כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

כוכב המזל שלי פרק -23

אני מבטיחה איך שאקבל משכורת אקנה לך תיק... אני מבטיחה לך ילדתי" בכתה יחד איתי וחיבקה אותי.

המשפט הזה עורר בי כל כך הרבה פחדים בתוך כל החושך הזה. אני מסתכלת על הדשא הירוק והחשוך מהחושך ורואה אנשים דורכים עליו, יושבים עליו, עוקרים מן האדמה דשא שמריח מגשם טוב שירד... המחשבות שלי מטמטמות אותי אני קמה מן הדשא וחוזרת הביתה במונית שהגיעה אחרי נצח.
לחזור ולראות חבורת בחורים צעירים שוכבים על הספות בצורה צפופה ומרושלת זה לא הדבר שציפיתי לו, חנן נרדם יחד איתם אבל אביעד ישן על המיטה שלו בחדר שינת דוב בצורה הכי נוחה שיש. ישבתי על הרצפה ממש בחדר שלו לא רציתי לחזור לחדר שלי שמזכיר לי דברים וזיכרונות חשוכים אלו שאני מנסה להחביא אבל הם בכל זאת מגיעים, מגיעים ונותנים לדמעות שלי לצאת... דמעות שקטות שאני מתה לקבור אותן יחד עם כל הזיכרונות הללו.

" מה זה אין לך כסף בבית שיקנו לך תיק נורמלי?" אמר לעברי אנדריי ילד שלמד איתי באותה הכיתה, ואחריו כולם צחקו עליי ממש ככה, כל הכיתה התחילה לצחוק על השקית שהבאתי מהבית שקית שאבא חיפש בחנות כדי לשים בתוכה אוכל מחברות וכמה עפרונות בשביל שיהיה לי מה לקחת לבית הספר. בגיל תשע לא היה כסף בבית בקושי היה מה לאכול שלושה ילדים קטנים בבית, אימא בזמנו עוד לא הכירה את רומן והכל היה נורמלי יחסית למשפחה שלנו, באותם הימים היא דאגה לי פחות או יותר דאגה לשים לי כריך בשקית הזו ואמרה " לכי לבית ספר ותמשיכי להיות הילדה החכמה שלי" היה לה חיוך רך ואמיתי וכעבור שבוע חזרתי עם שקית קרועה והדברים ביד כי כמה ילדים קרעו לי אותה ואמרו שאביא תיק כמו כולם, שאפסיק להיות חריגה שאהיה כמו כולם. אימא זוכרת את הדמעות שלי כשהדברים בידיי, ידייה חיבקו אותי בחוזקה והיא מלמלה " אני מבטיחה איך שאקבל משכורת אקנה לך תיק... אני מבטיחה לך ילדתי" בכתה יחד איתי וחיבקה אותי. לדאשה וג'ניה היו תיקים יפים היא קנתה להם כדי שיהיה להם קודם, לפניי. קנתה במשכורת שלה וגם זה לקח לה שלושה חודשיים. לא שפטתי אותה בזמנו הייתי ילדה קטנה שחיכתה חודש שלם למשכורת שלה... לתיק החדש שלי אבל אז הבנתי שגם לא אקבל אותו משום שבקושי היה מה לאכול אני זוכרת כיצד אמרתי לה " מאמא, לא צריך תיק לכי תקני ירקות לבורשט ונכין" מגיל קטן אני יודעת לבשל, אף אחד לא לימד אותי זה המצב אילץ אותי ללמוד את זה וכך היה. כשאימא ואבא היו בעבודה אני טיפלתי באחיי, עד שגדלתי מספיק והתחלתי לעבוד...

" ואל מה יש?" שאל אביעד שחשבתי שישן, התיישב על ידי והסתכל עליי.
" זיכרונות..."
" חבל שאי אפשר לקבור אותם..." אמר והשפיל מבט
" אתה רוצה לשתף?" אף פעם הוא לא סיפר על עצמו... מעולם לא שמעתי אותו מדבר על המשפחה שלו.
" הנגינה שלך מזכירה לי תמיד את הזיכרונות שלי..."
" אז אפסיק לנגן לידך אם זה מזכיר לך"
" לא לא מה פתאום אני אוהב שאת מנגנת... כשהייתי בן שלוש עשרה אחותי הקטנה נפטרה... יום לפני הבר מצווה שלי. הכל בוטל בגלל השבעה וההלוויה. לא היה לי אכפת בכלל מהבר מצווה רק רציתי את יולי בחזרה... היא מגיל תשע נלחמה בסרטן והיה לה חיוך תמיד על הפנים לא משנה באיזה מצב, היא גם מעולם לא בכתה... היא הייתה הגיבורה שלי. אני זוכר לפני המחלה היא אהבה לשמוע מוסיקה קלאסית כזו שאת מנגנת עכשיו. ואני לא הבנתי מה יש לילדה בת שמונה לאהוב במוזיקה קלאסית אז הייתי שומע יחד איתה כדי להבין מה לעזאזל עובר עליה ועל המוזיקה הזאת שלה. היום אני מבין את מה שלא הבנתי פעם" נשם לרווחה וכאילו הוקל לו שהוא סיפר לי את זה.
" אני..." ניסיתי להגיד ופשוט חיבקתי אותו.
" אני בטוחה שהיא אהבה אותך ואוהבת עדיין ותמיד נמצאת אצלך בלב... בזיכרונות" הוא הנהן אבל ידעתי שהוא לא באמת מקשיב לי אלא נמצא עמוק בזיכרונות שלו, שקוע בהם.
" את מזכירה לי את יולי... היא הייתה צריכה להיות בגילך עכשיו..." הוא לא בכה אלא התאפק מחה את דמעותיו בתוכו.
" הזיכרון הזה מיולי... הוא זיכרון טוב... תסתכל על זה בצורה הזו... אני אלך לחדר" הוא חייך אליי חיוך מאופק של אחד שמנסה להסתיר את הדמעות שלו ואת כל החומות שבנה סביב הבחור הרגיש שהוא. לקח לי זמן להירדם אבל בסופו של דבר נרדמתי עד הסקייפ התחיל לצלצל... אבא כרגיל מי זה עוד יכול להיות.

" ואלריה מה עשית לאימא שלך שהיא מתקשרת אליי בוכה?"
" פאפא, אמרתי לה את האמת שאני לא מתכוונת להגיע לחתונה שלה... תחסכו ממני את הבכי והצביעות הזו"
" למה את אומרת את זה?"
" ככה, פאפא... נמאסתם עליי"
" מה קרה ממך למה הפכת להיות!" אמר בטון גבוה.
" למה שהפכת אותי להיות..." החזרתי לו באותו הטון.
" את מגיעה לבקר את אנטון לפחות? עוד מעט יעברו ארבע שנים מאז שהוא..." אבא לא הצליח להשלים את המשפט.
" כשיגיע הזמן נדבר על זה... אני הולכת להתארגן לעבודה" אמרתי לו וניתקתי לא יכולתי להסתכל על אף אחד, אמת עוד חמישה ימים יעברו ארבע שנים מאז שאנטון איננו, לקחתי את כרטיס הטיסה מהתיק, לשם היא דחפה לי אותו לפחות אוכל לנצל את לביקור בקבר שלו... אפילו שהיא מקיימת חתונה באותו יום.

כשהגעתי לסלון איש כבר לא היה, גם לא חנן ואביעד לקחתי את הכינור וצילמתי וידאו... את עצמי מנגנת את השיר Hallelujah של ג'ון לנון. ושלחתי לו אותו, חיכיתי לראות אולי הוא יענה אבל הוא לא ענה... לא ענה זמן שאני ממשיכה לנגן שוב ושוב בתקווה שיענה.
" כשתחזור מהטיסה שלך אני אהיה ברוסיה... מתגעגעת, ואל" שלחתי לו כמה רגעים לפני שהמטוס ממריא, מאז הוידאו ששלחתי לו לא שמעתי ממנו, לא שמעתי ואין לי מושג מה הוא עושה או איך הוא מרגיש... וההרגשה המטומטמת הזאת גורמת לי להרגיש את חוסר הוודאות המעצבן הזה, וזה מרגיש חרא שאין לי מה לעשות אלא לחכות לו... ועכשיו הוא יצטרך לחכות לי כשאחזור עד שניישב את כל הדברים בנינו.

המשך יבוא...
עוד פרק מאחורינו.
ושוב לינדזי סטירלנג עם
הנגינה המצמררת שלה :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי הפרק הבא ?:)
הגב
דווח
Maya B
Maya B
יותר מאוחר אולי היום או אולי מחר :)
הגב
דווח
guest
בדיוק היה לי בורש!! ואל מיוחדת, למרות כל מה שעברה היא אישה חזקה ואני מקווה שאף אחד או אחת(אמא שלה) לא יוריד מהערך שלה. נהנת מכל פרק ומחכה להמשך. מ'
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף