כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

כוכב המזל שלי פרק -28

" לא התכוונתי גם להגיד משהו... רק לראות אותך... אני איתך עד הסוף גם אם זה אומר שאאבד אותך"

קמתי עם כאב ראש נוראי ונזכרתי מה קרה אתמול עם אביעד לפעמים המעשים שאני עושה מבינה אותם רק בדיעבד.
" אביעד אני מצטערת על מה שהיה אתמול" תפסתי אותו כשהיינו לבד כשחנן יצא ללימודים מוקדם יותר.
" אני יודע שקשה לך עכשיו כל הקטע עם ברק את צריכה להפסיק להתנחם באמצעות אנשים אחרים. מזל שזה הייתי אני... אחרים היו מנצלים את המצב"
" אני מצטערת באמת!"
" זה בסדר, בואי תאכלי משהו יא ציפור את בקושי אוכלת!" ציפור... כך קראו לי בצבא כי לא הייתי אוכלת בצורה אנושית... אוכלת בכמויות קטנות כל כך ושובעת מהר, אוכלת בקושי כך ששלמה היה מעיר לי כל הזמן ואומר שהוא לא יניח לי עד שאשים משהו בצלחת.

" אין לי תיאבון"
" לא אכפת לי... את אוכלת ואז אסיע אותך אל ברק. קדימה!" עשה לי אווירון כמו ילדה בת חמש, לקחתי כמה ביסים עד שהוא נכנע, הפסיק להכניס לי אוכל לתוך הפה. כשהגעתי לבית החולים הרופא אמר לי שברק שוחרר הביתה, ככה ללא הניתוח וידעתי שהוא וויתר על החיים שלו רק בגלל הלב הזה שלא רוצה לקבל.
" אביעד... ברק השתחרר" אמרתי בעצב והוא מסתכל עליי בעצב ומחבק אותי.
" תוכל להסיע אותי אליו?" הנהן אביעד לקח בידי והלכנו לכיוון המכונית שלו.
" אנחנו גרים יחד כבר שלוש שנים ואף פעם לא ראיתי אותך דואגת ככה למישהו"
" גם אני לא..."
" כנראה הברק הזה עשה לך משהו... לפחות היחיד שהצליח"
" בוא לא נדבר עליו בבקשה... אני מנסה לחשוב מה אני הולכת להגיד לו או בכלל אם להגיד לו מאז שראיתי אותו אתמול. צעקתי עליו... אני לא חושבת שמגיע לו מישהי כמוני" נשכתי את שפתיי והסתכלתי על החלון כדי לא להיתקל בעיניים של אביעד לא חושבת שהייתי מסוגלת כרגע להתמודד עם מבטים או זוג עיניים שופטות. שתקנו כל הדרך עד שהגענו, אביעד אמר שהוא חייב ללכת והינה אני עולה בגרם המדרגות ומשננת מה אני הולכת להגיד או איך.

הוא פתח לי את הדלת עם מבט רציני שכזה שלא סגור על עצמו והכניס אותי פנימה ללא מילים, איש לא היה בבית ראיתי מאפרה עם כמה בדלים כל הבית הריח בסיגריות ידעתי שהוא מלא במחשבות, מלא בהתלבטויות לגבי מה לעשות ואיך הוא ישאיר את המשפחה שלו לבדו. פסענו למרפסת הוא הדליק עוד סיגריה וודאי החמישית שלו והביט לנוף התל אביבי שמסביב. לקחתי מידו את חפיסת הסיגריות ולקחתי אחת לעצמי.
" אני יודע שאת חושבת שאני דפוק" פלט באוויר אחרי ששאף את הסיגריה לריאותיו.
" אמרו לי שאם אדחה את הלב של אבא לי יישארו לי פחות או יותר רק עוד חודשיים לחיות" הקשבתי לו למרות שלא רציתי, הוא אפילו לא הסכל עליי והפנים שלו נראו כאילו גם לא אכפת לו מהבשורה של הרופא.
" ברק..."
" אל תנסי לשכנע אותי אני חושב שלא אוכל עוד להכיל ביקורת ממישהו במיוחד לא ממך... אני פאקינג צריך... צריך תמיכה אבל אף אחד לא מבין, שופט אותי כאילו אני חייב להם את חיי" התקרבתי אליו וחיבקתי אותו בלי להגיד יותר מדי וידעתי שאולי אני מאבדת אותו עוד חודשיים אבל אלו יהיו החודשיים הכי מדהימים שיש, חודשיים בהם נהיה יחד, נבלה וניהנה.
" לא התכוונתי גם להגיד משהו... רק לראות אותך... אני איתך עד הסוף גם אם זה אומר שאאבד אותך" אמרתי לו בלחש עם כל הרעש שמבחוץ והוא הסתכל עליי כה קרוב עם העיניים הירוקות שלו ונעץ מבט בדמעות שלי.
" אני יודע שאני אידיוט שבגללי את בוכה... בואי" הצמיד אותי קרוב אליו ולא הפסיק לחבק ולבנתיים הדמעות שלי ממשיכות לזלוג על החולצה שלו.

" מה אימא שלך אמרה על ההחלטה?" שאלתי אותו תוך כדי חיבוק.
" היא עדיין לא יודעת... אתמול מצבה התדרדר והיא מורדמת... אני משתגע ולא יודע מה לעשות אם אאבד אותה בגללו..." אפילו לסיים משפט הוא לא מצליח כמו בעבר, ראיתי את התסכול שלו שהוא לא מוכן לקבל שום דבר מאביו רק כי פגע במשפחה כולה.
" חשבתי על זה... אולי עדיף שבחודשיים האלו לא נתראה ככה... ככה יכאב לך פחות... אני לא רוצה שתבכי בגללי, חודשיים זה מספיק זמן כדי לשכוח בן אדם"
" למה אתה אומר את זה? אל תרחיק אותי ממך... לא אכפת לי שיכאב לי אני רוצה את החודשיים האלו לשנינו"
" ואל אני מעדיף שלא" אמר והרחיק אותי ממנו בזמן שהסיגריה שלי הספיקה להתקצר.
" אתה באמת רוצה בזה? שנתרחק זה מזה?" הסתכלתי עליו ראיתי את עיניו הנוצצות מסתכלות עליי ואת ראשו מהנהן.
" כן... הרופא אמר שאימא שלי לא תשרוד... שנשארו לה כמה ימים היא נחבלה חזק בראשה מהבן זונה הזה. אני לא יכול לחיות אחרי שאימא שלי מתה... איילה הקטנה תגור עם אחת מהאחיות שלי היא לא רוצה, אבל אמרתי לה שיהיה לה טוב שם עם שירי ועיליי, יהיה לה בית ספר חדש, כיתה חדשה וחברים, סוף סוף יהיו לה חברים... אני לא מסוגל לחיות אחרי זה מעדיף לוותר על החיים האלו מאשר לחיות אותם" פלט אנחה וראיתי כי הוא דומע, בוחר מוות בלית ברירה מהמצב המחורבן שעבר עליו...

" אני מבינה... תאמין לי שאני הכי מבינה... לפחות תן לי להיפרד ממך..." שמתי את ידי על לחיו הוא קפא במקום ולא ידע אם לסרב למגע או להפסיק אותי. הניח את ידו את ידי שמלטפת אותו בלי חיוך בלי שום רמז לכך שזה נעים לו.
" זה פוגע בי שאתה מוותר עליי רוצה למות ערירי... אבל אני סולחת לך." התקרבתי אליו ונשקתי לו במהירות עם הדמעות שלי, נשענו על קיר המרפסת ולא הפסקנו להתנשק, לא הפסקנו להתנשף כמו מטורפים ולהרעיף אהבה אחד על השני...
" ואל אני אוהב אותך... תזכרי אותי נכון? את לא תשכחי ממני?" אמר והמשיך לנשק אותי ועבר לעורף ואלוהים רציתי שזה לא ייגמר שהוא ימשיך להטריף לי את הגוף עם השפתיים שלו ועם כל הגוף המדהים הזה שלו.
" בחיים לא... גם אני... אוהבת... אותך" אמרתי בין לבין הוא לקח בידי ונכנסו פנימה יד ביד אל החדר שלו, ידעתי מה הולך לקרות ידעתי וציפיתי לזה כל כך הרבה זמן לאהוב אותו ככה, לחבק אותו, לנשק אותו להרגיש אותו בתוכי ולא משנה מה יקרה אחר כך... לא משנה אם ניפרד לנצל את המומנטום ויהי מה. נשכבנו על המיטה והוא ממשיך לנשק אותי ומוריד ממני את השמלה שלבשתי רק לכבודו, החולצה שלו כבר לא הייתה עליו ויכולתי להרגיש בתשוקה שלו אליי וניסיתי לא לחשוב שעוד מעט לא אראה אותו... שעוד מעט ניפרד ולא אראה אותו מעולם... כי הוא עומד למות. אני שוכבת מולו ערומה כשגופו עליי הוא מסתכל עליי ולא מפסיק להרעיף מחמאות " אני אוהב אותך ואל" או " ואל כמה את יפה" הצמדתי אותו אליי והייתי מוכנה להרגיש אותו בתוכי להתענג ולאהוב עד שנגמור כמו אוהבים.

" את בסדר?" שאל בסיום בעודו מחבק אותי ואני אותו והדמעות שלי לא מפסיקות לזלוג כי למעשה הבנתי שזהו... שזו הפעם האחרונה שאראה אותו כי הוא רוצה שאתרחק ממנו, שאפסיק לדאוג לו, לחשוב עליו, להרגיש אותו, לנשק אותו, לנעוץ בו מבט בעיניים האלו...
" אי אל תבכי" אמר וליטף את שיערי.
" מצטערת... זה לא קל כל המצב הזה"
" אני יודע ואל"
לא יודעת כמה זמן היינו אחד עם השנייה... שכבנו על המיטה בשתיקה כששנינו בוהים בקיר מבלי לדבר... רק מחבקים זה את זה עד שנאלץ להיפרד לנצח.

המשך יבוא...
שתפו אותי בדעתכם
אשמח לשמוע

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor R
Mor R
מושלמת כמו תמיד אהובה:)
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה יפתי❤❤
הגב
דווח
guest
אני עם דמעות בעינים :/ כמה שזה עצוב אני לא יכולה להפסיק לקרוא.... למה זה חייב להסתיים ככה
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 5
חבקי אותי חזק פרק 5
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
דרמה
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L