כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

עלמה פרק 13

אני אמצא תקווה קטנה באפלה שבחיי, לו רק יכולתי אז אולי לשים את כל הכעסים, את כל הפחד, השקרים שבחיי...

אני מנתקת בקושי מאוד גדול את המבט ממנו אחרי שהבין רק דרך העיניים שלי כמה אני אבודה פה וכמה באמת אין לי מה לחפש פה יותר..
החברים שלי מדברים על השאיפות שלהם ועל מה הם רוצים לעשות בזמן שאני מזיזה את הגלגלים בראש לכיוון אחר לגמרי.. לא מצליחה לחשוב בהיגיון על שום דבר והעובדה שהוא יושב מולי בשקט הזה שלא אופיני לו בכלל רק מוציא אותי מדעתי יותר..
בשלב מסויים הרגשתי שאני מנותקת מדיי והבנתי שאני צריכה להשמיע קול כדי שלא ארגיש מוזרה אבל אני פשוט מרגישה אבודה והמילים לא יוצאות ממני.
"מסטיק לכי תביאי את הגיטרה שלך"
"ניקולס היום אתה ממש בעניין השירה שלי"
"אני חבר אמת מסטיק, מת על איך את שרה"
אני מסתכלת עליו והוא מחוייך שולח לי קריצה.
אני לא בטוחה שבא לי לשיר עכשיו אבל אני חושבת שזה מה שיוציא אותי מהמצב התקוע שנכנסתי אליו בארוחה הזאת.
"שיכנעת אותי.. אני הולכת להביא אותה"
לפני שאני יוצאת הם מתחילים לפנות את השולחן אז אני לוקחת לי דקה לקחת כמה שאכטות מהפייסל שלי שמחכה לי בסבלנות על השולחן..
כשאני חוזרת הם כבר בסלון ואמא שלי דואגת להביא קינוח..
אני מתיישבת בסלון על הכורסה וחושבת מה לשיר..
זה צריך להיות משהו אופטימי, לא משהו עצוב, לא משהו שמחבר אותי אליו..
אז אני מחליטה לשיר את עילי בוטנר וילדי החוץ תם ולא נישלם.. איכשהו גם המילים פה מקושרות למצב שלי איתו ובאופן כללי להרגשה שלי ונראה שאני לא יכולה לברוח מזה..

' תם ולא נשלם
נחתם עוד פרק בעולם
אני אמצא לי אור קטן
אני אמצא תקווה קטנה באפלה שבחיי
לו רק יכולתי
אז אולי לשים את כל הכעסים,
את כל הפחד, השקרים שבחיי

תם ולא נשלם
תמיד אהיה אותו אדם
המחפש כמו כולם
להיות עוד משהו בעולם
המנוכר והפוגע,
זה שרואה זה ששומע,
המציאות העגומה כמו אהבה שנעלמה...

אז אני בורח ונוסע אלייך
וכל חלום הוא כמו ניצוץ בעינייך
אני נוסע ויודע-
אין מקום אחר.
וכמו אחד שמנסה,
להיות עוד משהו בעולם הזה...
משהו בעולם הזה...

אני עוצר, אני צורח
מי היורה? מי הרוצח?
מי שדרס ונעלם?
מי מתעורר ומי נרדם?
מי הרעב? מי השבע?
מי שמקשיב מי שיודע,
היכן הדרך מתחילה?
בין כביש מהיר או מנהרה?

אז אני בורח ונוסע אלייך...'

כשאני שרה אני מסתכלת בעיקר על החברים שלי ששרים יחד איתי ונראה שההורים שלי מנסים להבין על מה דיברנו בזמן הארוחה.. הוא משעין את ראשו לאחור ואני רואה איך הוא עוצם את עיניו.. כמו שהיה עושה כשהיינו יושבים יחד והייתי שרה.
אני מנסה לא להביט עליו ולהתרכז בחברים שלי שמכניסים כל כך הרבה לחיים שלי..
אלה שתמיד עמדו לצידי בימים הטובים שלי והימים הקשים שלי, בכל מכשול שעמד בדרכי ובכל דבר טוב שהגיע אליי..
אני מסיימת לשיר ואח שלי אורן נעמד מולי עם חיוך..
"התגעגעתי לקול שלך שאת שרה.. כשאת חושבת על לימודים קחי בחשבון את הכישרון שיש לך! אל תקשיבי להם הם לא מבינים כלום"
איך הוא תמיד לצידי.. הוא מצליח לגרום לי לחייך חיוך אמיתי בכל הערב הזה ואני קמה אליו ומחבקת אותו חזק.. "תודה.. הייתי צריכה את זה"
"את יודעת שאני תמיד כאן!"
אני מניחה את הגיטרה בצד ואני משתדלת שוב לברוח מהמבט שלו שמחפש אותי..
צליל הודעה נשמע מהנייד שלי במיטבח..
-התגעגעתי לקול שלך.. אני יודע שסיכמנו שאני אתרחק אבל הייתי חייב להגיד לך תודה, על שנתת לי לשמוע אותך.. -
-מקווה שנהנת בכלל מכל ההופעה הערב-
-עלמה.. אם הייתי יכול הייתי בעצמי אומר להורים שלך שהם מפספסים את הכישרון העצום שלך! נראה לך באמת שאני יכול לשבת פה בשקט ולהנות בזמן שמנחיתים עליך שאלות בלי סוף שאלות שאני יודע שאת שונאת.. ?! לראות את הפנים שלך כשאת הולכת לאיבוד מכל המצב הזה זה מה שאת חושבת שגורם לי להנות?! -
אני מניחה את הטלפון בצד ולורי כבר מתחילה לקפל את אור וניק לפי הפרצוף שאני עושה לה..
הם מודים להורים שלי, ממש מפגש פיסגה מרגש.. שלום להתראות והיינו פה.. אני משחררת אוויר כשאנחנו יוצאים משם ויורדים לכיוון הבית שלי.
"אני חייב לעשן משהו"
"ניק אתה לוקח לי את המילים מהפה"
אנחנו צוחקים ומתיישבים בכניסה לבית שלי על הכיסאות שהיו מפוזרים שם, משעינים את ראשנו לאחור ונחים מהשעתיים הקשות האלה שעברנו עכשיו.. אחרי שעה ארוכה בחוץ ניק ואור מתקפלים ולורי נישארת איתי..
"איך את?"
"אני בסדר.. חוץ מזה שההורים שלי מצליחים להטריף אותי כל פעם מחדש.."
"אבל זה ככה עלמה.. את חושבת שההורים שלי לא לוחצים עליי ללכת ללמוד?! ולמה? כדי שאני זאת שתלך לעבוד איתם בעסק.. הם חיים בדימיונות!"
"לא היית רוצה לעבוד איתם במשרד?"
"עלמה אני נראת לך אחת שתלך ללמוד מינהל עסקים ותבוא לנהל את המישרד של אבא שלה.. ?!
לא יקרה.. לא קוראים לי אלמוג!"
"זה מה שהיא עושה?"
"כן.. היא תהיה המנהלת משרד של אבא שלה ועכשיו הם מתכננים להיכנס לשיתוף פעולה יחד באיזו עסקה.."
"יופי.."
"אוי מסטיק סליחה.. זה לא היה בקטע מפרגן, היא סתם תקועה כמו קוץ"
"זה בסדר לורי את לא צריכה להתנצל.. היא אצלכם כבר שנה וחצי לא ציפיתי למשהו אחר.."
"אני לא אוהבת אותה ואני לא חושבת שזה קשור אליך.. היא מתנשאת נורא, אני לא אוהבת אנשים שמרימים את האף.. היא כאילו מסתכלת עליי כאחות הסטלנית של חבר שלה, זאת שלא איכפת לה מכלום ומה שהיא רוצה זה רק לעשן כל היום.. שתלך לחפש"
"את יודעת שהיא לא טועה.. את באמת סטלנית ואת באמת רק רוצה לעשן כל היום.."
היא מסתכלת עלי בהרמת גבה ואני כבר לא מצליחה לשלוט בעצמי ומתפרצת בצחוק מתגלגל..
"חברה כלבה זה מה שאת!"
"היית צריכה לראות את הפרצוף שלך עכשיו"
קשה לי לעצור את הצחוק והיא מנסה להראות קשה וקשוחה וגם לה זה לא הכי מצליח..
"לור לור שלי מה הייתי עושה בלעדיך?! תודה על הכל.. איך תמיד איתך הכל נראה טוב יותר?!"
"את יודעת שאני אוהבת אותך הכי בעולם! אני חייבת לך את החיים שלי, זה משהו שאני לא אשכח לעולם, אני אעשה הכל בשבילך העיקר שיהיה לך טוב.."
"לורי.. למה את אומרת את זה?! את לא חייבת לי כלום! "
"עלמה אם לא את.. אני לא יודעת מה היה קורה איתי היום.."

*****************
פרק שלישי שיסגור לנו את הלילה..
מה הלך שם בארוחה.. הורים הם תופעה!
מזל שיש לה חברים שיצילו אותה!
הוספתי לכם את השיר, תאזינו למילים שמתארות לגמרי את ההרגשה של עלמה..
מה הסיפור של לורי.. ולמה היא מרגישה שהיא חייבת כל כך הרבה לעלמה?!
ספרו לי מה אתם חושבים..
אוהבת מלא
ליל אהבה
נתראה שוב בפרק בוקר❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor ❄️
Mor ❄️
אהובה יקירה לילה טוב❤
אריאל אריאל מה יהיה עם הבחור הזה.
לורי ומסטיק מתוקות חברות אחיות ממש ככה תמיד אחת למען השניה
מעניין באמת מה הסיפור של לורי וכמו שאני מכירה אותך שום דבר לא נשאר פתוח.
עד הבוקר יקירה❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
מחר בבוקר פרק שיסביר את השיחה עם לורי!!
לילה טוב אהובה שלי❤❤❤
הגב
דווח
guest
אוללה מעניין ביותר -נצנץ-
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לתקן את העתיד
לתקן את העתיד
מאת: Ella Magar
They sit on a high horse
They sit on a high horse
מאת: סיגל מור
תחתונים
תחתונים
מאת: איש המגבעת
הדיירת האחרונה בדירה
הדיירת האחרונה בדירה
מאת: Li Ma
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan