כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

קורה שמתאהבים - פרק 2

"תתפסי חזק" הסתובבתי אליה ולקחתי את שתי ידיה בידיי וכרכתי אותן סביב מותניי.

~ליאור~
כשנכנסתי לדירה של נוי כל החבר'ה המשוגעים שלי התנפלו עליי בשאלות, האמת... שלא תכננתי להישאר שם הרבה זמן. רציתי לאחל לנוי מזל טוב ולעוף לישון.
נחתתי בשדה התעופה בצהריים אחרי חצי שנה בדרום אמריקה ולא הספקתי לנוח אחרי כל הסידורים שהיו לי.
אבל כשראיתי אותה, לא יודע. רציתי להישאר עוד קצת.
היא ישבה ליד בחורה דתייה כזו שלא הפסיקה לדבר, והמבט שלה היה עליי, היא ממש בהתה.
ראיתי אותה עוד מהמרפסת מעשנת שתי שאכטות והיה לי חשק לאחת גם.
התרכזתי בפניה, ולא התביישתי ממש כמו שהיא תקעה לי את המבטים האלו, כאילו היא רעבה ואני איזה המבורגר טוב.
העיניים שלה היו חומות רגילות, לא משהו מיוחד, אבל היה בהן ברק ומשהו טוב. השיער שלה היה כהה בהתחלה ובסוף בהיר, כנראה זה הולך היום כי אני רואה הרבה בחורות עם הסגנון הזה.
השפתיים שלה היו צבועות באדום, וזה עשה לי חשק להיות שם במקום הג'וינט המקולל ההוא.
הדתיה נתנה לה מכה, ואז כנראה היא קלטה שהיא מביטה בי וקמה. היא יצאה לבחוץ ופתאום רציתי ללכת הביתה.
"איפה אוראל?" נוי שאלה את הדתייה, והבנתי שהיא כנראה שאלה על הבחורה ההיא שיצאה הרגע "מה היא דפוקה, מה היא הלכה באמצע החגיגות יום הולדת שלה"
אני בדרך כלל לא חטטן, אבל המשכתי להקשיב לשיחה של נוי עם הדתייה, בעודי משחק אותה מקשיב לחבר'ה מספרים לי חוויות מהזמן שלא הייתי פה.
הבנתי שקוראים לה אוראל, שזה גם היום הולדת שלה היום, והיא גרה עם נוי, כנראה חברות קרובות.
טוב, זו בעיה עכשיו.
בן בחיים לא יתן לי להתקרב לחברות של נוי. אבל מה שבן לא יודע לא יהרוג אותו.
יצאתי לבחוץ אמרתי להם שאני יוצא לקנות סיגריות, לא סיפרתי להם שהפסקתי אבל שיהיה, אחלה תירוץ ללכת מפה. ואז ראיתי אותה.
היא ישבה על החומה בכניסה לדירה, לבד ובשקט. היא זזה קצת מצד לצד, שומעת את המוזיקה מבפנים, מידי פעם מזיזה את הראש. יפה, יש לה חוש קצב טוב.
היא לקחה לגימה מהבירה והחלטתי להפסיק להיות סטוקר ולדבר
"מזל טוב אוראל" איחלתי לה והיא הסתובבה אליי, המבט הזה שלה והחיוך אחרי שאמרה תודה גרמה לקסדה שלי להרגיש כבדה יותר ממה שהיא באמת.
מה אני עכשיו עושה... אמרתי להם שאני הולך לקנות סיגריות כי חשבתי שהיא הלכה ומסתבר שהיא פה בחוץ. תחשוב מהר, תחשוב מהר ליאור.
ראיתי שהיא רועדת אז הורדתי מעליי את המעיל, והנחתי אותו עליה. היא ממש לא הייתה מפוקסת כי לקח לה איזה כמה שניות עד שהיא קלטה את זה, ורצתה להוריד אותו, מסבירה לי שהיא גרה פה והיא יכולה לקחת לעצמה משהו.
דפקתי לה משפט "אם תשמרי אותו אצלך, יש סיכוי גדול שניפגש שוב", והתחרטתי על זה ישר.
ליאור אין יותר נדוש מזה.
היא צחקה והרימה את עיניה, המבטים שלנו נפגשו ושמתי לב לנקודת חן שמתחת לעין ימין שלה.
אני אוהב נקודות חן.
"רוצה לעשות סיבוב?" שאלתי אותה אחרי כמה רגעים של שתיקה,
"באמת?" היא הסתכלה על האופנוע וראיתי שהיא קצת חששה
"רק אם את רוצה, סיבוב קצר. אני חייב קצת אדרנלין"
היא התרוממה מהחומה והתקרבה אליי, הוצאתי מהמושב קסדה שנייה והיא הסתבכה עם הסגירה.
"תביאי, אני אעזור לך"
היא נעמדה מולי והרימה את ראשה אליי, היא די נמוכה. חייכתי והעיניים שלה שהתרכזו באיזושהי נקודה בשמיים הביטו בי והיא חייכה גם "מה?"
"סתם, את חמודה" אמרתי לה והתרחקתי.
עליתי על האופנוע, והיא נשארה לעמוד קרוב אליו, לא יודעת איך לעלות כנראה.
"שימי את הרגל שלך פה, ותתפסי אותי" הסברתי לה
"אני כבדה.. אז תיזהר" היא הודיעה והניחה רגל אחת והניפה את השניה מהצד השני. האופנוע זז טיפה והיא הצמידה את הקסדה שלה לגב שלי במבוכה "אמרתי לך..."
"מה את רצינית, כל אחד שיעלה על האופנוע, הוא יזוז ככה" הרגעתי אותה והתנעתי את האופנוע.
הרעש שלו העביר בי גלים של אנרגיה מטורפת.
"תתפסי חזק" הסתובבתי אליה ולקחתי את שתי ידיה בידיי וכרכתי אותן סביב מותניי. ואז ידעתי שיהיה לה קר אז הכנסתי את הידיים שלה לכיסים של המעיל שלי "תתפסי את הכיסים, יהיה לך יותר נוח ככה"
הרגשתי את הידיים שלה מתכווצות ומצמידות את המעיל אליי יותר.
כמה שהתגעגעתי להרגשה הזו.
נסענו משם, לכביש הראשי, השעה הייתה מאוחרת ולא היו כלי רכב בכביש אז הרבצתי מהירות.
הרגשתי איך הירכיים שלה נצמדות לשלי ככל שהגברתי את המהירות וזה ריגש אותי יותר מהנסיעה עצמה.
"תורידי את הראש שלך" צעקתי לה והנמכתי את הראש, אחרי שווידאתי שגם היא התכופפה מעט.
נסענו שנינו במהירות מטורפת והסיבוב היה בין הטובים שהיו לי. סתם ככה. הרגשה מעולה.
כשחזרנו היא ירדה מהאופנוע וכל השיער שלה היה מבולגן ברגע שהורידה את הקסדה,
"וואו!" היא אמרה בהתרגשות וראיתי איך הלחיים שלה קצת אדומות.
"נהנית?" חייכתי אליה, מתקשה להסתיר את ההתרגשות שלי.
"ברור! מלא זמן לא רכבתי על אופנוע" היא אמרה והגישה לי בחזרה את הקסדה "זה היה מרענן"
"מתי רכבת בפעם האחרונה?" שאלתי סקרן ושמתי את שתי הקסדות במושב, ואז נעלתי את האופנוע.
"מממ...." היא הביטה בשמיים וחשבה, "בערך לפני שלוש או ארבע שנים"
"את רכבת?" התעניינתי והיא נדה בראשה
"אבא שלי, היה לו R1" היא הסבירה ויכולתי לראות בעיניה את התחושות שעברו בהן "הוא עבר תאונה אז מאז לא ממש יצא לי"
"הוא בסדר נכון?"
"כן, כן" היא החזירה את מבטה אליי "הוא בסדר"
"יופי"
מה עכשיו ליאור?

*****************************

~אוראל~
התבאסתי שהסיבוב היה קצר, התחושה הזו על האופנוע, הייתה נעימה ובו בזמן גם מטריפה.
כמה זמן לא הרגשתי אדרנלין כזה.
מאז שהתקשרתי לאבא שיאסוף אותי מהרכבת בחמישי.
היו המון חיילים כמוני שחזרו הביתה חמשוש ותמיד התלהבתי מהמבטים שהיו שולחים לי ברגע שהייתי עולה על האופנוע ואבא שלי היה גורם לאופנוע לעשות רעש כזה שכל כך התגעגעתי אליו. איזו ילדת כאפות.
ליאור המשיך לעמוד ליד האופנוע, משחק עם המפתחות.
"טוב אני חושבת שאכנס" חייכתי לו "תודה רבה על הסיבוב, אני חושבת שזו המתנה הכי כיפית שקיבלתי ליום הולדת"
הוא חייך והעביר יד בשיער שלו, ולרגע דמיינתי את האצבעות שלי מברישות ומשחקות לו בשיער ובעורף, וגם בזיפים שלו קצת.
"שמח שנהנית" הוא מלמל והתרחקתי ממנו. הסתובבתי לשנייה כי הייתי בטוחה שהוא הרגיש כמוני, חיבור כזה. אולי הוא תפוס.
הוא הסתובב חזרה לאופנוע והניח את הקסדה על הראש, הוא הביט בי מבעד לקסדה והעיניים הירוקות-אפורות שלו התכווצו עם החיוך שהוא שלח לי.
עשיתי לו שלום קטן כזה עם היד ונכנסתי לדירה.
משום מה אני רק מצליחה להבריח גברים ממני.
"הנה את! לאן נעלמת? בואי אני רוצה שתכירי את כפיר.. הוא ממש חמוד" נוי קפצה עליי ולחשה לי באוזן.
"נוי, תפסיקי לנסות לשדך לי גברים. טוב לי ככה"
היא הביטה בי בפנים עקומות כאלה, טוב אני גם לא ממש האמנתי למה שהוצאתי מהפה.
אני חושבת שלא הייתי מסרבת אם היא הייתה מציעה להכיר לי את ליאור.
למה באמת היא לא עושה את זה?

********************

אוקיי אז פעם ראשונה שאני מנסה לכתוב גם מהצד הגברי, וזה קצת קשה אז אשמח לביקורת:)
המשך בקרוב❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

someone else עקוב אחר someone
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נתי דניאל
נתי דניאל
מעניין , עוד! תביא שלוק...
הגב
דווח
Nati Cohen
Nati Cohen
מושלםםם כיף לקרואא את זה !
הגב
דווח
1 אהבתי
someone else
someone else
איזה כיף לשמוע! תודה רבה נתי❤
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
מאת: שיר פיליבה
הוא כזה
הוא כזה
מאת: Li Sha
ריח וורדים ושנינו ערומים.
ריח וורדים ושנינו ערומים.
מאת: Moza Narjis
היא מדברת איתי עליך פרק 3.
היא מדברת איתי עליך פרק 3.
מאת: מאי ...
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan