נהנת לראות אותך ככה במלצרות קורעת את עצמך"
הדמעות החלו לרדת לא ידעתי מאיפה זה בא, איזה אמא יש לי היא אהבה שלי! אבל אין מצב שאני מקבלת את זה...
הדלת של הבית ניפתחה וזו הייתה אמא שלי, האישה המיוחדת הזאת שחזרה מותשת מהעבודה,
הדמעות התחילו להתחזק יותר כשראיתי אותה היא חייכה אליי "אני מבינה שסיפרת לה" היא פנתה לזיו בחיוך, קמתי אליה וחיבקתי אותה בדמעות
"אמא... אני לא יכולה לקבל את זה" אמרתי לתוך החיבוק, היא שיחררה אותי תספה את פניי בידיה וניגבה את דמעותי
"ילדה שלי מגיע לך יותר מזה! ואני לא רוצה שתפספסי את ההזדמנות למילגה שזיו השיג לך"
"אבל אמא... הכסף אני לא יכולה לקחת את זה מימך זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו" אמרתי בלב כואב כי אם כמה שאני רוצה לקבל את זה אני לא יכולה
"קימי אל תידאגי לכסף זה הדבר שהכי משמח אותי לתת עליו כסף, לראות אותך לומדת את מה שחלמת עליו ומגשימה את שאיפותייך"
"אמא..." אמרתי בדמעות של הכרת תודה
"אל תידאגי דוד אריק עוזר לנו הוא לא רצה לקבל בחזרה אבל כמובן שאני יחזיר לו הכול, יפה שלי תני לי לדאוג לך"
זה מדהים כמה האישה הזאת חזקה ואופטימית וטובת לב! היא אשכרה מחזיקה אותנו משפחה שלמה כולל אבא שלי שלא עושה הרבה,
החיוך אף פעם לא יורד לה מהפנים לא משנה מה המצב היא רואה את הטוב בזכותה אנחנו חזקים אלמלא היא היינו קורסים לתוך המצב שלנו
"אני אוהבת אותך אמא" אמרתי וחיבקתי אותה חזק
"גם אני יפה שלי" התמלאתי באושר וראיתי שזיו מסתכל עלינו בחיוך
"מה אתה מסתכל? גם לך מגיע חיבוק" אמרתי וקפצתי עליו ניתלת עליו
"אמלה ישמנה" הוא קרא ותפס אותי "סתום" חייכתי וחיבקתי אותו חזק כול כך שמחה שעברנו הכול והוא שוב חזר לחיי...
אחרי שעה של דיבורים על איפה הלימודים מתי זה מתחיל ובמה זה כרוך עם זיו דניאל אמא ואבא שעדכנתי אותו בחדשות והוא כול כך שמח בשבילי,
לבסוף הלכתי לחדר ונישכבתי על המיטה עם חיוך מרוח על הפנים סוף סוף התחלתי לראות את הדברים מסתדרים לי אבל לא יודעת למה גם עכשיו אני חושבת על דן... איך הייתי רוצה שהוא יהיה איתי עכשיו שהייתי חולקת איתו את האושר שלי, אבל כנראה שזה אף פעם לא נועד לקרות, צילצול הפלאפון שלי קטע אותה ממחשבותי זה היה עומרי חייכתי למראה השם שלו על צג הפלאפון שלי, קים יש לך פה בחור שגורם לך להרגיש רצויה אהובה אל תהרסי את זה!
"היי יפה שלי" עומרי אמר
"שלום אהוב" עניתי, וכך ניסחפנו לשעה של דיבורים הוא סיפר לי על העבודה בבילוש ואני סיפרתי לו על הלימודים המילגה ועל אמא שלי
"איזה כייף יפה שלי אני כול כך שמח שתילמדי סוף סוף את מה שאת חולמת! אין אמא שלך בן אדם מיוחד! אני מת עליה!" הוא אמר וגרם לי לאושר
אחרי שניתקתי מעומרי התחלתי להתארגן לעבודה באולם כי עם כול האושר שקיבלתי היום, עדיין בן אדם צריך לעבוד!
******
כשהגעתי לאולם סיפרתי לחברים שלי באולם על המילגה הם ידעו שזה מה שאני חולמת ושואפת לעשות והם כול כך שמחו בשימחתי לא יכולתי שלא לחפש במבטי את דן הוא נישען על דלת הכניסה וחייך לעברי חיוך שאי אפשר לא ליפול מימנו, חייכתי עליו בחזרה כאילו דיברנו עם העיינים,

בסוף האירוע לאחר שניפרדתי מחברי ניגשתי ליציאה וכעברתי את המשרד של דן שמעתי אותו קורא לי, אויי שיט! חזרתי על עקבי למישרד שלו והוא סימן לי להיכנס ניכנסתי וסגרתי אחריי את הדלת
"היי קרה משהו?" שאלתי בגמגום אני תמיד במתח כשאני לידו
"כלום, רק רציתי להגיד לך מזל טוב על הלימודים אני יודע שזה משהו שממש רצית" הוא אמר וחייכתי אליו
"כן תודה, אני מרגישה שהכול מסתדר לי עם עומרי עם הלימודים, עם זה שאני ואתה סוף סוף הצלחנו להיות ידידים" העזתי לומר והוא נעץ את מבטו בי ואז גיחך
"ידידים?" הוא שאל ואני לא עניתי "זה מה שאת חושבת שאני רוצה שניהיה? ידידים" ידעתי לאן הוא חותר ולא הייתי מוכנה לזה
"כן.." עניתי בלחש והוא לא הפסיק לנעוץ את מבטו בי "מה?" שאלתי בחוסר סבלנות
"כלום" הוא ענה
"יופי" אמרתי וקמתי מהכיסא כשבאתי לצאת הוא חסם את דרכי
"דן מה עובר עלייך?"
"מה עובר עליי? מה שעובר עליי זה שאני לא יכול יותר אני לא יכול להעמיד פנים שאנחנו ידידים ושסבבה לי עם זה, שסבבה לי שאת עם החבר המזדיין שלך ושאת מאושרת איתו נישבר לי מזה! אז כן קים זה מפריע לי וזה מרתיח לי את הדם לראות אותך איתו ושהוא בא ולוקח אותך מהאולם איך שאת מנשקת אותו ועוטפת אותו עם היידים שלך, ואיך שזה גומר אותי ואוכל אותי הרצון הזה לנשק אותך להרגיש אותך תחת ידיי, איך שהיה באלי לתפוס אותך ולהרים באוויר שסיפרת שאת זוכה להגשים את החלום שלך, אז לא קים אני לא רוצה להיות "ידיד שלך" הוא סיים מתנשף ואני הייתי המומה מידי בכדי לענות לדברים שלו שמוטטו אותי הלב שלי פעם בעוצמה אדירה מה קרה פתאום שגרם לו לשפוך את זה בפניי אחרי תקופה
"דן אני..."
המשך יבוא!

-------------
היי אהובים שלי סליחה שנעלמתי ככה! כמה רציתי לפרסם לכם כבר מזמןן אבל לא יצא לי סורי,
אני בתקופה עמוסהה וזה גם הסתבר השפיע על החשק שלי לכתוב... אבל אל דאגה חזרתי, דן וקים חזרו אליכם! מקווה שלא התייאשתם ושתאהבו את הפרק... אוהבתת לילה טוב❤❤

קורל יפרח עקוב אחר קורל
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Sivan Avrahami
Sivan Avrahami
מקווה שלא נצטרך לחכות הרבה עד לפרק הבא.. מקסימההה
הגב
דווח
דניאלה לנקרי
דניאלה לנקרי
גם אני מקווה ..
הגב
דווח
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
איזה כיף שחזרת אהובה ❤
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
קורל יפרח
לא התכוונתי להתאהב 19
לא התכוונתי להתאהב 19
מאת: קורל יפרח
לא התכוונתי להתאהב 9
לא התכוונתי להתאהב 9
מאת: קורל יפרח
לא התכוונתי להתאהב 23
לא התכוונתי להתאהב 23
מאת: קורל יפרח
  לא התכוונתי להתאהב 17
לא התכוונתי להתאהב 17
מאת: קורל יפרח
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D