כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אם היית אוהב היית נלחם

"מוריה?" קיבלתי שיחת טלפון ממספר לא מוכר, ולא כמו בדרך כלל, הפעם החלטתי לענות. "מדברת" אמרתי. "מדברים מבית חולים רמב"ם. אדיר עבר תאונת דרכים, והשאיר את הטלפון שלך כאיש קשר למקרה חירום. את יכולה להגיע?" שאלה אותי האחות בטלפון, כשאין מילים בפי. "הוא.. הוא בסדר?" שאלתי, מגמגמת ומפוחדת כמו שלא הייתי בחיים.

תוכן עניינים 1. "צ'וצ, כמו שאת"2. הרגע שהתאהבתי בך3. אם היית אוהב היית נלחם

"צ'וצ, בבקשה" קראת לי, ואני שומעת את צעדיך מתקרבים אליי במהרה.
"חכי רגע" צעקת. נעצרתי והסתובבתי אלייך.
"חיכיתי לך שנה, הספיק לי" אמרתי כשאני מנסה להחזיק את הדמעות, לא מוכנה להתפרק מולך, והשארתי אותך מאחור, המום ופעם ראשונה, ללא מילים.

כך עבר שבוע, לאחר מכן שבועיים וחודש, ולא שמעתי ממך.
ואז הבנתי, הבנתי כמה צדקתי אז.
הבנתי כמה אתה מלא בחרטה ושכלום לא אמיתי אצלך, נזכרתי בימים שרק רציתי שתילחם ובלילות שנלחמתי עבור שנינו, עד שגם אני לא יכולתי עוד.
נזכרתי בפעמים שאמרת שאתה תביא בשבילי את הירח, והדבר היחידי שהבאת לי היה געגוע כאוב.
הבנתי שכל הלילות הלבנים שעשו לצד ירח מלא, היו חלום שהתגשם לו מדי פעם, כשהתאים לך.
נזכרתי כמה אהבתי לנשק אותך או אפילו רק להרגיש אותך קרוב, אפילו כשהיית חצי ישן.
הבנתי דבר אחד חשוב, הבנתי שאתה לא באמת אוהב, אחרת היית נלחם הפעם, בשביל שנינו.

"מוריה?" קיבלתי שיחת טלפון ממספר לא מוכר, ולא כמו בדרך כלל, הפעם החלטתי לענות.
"מדברת" אמרתי.
"מדברים מבית חולים רמב"ם. אדיר עבר תאונת דרכים, והשאיר את הטלפון שלך כאיש קשר למקרה חירום. את יכולה להגיע?" שאלה אותי האחות בטלפון, כשאין מילים בפי.
"הוא.. הוא בסדר?" שאלתי, מגמגמת ומפוחדת כמו שלא הייתי בחיים.
"מצבו כרגע יציב. הוא יצטרך אותך" אמרה.
"אני בדרך" אמרתי וניתקתי את הטלפון. לקחתי את המפתחות של אמא, יצאתי כשגרב אחת ורודה והשנייה כחולה, לובשת חולצה מהצבא וסנדלי שורש.
נסעתי מהר כמו שלא נסעתי בחיים, מנסה לראות בין טיפות הגשם והקור המקפיא שבחוץ, קור שחדר לתוך העצמות. מרגישה כל דקה כאילו היא נצח.
"אני מחפשת את אדיר. אדיר שטיין" אמרתי בקול רועד, חסרת שקט.
"חדר 104. החדר השלישי מימין" אמרה האחות מבלי להסתכל עליי אפילו.
רצתי לשם, נחושה לראות אותו כמו חייל שחוזר ממלחמה נחוש לראות את אהובתו.

"היי את" אמרת לי כשנכנסתי לחדר. גופך שרוע על המיטה, ידך השמאלית ורגל ימין חבושות בגבס, ותפר קטן בצבץ לו מעל הגבה. לא זוכרת את הפעם האחרונה שנשמתי לרווחה כמו הפעם.
"חתיכת מפגר, מה עשית?!" שאלתי עצבנית.
"אני ארביץ לך, אני אהרוג אותך על ההתקף לך שעשית לי!" אמרתי עצבנית, לא חיכיתי אפילו לשמוע שתספר לי מה קרה.
"בואי שבי" אמרת בקול שקט, וסימנת לי עם היד להתיישב על המיטה לצידך.
"מה לעזאזל קרה?" שאלתי והסתכלתי עלייך. פעם ראשונה מאז אותו הריב שהיה לנו בבית עץ שמבטינו נפגשו.
"נהג שתוי נסע ברמזור אדום ונכנס בנו מהצד" אמרת, כאוב.
"בבקשה בואי שבי" אמרת וזזת מעט הצידה, מנסה לשמור על פאסון למרות שכולך שבור.
התיישבתי לצידך, הנחת את ידך על ידי והבטת בי.
הסתכלתי על היד שלך, ורק אז קלטתי שכולך מלא בשטפי דם.
"זה הצד שהוא פגע בכם, נכון?" שאלתי והנחתי את ידי על שטף הדם בעדינות.
"זה עוד כלום. הוא שבר לי שתי צלעות המניאק" אמר והרים את החולצה ואני רואה את הסבל על פנייך.
"ממש מסכן" אמרתי בציניות וחייכת.
"אני אוהב אותך" אמרת, הרמת ברוך את ידך והנחת אותה מתחת לסנטרי, דואג שמבטינו יצטלבו.
"אם היית אוהב היית נלחם" אמרתי.
"כשלקחו אותי באמבולנס ביקשתי שיתקשרו אלייך. לא להורים, אלא אלייך. אני לא רוצה לדמיין את החיים שלי בלעדייך. בבקשה, תני לי צ'אנס" אמרת עם חצי חיוך, מלא תקווה.
"נתתי לך, והרסת אותו. איך אני יודעת שלא תהרוס אותו עוד פעם, ואותי על הדרך? איפה היית בחודש האחרון, שהשארת אותי לבד אחרי הפיצוץ שהיה לנו?" אמרתי, ודמעה זלגה על לחיי.
"הייתי אידיוט ששתה כל יום למוות כי הוא פספס את ההזדמנות הכי טובה שקיבל בחיים לאושר. והחלטתי שאני לא מוכן להרים ידיים, אני שלך צ'וצ, מאז ומתמיד. ואני אלחם עלייך, עכשיו תורי" אמרת החלטי.
"בשביל זה אתה צריך קודם להחלים" אמרתי עם חצי חיוך.
"כל עוד את איתי, אני הכל יכול" אמרת, והפעם באופן מוזר הקיטש ישב עליך בול.
"פשש רומנטיקן, מי זה" אמרתי וצחקת.
"את עושה אותי אדם טוב יותר" אמרת, הרמת את ידי ונישקת אותה נשיקה רכה.
"אתה צריך לנוח" אמרתי ונישקתי את הלחי שלך בעדינות, מפחדת להכאיב לך.
"מה עם הלחי השנייה? פשוט אפליה" אמרת וחייכתי, תמיד ידעת לגרום לי לחייך מבלי להתאמץ.
התקרבתי אלייך, הנחת את ידך על פניי, לא ידעתי כמה אני מתגעגעת למגע המחוספס שלך עד לאותו הרגע, מלטף ברכות, מתקרב לשפתיי ומנשק אותי נשיקה סוערת, ידך משחקת בין פניי לשיערי, הלשונות שלנו מתמזגים באופן מושלם כמו שרק אנחנו יודעים והשפתיים תואמות בדיוק כמו פעם.
"אני אוהב אותך, ואני פה בשביל להישאר. אני מבטיח" אמרת וחייכת.

את הלילה שאחריו העברנו במיטה שלו, במיטה שלנו.
גופי עוטף אותו, מנסה לא לגעת במקומות שכואב, מנשקת ברכות את הפציעות, להקל קצת על הכאב.
"את האחת שלי" אמרת לי מתוך שינה, כשידך הלא פגועה אוחזת בי בעדינות.
ואני בלב, מאחלת לנו שזה יהיה הלילה הראשון שלנו יחד, מבין רבים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B.S עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
טל י
טל י
מרגששששש מאודדד
הגב
דווח
Maya B.S
Maya B.S
תודה רבה !
הגב
דווח
guest
ואוווו כמה עוצמתי ומרתק . פשוט נכנסתי לדמויות. מרגש ביותר. כתיבה מהממת.
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
פיצה וסלט ירקות
פיצה וסלט ירקות
מאת: איב ...
Story
Story
מאת: כותבת חדשה (פתקים)
הפגישה שמעולם לא הייתה
הפגישה שמעולם לא הייתה
מאת: שיר פיליבה
הפגישה שמעולם לא הייתה
הפגישה שמעולם לא הייתה
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .