כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

עלמה פרק 11

החברים שלי רוקדים וזזים לפי המוזיקה והלב שלי בוכה מבפנים בשקט...

אני עומצת את עיניי ואוספת את כל כוחותי כדי לא ליפול לתוך השפתיים שלו.. כדי לא להישבר עוד עם הלב שלי.. "אתה צריך ללכת.." אני לוחשת לו ושניה אחרי זה קמה ממנו, נכנסת למיקלחת ומשאירה אותו שם.. אחרי מספר דקות של שקט אני יוצאת משם והבית שוב ריק.. הלב שלי שוב ריק והנשמה שלי לגמרי מרוקנת..
"הלו.."
"מסטיק! איפה את?"
"בבית, בואי"
"אחלה אז דקה אני אצלך"
לורי מתקשרת ויש לי כמה דברים להשלים לה מאתמול ועד היום.. אני לא רגועה וכשהיא נכנסת היא שמה לב לזה..
"דברי אליי סמטיק עלמה שלי.. למה העיניים שלך דומעות?"
"לורי אני רוצה להעלם מפה"
"את כבר שמת לב נראה לי שלהעלם לא באמת עוזר לך.. אם חזרת לאותה נקודה"
"איך אני אשרוד את זה שהוא בא לכאן ואומר לי כל פעם מחדש שהוא אוהב אותי?! איך אני אמורה לשרוד את זה שאני מרגישה את האהבה שלו ואני יודעת שהיא באמת שם אבל אני לא יכולה לעשות עם זה כלום? איך אני פאקינג מופיעה בתור אורחת בחתונה שלו?!"
"בואי אלי בואי.. תפסיקי לבכות אהובה שלי את תהיי בסדר! את חזקה ואנחנו נתמודד עם זה ביחד את לא צריכה להתמודד לבד ואם צריך אני אדאג שהוא לא יצוץ כאן אצלך שוב.."
"אני חושבת שזה כבר לא יקרה יותר אחרי מה שקרה מקודם.."
"מה קרה מקודם?"
"זה התחיל אתמול.. כשאור החזיר אותי הבייתה.. כל החברים של אחי היו אצלו בחוץ וגם אחיך ואלמוג ישבו ביניהם.. אור הרים אותי על הידיים כי הייתי מעוכה מדיי והוא ראה את זה..
מקודם הוא היה פה כשאני ואור שתינו קפה.. שאל שאלות בשיא החוצפה שלו, העז לשאול אם שכבתי עם אור ושאני אגיד לו שהוא רק נירדם פה..
כשברחתי פנימה, בכיתי את החיים שלי והוא צץ כאן.. זה הרגעש כל כך כואב לורי, שהוא יושב מולי ואני לא יכולה לגעת בו, לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו.. לראות אותו מולי ולהאמין למילים שהוא אומר לי.. אין לך מושג כמה אני אוהבת אותו.. אספתי את כל הכוחות שלי כשהוא חיבק אותי אליו לורי, נלחמתי בעצמי, בלב שלי ובדחף המטורף שהיה לי לנשק אותו וביקשתי ממנו לשחרר אותי.."
"יפה שלי אני לא יודעת מה יהיה איתכם אבל זה כל כך לא בריא.. לאף אחד מכם.. אתם חייבים להתנתק.. את חייבת להשתחרר ממנו עלמה.. אלמוג לא תוותר גם אם יתהפך העולם, היא מדברת על החתונה כל היום, היא רוצה להקדים את זה לעוד חצי שנה.."
אני בוכה לרגליה של לורי והיא מחבקת אותי ומרגיעה אותי.. אני יודעת שהיא צודקת ואני יודעת שאני באמת חייבת לאסוף את עצמי ולהתמודד, אני לא יכולה להמשיך לברוח..
"עלמה.."
"תשאלי אני יודעת מה את רוצה לשאול"
אני כבר מרגישה את השאלה שלה באוויר, מהרגע שאמרתי שאור שתה פה קפה..
"למה האוטו של אור היה פה כל כך מוקדם בבוקר?
במיקרה ראיתי.."
אני מרימה את ראשי אליה עם חצי חיוך והיא כבר מחוייכת לגמרי..
"האוטו של אור היה פה כי אור ישן אצלי.."
"ישן.. או ישן ישן?"
"שכבתי איתו.. פעמיים!"
היא משחררת צעקה קולנית עם צחוק מתגלגל והתלתלים שלה קופצים בלי לעצור ואני נגררת אחריה..
"זונה במקום לספר לי את זה את בוכה על האח המטומטם שלי! ספרי לי מיד איך היה?"
"היה מדהים.. אחותי הוא מהמם! לגמרי היה מושלם!"
"ומה לא היה את כל הקטע המביך אחרי? בכל זאת כמו אחים כבר שנים.."
"האמת ששנינו ידענו שזה יקרה בסוף עם כל החברות שיש, גם קיימת משיכה.. אנחנו אנשים בוגרים והכל היה מאוד ברור ומשחרר.. ממשיכים כרגיל, נראה לי ששנינו היינו צריכים את זה"
"חושים של שועל יש לאחי"
"ספרי לי על זה.."
הצחוק המתגלגל של שתינו גורר לצחוק שלא ניגמר, כזה שכבר כואבת הבטן ממנו.. איך בכמה רגעים היא מצליחה לשנות את מצב הרוח שלי.. אני מחבקת אותה אלי חזק.. "אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך!"
"יפה שלי! אני תמיד כאן בשבילך!"
"טוב תשמעי אני חייבת ללכת לקנות כמה דברים שחסר לי כאן ואור גם צריך.. תתקשרי לניק רגע שיבוא גם, נלך כולנו לכינרת ואחרי זה נקפוץ לקנות כמה דברים"
"יאללה זורם גם ככה אין לאף אחד מאיתנו חיים כרגע, לפחות ננצל את זה"
אני מחייגת לאור מעדכנת אותו ותוך כמה דקות כולנו מתוקתקים עם בגדי ים מגבות ופייסלים..
"מסטיק תביאי את הגיטרה שלך!"
ניק צועק לי מלמעלה לא לשכוח את הגיטרה ואני נכנסת להביא אותה.. אנחנו עולים לאוטו והרגשת השיחרור שיש לי עם החברים שלי זאת הרגשה שאני לא יכולה לקבל בשום מקום אחר!
אני נזכרת שאור אמור להצטרף אליי לארוחת ערב אצל ההורים ואני מחליטה להקל עליו וגם עליי ועולה לי רעיון להזמין כבר את כולם..
-אימוש יש מצב שאני מזמינה גם את לורי וניק להיום בערב? -

-בשמחה אהובה!
תבואו בשמונה? -

-סגור, תודה אימוש-

"תקשיבו היום אור נפל קורבן של ההורים שלי, אז כדי להקל עליו אני מצרפת גם אתכם לחגיגה.. היום בשמונה בערב ההורים שלי מכינים ארוחה לכבוד החזרה מהודו אז כולנו צריכים להיות שם בשמונה"
"להיט, סוף סוף לא אני זה שיטיפו לו! וגם אני מת על ההורים שלך אז אני בפנים"
ניק מאשר את ההגעה שלו ואני כל כך מבינה את החוסר סבלנות להטפות.. אני יודעת שזה הולך ומתקרב אלי בצעדי ענק..
כולם מאשרים את ההשתתפות שלהם בטקס הצליבה שלי וצוחקים על זה..
אנחנו מגיעים לכינרת שמלאה באנשים.. שעה עד שמצאנו פינה שקטה ורגועה שאפשר להתמקם בה..
הגיטרה קורצת לי ואני מתה לנגן ולשיר, אז אני פורקת את עצמי מהאוטו מתמקמת במקום נוח ובזמן שהחברים שלי מתמקמים להם אני מתחילה לנגן את בין הצלילים של מוש בן ארי...
אני מרגישה כל מילה ומילה איך היא מכוונת לכל מה שיש לי עם אריאל..
החברים שלי רוקדים וזזים לפי המוזיקה והלב שלי בוכה מבפנים בשקט..

' ובימים האחרונים ככה את עולה בי
ומוציאה בי גם כאב וגם צחוק
על הבטחות שלעולם לא יתקיימו
ועל חלומות שהעתיד עוד ימחוק
ובלילות שאת היית כל כך קרובה שם
ורגעים בהם נפלנו מצחוק
ואיך היינו דוהרים בכל הכוח
רוכבים רוכבים אל איזה אופק מתוק

והסיפור הזה סופר ולא רק פעם
לאיזה אוזן נגנבה אותה מנגינה
אם עצובה ואם שמחה הייתה ברגע
כן כה תלוי טיבה ברוחות העונה
על רגעים שאת היית שם מחבקת
על רגעים שכעסך בי נרגע
ואיך היינו דוהרים בכל הכוח
רוכבים רוכבים כך אל אותה זריחה

ובשתיקות בין הצלילים
תמיד חלום מעיר בי
מעמעם את הפחדים
וזה נוגע בי עמוק בפנים
רכוב כך על סוס פרא
רץ דוהר אל כל הכיוונים
נוגע לא נוגע בי

סופו של יום ומה עלייך אספר עוד
על איזה רגע שם אשים תאורה
על איך שבלילות היית כל כך אוהבת
על איך שבבקרים שרפת את הזריחה
מה ששם קרה תמיד יהיה בנצח
גם אם לרגע נע בין טוב הוא לרע
תמיד נהיה שם דוהרים בכל הכוח
רוכבים רוכבים כך אל אותה שקיעה

ובשתיקות בין הצלילים..'

אני שרה, הם רוקדים.. הלב בוכה!

**************
בוקקקקקקקקקקר!
פרק ראשון להיום!
מקווה שאהבתם❤ לא לשכוח לשתף אותי❤
הוספתי לכם את השיר המדהים הזה.. תאזינו❤
אוהבת מלא
יום ניפלא לכולם
נתראה בפרק צהריים❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי יוצא פרק?? ❤❤❤❤❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
ממש עוד מעט
לקראת שלוש❤
הגב
דווח
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
מחכה לפרק של צהריים.
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan