כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

כוכב המזל שלי פרק -14

תמיד אומרים שללכת אחר הלב זה מה שצריך, להתעלם מהראש ומההגיון וללכת עם הרגש...

" אמרת שאת אוהבת אותי?" שאל
" כן... זה מה שאמרתי נמאס לי להסתיר את זה ממך יותר"
" אני..."
" אל תגיד כלום... עדיף ככה" הוא הנהן פחדתי שיאמר לי שהוא לא אוהב אותי כמוני, פחדתי שיגיד שזה לא זה והנשיקה שהייתה אמורה להגיע כדי לתת לעצמנו להתנחם זה בזה ולא לבוא מתוך רצון.
" אני חושב שאלך" הרפה ממני וקם מהמקום.
" אולי תישאר לארוחה?"
" אני צריך לחזור לבסיס... תשמרי על עצמך טוב?" הנהנתי כמו טיפשה והרגשתי פתאום שככל שהוא הולך ככה הלב שלי כואב יותר ויותר, אף פעם לא הרגשתי ככה שאני מתאהבת במישהו כל כך מהר. זה לא קרה לא עם אנטון ולא עם גיא.
" ברק!" קראתי בשמו לפניי שהלך, הוא הסתובב אליי והייתי קרובה אליו, הוא עמד שם בכובע הצמר שלו ובמדים הירוקים שכל כך התאימו לצבע העיניים שלו.
" אתה לא כועס עליי, נכון?"
" לא, אני שמח שאת הולכת על פי העקרונות שלך... פשוט אף פעם זה לא קרה לי לפני אבל זה בסדר אל תרגישי רע... אם כבר אני צריך להודות לך אף פעם לא הצלחתי לספר את זה... את החיים שלי קודם ככה. את ללא ספק עושה לי משהו... משהו טוב" אמר הסתובב חזרה והלך, ואני? לא הלכתי אחריו אלא חייכתי כמו משוגעת חיוך רחב בגללו בגלל המילים הטובות האלו " את ללא ספק עושה לי משהו טוב".

" מי זה היה?" שאל אותי אביעד בחיוך ערמומי.
" ידיד" מלמלתי.
" ידיד אה?"
" אביעד אולי תעזוב אותי אם היה משהו הייתי אומרת לך!" צעקתי והוא נבהל ואז הצטערתי שצעקתי אבל כבר היה מאוחר מדי להתנצל.
" אביעד אני מצטערת שצעקתי עלייך" אמרתי בתום ארוחת הצהריים כשהוא שתק ולא דיבר איתי אפילו לא מילה.
" זה בסדר לא הייתי צריך לחטט, את לעבודה?" הנהנתי ונעלתי את נעליי הספורט במהרה.
" להקפיץ אותך?" הציע בנדיבותו.
" אני חושבת שאלך ברגל להתאוורר"
יצאתי החוצה רבע שעה לפני העבודה בחוץ לא הסתובבו הרבה אנשים והבנתי שהמשמרת שלי תהיה משעממת, עמוסה ומשעממת לפחות העומס מעביר לי את הזמן. אהבתי את קטיה זו שעובדת איתי היינו מדברות ברוסית ואף אחד לא היה מבין אותנו זו גם הסיבה שקיבלו אותי לכאן בגלל עוד שפה שאני יודעת, קטיה בחורה בת עשרים ושש דתייה שחזרה בתשובה והתחתנה, יש לה ילד בן שנתיים ולפעמים אני מקנאה בה על שמצאה בחור נחמד שהתאהבה בו, והקימה עימו משפחה ולפעמים מאחלת לעצמי שגם אני אתחתן ואהיה מאושרת.

" אני חושבת שיש כאן בחור שמחפש משהו" אמרה לי ברוסית ואני מסתכלת על הבחור בכניסה ורואה את ברק אך לא במצבו הטבעי עם פנים חבולות ודם בשפתיים.
" ברק! מה קרה?" ניגשתי לעברו ופתאום העבודה לא עניינה אותי עזבתי את הכל וניגשתי אליו עם סמרטוט רטוב לנגב את הדם שניגר משפתיו.
" כלום אני בסדר, רציתי לראות אותך... אני לא יודע למה אבל פשוט רציתי"
" אל תגיד לי שלא קרה כלום... מי עשה לך את זה, ברק תדבר איתי!" ראיתי שהוא מאבד איתי את קשר העין לא משנה אם שמתי את ידיי על פניו העיניים שלו לא היו איתי.
" זה אבא שלך עשה?" הניד את ראשו לשלילה.
הכנסתי אותו למחסן הפנימי הוא התיישב על כיסא רעוע שהיה שם ואני לא משה ממנו, נותנת לו כוס מים ומנסה לדלות כמה שיותר מידע.
" כמה ילדים הביאו את אחים שלהם... והם התחילו להרביץ לאייל... איילה כשהגעתי היא הייתה בפצעים... בוכה ואני לא ידעתי מה לעשות הם היו קטנים אסור לי להרביץ להם לקחתי אותה לרופא היא בסדר אבל כשהגעתי איתה הביתה אבא שלי היה שם... איילה לא הבת שלו והוא תמיד אהב להציק לה, אז הוא ניסה לגעת בה ואני רבתי איתו... אבל שום נזכרתי בילד הקטן הזה... שהוא מכה למזלי הוא הלך ולא עשה לה דבר... הלך לפני שפגע באחותי הקטנה... אני... אני משתגע" אמר ובכה לי על הכתף.

" אני לא יכולה לראות אותך בוכה... אל תבכה אני מתחננת. אתה האח הכי טוב בעולם, הגנת על איילה... באמת!" ניסיתי לעודד אותו ולהרגיע, פחדתי שהוא יתעלף או יתמוטט לי פה חלילה, קטיה חיפתה על שנינו.
" אל תזוז" הוריתי לו והשארתי את הסמרטוט על פיו.
" אני יודע שאני בכיין... אבל את היחידה שאני מצליח לדבר איתה על כל החרא הזה"
" גם אני... מבינה אותך רק תנסה להישאר חזק, שנינו יחד אני בטוחה שיהיה בסדר! זה מזכיר לי כשהייתי בת עשר חזרתי מבית הספר ואימא שלי יצאה עם בחור צעיר... הוא היה כמו מאהב שלה אבא שלי ידע על הקשר הזה אבל... בכל זאת נשאר עם אימא בשבילנו. אותו בחור תמיד היה קורץ לי, או נוגע בי ואני? איזו מילה יש לילדה בת עשר? לא היה לי אח גדול שיגן עליי ככה, איבדתי את הילדות שלי בדיוק כמוך לכן אני מבינה אותך... מבינה למרות שלא הייתי רוצה להבין" סיפרתי לו שם באמצע המחסן המעופש הזה בלחש והוא מסתכל לי בעיניים במבט נוגע ומלטף את לחיי.
" את הבחורה הכי אמיצה שאני מכיר... באמת" חייכתי בקושי רב, הבטן שלי התהפכה ורציתי לחבק אותו, לנשק אותו להיות איתו כל היום ככה ואף פעם לא יימאס לי אבל לא יכולתי... הוא נרגע והלך משם ואני נותרתי במחסן בוכייה מהעובדה המטופשת הזו שלא אוכל להיות איתו אף פעם... כל עוד יש לו את הליגל הזו... בחורה עם דיכאון שאני די מבינה מה היא עוברת... להיות בדיכאון זו חרא תחושה, בא לך למות בלי סיבה, את חושבת מחשבות רעות ואוהבת אותן, מחשבות שאף פעם לא היית חושבת, בוכה סתם ללא סיבה ורואה הכל אפור בחיים שלה. אין סיכוי לעזוב אישה במצב שכזה... חלילה שלא תגמור כמו אנטון.

" את בסדר?" שאלה אותי קטיה כששמה לב לדמעות הקטנות שלי אלו שניסיתי להסתיר כל היום.
" כן כן, הכל טוב"
בעשר סגרנו את החנות ונכנסתי הביתה, חנן ישב על הכיסא ולמד מול המחשב, אביעד שיחק בפליסטיישן בהיסטריה ואני חיפשתי מה לעשות אם להתקלח קודם או לאכול.
" מה יש לך את עומדת ככה?" שאל חנן ששם לב לעמידתי התוהה באמצע הסלון.
" סתם, אני במטבח" אמרתי וגם במטבח ישבתי על הכיסא כמו מטומטמת, בוהה בקיר ומתמלאת מחשבות.
" את עסוקה?" זה היה ברק, וההודעה הזאת הציתה בי משהו אחר.
" לא" ניסיתי להישמע פחות סקרנית.
" אני פה בחוץ את יכולה לצאת?"
" כן... דקה"
ירדתי במדרגות הבניין והלב שלי פעם בחוזקה לא ידעתי למה הוא רוצה שארד למטה או למה בכלל אנחנו לא מפסיקים לראות זה את זה... אבל אהבתי את זה.

" הי" אמרתי בחיוך בזמן שהוא נשען על המכונית שלו בניחותא.
" בא לך ללכת לאכול גלידה?" הציע בשעה לילית, בדרך כלל אני מסרבת כי לאכול בלילה מבחינתי זוהי עבירה על החוק, אבל מכיוון שבקושי אכלתי משהו הסכמתי... אבל לא רק... הסכמתי כי רציתי את כל הזמן שלי איתו כל עוד אני יכולה... בתור חבר ולא מעבר למרות שרציתי מעבר.
" עכשיו?" הוא הנהן.
" בוא נלך"
נכנסנו לגלידרייה מוכרת והתיישבנו זה מול זה.
" אני חושב שלא אכלתי גלידה כבר שנתיים"
" באמת? אני אוהבת גלידה... זה הדבר המתוק היחיד שאני מסוגלת לאכול, אתה לא אמור להיות בבסיס?"
" לקחתי כמה ימים חופש..." אמר ולא ידעתי למה אולי להיות עם המשפחה שלו אבל לא שאלתי מעבר, לא התערבתי.
" חשבתי על השיחה שלנו היום..." אמר ככה פתאום.
" מה חשבת?" שאלתי ובכל זאת זה משהו שקשור אליי אז הרשיתי לעצמי להתעניין בזה.
" עצוב לי ככה שלא היה מי שיגן עלייך, שהתמודדת עם כל זה לבד."
" התרגלתי לבדידות הזאת אל תרגיש רע, אני רגילה אני חיה כבר ארבע שנים לבד... ותאמין לי זה עדיף מלהיות בבית ברוסיה"
אכלנו את הגלידה ושתקנו ברוב הפעמים, טיילנו עוד קצת בשבילים שבדרך עד שהגענו לבית שלי שם הוא השאיר את המכונית במקום היחיד שעוד יש חנייה פנויה בעיר הזאת.
" אני אוהב את הספונטניות שלך"
" כן... שמעתי את זה הרבה"
" אני חייב להגיד משהו... אני רוצה שלא תרגישי לבד יותר... שיהיה לך עם מי לדבר... אז חשבתי לעצמי... חשבתי אולי אני אוכל לגרום לך לא להרגיש לבד... בתור חבר" קיוויתי באמת שהעניין עם ליגל יסודר רציתי אותו לעצמי, לעצמי כל כך שאני מתחילה להתחרפן כי הגוף שלי לא מתפקד כשהוא לבוש ככה, עם המעיל שלו, כובע הצמר הזה והעיניים הבהירות האלו.

" בתנאי אחד"
" איזה?" שאל
" בוא נסכם ששנינו נהיה שם אחד בשביל השנייה, אתה ללא ספק בן אדם מיוחד... חשבתי שנעלמו הבחורים האלו שמדברים בנימוס, שיודעים מה זה רגש... כנראה שרק מי שעבר דברים איומים בחיים יודע איך להתנהג לאחר" הוא פלט אנחה ואחז בידיי, שוב הידיים החמות האלו שלו ואני מתאפקת לא לחשוב על ליגל זו שאחזה לו את הידיים לפני, זו שאוהבת אותו ובקושי רואה כי אני נמצאת איתו כל היום... והמצב הזה גומר אותי.
" אני מת לנשק אותך" פלט פתאום באוויר ולא האמנתי שזה מה שהוא אמר.
" אל תדאגי לא אעשה את זה אם את לא רוצה..." ראיתי את האכזבה שלו בעיניים, כל כך לא רציתי לאכזב אותו אבל הראש שלי מדבר במקומי, אומר לי לא להסתבך בזה אך הלב שלי רוצה אותו קרוב... אולי יותר מדי שיש לי אפילו פנטזיות שלא מהעולם הזה על שנינו, אבל די תעלימי את המחשבות האלו ותתרכזי בבחור שמביט בך.
" אז תנשק" אמרתי והתעלמתי מהראש שלי... הלכתי עם הלב... תמיד אומרים שללכת אחר הלב זה מה שצריך, להתעלם מהראש ומההגיון וללכת עם הרגש... קיוויתי שאני צודקת. הוא רוכן לעברי אוחז במותניי ומתקרב קרוב ואני מרגישה את הבל פיו, את הנשימות המתחזקות שלו ואת הלב שלי מתרגש... כמו פרפרים ראשונים בבטן של אהבה ראשונה.

המשך יבוא...
פרק לילי עבורכם
ארוך במיוחד.
תודה על כל הפרגון והאהבה שלכם
לגמרי לא מובן מאליו!
לילה טוב מקסימים :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימית 1
אנונימית 1
מעולה
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה מאמי❤❤
הגב
דווח
Mor B
Mor B
שבת שלום יקירה❤
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 5
חבקי אותי חזק פרק 5
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L