כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

כוכב המזל שלי פרק- 20

אתה היחיד שעושה אותי נורמלי... היחיד שאוהב אותי כמו שאני ולא... ולא מבקש לשנות אותי...

" אני לא רוצה בחורים אחרים גם לא חיים מלאים באושר... הם לא יהיו כי עשית לי חור גדול בלב! מה אני אמורה לעשות עכשיו? בא לי לשנוא אותך יותר מאשר לאהוב... אבל אני לא מצליחה כי התאהבתי באידיוט שפשוט הלך בלי הסבר!" שלחתי לו את ההודעה ואין ממנה דרך חזרה וחיכיתי שיענה, חיכיתי אולי שעות אבל הוא לא ענה.
" ואל? את יכולה לבוא רגע?" עזבתי את הטלפון והלכתי לחנן בלי לדעת למה.
" שומעת היום אני מזמין קצת חברים... אם זה בסדר, את מוזמנת להישאר בבית או לצאת מה שבא לך"
" אני אצא... לא רוצה להפריע" העדפתי לצאת מאשר להימצא עם חבורה של חנונים שוודאי כל הערב ישתו להם קולה וישחקו בפלייסטישן.
" הדס מגיעה?"
" לא היא בלימודים היום אני באמת צריך להכיר בניכן" הוא חייך וראיתי אותו מאושר רציתי לשאול אם הוא אכן מאושר אבל העדפתי להשאיר את זה לפעם אחרת. כשחזרתי לחדר ראיתי שהטלפון מהבהב ורוטט על המיטה, ועל צג המסך רשום ברק. עניתי לטלפון אך ללא קול, פחדתי לדבר... להרוס את השקט הזה... שהוא ידבר ראשון... פשוט לא היה לי אוויר.

" ואל... אני..." ניסה לומר ואז עצר והקול המשגע שלו הרעיד לי כל חלק בגוף...
" תפתחי לי את הדלת אני כאן... רציתי לראות אותך לפני שאני..." אמר ופתאום פתחתי את הדלת ראיתי אותו ביד אחת אוחז בטלפון שלו וביד השנייה אוחז במזוודה שחורה.
" את.. ה עוזב?" הוא הנהן עם מבט מאוכזב שכזה... מבט שאומר כמה הוא מתאכזב מעצמו ולא רק אחרים מתאכזבים ממנו.
סגרתי את הדלת והיינו מחוץ לדלת, בחושך כי בתוך הבניין היה חשוך וכל פעם צריך ללחות על המתג על מנת להדליק את האור.
" ואל אני..." הוא לא הספיק להמשיך התנפלתי עליו בחיבוק מוחץ ובדמעות, ידיו עוטפות אותי חזרה והרגשתי את הגוף שלו, את הריח שלו, הנשימות שלו על עורפי.
" אל תעזוב אותי... אל תנטוש אותי... אתה היחיד שעושה אותי נורמלי... היחיד שאוהב אותי כמו שאני ולא... ולא מבקש לשנות אותי... ברק אל תעזוב אני מתחננת... אל תשאיר אותי להתמודד עם הכל לבד... אני לא חושבת שאהיה מסוגלת..." לא הצלחתי להגיד מעבר למה שאמרתי... הרגשתי את גופו מחבק אותי יותר חזק ולא היה לי אכפת שכמעט לא נשמתי בגלל זה, לא היה לי אכפת משום דבר רק שימשיך לחבק אותי ולא ישאיר אותי פה לבד. לא בכיתי בצורה הזאת מעולם, דמעות על גבי דמעות למלא את הכינרת יכולתי כבר מרוב כל כך הרבה דמעות.

" ואל..." התנתק ממני ושם ידיו על פניו ברוך, כשהוא בוכה ואני בוכה יחד איתו.
" אני יודע שאני אידיוט כי אני עוזב אותך ומשאיר אותך לבד... אני יודע ושונא את עצמי על כך. אל תבכי... אני לא מסוגל לראות אותך בוכה... פשוט לא מסוגל!" אמר בעצבים על המצב האבסורדי הזה, מצב שלא ידעתי בכלל למה הוא קיים למה אי אפשר לספר לי מדוע הוא עוזב ככה, מה כל כך דחוף לו להשאיר אותי לבד.
" לאן אתה טס?" בקושי הצלחתי לדבר אבל שאלתי בכל זאת בקול רציף.
" לסין"
" מה איבדת שם?"
" אני לא יכול לספר... בבקשה אל תכעסי עליי" הוא אומר ומנגב את דמעותיי תוך כדי.
" זה לא פייר! אני לא מסוגלת יותר... פשוט לא מסוגלת" אמרתי בוכה יותר ויותר והוא רק נועץ בי מבט עם העיניים האלו שלו שאני כל כך אוהבת.
" כל החודש הזה חשבתי איך להעסיק את עצמי ממחשבות עלייך... ומהשם ברק... אבל לא הצלחתי ורציתי למות נשבעת לך... אני לא מסוגלת להתרחק מאנשים שאני אוהבת... זה קשה לי, זה כאילו קיבלתי משהו במתנה לכל החיים ומישהו בורח לי עם המתנה הזו... אתה מבין? בעצם אתה לא..."

" אני אוהב אותך ולא רוצה שתרגישי ככה, את שומעת אותי?" ידיו לא משו ממני והאווירה וכאב הבטן המחורבן הזה הכביד על האווירה בנינו, רציתי להתפוצץ לומר לו שהוא חרא ושאני שונאת אותו... שונאת אותו בגלל שהוא עוזב ככה בלי שום סיבה אבל לא אמרתי... כרגיל ואלרי הפחדנית והמשוגעת צצה ברגעים שהכי לא צריך, ואלרי השותקת שלא יודעת כיצד להגיב כי היא בלחץ נפשי ואין מי שירגיע אותה. הוא נישק אותי מספר פעמיים על השפתיים כאילו שנשיקה תפתור את המצב הזה, נשיקה שכל אחת מהן נתנה לי מעט נחת לכמה רגעים.
" למה זה צריך להיות ככה? למה אנחנו לא יכולים פשוט להיות זוג כמו אנשים נורמלים והכל אצלנו מלווה בדרמות?" שאלתי אותו והשארתי אותו בלי מילים, ללא מילים כך שכל מה שהוא עשה זה לנשק אותי אבל בלי עצירות... נשיקה כזו שכאילו אומרת " ואלרי נשיקת פרידה לפני שאני עוזב" ולא רציתי... לא רציתי שזו תהיה נשיקה אחרונה בוודאי שלא ממנו. הרגשתי אותו, את הלשון שלו בתוכי, את התשוקה שלו, את האהבה שהוא יודע לתת ואת הלב העצוב שלו, בעיקר את הלב העצוב הזה שלא רוצה להרפות ממני.
" כשאחזור נדבר... אני מבטיח" לפחות הוא חוזר אמרתי לעצמי... לפחות הוא חוזר ולא משאיר אותי לבדי לנצח. לפני שהלך חיבק אותי חיבוק נעים וקצר כזה ונשק למצחי ואז גרר את המזוודה שלו והרים אותה על עצמו בגלל המדרגות... עד שעקבותיו נעלמו בעודי יושבת על רצפת השיש הקרה ובוכה, מייבבת עד עמקי נשמתי ושוב גם הפרידה הזו זורקת אותי לאחור...

אל העבר ליום בו אנטון מת. כולם התאספו בבית שלנו התעסקו בשבעה אבל בעיקר במבטים שופטים כלפיי " איך היית מסוגלת?" " איך הצלחת לגרום לו למות?" " את רצחת אותו" אימא לא הפסיקה לספר לאנשים שזו אשמתי, שבאשמת הגחמות שלי הוא ירה לעצמו בראש... ירה ולא חזר יותר. אימא של אנטון אף פעם לא אהבה אותי, כנראה שנשים לא מחבבות אותי במיוחד במיוחד לא אימהות... אני זוכרת כמה לא הפסקתי לבכות באותו היום ואימא אז פנתה לעברי בקול רם מול כולם " אל תעמידי פני עצובה... את שמחה מבפנים שהוא הרג את עצמו, באשמתך" רציתי לתת לה סטירה אבל לימדו אותי לכבד מבוגרים שאסור להרים עליהם ידיים, והיה לי את הכבוד הזה והיום אני מצטערת שאפילו לא דיברתי... אלא הלכתי מהסלון לחדר שלי ולא הפסקתי לבכות. אהבתי את אנטון... אהבתי אותו לא באמת התכוונתי שיהרוג את עצמו בגללי, לא תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה ואז כולם יפנו אליי אצבע מאשימה... עד היום אני נושאת את העול הזה איתי, את האשמה... תמיד הייתי השעירה לעזאזל בעיניהם. ישבתי על המיטה באותו הזמן ובכיתי כמו שאני בוכה עכשיו על רצפת השיש שהספיקה להתחמם מרוב ישיבה ממושכת עליה.

המשך יבוא...
עוד פרק טרגי כהרגלי מקווה שלא עשיתי לכם
יותר מדי עצוב.. ואם כן מחילה מכם!
פרק הבא יהיה בלילה :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
וואהווו! מחכה לפרק לילה בקוצר רוח אהובה ❤
הגב
דווח
guest
לא היה דיבור על פרק לילה ? חיכיתי בציפייה לפרק
הגב
דווח
Maya B
Maya B
כן היה אמור להיות
לא הייתי בבית.
אפצה אתכם אל דאגה
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay