כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

לכבוש אותך מחדש - פרק 17

"אני לא מאמינה עליך, דוד, זה היה עניין רציני בשבילי!" היא קראה, מרגישה נבגדת. "מה זה היה בשבילך, כיבוש הגבעה שנכשלת בה פעם?"

"אני לא מאמינה עליך, דוד, זה היה עניין רציני בשבילי!" היא קראה, מרגישה נבגדת. "מה זה היה בשבילך, כיבוש הגבעה שנכשלת בה פעם?"
"מה? ממש לא!" הוא התיישב. "זה בכלל לא היה כיבוש, זיה, זה היה רציני לגמרי גם בשבילי. אני אוהב אותך!"
"אם זה באמת רציני, אז תתייחס לזה ברצינות. מה אתה הולך להגיד ליאנה?"
"אני לא יודע!" כתפיו עלו. "קיוויתי ש…"
"שלא תצטרך להגיד לה כלום? שפשוט נמשיך בשלנו כאילו זה איזה רומן?" היא זרקה אליו בארסיות וקמה מהמיטה. "אני לא מאמינה. אתה כזה אידיוט."
"זיה!" הוא קם אחריה, בהתעלמות מוחלטת מהעובדה שהוא עירום לחלוטין. "את בעצמך אמרת שאף אחד לא חייב לדעת ושזה בסדר שכל פעם זה יהיב חד פע…" הוא הפסיק לדבר כשראה את מבטה הנבגד.
"אתה מגעיל אותי," היא לחשה. "זה היה סתם משהו שאמרתי בלהט הרגע, אבל אם זה באמת היה חשוב לך גם אתה היית מבין שזה לא אפשרי.
הוא השפיל את מבטו, ואז הרים אותו שוב והביט ישירות בעיניה הכחולות, העיניים שאהב כל כך ולא הצליח להרפות מהן. "את יודעת שזה מסובך."
"לא, דוד, זה ממש לא מסובך. גם בחורה מפוצצת בהורמונים של היריון מבינה שאם אתה לא אוהב אותה - אתה לא אוהב אותה." היא הסירה את החולצה שלו ממנה וחיפשה את שלה. "אתה התבאסת עליי שאני לא זיה של פעם? דוד של פעם בחיים לא היה עושה דבר כזה. שמעת? בחיים!"
"ומה את תגידי לחבר הזה שלך?" הוא שאל ברוגז והרים את הבוקסר שלו מהרצפה.
"הוא יודע שאני מאוהבת בך!" היא צייצה בתסכול. "אני פאקינג סיפרתי לו את זה אחרי ששכבנו, אוקיי? אני עד כדי כך כנה ומודעת לעצמי שרגע אחרי שגמרתי ממישהו ממש סקסי שמאוהב בי, התייצבתי מולו ואמרתי לו את מי אני אוהבת באמת."
דוד שתק והביט בה בזמן שסידר את הבוקסר שלו. "אני אוהב אותך, זיה. שום דבר לא השתנה מאז."
"הכל השתנה. אתה אפילו לא פנוי, אני כל כך מטומטמת שבאתי לפה-"
"אני רוצה רק אותך! אני פשוט… הלוואי וכל זה היה יותר קל, בסדר?" הוא צעק, נואש. "הכל יסתדר."
"אין מה לסדר." היא מצאה את חולצתה ומשכה אותה על גופה. "זהו, זיינת את נערת חלומותיך."
"זיה…"
נשמעו דפיקות על הדלת.
"פאק! מי זה יכול להיות?" נבהל דוד ותפס את החולצה שלו מהרצפה.
"לך תפתח. לך תפתח ותסביר ליאנה למה אני פה, חצי עירומה." זיה ניסתה לעצור את הדמעות, אך הרגישה שהן בלתי נמנעות. היא הרגישה טוב כל כך ועכשיו גרוע כל כך. מי היה מאמין ששינוי כזה יוכל לקרות במהירות שכזאת?
"ליאנה יש מפתח." הוא התחיל ללבוש את המכנסיים. "אז זה יכול להיות כל אחד אחר." הוא הלך אל הסלון ונשם עמוק לפני שפתח את הדלת.
"אני גר אצלך עכשיו." רז עמד מולו עם תיק גדול על הגב. "אין לי כוח לאמא."
"אה…" דוד ממש לא ידע מה להגיד. עם כל האהבה לאחיו האדיש- הוא לא היה מעוניין שיגור אצלו. "זה ממש לא זמן טוב, רז. אני…"
זיה הגיחה מחדר השינה, לבושה לגמרי, בדיוק כשרז נכנס אל תוך הדירה. "היי, דוד קטן," אמרה בחיוך וניגבה דמעה מעינה.
"הוליפאקינגשיט!" קרא רז בבהלה ונפל אחורה על התיק שלו. "אתה שוכב עם הבת של רודי! הסלבית!"
"וואו, כמה שנים לא נקראתי הבת של רודי…"
"רז." דוד מיהר לעזור לו לקום ולסגור את הדלת מאחוריו. "זה ממש לא מה שאתה חושב."
"לא, למה לשקר לו?" זיה ניסתה לצחוק. "כן, רזוש, אנחנו עשינו סקס פרוע ומלא תשוקה במשך שעתיים. אבל אח שלך לא מעוניין במערכת יחסים, הוא מעדיף לגור עם האמא של הילדה שלו, למרות שהוא לא אוהב אותה."
"זה לא נכון!" הוא האדים. "ואני ממש לא מתכוון להמשיך את הדיון הזה מול רז! ולמה את אומרת לו את הביטוי 'סקס פרוע ומלא תשוקה במשך שעתיים'? הוא מתבגר חרמן!"
"הוא צריך לדעת מה האח שלו עושה," ענתה זיה בנימה נבזית. "אתה מתבייש בזה?"
"אני חושב שאת מגניבה שאת מדברת ככה…" אמר רז בשקט.
"אתה אל תתערב!" צעק דוד בכעס. "גם ככה אתה לא אמור להיות פה. תחזור הביתה, ילד טיפש."
"הוא חושב שאני מגניבה, דוד." היא גיחכה. "נשמע מוכר? בוא, רז, אתה יכול לגור אצלי בינתיים. תתעלם מהאח המניאק שלך. אה, וגם מהקולות שכנראה תשמע מהחדר שלי בלילות כשתום מגיע." היא תפסה את קצה התיק שלו והחלה לגרור אותו אל עבר הדלת.
"את מגעילה אותי." דוד תפס במפרק כף ידה. "את לא מבינה שזה מסובך? את מבינה מה אני נאלץ לעשות? ואני מוכן לעשות את זה, שלא תחשבי שלא!" הוא הביט בה, נואש שתכיר ברגשותיו. "אני אוהב אותך. זה לא השתנה וזה לא ישתנה. תני לי הזדמנות, בבקשה."
"תן הזדמנות לעצמך, דוד," היא ענתה בעצב. "אם אתה מבין בכלל מה אני אומרת." היא תפסה את סנטרו ונישקה את שפתיו עמוקות. "בבקשה תן לעצמך הזדמנות."
"זיה…"
היא פתחה את הדלת. "רז, אני מצטערת, לא הייתי רצינית." היא חייכה אליו בעצב. "דוד, עוד יומיים כיפור. אם לא תחליט מה להגיד לי, לפחות תחשוב מה לעזאזל לומר לאלוהים שלך."
הדלת נסגרה.
*
"יום הולדת שמח, דוד!" זיה התנפלה עליו מאחור. "לא ציפית שזאת תהיה אני, אה?"
דוד חייך וסובב את ראשו אליה. "לא היה לי ספק לרגע, אני אזהה את הכתב המוזר שלך מקילומטרים." הוא צחק והשתחרר מאחיזתה. "אבל כל הכבוד על הרעיון, לזייף מכתב ממעריצה סודית."
"ולעשות לך יום הולדת שבוע לפני, כדי לא להרוס לך תוכניות עם חברים," היא הוסיפה והניחה את תיק הפק"ל שלה על הסלע שמולם.
"אני מעדיף להיות איתך מאשר עם חברים." הוא ניגש לעזור לה בסידור הגזיה. "את יודעת את זה."
היא חייכה. הוא תמיד אמר לה שהוא מאוהב בה, היה נואש למגעה. אם רק הייתה מסוגלת באמת להיות איתו, חייה היו מושלמים. אבל מובן שהם לא היו מושלמים, שהיא הייתה הדחליל הזה שאף עורב לא מפחד ממנו וכולם ניקרו אותו כל הזמן. דוד המושלם לעולם לא יצא עם דחליל, ואם יעשה את זה הוא יבין מהר מאוד שעשה טעות ויזרוק אותה לעזאזל. "אהבת את המיקום?"
"מי לא אוהב לעשות פק"ל יום הולדת על הר טבעי?" הוא נשם עמוק את האוויר הצלול. "רק צריך שנחזור לפני שיחשיך."
"אל תדאג לגבי זה," היא אמרה בביטול ומילאה פינג'אן במים. היא הניחה אותו על הגזיה שדוד הדליק בינתיים ונצמדה אליו. "עכשיו רק מחכים שהמים יתחממו."
הוא נישק את ראשה. "הכנת לי גם מתנה?"
"מה, הפיקניק הנחמד שלנו לא מספיק לך?" היא התגרתה בו.
"אולי איזה נשיקת יום הולדת…"
"אני לובשת חצאית," היא אמרה והשפילה את מבטה אל החצאית הקצרה. "אתה אוהב חצאיות, לא?"
הוא הכניס את ידו אל מתחת לחצאיתה ולחץ על ירכה. "אכן כן."
"חרמן."
"כוסית."
"איכס, אל תקרא לי ככה."
"צודקת." ידו הרימה את חצאיתה, אך היא עצרה מבעדו.
"אל תגזים, אני מתכוונת ללבוש אותה בשבילך, לא להפשיט את עצמי ממנה." היא צחקה. "אתה מסוגל פעם בחיים שלך להיות איתי בלי להטריד אותי מינית?"
"אני לא בטוח…" הוא אמר בקול מהורהר ושניהם צחקו. הוא כרך את זרועו סביבה והביט בשמש ההולכת ונעלמת. "אני פשוט שמח כל כך, זי. אני לא חושב שמישהי בעולם מבינה אותי יותר ממך."
"מה עם מישהו?"
"נאדה."
"גם אתה קולט אותי," הודתה זיה. "יש בך קולטני זיה, אתה פשוט תמיד יודע באיזה מצב רוח אני, אתה יודע איך להתייחס אליי בהתאם ואיך לגרום לי לעשות מה שאתה רוצה."
"אז איך לא גרמתי לך לעשות את זה?" הוא הרים את החצאית שלה והשתנק בהפתעה.
היא הידקה את חצאיתה בחזרה למקום והאדימה כולה. "זה לא מה שאתה חושב, אוקיי?" הדמעות פלשו לעיניה מוקדם מדי. "בוא… בוא נחזור ל-"
"זיה, אני יודע איך סימני חתיכה נראים," הוא אמר ברצינות ונרתע ממנה. "למה שתעשי דבר כזה לעצמך?" הוא כמעט צעק.
"עזוב את זה, בבקשה," התחננה. "תפעיל את הקולטני זיה שלך ותבין שאני ממש לא רוצה לדבר."
"תסבירי לי למה לעזאזל שבחורה כל כך מושלמת כמוך תחתוך את עצמה!" הוא דרש. "למה, זיה? למה?"
"אין לך מושג מה עובר עליי, בסדר?" היא התפרצה בדמעות. "אבל יש לי את רגעי האושר הקטנים שלי איתך, ואתה לא תגזול את זה ממני!"
"אני מבטיח לעזוב את זה רק בתנאי אחד," הוא אמר ורכן כך שעיניו הירוקות חדרו ממש אל תוך עיניה הכחולות. "תבטיחי לי שבחיים לא תפגעי בזיה שלי שוב."
"דוד…"
"תבטיחי."
"אני לא יודעת אם אני יכולה להבטיח דבר כזה," היא נאנחה בתסכול. "אתה לא יודע מה עובר עליי."
"אז תגידי לי, שתפי אותי, דברי אליי במקום לפנות לסכין!" הוא תפס את צידי פניה. "מה קורה לך? ממתי כאב הוא התשובה?"
דמעה מעינה הרטיבה את ידו. "אין תשובה, אני מנסה," היא אמרה בקול חנוק. "אני מנסה למצוא מפלט."
"יש לך מפלט אצלי!" הוא קרא בנואשות ונישק אותה חזק. "תמיד יש לך אותי, זיה," הוא לחש אל אוזנה וחיבק אותה. "תמיד."

פרק שני בשבילכם מאז שחזרתי, תהנו כולם ;)
ספרו מה דעתכם ואם הא לכם המשך כלשהו לעלילה אשמח לשמוע ואולי גם אאמץ אותו!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ט"צ . עקוב אחר ט"צ
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
E T
E T
פשוט מושלם!!!!! חיכיתי שתחזרי!
הגב
דווח
ט"צ .
ט"צ .
שמחה שחיכית! תודה רבה D:
הגב
דווח
Noy Vaknin
Noy Vaknin
מושלם פשוט תמשיכי עם המוזה שלך נראה לי שזה ההמשך הכי טוב!
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
ט"צ .
"אבא, אני בהיריון."
"אבא, אני בהיריון."
מאת: ט"צ .
אהבה זה (ב)שדה קרב
אהבה זה (ב)שדה קרב
מאת: ט"צ .
"אבא, אני בהיריון" - בהמשכים
"אבא, אני בהיריון" - בהמשכים
מאת: ט"צ .
"אסף, אני בהיריון"
"אסף, אני בהיריון"
מאת: ט"צ .
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan