כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

כוכב המזל שלי פרק -7

מישהו מצא בחור עם המון עצב בלב והפגיש אותו עם בחורה עם המון עצב בלב ונתן להם לדבר זה עם זה...

" אני חושבת שזה לא בסדר ששנינו מתחבקים כאן... כשיש לנו בני זוג" סיננתי וראיתי את ידו לא מרפה ממני ואפילו אוחזת בגופי חזק יותר מקודם.
" זה לא אכפת לי... אם זה מפריע לך אני ארפה" אמר ובחן את תגובתי.
" לא... זה לא מפריע לי" אמרתי בגמגום ונתתי לו להמשיך לחבק אותי ושמעתי את האוזנייה שלו משמיעה מוסיקה כשבאוזן אחת אוזנייה אחת באוזנו ואחת משוחררת באוויר.
" מה אתה שומע?" העזתי לשאול אותו.
במקום לומר לי הוא שם את האוזנייה המשוחררת באוזני ושמעתי את השיר... " בקרוב נשב עייפים,
רחוקים אין סוף מהכאב הישן... ואת להם תגידי בלילות תמיד רצינו לגדול,
לא נבהלנו, לא פחדנו ליפול אז אם בסוף קצת השתגענו, זה שלנו"
הקול של הזמר התנגן והנעים לשנינו את האווירה, אותי מהמחשבות שלי ואותו מן המחשבות שלו.

" למה אתה מתחבר לשיר הזה?" שאלתי אותו בשקט.
" כי המילים כל כך אמיתיות"
" אוי נו ועכשיו באמת?" כמעט פרצתי מצחוק יחד עם הדמעות העצובות שלי.
" באמת! הייתה לי בת זוג שכל הזמן אמרתי לה מילים טובות וניסיתי להיות שם בשבילה... אבל היא הלכה, לא רצתה את הקשר שבנינו, את האושר שגדל יחד איתנו כל הזמן... אז נתתי לה ללכת ממני... שתהיה מאושרת בלעדיי" הסתכלתי עליו עכשיו עם העיניים השחורות שלי והבנתי שגם בחור כמוהו מסתיר כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה סופג מאחרים ושותק. הוא לא רוצה לדבר או יותר נכון לא מצליח... מנסה אבל מישהו שובר את השתיקה שלו בשמחה של אחר, והוא שמח בשבילם אבל עצוב בשביל עצמו.
" מה קרה השתתקת?"
" חשבתי על זה... ששנינו סתומים" סיננתי לעברו.
" מה זאת אומרת סתומים!" מעט התרגז.
" לא התכוונתי לרדת עלייך או עליי... אני פשוט מתכוונת... אני מרגישה שאתה לא מאושר ועושה הכל כדי לרצות אחרים.... פותח ארגז ריק צועק לתוכו את השמחה של האחרים והארגז שלך שנשאר בצד ריק... רוצה להיות מאושר... ואתה לא מצליח לגשת אליו מרוב שכולם שמחים סביבך ואתה... שמח בשבילם" אמרתי מטאפורית וקיוויתי שהוא מבין, אחרי הכל ההסבר הזה מספיק טוב כדי לתאר את מה שהרגשתי ממנו.
" לא הבנתי כל כך... אבל ממה שהבנתי את צודקת אני מנסה להיות הכי טוב בשביל אחרים... זה מצליח אבל מרגיש לא מאושר" הנהנתי והפעם אני זו שחיבקה אותו חזרה מול השמש הקופחת והרוח הקרירה שנשבה והעיפה לי את השיער על הפנים, לא היה לי כח להעיף אותו לאחור... נתתי לרוח להמשיך להעיף אותו על פני.

" אני מת שתנגני לי בכינור הזה שלך" פלט לפתע
" בכינור? למה?"
" הוא מצליח להרגיע אותי... אני כבר כמה פעמים הגעתי למקום הזה שאת מנגנת מסתתר בין האנשים ושומע אותך מנגנת מוסיקה קלאסית... את כל פעם מנותקת מכולם ונמצאת רחוק במחשבות שלך, ואני נשבע שאת מצליחה אותי לשאוב לכאב הזה שלך... שאני לא יודע כל כך ולא מכיר... אבל לפעמים זה עושה טוב לדעת שאני לא היחיד שמרגיש חרא בעולם הזה" המשיכה הפתאומית הזו לבחור הזה שמדבר בצורה כל כך ישירה וכנה עוד שנייה תגרום לי לקפוץ עליו ולנשק אותו אבל ואלרי המאופקת לא עושה את זה, אני בולעת את רוקי ומתבוננת בו בחיוך.
" עצוב לי שאתה מתנחם בעצב של האחר... אנחנו שני מקולקלים אתה ואני... אולי פשוט כל מה שאני צריכים זה לספק את עצמנו ולא לחפש את האושר במקומות אחרים"
" אני אנסה אם את תנסי" אמר כאילו זו מן תחרות והושיט את ידו כאות הסכמה לכך שאני איתו.
" מסכימה" אמרתי והושטתי לו את ידי, והיד לו הייתה חמה ושלי קרה כקרח.
" אני... חייבת לזוז, תודה על השיחה הזאת"
" בכיף, אם את צריכה עוד כאלו יש לך את המספר שלי" אמר בצחקוק ובקריצה. התנתקתי ממנו והלכתי לכיוון הבית עם המון תהיות של מה אני הולכת לעשות עם עצמי.

" גיא הלך הוא אמר שידבר איתך אחר כך" הנהנתי כשאביעד מסר לי את ההודעה ולא באמת התרכזתי בזה, למען האמת לא היה לי אכפת חשבתי על החיבוק הזה של ברק ושלי... חיבוק לא מוסבר והמילים הנוגעות של שנינו כאילו מישהו מצא בחור עם המון עצב בלב והפגיש אותו עם בחורה עם המון עצב בלב ונתן להם לדבר זה עם זה, לפרוק, שיחת נפש כזו כמו שאומרות הבנות.
" אני הולכת לנגן קצת... בחוץ" צעקתי להם כשאחד מתעסק במחברת שלו והשני עסוק בספר שלו, שני חננות כבר אמרתי?
" רגע חכי... אבא שלך התקשר... תחזרי אליו" אלוהים ישמור הם לא עוזבים אותי בשקט!
" פאפא, התקשרת?" אמרתי כשאני אוחזת בכינור.
" דה דו'צה ( בתי) מה נשמע?" שאל ברוסית וחייך בעליזות.
" בסדר, אני בדיוק הולכת לנגן... משהו דחוף?" שאלתי ורציתי להאיץ את השיחה הזו, לו רק יכולתי לקחת את הפס הזה מהיוטיוב ולהעביר לסוף השיחה כדי לדעת מתי היא תסתיים, במקום זה רק ישבתי שם וחיכיתי.
" אולי תנגני לי משהו? דאשה קצת מתקשה במוסיקה... אבל היא מציירת יפה" החמיץ את פניו ושמעתי את דאשה ברקע אומרת שהוא משקר.
" בסדר פאפא"
" בנים אבא שלי ביקש שאנגן לו משהו אז אם אפריע זה רק כמה דקות" סיננתי לעברם הם פתאום הפסיקו את העיסוקים שלהם והתרכזו בי.
" תנגני אני אוהב שאת מנגנת" אמר אביעד.
לקחתי את הקשת והתחלתי לנגן את השיר Notre Dame de Paris - Belle זה שיר שנורא אהבתי, בעיקר את המנגינה יותר מאשר את המילים... אני זוכרת שלמדתי את התווים תוך יום ואז התאמנתי קצת. אבא הכיר את הגרסה הרוסית לשיר הזה של להקת סמאש והוא חייך לכל אורך הנגינה ואפילו עצם את עיניו והתענג על הפריטה.

" דוצ'ה כבר הספקתי להתגעגע לנגינה הזאת" אמר לי ומחא לי כפיים יחד עם אביעד וחנן וזה הביך אותי מעט.
" את כישרון מבוזבז ואל!" צעק לי חנן מבעד לחדר שכנראה שמע את נגינתי.
" את זוכרת לנגן על שאר הכלים נכון דוצ'ה?" שאל אותי אבא, ברור שזכרתי פשוט אין לי כלום מלבד הכינור הזה שלי, הכינור הזה שמנגן לי כשאני בוכה, בוכה איתי יחד ונמצא איתי כבר מגיל קטן...
" דה פאפא"
" דיברת עם אימא שלך?" שאל והנדתי את ראשי לשלילה.
" אני לא רוצה לדבר איתה... איך אפשר לדבר עם אישה שעזבה את הילדים שלה השאירה אותם עם אבא שלהם כמו כלבה ועוד אחרי כל הדברים שעשתה!" צעקתי לו ברוסית ולמזלי שאביעד וחנן לא הבינו מילה.
" איך את מדברת לאימא שלך גברת צעירה!" הוא צעק עליי חזרה ואביעד הגניב אליי מבט של לא מבין.
" אני אדבר איך שאני רוצה!" אמרתי בכעס וניתקתי לו את השיחה בכעס.
" אביעד אם הוא מתקשר אל תענו... אני יוצאת לנגן קצת... בסדר?" הוא הנהן סגרתי את המחשב למקרה חירום ויצאתי מהבית.

" אני יוצאת לנגן קצת במקום הקבוע... אשמח אם תבוא" אזרתי אומץ ושלחתי לברק את ההודעה הזו, הודעה שלא ציפיתי לתשובה רק רציתי שיהיה איתי עוד קצת. שמתי את תיק הכינור שלי על הרצפה והתחלתי לנגן את השיר שניגנתי לאבא היום, יכולתי לשמוע מטבעות נזרקות לעבר התיק ואני לא מסתכלת על זה בכלל אלא מתמקדת במנגינה עד שסיימתי, קדתי קידה והודיתי לכולם ומבין כולם ראיתי את ברק, מסתכל עליי מה שגרם לי לחייך ולהתעורר על עצמי.
" איך קראו לשיר הזה ששמענו היום?" שאלתי אותו כשלקחתי דקה הפסקה להתאפס על עצמי ולהמשיך בנגינה.
" זה שלנו של נתן גושן... למה?"
" אני רוצה ללמוד לנגן אותו"
" אני שמח לשמוע, קדימה אנחנו מחכים לשיר הבא שתנגני פשוט תראי כמה אנשים יש סביבך" עודד אותי וזה עשה לי הרגשה טובה, אז פשוט המשכתי לנגן עד שהודיתי לכולם והתחלתי להתקפל.

" תודה שבאת" אמרתי בחיוך אמיתי.
" לא הייתי מפספס את זה"
" אני חושבת להיפרד מחבר שלי" אמרתי לו בכנות.
" למה פתאום?"
" חלק מהתהליך שלי להיות מאושרת... כמו שסיכמנו"
" הלוואי והיה לי אומץ לעשות את אותו הדבר" פלט לעברי בזמן שסגרתי את התיק ושמתי את כל הכסף בשקית.
" למה, אין לך?"
" חברה שלי עוברת דיכאון היא על תרופות ואני לא מסוגל להגיד לה שזה כבר לא עובד בנינו, מההתחלה ידעתי שזה לא יעבוד... אבל את מכירה את זה שאת אומרת לעצמך לתת הזדמנות לכל אחד? זה מה שעשיתי ועכשיו אני לכוד במערכת יחסים לא בריאה" הצטערתי בשבילו הרגשתי את אותה ההרגשה למרות שאצלי האירועים שונים מעט משלו.
" הכל יהיה בסדר" שמתי את ידי על כתפו וחייכתי אליו.
" תודה" אמר כניחום ונתן לי נשיקה בלחי ופסע לו, עם כובע הצמר השחור והמעיל החום שעליו, המעיל החום והמוכר שלו והעיניים הירוקות התרחקו יום ויותר יחד איתו עד לפעם הבאה שנתראה, אם בכלל.

המשך יבוא... פרק אחרון להיום!
שתפו אותי מה אתם חושבים, איך אתם מרגישים לגבי הפרק
וכמובן אל תשכחו לפנק בדירוג כמו שאתם עושים... מעניין אותי
לדעת מי קורא :)

נ. ב
תיהנו מהשירים :)
מהבחורה המוכשרת ומנתן גושן המוכשר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
לכל אחד יש כישרון
הגב
דווח
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
וואהוווווו!!!!! מדהיםםם חיים שליי ❤
אני במרתון לקרוא את כל הפרקים...
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תיהני יפתי
❤❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף