ילד אסור, ילד מותר פרק 27

זה יהיה מוזר לא לפלרטט.. איך לעזאזל עושים את זה..

Vivi Stories 02.11.16 11:15 דווח

בזמן שהאצבעות שלי בתוכה והגוף שלי בוער אליה, היא מנשקת אותי והדבר היחיד שאני חושב עליו זה איך אני חודר אליה ועושה סוף לכל העניין הזה.
אני עוצר שניה כדי להסתכל עליה, מביט בעיניים האלה שלא ניגמרות ולוחש לשפתיים שלה.. "אני אוהב אותך.. אני אוהב אותך כמו שלא ידעתי שאפשר בכלל לאהוב.."
אני מכסה את הגוף שלה עם המגבת ומוסיף.. "אנחנו נגיע גם לזה.. אמורה שלי, לא ככה"
אני נישאר לידה והיא מביטה בי ומחבקת את גופי אליה..
"אתה מלוח" היא אומרת וצוחקת..
"כן מהים"
"חשבתי שאני לא אראה אותך עד הערב"
"התגעגעתי אליך אז באתי"
"אני שמחה שאתה פה.. מה קרה לך היום שנעלמת?"
אני משחרר אוויר כשאני ניזכר וכשאני צריך לדבר על זה שוב.
"נסעתי למעצר לראות את הבן זונה.. פיצצתי אותו במכות עד שהשומרים גררו אותי החוצה.."
"למה עשית את זה אוריה? למה בכלל הלכת לשם?"
"כי הייתי חייב ללכת לשם, זה לא עזב אותי, זה לא משחרר ממני.. הוא דיבר עליה ולא הצלחתי להתאפק עוד.. פשוט נעמדתי מעליו ונכנסתי בו עד שהם הצליחו לעצור אותי.."
"אוריה.. למה לא אמרת כלום?"
"כי הראש שלי לא היה פה עטרה ואז שירלי באה עם צרות משלה ושיתפה אותי.. אני יודע שהייתי צריך להתקשר אבל.."
"אני לא מדברת על זה אמורה.. אני מדברת על זה שאתה צריך להרגיש חופשי לשתף אותי במה שעובר עליך.. לא הבנת את זה עד עכשיו?"
היא מחזירה לי באותה דרך שאני דיברתי איתה והמתיקות שלה כובשת אותי שוב..
"אני כאן בשבילך אוריה.. איך אתה עכשיו?"
כשאני רואה את החיוך שלה הוא מאחה ברגע כאב אחרי כאב.. אז עכשיו הכל יותר טוב..
"אני בסדר.."
היא קמה להתלבש בזמן שאני משתדל לא להסתכל עליה למרות שזה קשה.
"אכלת משהו היום או שגם היום אתה בדיאטה?"
"אני שומר על הגיזרה"
אני עונה לה בחצי חיוך והיא מסתכלת עלי מהצד בזמן שהיא לובשת את החולצה..
"בוא אני מכינה ארוחת ערב.."
"אני לא יודע אם אשאר, אני אחרי ים ועוד לא התקלחתי.. אז נראה לי אני אזוז הבייתה כבר, אני אראה אותך אחרי זה אמורה"
"אתה בטוח? אני מכינה רביולי בטטה"
"למי קראת בטטה?!"
"מצחיק מאוד.."
"מצחיק, הנה את צוחקת"
אני מחבק אותה אלי במטבח והיא צוחקת בקול..
"אני אוהבת אותך אהוב שלי"
"אני אוהב אותך אמורה שלי.. נתראה יותר מאוחר"
"אני אבוא עם ההורים"
אנחנו פורצים בצחוק, אני מנשק אותה ויוצא משם.
כשאני מגיע הבייתה אני מטיס את עצמי למיקלחת ונידבק למיטה.. אני מרגיש עייף, אני מתפלל להרדם.. אולי עכשיו היא תבוא.. אולי עכשיו היא תיתן לי ממנה עוד קצת..

'את כאן.. את יפה, התגעגעתי אליך אמא.. טוב לך שם?
למה את לא עונה? למה את לא מדברת איתי כמו בחלומות קודמים? אמא.. תדברי איתי..
אמא..'

"הלו.."
"מה הולך אמורה, שמעתי יוצאים היום"
"טל.. מה השעה?"
"מה הערתי אותך? תכף עשר.."
"מה אמרת מקודם?"
"שאלתי אם יוצאים היום?"
"כן אמרתי לעטרה שניפגש כולנו שם"
"סבבה חתיך שלי אז קום תתאפס על עצמך אתה נישמע חרא"
"תודה נסיכה גם אני אוהב אותך.. ביי"
אני מתרומם מהמיטה והראש שלי דופק כמו שעון.. היא באה לי בחלום והשאירה יותר שאלות.. למה היא לא דיברה? למה היא לא נתנה לי רמז למשהו, חיוך משהו שאני אדע שטוב לה..
אני משחרר אוויר וקם מהמיטה בפעם אחת, נכנס למקלחת ריענון, לובש ג'ינס שחור וחולצת טי לבנה.
לפני שאני יוצא אני מרים טלפון לשירלי לראות שהכל בסדר איתה ושוב היא דופקת לי הרצאה שאני לא אתחרפן ואכנס גם בו..
אני שולח להם הודעה שאני כבר יוצא ואני אחכה להם שם..
בכניסה לפאב אני פוגש באנשים שמכירים ושמעו על האבל שלי, חלקם נועצים מבטים וחלקם ניגשים ללחוץ יד.. אני לא מתעכב יותר מדי וניכנס פנימה..
"אמורה מה אתה עושה פה?"
"באתי לשתות משהו"
"יופי איך אתה הכל בסדר?"
"כן.. הכל אש"
כרגיל בחוץ אני חובש את המסכה הכי יפה שלי ודואג שהחזות הקשוחה תישאר כמו שהיתה..
"יופי מאמי, שירלי על הבר ותיזהר להבריז לי ביום ראשון"
"נראה לך אני מחכה לחזור כבר.."
אחרי שיחה קצרה עם הילה אני מגיע לבר ומתיישב מול איתי..
"אוריה מה הולך אחי? איך אתה?"
הוא לוחץ לי יד לחצי חיבוק על הבר, אני זורם איתו, מהצד אני רואה את הגב של שירלי כשהיא עם אנשים וזה הזמן, קצר ולענין..
"מה הסיפור עם שירלי.. ? אמרתי לך לא להתקרב אליה נכון?!"
"שום סיפור אוריה, היה ניגמר.. אני לא מבין היא באה לבכות לך?"
"תקשיב טוב יא טמבל אם לא היא עכשיו היית גמור פה על הריצפה.. אמרתי לך לא להתקרב אליה. מה היא נראת לך כמו השרמוטות שאתה מזיין? היא ילדה טובה ואם השם שלה יהרס זה הסוף שלך"
אני זז משם והולך לכיוון של שירלי..
"מה קורה צוציק?"
"מתי הגעת?"
"עכשיו.."
"מה להביא לך?"
"ויסקי"
"מוזר שאתה בצד השני של הבר"
היא מחייכת ומוזגת לי כוסית.. אני מחייך אליה בחזרה ולא אומר לה על השיחה עם איתי, כדי שתמשיך לעבוד כרגיל ולא תתעסק בזה..
אחרי כמה דקות עטרה מגיעה ויחד איתה אופיר, טל והחברות שלה.. דני שם ואני יודע שאני צריך לשמור מרחק ממנה, כי עטרה גם ככה לא אוהבת אותה.. זה יהיה מוזר לא לפלרטט.. איך לעזאזל עושים את זה..
היא מופיעה מולי עם העיניים שלה והלב שלי דופק חזק רק מלראות אותה מולי, כל כך יפה בשימלה הקטנה שהיא לובשת.
אני מצמיד אותה אליי ומנשק אותה מול כולם.. אולי ככה זה ירחיק את דני והיא תבין שיש פה משהו..
אופיר מתקרב ומחבק אותי וטל מחייכת לי את החיוך המרוצה שלה.. דני מסתכלת מהצד בהרמת גבה ושומרת על מרחק כמו שקיוויתי..

-לא ידעתי שאתה עם הדתיה -
-היא לא דתיה.. אנחנו ביחד.. מוזר אפילו בשבילי אבל כן.. -
-אז ניגמר הכייף שלנו-
-אני חושב שכן-
-חבל.. אם ימאס לך מהילדה הטובה בכאילו, אתה יודע איפה למצוא אותי-
אני לא מבין את ההודעה האחרונה שלה אבל מעדיף להתעלם ולא לענות יותר.. היא יודעת שאני איתה וזה מה שחשוב..
במהלך הערב איתי יוצא מהבר ועובר לידי הוא חוזר אלי מתקרב ואומר לי "אפשר לחשוב שהשרמוטות שאתה מזיין יותר טובות.. מסמן לי על עטרה וממשיך הלאה.. אני מזיז אותה רגע והולך אחריו, תופס אותו ומסובב אותו אלי.. "מה אמרת?"
"שמעת טוב מאוד מה אמרתי, כולם פה יודעים שהדתיה התמימה לא כזאת תמימה!"
אני מסתכל לו בתוך העיניים והמבטים שלנו קבועים אחד על השני.. אני מרגיש את הדם זורם ואני כבר לא שומע כלום מסביב..

****************
פרק ראשון של בוקקקקקקקקק
מקווה שאהבתם!
לא לשכוח לשתף אותי מה אתם חושבים ומה נראה לכם שיקרה.. מה מתבשל באופק.. מה יהיה.... ?!
אוהבת אתכם מלאאאאא
נתראה בפרק צהריים❤❤
יום מושלם לכולם❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

עקוב אחר Vivi