כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

עלמה פרק 9

הוא תפס את פניי בין שתי ידיו, הביט כל כך עמוק לתוך העיניים שלי עד שטבעתי בו..

"אני לא יודעת באיזה בועה אתה חיי אבל צא מזה שאני צריכה לתת לך דין וחשבון מה אני עושה בחיים שלי! תשחרר לי את היד ואל תתקרב אלי יותר מה לא ברור לך?!"
"עלמה.. עלמה!"
הוא קורא בשמי מנסה שלא ישמעו אותו צועק לי ואני פשוט מתעלמת ממנו ונכנסת פנימה.
אני נשענת על הדלת והפרצוף המושלם שלו מולי, לא משחרר ממני..
העיניים שלו שמאז גיל 15 כבשו אותי לא עוזבות אותי.. אני מזיזה את עצמי מהדלת ונישכבת ביאוש על הספה, לא מאמינה שהוא מתחתן..
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי שהוא מעניין אותי.. הייתי בסך הכל בת 15.. אני מכירה את לורי ואריאל מאז שאני זוכרת את עצמי.. החיבור עם לורי היה מאז הגן, אני זוכרת את כל ימי הילדות שחלקנו יחד, חופשים שלמים שלא הסכמנו להיפרד, שנות נעורים שלמות שהיינו דבוקות כמו עם דבק.. עושות הכל ביחד, סמים, מסיבות, ימים משעממים שהעברנו בשיחות ארוכות.. אור וניק התחברו אלינו ממש לקראת גיל עשר, החיבור הזה היה הכי טבעי בעולם איתם..
באחת מהפעמים כשהלכתי ללורי, אריאל היה אז בן 17.. כבר אז המבטים שלנו הצטלבו וניקשרו ובמשך כל השנים האלה לא העזנו לדבר על המתח הזה שיש לנו באוויר.. מדהים איך מגיל כזה אפשר להרגיש משהו כל כך עמוק למישהו.. תמיד ידעתי שאני לא יכולה להשיג אותו, בעיקר בגלל שהוא החבר הכי טוב של אחי..
תמיד התעלמתי ממה שאני מרגישה, פיתחתי מערכות יחסים והייתי בזוגיות ארוכה במהלך השירות הצבאי שלי.. אבל איכשהו הוא תמיד היה שם, תמיד שאל והתעניין, תמיד עם הקול הנמוך הזה והשפתיים המושלמות האלה ששנים רציתי להרגיש על שפתיי..
באחת הפעמים לפני שנתיים יצאנו כל החברים לנלסון, גם אחי וחברים שלו היו שם ואיתם אריאל.. אני זוכרת ששתיתי מלא ועם כל כוס ששתיתי המבט שלי אליו הלך ונהיה יותר חזק, קבוע וחודר.. לדעתי שם החלטתי שאני רוצה שהוא יהיה שלי, שאני לא רוצה להסתיר את מה ששנים הרגשתי, רציתי לדעת אם זה בא גם ממנו או שרק אני מרגישה ככה.
אני זוכרת שחזרתי איתו ועם אחי חזרה הבייתה כי החברים שלי היו שבורים לגמרי והיו צריכים לתפוס מונית אז לורי ואני חזרנו איתם..
אריאל נהג כי אורן היה שבור תחת, אז הוא הוריד את לורי קודם ואז דאג שאורן ינחת במיטה שלו..
אני הייתי מעוכה מאחורה, הוא דאג להרים אותי ושם הרחתי את ריח הבושם שלו ישירות מהצאוור בפעם הראשונה וידעתי שהריח הזה יהיה כמו סם..
אני זוכרת את השיחה איתו בבית שלי כאילו הייתה אתמול..
"למה את שותה כל כך הרבה?"
הוא שאל אותי כשהכניס אותי פנימה..
"אני לא מבין אותך ואת אחותי לאן תגיעו עם כל החרא הזה שאתן שותות ומעשנות"
אני זוכרת איך הרגשתי את הקול שלו חודר לאוזני ומחולל בגוף שלי תחושות חדשות..
הבטתי בו בזמן שהוא הושיב אותי על המיטה והוריד לי נעליים..
"מה מסטיק, על מה את מסתכלת?"
"עליך.. כבר שנים"
היום אני לא מאמינה שהייתי כל כך ישירה איתו באותו לילה..
"מה את מקשקשת?"
"אני לא מקשקשת, זה ככה"
הוא הביט בעיניי וידעתי שזה ככה גם מהצד שלו..
"את יודעת שאין מצב שמשהו יקרה?!"
"אז אתה אומר שגם אתה מסתכל עליי?"
"כבר שנים"
אני זוכרת שברגע שהוא סיים לענות, כבר נישקתי אותו ושם לראשונה הרגשתי את טעם פיו, השפתיים שלו היו חלום בשבילי כל כך הרבה זמן.. תפסתי את פניו בזמן שהוא כורע לרגלי.. הוא הניח יד אחת על המותן שלי ויד אחת על העורף שלי ומשם כבר נעלמתי איתו למשהו שרציתי כל כך הרבה זמן..
הזיכרון של הלשון שלו של הרגע הזה איתו, בראש שלי עד היום..
הוא עצר והצמיד את המצח שלו לשלי..
"חכי רגע, את שיכורה.. אני לא יכול.."
"ארי.. אני לא באמת שיכורה מהרגע שהגענו.."
"אני לא יכול עלמה.. אח שלך הוא החבר הכי טוב שלי"
"אז בגלל אחי תתעלם ממה שקורה לשנינו.. ?"
"בואי נדבר על זה מחר טוב?! כשתהיי יותר מפוקסת"
"אני מפוקסת מאוד ארי, אני ילדה גדולה ואני יודעת מה אני רוצה"
"אני יודע, אמרתי לך שגם אני במקום שלך אבל זה בלתי אפשרי.."
"הבנתי אותך.."
"מה הבנת?"
"הבנתי שאתה עכשיו חושב שאני שיכורה אז אתה פשוט נתת לי לשמוע את מה שרציתי.."
"היי היי תסתכלי עליי, אני כבר שנים מסתכל עליך, איך את רוקדת, איך את שרה, הקול שלך זה הקול הכי ממכר שיש.. העיניים שלך.. פאק שאלוהים יעזור לי עם עיניי החתול האלה שלך! את כבר שנים בראש שלי, מטריפה אותי כל פעם קצת.. אבל אני לא יכול את לא מבינה?! נראה לך שאני אגיד לך את הדברים האלה סתם?! נראה לך שהייתי מעז להמשיך את הנשיקה הזאת סתם?!"
אני זוכרת מילה במילה מהשיחה הזאת, כל מבט שם היה מלא בעוצמה, הוא כאילו נכנס לחיים שלי ברגע וחולל קסמים בגוף שלי בכל פעם מחדש..
"בואי נדבר על זה מחר טוב?! אני רוצה שתלכי לישון דברי איתי כשאת קמה.."
"טוב.."
הוא תפס את פניי בין שתי ידיו, הביט כל כך עמוק לתוך העיניים שלי עד שטבעתי בו, הוא התקרב אלי עצם את עיניו ונישק אותי לאט וברוך על השפתיים..
למחרת התעוררתי כל כך מוקדם רק מהמחשבה עליו שקיננה בי ולא שיחררה..
התלבטתי המון זמן אם לדבר איתו, יום שלם כמעט לקח לי עד שבשלב מסויים שלחתי לו הודעה לקראת הערב.. 'אתה יכול לבוא?'
הוא ענה מהר.. 'אני פה עם אחיך בחוץ.. אני אבוא עוד מעט תשאירי את החלון שלך פתוח'
אז הבנתי שבאמת הוא לא רוצה שאחי ידע..
אחרי חצי שעה שאני רק מחכה שיגיע אני שומעת את הצעדים שלו מהחדר שלי לכיון הסלון..
"את מעצבנת אותי.."
ישבתי בסלון עם פייסל ולא הבנתי על מה הוא מדבר.. אז כיווצתי את הגבות והמצח כדי שימשיך כי אין לי מושג על מה הוא מדבר..
"את חייבת להפסיק לעשן את החרא הזה.."
"לא יקרה, אני אוהבת את זה, זה עושה לי טוב"
הוא עומד מולי נבוך ומחליט להתיישב על הספה מולי..
"תקשיבי עלמה.."
"מה אתה הולך להגיד לי, שכלום לא יקרה בגלל אחי?"
"אני מכבד אותו מסטיק, הוא יותר מאח בשבילי, זה כלל ברזל.. הוא לא יסכים לזה!"
"אז הוא לא צריך לדעת!"
"מה זאת אומרת? איך בדיוק?"
"אתה תבוא כמו שבאת עכשיו.. אני אבוא בלילות, נשמור על פרופיל נמוך.."
אני קמה אליו כשהוא משעין את ראשו לאחור ומנסה לשחרר אוויר.. אני מתיישבת עליו וומרימה את ראשו אלי.. אני תופסת את פניו ומנשקת אותו, נשיקה שכבר שנים רציתי לנשק.. מלאה ברגש, מלאת תשוקה.. הלשון שלי מסתובבת סביב לשונו בזמן שהידיים שלו מצמידות אותי אליו..
הוא עוצר ומנסה להרגיע את עצמו כדי שלא יגזים..
"תקשיבי.. אנחנו נעשה את זה, אנחנו נשמור על פרופיל נמוך, כי אני לא באמת יכול להתעלם יותר ממה שקורה לי איתך.. אבל עלמה, אנחנו לא שוכבים, עד שאני לא מחליט לדבר עם אחיך אני לא יכול לגעת בך יותר מדי.."
"אתה רציני?!"
"כן.. אז תשתדלי לא לגרום לי למות מזה.."
הוא שוב משעין את ראשו אחורה ואני יושבת עליו וצוחקת על הקושי שיש על פניו..
הוא חיבק אותי חזק וזה היה הלילה הראשון שהוא בילה אצלי, איתי, בשיחות ארוכות.. שם התחיל הקסם שנרקם בנינו והפך למשהו הכי מדהים וטהור שידעתי..
בלי לשים לב ניזכרתי בהכל ופני היו מלאות דמעות, הרמתי את ראשי וראיתי אותו עומד מולי, נישען על המשקוף שמפריד בין הסלון לחדר שלי..
עומד ומביט בי במבט המתחנן שהיה לו בכל פעם שהינו מוקפים אנשים, רצה לגעת בי ולא יכל..

***************
פרק שני לצהריים יצא לדרך!
קיבלתם קצת מאיפה שהכל התחיל, קצת רקע..
ספרו לי מה אתם חושבים!
אוהבת מלא
ניפגש בפרק לילה❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
הוא סתם גורם לשקוע בעבר
ולא עושה עם האהבה שלו כלום ובמילא כבר מתחתן .. והיא רק נסחפת אחרי האשליה שהוא מקנה לה..
צריכה להתרכז בהווה ובעיקר באור .. ❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
אין לדעת לאן אני יגלגל את הסיפור ;)
הגב
דווח
Lihi Alfi
Lihi Alfi
מתי פרק ?
הגב
דווח
טען עוד 34 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
לתקן את העתיד
לתקן את העתיד
מאת: Ella Magar
They sit on a high horse
They sit on a high horse
מאת: סיגל מור
תחתונים
תחתונים
מאת: איש המגבעת
הדיירת האחרונה בדירה
הדיירת האחרונה בדירה
מאת: Li Ma
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer