כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

ברכה מהרב - פרק 13

"יהונתן" לחשתי את שמו בחושך, ורק אור הטלוויזיה משתנה בחדר, קול מלמולים בוקע מהרמקולים.

"התגעגעתי אלייך כל כך..."
"גם אני התגעגעתי אלייך" הוא לחש לי ונשק לי קצרות.
יצאנו מהרכב ונכנסנו הביתה.

**********

"אמא אנחנו פה" הודעתי כשנכנסנו לבית
אבא ישב בסלון וצפה בטלוויזיה, אמא ישבה לידו ודיברה בטלפון, כנראה עם לקוחה.
כשהם ראו את יהונתן, אבא התרומם מהספה ולחץ לו את היד "נעים מאוד, אורן"
אבא הציג את עצמו ואז יהונתן, אמא חייכה ולחצה לו את היד בעודה ממשיכה לשוחח בטלפון.
מציגה לנו מבט שהיא מתנצלת אבל לא יכולה לסיים את השיחה.
עלינו אליי לחדר וזרקתי בצד את התיק ואת הנעליים.
"אכפת לך אם אני אכנס להתקלח כמה דקות? יש לי הרגשה שאני ארדם איך שאתיישב"
"לא ברור מה, רק תדליקי לי בינתיים את הטלוויזיה" יהונתן חייך וכבר הרגיש בבית.
נכנסתי למקלחת ושטפתי את עצמי.
המים החמימים ניקו אותי, ניקו אותי מהלכלוך ומהמחשבות על איתי.
או שלא.
מה אני עושה עכשיו, מה אני עושה איתו.
אני מכירה את איתי, אני יודעת שהוא לא מהבחורים האלה שמוותרים, גם אם אני יוצאת עם יהונתן.
ואני לא רוצה להיות קרה אליו, אני לא יכולה להיות קרה אליו בתקופה הזו, אבל... אני גם לא רוצה שהוא ינצל את המצב הזה.
הרגשתי שנתקעתי במקלחת קצת יותר מידי זמן, יצאתי מהר אחרי שהתלבשתי ועשיתי פן בחדר של אמא, היא תמיד מתעצבנת כשאני לא מחזירה לו אותו למקום.
נכנסתי לחדר וראיתי את יוהנתן, רדום במיטה. חייכתי לעצמי ושמחתי שהוא בא.
גם אם הוא עייף מת.
סגרתי בעדינות את הדלת, וכיביתי את האור.
נכנסתי למיטה בעדינות ונשכבתי לידו, מביטה בו בשקט. מסתכלת על הגבות העבות, על האף הסולד,
על השפתיים המלאות... מבחינה בזיפים שלא ראיתי כשנכנסתי למכונית...
"אני ער" הוא אמר, ממשיך לעצום עיניים
צחקתי בקול ואז הוא חייך, נישקתי את הגומה שלו והנחתי את הראש שלי על החזה שלו.
"עייף?" שאלתי
"אין לך מושג" הוא ענה וליטף את הגב, התחלתי לצייר לו על החזה, ולעבור משם לזיפים שהוא התחיל לגדל
"יפה לך ככה" אמרתי לו בשקט
"כן, יפה לי שאת ככה קרובה אלי" הוא פקח את העיניים והביט בי
לרגע, הרגשתי משהו על הלב, משהו לא מוסבר... רגש כזה שנתקע מפחד.
נקשרתי אליו.
"יהונתן" לחשתי את שמו בחושך, ורק אור הטלוויזיה משתנה בחדר, קול מלמולים בוקע מהרמקולים.
"אני חושבת שאני מתאהבת בך" אמרתי והרגשתי איך המועקה הזו, איך הרגש הזה משתחרר ומפנה מקום לאוויר, לחמצן, לרוגע.
"את חושבת?" הוא חייך, מתגרה בי "אני גם חושב, לא כל כך בטוח, אבל אני גם חושב שאני מתאהב בך" הוא ענה לי בחזרה וחייך אליי, חיוך מוקסם כזה.
"אני שמחה שזה הדדי" צחקתי
"אם זה לא היה הדדי, לא הייתי פה. באמת שכיף לי וטוב לי איתך" הוא התחיל ללטף את הלחי שלי, "מה את אומרת.. שתבואי אליי לשבת?" הוא שאל אחרי כמה רגעים
"שבת? אצלך?" חזרתי על השאלה, בעודי מנסה לחשוב על תירוץ שאספר לו.
איך אני אמורה להעביר שבת שלמה אצל משפחה דתיה? איך אני אמורה להעביר שבת שלמה אצל המשפחה של יהונתן?
"אוקיי, כן למה לא" עניתי,
לא מצאתי שום תירוץ.
לאן אני מכניסה את עצמי?

********

יהונתן נשאר עוד שעה בערך ואז נסע לבית שלו, הוא אמר שזה לא מתאים שבפגישה הראשונה עם ההורים הוא ישאר לישון אצלי, וזה רמז לי גם על המצב ההפוך.
בשתיים ומשהו לפנות בוקר הנייד שלי צלצל, זה היה איתי.
"איתי, אתה חייב להפסיק עם זה" עניתי לו ישר.
"ליאל, זה היה חבר שלך?" הוא שאל, מתעלם ממני. ולרגע לא ידעתי איך להגיב, וידעתי שלשקר
לא יעזור לאף אחד
"כן" עניתי, קצת בשקט.
"למה לא סיפרת לי?"
"כי אני לא חשבתי שהעיתוי יהיה נכון" אמרתי לו בכנות, "ואמרתי לך, שאני ואתה... זה בלתי אפשרי כבר"
"תפסיקי טוב? את יודעת טוב מאוד שאת אוהבת אותי, את רדפת אחריי אחרי שנפרדנו, היה לך קשה. אני יודע שזה לא עבר לך" הוא אמר פתאום באגרסיביות, וידעתי שזה לא רק קשור אלינו,
הוא מתמודד עם הרבה דברים עכשיו.
"איתי..." התחלתי לומר והיה לי קשה להמשיך
"תביאי לי עוד הזדמנות, אני מתחנן"
"איתי, אני לא יכולה. בבקשה אל תתקשר אליי יותר בשעות האלו, ואל תשלח לי יותר הודעות. אם אני אבוא, זה יהיה רק בשביל אמא שלך והמשפחה שלך, רק בגלל שאני מכבדת את אבא שלך. בבקשה
אל תהפוך את זה ליותר קשה"
"את עוד תתחנני שאני אחזור אלייך ליאל, ואת תתחרטי על השיחה הזו"
הוא ניתק את השיחה וכל אותו הלילה, השינה שלי הייתה טרופה.

***********

עברו שלושה חודשים מאז שראיתי את איתי, אני תמיד מתקשרת ליאיר אחיו כדי לעדכן אותו כשאני מגיעה לבקר אותם, ואיתי כנראה יוצא כדי שלא ניפגש. אולי באמת עדיף ככה.
"מה קורה ליאל?" יאיר התקשר אליי "רציתי לשאול אם אפשר לדבר איתך כמה דקות"
"ברור" עניתי לו, שומעת את הרצינות בקול שלו.
"תשמעי, איתי... הוא כרגע במצב קשה, וכל פעם שאת מגיעה... זה לא עושה לו טוב, אני יודע שאני
נשמע עכשיו רע אבל תביני, איתי חשוב לי מאוד, וגם את כמובן!"
הוא הדגיש בפניי ואז המשיך "אבל, קשה לי לראות אותו ככה... אני מבקש שתתני לנו זמן להתגבר על זה, להתגבר על זה לבד"
הבנתי לבד למה יאיר התכוון, איתי לא רוצה אותו בבית של המשפחה שלו, ואני מבינה ומכבדת את זה.
הקשר נגמר.
המשכנו לשוחח עוד כמה דקות בטלפון, מסבירים, מתנצלים, דואגים...
"תשמרי על עצמך ליאל" הוא סיים את השיחה.
"גם אתה".
הטלפון שלי מיד צלצל שוב, יהונתן.
"יפה שלי איפה את?" הוא שאל ויכולתי לשמוע שהוא ברכב.
"חזרתי מהעבודה ועכשיו בבית, מאיתך?"
"בדרך אלייך" הוא ענה
"ג'וני..." התחלתי לומר
"את רעבה?" הוא שאל קוטע אותי ומיד חייכתי, הוא מרגיש כבר מתי אני בלי מצב רוח
"למה? עוד הפעם פיצה?"
"לא, הפעם נאכל את האוכל האהוב עלייך והשנוא עליי"
"סושי!" אמרנו שנינו ביחד.
"איך אתה יודע שאני בקטע של סושי עכשיו?"
"אני שומע את הקול שלך, את הצורך שלך באצות מיובשות, אורז מיובש, סלמון ועוד ירקות"
"אז תקנה לי את האוכל המיובש ותבוא מהר, אני צריכה חיבוק"

*********

המשך בקרוב:)
ואני מתנצלת מראש אם הפעם הפרקים יועלו בהפרשים של יום - יומיים ואולי קצת יותר.
אני באמת אשתדל להעלות כמה שיותר מהר כל פרק.
וכמובן שאשמח לתגובות/ביקורות/ כל דבר שעולה לכם לראש וללב
תודה רבה 3>

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

someone else עקוב אחר someone
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
lior gonen
lior gonen
מחכה בכיליון עיניים כמו הודיה.. לקרוא על השבת שלהם ביחד!
הגב
דווח
someone else
someone else
ליאור ימקסים אחד! תודה כל פעם מחדש על התגובות❤
הגב
דווח
הודיה מזרחי
הודיה מזרחי
הייתי שמחה לשמוע מה איך היה לה בשבת אצל המשפחה שלו או שזה עוד לא קרה ?
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
someone else
חבר שלי נכה רגשית
חבר שלי נכה רגשית
מאת: someone else
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"
"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"
מאת: someone else
נוסעת לצד השני של העולם
נוסעת לצד השני של העולם
מאת: someone else
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself