כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

כוכב המזל שלי פרק -18

נתתי את הגוף שלי כדי לפצות על כך שלא ארגיש את הבדידות המכוערת הזו שהשארת לי...

ואז בסיום כשכולם הלכו ראיתי אותו, עם ליגל עם העיניים הירוקות שלו שלא מפסיקות לנעוץ בי מבט... וכובע הגרב הזה שלו שמזכיר לי כמה אני אוהבת את המראה הזה שלו כמו רוקר. הוא לא עשה דבר רק הסתכל עליי וזהו, העמדתי פנים שאני לא רואה... העמדתי פנים שאני מתחילה להתקפל וללכת בלי להיתקל בעיניו שוב, כי זה כואב... המבט הזה השופט שלו כואב מבט שמזכיר לי את אימי המשוגעת. הלכתי בצעדים איטיים כדי לא להראות שאכפת לי ממנו או שבכלל ראיתי אותו נועץ מבט בעיניי הבוכיות אבל הרגשתי יד נוגעת בי ומאלצת אותי להסתובב לאחור... לאחור ולהיתקל בעיניים האלו.

" ואלרי..." התנשף כל כך וניסה להסדיר את הנשימה שלו, ראיתי מרחוק את ליגל הולכת די בכעס ושוב כנראה זה בגללי, אני מגרשת אנשים מחיי בקלות ועושה להם רע.
" תנגני עוד משהו" אמר ורצה שאנגן אבל שתקתי וסגרתי את תיק הכינור שלו, מה הקטע שלו לבקש ממני לנגן ועוד עבורו אחרי שהוא טרק לי את הדלת ככה.
" תחזור לליגל..." הצלחתי ללחוש לו וחזרתי לשתיקות שלי.
" אני כבר לא עם ליגל... זאת אומרת נפרדנו" לא ידעתי אם לרחם עליו או לומר לו שהגיע הזמן וקיוויתי שהיא לא נפגעה כי אני יודעת כמה זה קשה... כמה זה קשה כשמישהו פוגע בעצמו בגללך.
" זה לא מעניין אותי... תן לי ללכת"
" למה את עושה את זה? אני זה שצריך להיפגע..."
" אתה טועה... אם הייתי יודעת ששרון ואתה מכירים לא הייתי בכלל מעיזה להתקרב אליו... ראיתי אותך שם עם ליגל... שמעתי אתכם באוהל ואלוהים איזה מחשבות צצו לי בראש, כל כך כעסתי אז הלכתי לשבת על החוף רחוק מכולם ופתאום שרון הגיע ו... עזוב לא משנה למה בכלל אני מסבירה לך... מה זה שווה בכלל? נתתי את הגוף שלי כדי לפצות על כך שלא ארגיש את הבדידות המכוערת הזו שהשארת לי... זוכר אמרת שאני גרועה בבחירת גברים? אתה צודק אני פשוט גרועה כי אני בוחרת רק חראות!" עזבתי את ידי ממנו והתחלתי לרוץ עם תיק הכינור על הגב תוך הסתכלות לאחור לראות אם הוא הולך אחריי.

" תראו מי חזרה... את מטיילת לאחרונה הרבה" זה היה אביעד שראה אותי בפתח הדלת.
" אני... אני לא מסוגלת לעמוד על הרגליים" צנחתי על הרצפה הנחתי את התיק על הרצפה ורעדתי... רעדתי ולא ידעתי ממנה אף פעם לא קרה לי שנתקפתי ככה במחשבות.
" בואי אקח אותך לחדר... את קודחת! " נגע בידיו על מצחי והוביל אותי למיטה שלי.
" אני צריכה ללכת לעבודה"
" שום עבודה אני אתקשר להודיע שאת חולה... ועכשיו את לא זזה עד שתבריאי!" אביעד לפעמים יותר גרוע מאימא פולנייה ומכין תה חם עם לימון, שתי שכבות של שמיכות ודלי ריק למקרה חירום.
הבנתי שהתקררתי בגלל אמש, מה חשבתי לעצמי להיכנס ככה לתוך המים באמצע החורף ועוד להישאר עם בגדים רטובים על עצמי.
" את נראית לא טוב... ממש לא טוב את בטוחה שאת בסדר?"
" כלום לא בסדר אביעד... נמאס לי כבר לבכות... אני חושבת שאנסה להירדם"
" טוב אל תשכחי לצעוק אם זה דחוף"
לראשונה הבנים היו בשקט והצלחתי לישון כל כך הרבה זמן, לישון שינה ללא חלומות כרגיל, שינה שממנה אני מבקשת לא להתעורר.

" הי איך את?" שאל חנן בפתח הדלת והגיש לי תה חם.
" יותר טוב... תודה"
" יש לך אורח" וכבר תיארתי לעצמי מי זה יכול להיות ויכולתי לראות את חצי הרגל שלו עומדת וממתינה שם בחוץ.
" תיכנס אני לא נושכת"
" אני אשאיר אתכם לדבר" אמר חנן ויצא מהחדר.
" בא לי לסלק אותך מכאן אני לא עושה את זה רק כדי לדעת למה באת" סיננתי בשקט ובקושי הצלחתי לדבר.
" רציתי להתנצל... כשכעסתי ככה עלייך ועל שרון... אנחנו לא ביחד ואת יכולה לעשות מה שאת רוצה... אז באתי להתנצל"
" וזהו?" כאילו חיכיתי לעוד, לא ידעתי למה עוד אולי שיאמר לי שעכשיו הוא רוצה להשלים את הפאזל הזה שלנו, לאהוב אותי כמו שאני אוהבת, להתנשק כמו שהתנשקנו ולהתחבק ככה כמו שכבר עשינו. אבל הוא אפילו לא הביט בי, שיחק עם הידיים בקיר ודפק בו בשקט.
" כן... תשמרי על עצמך" הסתובב ועמד ללכת.
" אז ככה אתה הולך ולא מחכה שאקבל את סליחתך?"
" אני יודע שאת סולחת לי במילא" אמר ויכולתי לנחש שהוא מחייך ללא סיבה כדי לגרום לי לכעוס עליו יותר ממה שאני כועסת.
" איך אתה כל כך בטוח?"
" כי את אוהבת אותי... אי אפשר לא לסלוח לבן אדם שאוהבים" הרגשתי עקצוצים בכל הגוף כי הוא צדק בכל מילה... צדק כל כך שרציתי לצעוק אבל לא צעקתי לא נתתי לו את התענוג הזה, והוא עמד כך עוד כמה שניות ואז נטש אותי לבדי... ככה בחדר עם הקירות הלבנים האלו שמזכירים לי בית חולים.

יומיים שלמים לקחו לי כדי להחלים, יומיים שלמים בהם לא ראיתי את ברק, יומיים שלמים בהם טרטרתי את אביעד וחנן מפה לשם רק כדי להחלים, יומיים שלא ניגנתי בכינור ויומיים שלא הפסקתי לבכות לפעמים סתם כך ולפעמים בגלל ברק.
יצאתי סוף סוף לנגן בחוץ בלי תקווה שמישהו בכלל שומע את השירים שאני מנגנת עצם העובדה שאני חושפת אנשים למוסיקה טובה, זה כבר טוב וכלל לא מצפה שברק יהיה שם ואולי אפילו לא רוצה שיהיה שם מהפחד הזה... הפחד הזה שאם הוא יהיה שם לא אוכל להסתכל עליו, לא אוכל פשוט ואפילו לא לחפש למה אני לא אוכל... אולי זה הכאב, המשיכה שלי אליו והינה שוב אני מוצאת את עצמי מחפשת סיבה אחרי שלא רציתי לחפש בכלל. לפעמים הייתי יוצאת לנגן שירים מוכרים לא בשביל אנשים אחרים אלא יותר בשבילי, כך אני לומדת גם לנגן דברים עכשוויים, מודרנים יותר.

לבשתי שמלה סתם אחת שזרוקה בארון ולא בדיוק הסתכלתי מה לבשתי האמת שגם ממש לא משנה לי, והתחלתי לנגן שיר חדש... שיר שלמדתי לנגן חודש שעבר ששמו Thinking Out Loud של Ed Sheeran שוב אנשים צפו חלקם חדשים וחלקם קבועים, נהנים מהנגינה יש כאלה שעוצמים את העיניים ומקשיבים היטב, אחרים מצלמים אותי ואני מקווה שלפחות אני מנגנת כמו שצריך ללא טעויות.

" אתה עוקב אחרי?" שאלתי כשראיתי את ברק מאחורי כל האנשים, בסיום.
"את עצובה עדיין"
" לא אני לא" ניסיתי למחות למרות שהוא שוב צדק.
" את מנגנת סימן שאת עצובה... אני יודע שיש לי חלק בזה"
" אל תחשוב שהכל סובב סביבך ברק" אמרתי והפניתי לו את הגב.
" אני רוצה להגיד לך משהו"
" אז תגיד אני מחכה" שילבתי את ידיי והסתובבתי אליו וחיכיתי מה כל כך חשוב לו להגיד עכשיו באמצע הרחוב הומה האדם הזה. מה יש לבחור ירוק העיניים והכובע הזה יש לומר לי, חיכיתי והוא רק נועץ בי את הצבע הירוק הזה של עיניו וגורם לי להירגע.

המשך יבוא...
תיהנו מקימברלי המהממת בקאבר המדהים הזה!
מקווה שניהנתם... אם כן דרגו
אשמח לשמוע מכם :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימית 1
אנונימית 1
בא לי לתת לו סטירה ולהכריח אותו לדבר חחח לדעתי לפעמים קצת אלימות זה פיתרון טוב חחח
הגב
דווח
Maya B
Maya B
חחח
אלימות אף פעם לא הפיתרון :)
הגב
דווח
Mor B
Mor B
הסוף מתקרב או שזה רק תחושה חסרת בסיס?
כיף כיף שיש עוד פרק.
סוף סוף הוא נפרד מליגל בלי שום קשר לואל או לא לפחות ככה הוא יהיה יותר מאושר.
קצת חוצפן הברק שלנו בטוח בעצמו יותר מדי חחח
עכשיו אני סקרנית מה הוא רוצה להגיד לה חח.
לילה נפלא אהובה❤
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף