כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

דידי, את שוברת לבבות! פרק 49 ואחרון

אני אוהב אותך..

תוכן עניינים 1. דידי, את שוברת לבבות! פרק 12. דידי, את שוברת לבבות! פרק 23. דידי, את שוברת לבבות! פרק 34. דידי, את שוברת לבבות! פרק 45. דידי, את שוברת לבבות! פרק 56. דידי, את שוברת לבבות! פרק 67. דידי, את שוברת לבבות! פרק 78. דידי, את שוברת לבבות! פרק 89. דידי, את שוברת לבבות! פרק 910. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1011. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1112. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1213. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1314. דידי, את שוברת להבות! פרק 1415. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1516. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1617. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1718. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1819. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1920. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2021. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2122. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2223. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2324. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2425. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2526. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2627. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2728. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2829. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2930. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3031. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3132. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3233. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3334. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3435. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3536. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3637. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3738. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3839. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3940. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4041. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4142. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4243. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4344. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4445. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4546. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4647. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4748. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4849. דידי, את שוברת לבבות! פרק 49 ואחרון

"למה את פה?"
"אני רוצה לדבר איתך"
"על מה יש לנו לדבר?"
"אני יכולה להיכנס?"
"כן.. תרגישי בבית.. כמעט כמוני"
"איך את מרגישה?"
"לילך.. גשי לעניין מה את צריכה? למה באת?"
"אני חושבת שהלכתי רחוק מדיי"
"את חושבת?"
"אני יודעת.. דידי אני מצטערת, אני לא יודעת מה עבר עלי.. לא יודעת מה חשבתי לעצמי.."
"את מבינה שחוץ מלהרוס לי ולאלעד.. יש בנות שבאמת עוברות את מה שאת מספרת! יש בנות, נשים ונערות שעוברות הטרדות מיניות, אונס ומעשים שאני מבטיחה לך שאת לא היית מייחלת לשונאים שלך. איך העזרת בכלל להשתמש בדבר כזה נגד מישהו.. ?!"
"אני מצטערת.. אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי, סליחה"
"אני עברתי כמה נסיונות כאלה, לא אחד כמה!
צריכה להיות לך חוצפה לשקר בצורה כזאת!'
"אני רוצה לבטל את התלונה.."
"אז תעשי את זה.. מה את רוצה ממני?"
"באתי להתנצל שהייתי כזאת מפלצת, כזאת רעה וקנאית, שבגלל הדרגות שלי הסכמתי לעצמי יותר ממה שמותר!"
"לילך.. עם כל הכבוד אני לא ניפגעת ממך.. את הסליחה שלך את צריכה להפנות למישהו אחר! למישהו שנחקר במשך ימים ארוכים והשם שלו הוכתם בגלל הקנאות שלך!"
"אני יודעת.. פשוט היה לי חשוב לבוא אליך.."
אני מסתכלת עליה והיא בוכה מולי, אני אפילו לא מרחמת עליה, היא פשוט בחורב מפונקת שרגילה לקבל הכל וכל האמצעים כשרים! בחורה שגדלה עם כפית זהב וברגע שדחו אותה היא איבדה שליטה.. אני לא שופטת אבל אני בטח לא ארחם עליה!
אם היא באה לפה היא באה כדי לשמוע את האמת ולא את המילים החמות.. היא יודעת שזה בדיוק מה שהיא תקבל ממני..
היא קמה ומתקדמת לכיון הדלת.. לפני שהיא יוצאת היא מבטיחה לבטל את התלונה ולהתנצל בפני אלעד..
מרוב כל התרופות אני נרדמת שוב.. לילה ארוך עובר עלי ואני מתעוררת ונרדמת לסירוגין, מדיי פעם אני בוהה בכוכבים דרך החלון, או מתרכזת בציפצופי המכונה שמחוברת אלי..
אני מחכה שיגיע הבוקר כדי לדעת מה קורה עם אלעד, הציפייה לזה הורגת אותי לאט ואני חסרת סבלנות לחלוטין..
בשעת בוקר מוקדמת אני מתעוררת בביקור רופאים ואני מחכה לרגע שילכו כדי לקום לטייל קצת אני מרגישה שהתנוונתי כבר מהשכיבה פה.
האחות מנתקת אותי מכל מני דברים ואני קמה לצחצח את שיני ולשטוף את פני במים קרים..
סוף סוף מגע של מים על פניי וריח של סבון..
אני נכנסת להתקלח לאט והתגעגעתי לריח של עצמי, התגעגעתי לתחושת הנשימה אחרי מקלחת..
אני לובשת מכנסיים קצרים וחולצת טי קצרה לבנה, פיזרתי את שיערי ועיניי היו פקוחות מתמיד.. הלכתי להסתובב קצת ולנשום אוויר.. אני מרגישה שלא הזזתי את עצמי יותר מדי זמן וזה לא מתאים לי..
אני מתיישבת על ספסל מחוץ לבניין וחושבת מה לעשות בעניין ההורים שלי.. אני משעינה את ראשי לאחור ואני לא בטוחה שאני רוצה לדעת מי הם..
הם זרקו אותי, הם נטשו אותי בלי להתבלבל בכלל.. למה שאבזבז מזמני ואחפש אותם, למה שאשקיע בהם את המאמץ שהם לא עשו בשבילי אז..
אני לא חושבת שאני בכלל רוצה לדעת מי הם.. כל חיי הסתדרתי לבד, למדתי לנחות על רגלי גם בימים הכי קשים שלי, למדתי להתמודד שאין אמא ואבא שיעזרו, אני לא רוצה אותם ולא צריכה אותם ואני אתן להם להמשיך את החיים העלובים שלהם בלי לדעת מה איתי בכלל.. אני לא צריכה לסלוח להם כדי להמשיך הלאה.. אני לא חושבת שיש מה לסלוח למי שלא נמצא מעולם בחיי..

השעות עוברות ואני קצת הולכת לאיבוד פה..
נמאס לי כבר לשבת בחדר ולהתגלגל במיטה, נימאס לי להסתובב פה כמו ילדה אבודה בין מחלקה למחלקה ובין קומה לקומה..
בשעת ערב מוקדמת הרופא מחליט שאפשר לשחרר אותי ושאם התחלתי לטייל רוב היום אז אני בהחלט יכולה להשתחרר אבל להיות בהשגחה ולנוח הרבה..
אני לא יודעת מה עם אלעד אז אני מעדיפה עדיין לא ליצור קשר.. אני מתקשרת לאדיר ואני מבקשת ממנו שיבוא לקחת אותי.
"פרנקו יא מלכה חמש קטנות אני אצלך אני כבר על הדרך"
"טוב אז אני מחכה למטה ביציאה"
הוא מגיע עם רכב גדול שאין לי מושג ממי הוא לקח והוא מבסוט על החיים שלו, שר בקולי קולות וברקע שיר ישן של קובי פרץ..
"הופה פרנקו את נראת אש, כנסי חוזרים הבייתה!"
"תודה יא נסיך! מאיפה אתה חוזר?"
אני שואלת עם קריצה והוא מדביק על הפרצוף חיוך שמסגיר את הקראש המטורף שיש לו על רותם..
"אני מאוהב פרנקו אני מאוהב!"
אני צוחקת איתו בקול וכל כך כייף לי להרגיש משוחררת סוף סוף..
אני מניחה את ראשי לאחור עם חיוך עוצמת את עיניי ודרך החלון הפתוח אני מרגישה את האוויר והרוח נושקים לפני..
אנחנו מגיעים לבסיס ואדיר מלווה אותי לחדר.. נראה שהחדר של אלעד ריק.. אחרי שאני מתמקמת ונחה קצת אני מחליטה לקחת צעד וללכת אליו..
אני מנסה לפתוח אבל הדלת נעולה..
איפה הוא יכול להיות.. יש מצב שלילך שינתה את דעתה והיא לא ביטלה את התלונה.. אני הולכת באיטיות חזרה לחדר שלי ומסתגרת שם..
אני שמה לי שירים ברקע, אני מרגישה שעבר נצח מאז שמעתי את השירים שאני אוהבת.. שמתי את גלי עטרי חזקה מהרוח.. יש משהו מעודד בשיר הזה, כאילו מזכיר לי כל הזמן להיות מי שאני, להלחם כל הזמן, להיות חזקה כל הזמן..
הדלת נפתחת במפתיע בזמן שאני שוכבת על גבי ומביטה לתיקרה ואני קמה בבהלה..
אני רואה אותו.. עומד מולי עם זר פרחים ענק, מתנשף כאילו רץ מרתון, עיניו מבריקות וקוראות לי אליו..
אני קמה אליו ובלי מילים מחבקת אותו אליי..
נושמת אותו, מרגישה את ידיו עוטפות אותי באהבה שכל כך התגעגעתי אליה..
"לא לימדו אותך לדפוק על הדלת?!"
אני אומרת לו בקול מתבדח תוך כדי חיבוק והוא צוחק ומוסיף "למדתי ממך"..
אני מביטה אל תוך עיניו והוא נישאב למבט שלי ומנשק אותי ברוך ובגעגוע שאי אפשר לתאר במילים..
"אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, אוהב, אוהב!
התגעגעתי אליך, לריח שלך, למגע שלך, אליך!"
"אהוב שלי.. כמה חיכיתי.. זה הרגיש כמו נצח.. אני אוהבת אותך!"
"היא ביטלה את התלונה, היא ביטלה הכל, הכל בזכותך.. אני לא מאמין שהסיוט הזה מאחורינו.."
"אני לא מאמינה, תודה לאל שזה ניגמר!"
"איך את מרגישה?"
"אני בסדר.. עכשיו כשהכל ניגמר אני בסדר"
"חיפשתי אותך בבית החולים, אמרו לי שהשתחררת, טסתי לפה כל הדרך.. "
"אדיר הביא אותי"
"אני כל כך שמח קטנה שלי.. אני יודע שאתמול חגגת יום הולדת, סליחה שלא יכולתי לבוא.. הבאתי לך פרחים אבל לא הספקתי לקנות לך שום דבר.."
הוא אומר ומשפיל את מבטו.. אני מרימה את ראשו אלי ומחייכת אליו.. "אתה המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיי אהוב שלי.. אני לא רוצה ולא צריכה עוד שום דבר חוץ ממך.."
אנחנו מתיישבים על המיטה שלי והוא עוטף אותי בין ידיו כשאני יושבת עליו.. אני עוטפת את פניו בין ידי ומנשקת את הגבר שלי, אני יודעת ששום דבר לא יוכל להפריד בנינו עוד.. אנחנו חזקים מהכל..
שעה שלמה עוברת במבטים חודרים, בנשיקות אהבה ומגע קסום ששמור רק לשנינו.. סוף סוף הרגשנו אחד את השניה, את החום, את הגוף.. הוא חודר אלי ומביט בעיניי שואב אותי אליו ברוך שלו ובטוב שטמון בו, שפתיו משאירות בי טעם של עוד,
הוא אוחז בי בתשוקה ומנשק את גופי כמו היה משהו בעל ערך עליון בשבילו.. מלטף, מצמרר ואוהב כל פינה קטנה בי.. מילות אהבה נאמרות עם משמעות רבת עוצמה, ידיים משתלבות ושני אנשים אוהבים שהופכים לאחד..

הימים עוברים וכך גם החודשים, רותם ואדיר מתחזקים זוגיות מדהימה, מתן ושלומי עדיין החברים הכי מדהימים שלי והבסיס מתנהל כרגיל..
אלעד ממשיך לפקד עלינו וכל עניין החקירה נעלם ונישכח כלא היה.. את השבתות והחגים שבאו מאז אני מבלה בקרב משפחתו של אלעד וכבר הספקתי להכיר את אחיו ומשפחתו המורחבת והפכתי לבת בית שם..
אלעד הוא המתנה הכי גדולה שלי והאהבה שלנו רק גדלה ומתעצמת מיום ליום.. לילות שלמים של אהבה ומגע קסום שרק שנינו יודעים עוברים עלינו והוא תמיד שם בשבילי, אני תמיד שם בשבילו, חזקה יותר, אוהבת יותר ושלמה יותר..

"אני אוהב אותך קטנה.. את היצור הכי מדהים שהכרתי"
"אני אוהבת אותך יוצור מושלם שלי.."

**** סוף ****

*****************
פרק אחרון של פרנקו..
קצת שמח קצת עצוב..
הסיפור של דידי נוגע בי מכל כך הרבה בחינות, החוצפה שלה והתעוזה האושר הפנימי והחיצוני שהפגינה החברות, ילדה שובבה שלימים יצאה גם ממני.. מקווה שאהבתם, נסחפתם והתרגשתם יחד איתי..
תודה לכם על הזמן שהקדשתם לקריאת הסיפור, על האהבה והתגובות.. אתם המוזה הכי טובה שלי❤
תודה לכל אחד ואחת מכם!
מצרפת לכם את השיר של גלי.. הוא מסכם במדויק את דידי פרנקו.. פעם הקדישו לי אותו, היום אני מקדישה אותו לה ולכם!
אוהבת מלאאאא..
נתראה בסיפור הבא❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 22 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
וואו מהראשונים שלי..
תודה רבה❤
הגב
דווח
רחלי גולדשטיין
רחלי גולדשטיין
סיפור מהמם ומרגש! אהבתי מאוד ❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 43 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D