כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

כוכב המזל שלי פרק -16

" אני מרגיש משהו בכל פעם שאני נתקל בך"...

פרק קצרצר לכבודכם...
יהיה המשך בערב :)

שרון התיישב על ידי ואני התיישבתי על יד ליגל והמרחק ביני לבין ברק היה במרחק נגיעה, שרון שתק אני לא חושבת שהוא ידע שברק מכיר אותי או מי אני בכלל בשביל ברק.
" איך אתה מכיר את ואלרי?" שאל אותו שרון והייתי סקרנית לדעת מה יאמר, קדימה רק תגיד לו איך אנחנו מכירים.
" היא עזרה לאחותי איילה, ואני... אני חושבת שאני חייב לה" פתאום הרגשתי בחילה ממה שאמר, בחילה ענקית ממילים הוא העיף בי מבט וחייך לא חייכתי חזרה. התרחקתי מכולם ישבתי בצד וחיכיתי שכולם איכשהו ילכו הביתה או יירדמו באוהלים שבנו כי אני ממש לא ציפיתי לישון על חוף הים הזה.
ידעתי שאין לי כיצד לברוח מכאן המקום מרוחק מהבית, אני גרה בצד השני קצת הרחק מהים נשארתי שם, לקראת השעה שתיים אנשים נרדמו ורק אני לא הצלחתי להירדם, אז הבטתי בים, בגלים הגדולים של החורף הזה על אף שהיום היה חם מהרגיל כמו שברק אמר... לעזאזל אני צריכה לשכוח ממנו, לשכוח מלהפסיק לחשוב עליו אבל זה בלתי אפשרי.

" אפשר?" זה היה ברק שביקש לשבת על ידי על החול הקר הזה.
" כן"
" נדודי שינה?" שאל אותי פתאום אחר דקה שבה אנו יושבים קרוב אחד לשני.
" משהו כזה... מה איתך?"
" גם משהו כזה" הוא צחק ואני לא צחקתי בכלל, כי שרון עלה לי לראש ולא ידעתי כיצד להוציא אותו מהראש שלי ועם מה שעשיתי שמרגיש לי כמו טעות נוראית.
" אז איך אתה מכיר את שרון?" רציתי לדעת עד כמה המצב שלי חמור.
" למדנו יחד מכיתה א'... אנחנו מאוד שונים אבל כנראה זה מה שגרם לנו להיות חברים כשקיבלתי רישיון היינו באים לכאן הרבה, באמצע החורף נכנסים למים בקור ואז לא מרגישים את האצבעות בידיים וברגליים... אני יודע זה נשמע מטומטם"
" האמת שזה נשמע מהנה למרות המזוכיזם הזה"
" רוצה להיכנס למים?" הנהנתי רציתי להרגיש איך זה לא להרגיש את הגוף שלי מרוב מים קרים אולי ככה לא אסבול על מה שעשיתי... אוף למה זה אוכל אותי?
" חכי כאן" הלך וחזר עם כמה מגבות ביד.
" בוא נספור עד חמש וניכנס" הוא הנהן היה לי כל כך קר עוד לפני שנכנסתי למים כיסיתי את עצמי עם הידיים, עמדנו שם בבגדים מינימליים כשפתאום התחיל לרדת גשם.

" אולי נלך לישון?"
" חשבתי שיש לך נדודי שינה וחוץ מזה אל תשתפן בגלל גשם קטן"
" אוקיי, אני מתחיל לספור... אחת... שתיים, שלוש, ארבע... חמש!" איך שהוא אמר חמש רצתי לכיוון מים היה לי קשה להיכנס וניסיתי לברוח, אך ידיו לקחו משו אותי אל תוך המים.
" כל כך... קר" ניסיתי לומר ברעידות.
" כן..." אמר וידיו מחבקות אותי והקור הזה מבלבל אותי, הרגשתי אותו בוהה בי מבט חד.
" בוא נצא... כל כך קר לי" הוא הנהן לקח את ידי ויצאנו מן המים, מכוסים במגבת ומתפללים לרגע בו נרגיש שוב את הגוף שלנו.

" את לא מפסיקה לרעוד" אמר לאחר חמש דקות בהן הוא הספיק להתחמם, ידיו באמת היו חמות.
" קחי" כיסה אותי בשמיכה ולא הפסיק לחבק אותי, שיערי הרטוב היה ספוג במים והגשם שהיה פסק, הוא מביט בי כה קרוב... אני כל כך רוצה לנשק אותו אבל מחכה שהוא יעשה את זה סוף סוף אבל זה לא קורה.
" אני כל כך שונאת את עצמי... אני..." עמדתי לספר לו על שרון.
" אני עשיתי משהו שלא הייתי צריכה... אתה כל כך טוב אליי ואני עשיתי..." התחלתי לבכות הוא הורה לי להפסיק לדבר וחיבק אותי קרוב אליו.
" כולנו עושים טעויות... אני לא חושב שעשית דבר כל כך גרוע... אל תבכי"
" מה אנחנו בכלל זה לזה? למה אתה גורם ללב שלי לפעום בחוזקה גם כשאני כועסת או שמחה... למה יש לי את ההרגשה הזאת" אמרתי חצי בוכה חצי רועדת.

" אני... אני לא יודע מה אנחנו, אני מבולבל וליגל מבלבלת אותי... אבל אני יודע דבר אחד"
" איזה דבר?" אמרתי כשאני בקושי נושמת.
" אני מרגיש משהו בכל פעם שאני נתקל בך"
" משהו טוב?"
" כן" אמר הניח את הידיים שלו על הלחיים ורכן לעברי מבלי שציפיתי, הרגשתי את שפתיו רוכנות לעברי והינה הרגע הזה הגיעו הרגשתי את השפתיים החמימות שלו עליי, הוא נישק אותי בתשוקה רבה, לא רציתי שהרגע הזה ייגמר, הרגע הזה שהלשון שלו מתערבבת עם שלי והנשימות שלו נשמעות בין לבין... כבר לא יכולתי לחשוב מרוב שהרגשתי טוב... כל כך טוב.
" הפתעת אותי" אמרתי כשהתנתקנו אחד מהשנייה.
" אני יודע" הוא חייך והמשיך לחבק אותי.
" אני חייבת לספר לך משהו... לפני שאתפוצץ... אני לא יודעת אם תכעס או אם יהיה לך אכפת בכלל... אבל... אני חייבת להגיד לך את זה"
" אני מקשיב"

קדימה ואלרי תספרי לו איזו בחורה את, שאת עשית את זה כדי לא להרגיש רע עם עצמך... להרגיש שיש מישהו שעדיין אוהב את הגוף שלך, אם לא את הנשמה שלך והאופי שלך.
" אני... אני שכבתי עם שרון" הינה זהו אמרתי החיוך שלו ירד והוא הסתכל לי במבט אחר... במבט של שנאה.
" איזה הספק... מצטער אבל אני לא מסוגל להסתכל עלייך עכשיו" קם ממני בעצבים ונכנס לאוהל... השאיר אותי עם הדמעות שלי לבדי, עם הקור המקפיא שבחוץ בשיער רטוב כשחיכיתי כבר לבוקר כי לישון אני לא אצליח... בטח לא עכשיו אחרי שסיפרתי לו את הטעות הנוראית הזו.

המשך יבוא...
אז סוף סוף הייתה נשיקה אבל מצד
שני ואל סיפרה את האמת... מה דעתכם?
שתפו אותי :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימית 1
אנונימית 1
קצת חצוף הייתי אומרת
הגב
דווח
Maya B
Maya B
חחח יותר מדי!!
הגב
דווח
Mor B
Mor B
למרות שגם ברק יצא קצת רשע כאילו מה הוא ציפה החלטתי שאני עצבנית עליו חחח
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay