כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!

אני משתגעת כאן במסדרון מרוב ציפייה לדעת אם הוא יחיה... בציפייה ועוד שנייה מתה יחד איתו.

סיימתי לכתוב את המכתב הזה שוודאי יעורר משהו בלב המדהים והחולה שלו... בלב הזה ששייך לבחור הכי מדהים בעולם לבחור שהיה שלי לכמה רגעים, לבחור שנישקתי אותו וידעתי שיהיה לי קשה לומר לו שלום. יצאתי החוצה הזמנתי מונית היישר אל ביתו, אמנם זה מפתה לדפוק בדלת ולתת לו את המכתב באופן אישי אבל אתן לו פרטיות על מנת שיבין שאני מכבדת אותו ואת ההתרחקות המטופשת הזו. לא חשבתי שאצליח להיכנס להריון שאצליח כי אני מקולקלת המילה הזו חוזרת במוחי שוב ושוב... די ואלרי הכל יהיה בסדר את הילד הזה את לא תפילי... את תשמרי עליו, את תאהבי אותו ותהיי אימא נפלאה בכל מצב שתהיי עודדתי את עצמי עמדתי מול דלת הבית שלו והשחלתי את המכתב מתחת וברחתי משם הרחק שלא יוכל בכלל לראות אותי עם העיניים הירוקות שלו. תמיד היה לי קשה לחכות לתשובות בדיוק כמו עכשיו רציתי לדעת אם ברק בכלל בבית וקורא את המכתב שלי... רציתי לדעת אם הוא העיז לפתוח אותו מבלי לומר " נמאס לי מכולם אני לא אקרא" נגעתי בבטני בחיוך ושנינו חיכינו לו התינוק שבתוכי ואני מצפים לאבא ולבן הזוג שיבוא ויגיד שהוא רוצה בנו למרות הכל, שהוא מסכים לקבל לב זר שיקבל אדם אהוב וילמד לתת ללב הזה רק טוב.

" מה יש לך את לא רגועה?" שאל אותי אביעד והבחין שאני נוגעת בבטן כמו טיפשה.
" אני לחוצה..."
" ממה ואל?" שאל והתיישב על ידי.
" כתבתי לברק מכתב"
"איזה מן מכתב?"
" כתבתי לו כל מה שעברתי, כל מה שאני חושבת ועוד משהו שהוא חייב לדעת"
" נו ספרי לי כבר אני לא עומד במתח הזה!" האיץ בי והסתכל עליי בעיניו היפות.
" אני בהריון אביעד... בהריון!" אמרתי בהתרגשות ולא האמנתי למשמע אוזניי. הוא לא אמר דבר ראיתי את ההלם יחד עם ההתרגשות שלו, עטף אותי בחיבוק ונזהר על הבטן שעדיין שטוחה.
" אתה חושב שהוא יסכים לקבל את הלב החדש בשבילנו?"
" אני לא יודע ואל, אני חושב שכן. תאמיני בזה וכך יהיה!" שם את ידו על כפתי כתמיכה.

" הי ואל, אני בבית החולים אימא שלי... נפטרה. הלב שלי חלש אז אישפזו אותי אולי זה הסוף בשבילי... תוכלי להגיע? להיות איתי גם אם אלה הרגעים האחרונים שלי בעולם הזה?"
לקראת הערב קיבלתי את ההודעה הזו וידעתי שהדבר הראשון שעליי לעשות הוא לצאת לבית החולים לא משנה איך, לקחתי את האופניים ורכבתי במהירות לקח לי עשר דקות עד לבית החולים בהתנשפות רבה וחיפשתי את החדר שלו. הוא שכב שם אדום מדמעות, עם שלל צינורות על פניו, מתוסכל ובוהה בנקודה מסוימת תמוהה במחשבות.
" ברק" לחשתי לעברו והתקדמתי אליו אחזתי בידו ולא הרפיתי.
" אל תדבר... אני... לא הייתי צריכה להשאיר אותך ככה לבדך להתמודד עם כל החרא הזה... אני טיפשה" הוא לחץ את ידי וידעתי שלא יכול לדבר בוודאי הוא גם אמר לאחת האחיות לשלוח לי את ההודעה ששלח קודם לכן.

" ואל... החלטתי"
" ששש... די אל תדבר אני לא רוצה שתתאמץ... אני רוצה שתחיה... שתחיה ולא תעזוב אותנו"
" מי זה... אותנו?" הוא לא קרא את המכתב מסתבר...
" סתם אני צוחק.. קראתי... קראתי את המכתב שלך..." אמר ופתאום הכל התחיל לצפצף... הוא התחיל לרעוד צעקתי לאחות, צעקתי ביבבות ופחדתי שזהו הרגע האחרון שלנו יחד... והוא משאיר אותנו לבד אותי ואת הילד.
" אני רוצה להיות איתו!" צעקתי לרופאים אבל כמה מהם הדפו אותי אחורה מחוץ לחדר וניסו להרגיע. איך הוא יכול להשאיר אותי בידיעה הזאת שקרא את המכתב שלי בלי לומר לי מה הוא החליט... מה הוא החליט לעשות אני משתגעת כאן במסדרון מרוב ציפייה לדעת אם הוא יחיה... בציפייה ועוד שנייה מתה יחד איתו. האחיות לא הגיחו בכלל, גם לא הרופאים איש לא התקרב אליי מרחוק ראיתי אישה צעירה מדברת עם שני ילדיה ומיד לאחר מכן התקרבה אליי פחדתי אבל ידעתי שאין לי ממה לחשוש שאני נמצאת במקום ציבורי וזה בסדר לא יאכלו אותי.

" את ואלרי נכון?" הנהנתי ונדמה כי יש לי דז'ה וו, זה מה ששאלה אותי מילה אימא של ברק זיכרונה לברכה.
" כן... מי את?"
" צליל אחותו של ברק, קיבלתי הודעה שהוא מאושפז וישר הגעתי מבאר שבע"
" כן... אני... אני לא יודעת מה אעשה אם יקרה לו משהו" הנחתי את ידיי על פניי והתאפקתי לא לבכות.
" ואלרי... יהיה בסדר הוא יצא מזה את שומעת?" שמה את ידיה על הזרועות שלי וניסתה לעורר אותי מן המחשבות השליליות האלו.
" אסור לנו לוותר... אלו הם עיליי ושירי הילדים שלי" הצביעה על ילדיה היפים וניסתה לחייך בפניי ככל האפשר. ישבנו שעות בבית החולים בשלב מסוים הגיעה בעלה לקחת את הילדים ורק צליל ואני נשארנו שם בלי לדעת מה ברק החליט האם הוא חי שם ומנתחים אותו או מת ברגעים האלו. די אל תחשבי על זה... אל תחשבי על זה.
" ואלרי?" שמעתי מישהו מנענע אותי מסתבר שנרדמתי וזו הייתה צליל שטלטלה אותי אחרי שינה תשושה, שינה תשושה זו לא באמת שינה... שינה במקום לא נוח מלאת מחשבות וחלומות מוזרים.
" מה עם ברק?" שאלתי והייתה שתיקה שכזו ואז ראיתי הקלה בפנייה.
" הוא התעורר... עדיף שתלכי לדבר איתו הוא יסביר לך כבר הכל" קמתי ממקומי ונראה לי שזינקתי מהמקום כמו שמעולם לא זינקתי...

" הי איך אתה?"
" חי כפי שאת רואה... בואי שנייה" אמר יחסית למישהו שניתחו אותו הוא נראה טוב ואפילו ישב. התיישבתי על ידו והוא כורך את ידו סביבי.
" אולי נדבר על זה?"
" על מה ואל?"
" על ההחלטה שלך" אמרתי בנשימה אחת וברגעים האלו הלב שלי לא תפקד.
" ואל כבר החלטתי..."
" כן אני יודעת שהחלטת למות ולהשאיר אותי לבד ואז..." לא הספקתי להגיד שום דבר והוא נישק אותי באמצע משפט.
" אפשר לסיים את המשפט?" שאל לסיום.
" כולי אוזן" אמרתי בחיוך ונתתי לו להמשיך.
" ואל קיבלתי לב חדש! אני רוצה שנתחיל חיים חדשים... אנחנו והתינוק שלנו"
" אתה רציני?" הוא מהנהן ואני עדיין מנסה לעכל את הבשורה ובוכה.
" מה עשיתי הפעם שאת בוכה?" אמר וניגב את דמעותיי.
" עשית אותי מאושרת ברק, אני בוכה מאושר! לראשונה בחיים שלי אני מאושרת!" אמרתי ויבבתי מרוב אושר, הוא חיבק אותי קרוב אליו ולא הרפה...

" מה הייתי עושה בלעדייך כוכב המזל שלי" אמר לי ישירות והביט בי עם העיניים המשגעות שלו.
" זה מה שאני שואלת את עצמי..." הוא חייך אני מחייכת וזה בדיוק כמו בסרטים שהכל מסתדר בסופו של דבר... הכל נהיה טוב יותר, שמח יותר אף פעם לא האמנתי שקיימים סופים טובים גם במציאות, והינה זה קרה.
" אז מה דעתך כוכב מזל שלי איך שאצא מפה תעברי לגור איתי?"
" בטח... אבל אני לא יודעת איך חנן ואביעד יתמודדו אבל שווה לגלות את זה" הוא צחקק ונתן לי נשיקה ארוכה ורטובה שכזו ואני בליבי רק חושבת כמה אני אוהבת אותו, את הבחור המשגע הזה... את אבא לילד שלי ואת ברק זה שמעולם לא אעזוב יותר... עד שהמוות יפריד בנינו.

הסוף!
פעם ראשונה שאני לא כותבת המשך יבוא כי זהו...
עוד הרפתקה הסתיימה לה והאמת קשה לי נורא.
כי ואלרי מאוד מיוחדת עבורי... היא בחורה מורכבת ומיוחדת...
בחורה שעברה הרבה בחיים ולמדה כיצד לרפא את הפצעים
באמצעות התרופה שנקראת אהבה.
סיפור זה מוקדש לכל מי שאי פעם חווה קושי, שתיקה, השתקה
ולא היה לו למי לספר, לא היה מי שיחזיר לו חיבוק...
למעשה ואלרי נמצאת בכל אחד מאיתנו... כן אפילו בי.
אז תודה לכם על כל דירוג, תגובה והאהבה הזאת
אני מודה לכם ומתרגשת כאן לסיים את הסיפור הזה.
מקווה שאהבתם ולא איכזבתי אתכם
עוד מעט אחזור בסיפור חדש!
אוהבת המון :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
M.m.a M.m.a
M.m.a M.m.a
ואוווו! קראתי הכל ברצף! פשוט מדהים!
הגב
דווח
Maya B
Maya B
וואו איזה כייף לשמוע!
שמחה שניהנת
מוזמנת לסיפור החדש
❤ ❤
הגב
דווח
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
אלופה שליי!
הגב
דווח
טען עוד 22 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 29+30
חבקי אותי חזק פרק 29+30
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אישה יקרה שמרי על כבודך
אישה יקרה שמרי על כבודך
מאת: Nouraldein Yousif
לוחמת
לוחמת
מאת: חץ
חבורת מד''א  פרק 11 חלק ג'
חבורת מד''א פרק 11 חלק ג'
מאת: אור קרסנר
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה