כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

עלמה פקר 12

מתי חשבת לעבור לת"א? הקול השקט שלו מצמרר אותי ואני לא מוצאת את המילים..

אני מסיימת לשיר וכולנו נכנסים למים לצנן את הגוף שבוער מהחום הבלתי נסבל של הקיץ הזה..
בא לי להישאר מתחת למים.. השקט הזה שם כל כך מושלם! לא חושבים על כלום מתחת למים..
אנחנו שוחים קצת יותר עמוק, שם המים קרים יותר.. אחרי שעה בערך שניצלנו בשמש בתוך המים אנחנו שוחים חזרה ומתייבשים, התיישבנו בשורה מול מי הכינרת כשכל אחד מאיתנו עם ג'וינט בפה..
אור שישב בקצה הימני מרים את הטלפון שלו לתמונה.. התמונה יצאה הורסת... כמו חבורת סטלנים של שנות השיבעים..
"לגמרי נולדנו בעשור הלא נכון.."
"ניק לא יכולת לתאר את זה יותר טוב מזה.. לגמרי העשור הלא נכון שלנו.."
כאילו הוציא לי את המילים מהפה..
אחרי כמה שעות טובות ששרפנו את נשמתנו עם השמש החלטנו לחזור הבייתה וכמובן שלאף אחד מאיתנו לא היה באמת כוח ללכת לעשות קניות עכשיו.. אז התפזרנו כל אחד לבית שלו להתארגן לארוחת ערב אצל ההורים שלי..
אני נכנסת למיקלחת והגוף שלי רותח מהשמש.. כשאני יוצאת מהמיקלחת אני לובשת על עצמי מכנסיים קצרים וחולצה קרועה שחורה.
אני יוצאת החוצה עם סיגריה ומנסה להתעורר על החיים שלי לפני שכולם יחזרו לכאן.
"מה קורה אחותי שלי?"
"אורן.. !"
אני קמה אליו בהיתלהבות ומחבקת אותו אליי..
"אני לא מספיקה להחליף איתך מילה.. שב איתי קצת"
"אני עסוק חמודה! לא כמוך, אני לעומתך גם עובד וגם לומד!"
"לא לא אל תתחיל איתי אתה, גם ככה אמא ואבא הולכים לחפור לי על זה היום, אני בטוחה.."
"כן שמעתי שחברים שלך באים"
"אני מקווה שתצטרף גם.."
"כן.. האמת שגם אמרתי לאריאל ואלמוג שיבואו"
לא! לא! לא! למה?!
"הם יבואו?"
מתפללת בכל ליבי שהם לא יבואו כי לראות את שניהם ביחד מולי ועוד בבית של ההורים שלי מול כל החברים שלי שיודעים על האהבה שלי אליו.. זה משהו שאני לא מסוגלת להתמודד איתו..
"נראה לי רק אריאל יבוא.. אלמוג מסיימת ללמוד ואז נוסעת להורים שלה הבנתי.."
"תגיד.. איך היא, אלמוג?"
לא התאפקתי והייתי חייבת לשאול אותו עליה.. לא יודעת למה רציתי לשמוע ממנו מה הוא חושב עליה.
"היא בסדר.. בסך הכל הכללי היא סבבה, פחות זורמת מכל הבחורות שנימצאות איתנו אבל היא בסדר.."
"למה את שואלת?"
"אה.. סתם, סיקרן אותי.. פשוט לורי אמרה שהם מתחתנים.."
"כן, מפתיע האמת"
"למה מפתיע?"
"כי זה אריאל, לא חשבתי שהוא יפול ראשון"
הוא צוחק בקול ואני נשרפת מבפנים..
"מה קורה אורן?"
לורי מגיעה ואחי קם לחבק אותה..
"לור לור, איזה שזופות אתן מה זה?!"
"היינו בכינרת היום"
"מתי אתן מספיקות לעשות את זה מתי?"
"בין שינה לאכילה.. תנסה את זה, זה מעולה!"
הוא מסתכל עליי בהרמת גבה וחצי חיוך ואני צוחקת לו ויודעת שהוא מת לקלל אותי עכשיו..
"אור וניק מגיעים יחד.. אנחנו מחליפים כמה מילים ועולים למעלה..
בלב שלי אני מתפללת שלא יבוא, ומשתדלת להתנהג כרגיל..
"הבנתי שאחי אמור לבוא.."
לורי לוחשת לי באוזן ואני מבינה שאח שלה זרק לה משהו..
"מה הוא אמר לך?"
"רק שמעתי אותו מדבר עם אורן ושהוא אולי יבוא"
"מתהפכת לי הבטן רק מלחשוב עליו לור לור"
"אני מתארת לעצמי.. אבל תשימי את זה בצד עכשיו"
אני מהנהנת לה עם הראש וממהרת לסדר את השיער הארוך מדיי שלי עם סיכה קטנה שתתפוס את השיער הארוך שנופל על פניי..
ההורים שלי מקבלים את כולם, והאמת שכולם מרגישים בני בית פה, תמיד התנחלנו אחד אצל השניה כולנו..
בזמן הארוחה דפיקה בדלת של ההורים מקפיצה לי את הדופק ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי באותו רגע.. אור ישב ליידי, הוא הבין לבד מה קורה לי ברגע שאריאל ניכנס עם ג'ינס וחולצה לבנה שמדגישה את העיניים החומות שלו והזיפים שלו היו מסודרים בצורה מושלמת, השפתיים שלו.. אלוהים אני אמות רק מלראות אותן ואת החיוך המושלם הזה שהן עושות לו..
"עלמה תנשמי" הוא לוחש לי באוזן וצוחק בשקט..
"אור אל תתחיל איתי כי אני אנגן לך על נעמה!"
"טוב טוב מפלצת!"
"תיזהר!"
אני ולורי מחליפות מבטים ואני משתדלת לא להביט בו, לא לשקוע בו ולא לחשוב עליו.. אמא שלי קמה אליו ושואלת אותו על אלמוג ועל החתונה ואני משתדלת לא להקשיב אבל הקול שלו מחלחל אלי ומוציא אותי מדעתי!
עם המזל הדפוק שלי הוא בוחר לשבת דווקא ממולי.. ליד אחותו!
היא מסמנת לי שהכל בסדר עם העיניים ולהמשיך כרגיל.. היא מצליחה ליישר לי את המחשבה ואני מתיישרת על הכיסא בזמן שהוא מחפש את המבט שלי..
"אז מה התוכניות שלכם להמשך? עלמוש מה עם לימודים, עבודה?"
אבא שלי מתחיל בסמע הצליבה שלו ואני יודעת שכדי לצאת מזה כמו שצריך אני פשוט צריכה לתת לו תשובות שהוא רוצה לשמוע אחרת, הוא לא יעצור..
"אני חושבת לעבור לת"א.. שם אני יכולה לעבוד וללמוד בשקט"
העיניים נשואות אליי, מחכים לשמוע איך הגיעה אלי המחשבה הזאת..
"אל תהיו כאלה מופתעים, אני כבר ילדה גדולה אני חושבת שקצת להתרחק יעשה לי טוב"
"שמונה חודשים בהודו לא עזרו לך מסטיק?"
"אורן שמונה חודשים בהודו עצרו את חיי במובן מסויים, נהנתי טיילתי, אני צריכה להתחיל לחיות את החיים שלי ואני חושבת ששם זאת תהיה התחלה מצוינת"
"ומה חשבת ללמוד?"
אבא שלי ישר קופץ ומת לדעת אם אני אהיה זאת שתירש את קליניקת השיניים המשגשגת שלו..
"האמת שעדיין לא החלטתי.. מצד אחד יש לי רצון ללמוד אדריכלות ומצד שני יש את האומנות שלי, השירה והריקוד שאני רוצה מאוד לחזור לפתח."
"עלמה את באמת חושבת שתעשי משהו עם האומנות שלך?! את לא חושבת שזה ביזבוז.. ?"
"לא אמא, אני לא חושבת שזה ביזבוז, זה מה שאני עושה הכי טוב.. אני אוהבת את זה."
"היא רוקדת מדהים, השירה שלה בכלל מדהימה.. שמעתם אותה שרה?"
לורי יוצאת להגנתי ומנסה לרכך מעט את הצליבה שלי..
"אני יודעת שהשירה שלה יוצאת מגדר הרגיל אבל היא צריכה מקצוע פרקטי!"
"מי החליט את זה? מי החליט שכדי להצליח צריך מקצוע פרקטי?"
"עלמה אל תכעסי! זה ידוע שמקצוע שיש לו דרישה מביא עבודות בשוק וזו עבודה לטווח ארוך"
"אני לא פרקטית, סבבה?!"
שקט סביב השולחן וכבר נימאס לי לשבת שם.. ידעתי שלא משנה מה אגיד הם תמיד יהיו נגד ההחלטה שלי.. כמו כל דבר שאני עושה..
"מתי חשבת לעבור לת"א?"
הקול השקט שלו מצמרר אותי ואני לא מוצאת את המילים לענות לו והאמת שלא באמת חשבתי לעבור עכשיו.. רק רציתי שירדו ממני.. בכלל מה הוא מתערב ושואל שאלות?!
"מצידי לעוף מהחור הזה כבר מחר!"
אני מסתכלת לתוך עיניו ומכוונת את התשובה שלי ישירות אליו! שיבין שהרצון לעוף מפה בא בגללו..
הוא חודר לתוך עיניי ואני לא יודעת איך להתמודד עם העיניים שלו שקוראות אותי כמו ספר פתוח..

*****************
פרק שני לצהריים יצא לדרך!
כפי שאתם שמים לב העלילה פה מורכבת מהמון דמויות..
אני מקדישה פרקים כדי שתכירו אותם לאט לאט וכל פעם משהו אחר שיתפתח בנושא האישי של עלמה.
מקווה שאתם מצליחים להתחבר ולאהוב .
ספרו לי מה אתם חושבים..
אוהבת מלא
נתראה בפרק לילה❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
משתבחת מכל סיפור מכל פרק ומכל מילה, פשוט תענוג לקרוא את הדברים שלך אני ככ מכורה!!!!!
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
וואו תודה רבה זה מאוד מרגש אותי..
אני מכורה אליכם, אין כמוכם..
תודה לך אהובה❤❤❤
הגב
דווח
guest
אפשרי פרק לפני 10?
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
יום 9
יום 9
מאת: המועדון הסודי
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
מאת: שירלי חיון
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
הסיפור שיכול היה לקרות
הסיפור שיכול היה לקרות
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan