כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

חלום בלהות פרק שני-הבריחה מהסכנה

פרק שני-הבריחה מהסכנה

הקליטה באזור הייתה חלשה והטלוויזיה התחילה להבהב.
מחשבותיי נעצרו בשנייה כשרעש חזק הגיע מהרחוב.
סתמתי את האוזניים שלי אבל זה חדר דרכם.
הצליל החד גרם לי לחתכים בידיים, מעולם לא חוויתי דבר כזה.
קיוויתי אולי שדנה תתעורר מהרעש אבל עוד לא קלטתי שהיא לא הולכת להתעורר בזמן הקרוב.
הרעש הפסיק, והמחשבות חזרו.
אני לא יכול לנטוש אותה עכשיו, היא האחת.
אני יודע, אנחנו צעירים ועסוקים כל אחד בחיים שלו אבל אנחנו ביחד כבר מספיק זמן.
רק שתתעורר, לא אכפת לי מכלום.
לרגע שכחתי מאימא ואבא שלי, מהחברים שלי, מהחברים ללימודים שכנראה גם לא התעוררו בבוקר.
והמבחן הזה, זה היה המבחן האחרון שיקבע אם יהיה לי תואר ראשון בפסיכולוגיה או שאני אצטרך להתחיל סמסטר נוסף, גם ככה הייתי על הקשקש בסמסטר הזה.
כל כך הרבה מחשבות היו בראשי באותו רגע שלא שמתי לב למה שמתרחש ברחוב בחוץ.
אומנם הוא היה ריק אבל בעלי החיים:
כלבים, חתולים, ציפורים נשארו כרגיל.
יכול להיות שזה קרה רק לבני אדם?
פתחתי את הדלת לבדוק מה קורה כשהרעש החזק חזר.
התפתלתי מכאבים על הרצפה.
התחיל לרדת לי דם מהאף.
הבנתי שאני חייב לברוח מהרעש הזה.
בריצה מצאתי מקלט בקומה הראשונה.
הנה, כאן הרעש הזה לא ימצא את דרכו אליי.
"מה קורה כאן?"
זה היום הכי מטורף שהיה לי מאז שהייתי צריך להגיש עבודת גמר ולסיים אותה ביומיים וחצי.
100 עמודים על המוח האנושי.
3 שעות לפני מועד ההגשה נזכרתי שצריך לעשות עבודת גמר על המוח האנושי והגשתי עמוד אחד עם ציור מפורט של מוח.
המרצה הדפוק הזה נתן לי 2.
זה היה הצ'אנס שלי המבחן הזה.
הרעש הפסיק, סוף סוף.
יצאתי והפעם החלטתי לצאת לראות מה קורה ברחוב.
הרחוב היה שקט, רק כלבים וחתולים הסתובבו שם.
ניסיתי לחייג להורים שלי, לאחים שלי, לחברים שלי, אף אחד לא ענה.
אני לבד, כל העולם הלך לישון ואני לבד.
קול ירייה נשמע מרחוק, וצרחות הגיעו בעקבותיו.
רצתי לראות מה קרה.
אישה מבוגרת גססה על המדרכה והיורה היה שוטר.
העיניים שלו נראו כבויות ואדישות, כאילו אין בו רוח חיים .
הוא ירה לכל הכיוונים.
ילדה קטנה צרחה ובכתה שזו אימא שלה.
"תברחי, הוא איבד שליטה!" צעקה האישה.
תפסתי את היד של הילדה ורצנו.
הילדה צרחה ושרטה אותי, בלחי, בצוואר, בפנים.
פיצוץ נשמע מרחוק, זה היה הבית שלי.
"לא! דנה!" צרחתי לכיוון הבניין.
לא יכולתי להשאיר את הילדה לבד.
רצנו משם כשדמעות חונקות אותי.
דנה.
השארתי אותה לבד שם.
היא מתה.
אף אחד לא יתעורר שוב.
אני חייב להציל את הילדה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Shoval Lavid עקוב אחר Shoval
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Just me .
Just me .
וואו מדהים
הגב
דווח
Shoval Lavid
Shoval Lavid
תודה רבה :) פרק שלישי יגיע בקרוב
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Shoval Lavid
לא רוצה להיות לבד יותר
לא רוצה להיות לבד יותר
מאת: Shoval Lavid
מאין באתי?
מאין באתי?
מאת: Shoval Lavid
חלום בלהות פרק שלישי-הסיוט מתחיל
חלום בלהות פרק שלישי-הסיוט מתחיל
מאת: Shoval Lavid
אני הבחור הזה
אני הבחור הזה
מאת: Shoval Lavid
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה