כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

כוכב המזל שלי פרק -3

לפעמים בעבודה מגיעים אנשים משוגעים חלקם קונים משהו אחרי שמדדו הרבה בגדים וחלקם מודדים עד אין סוף ולא קונים שום דבר בסוף אבל מה הם שמחים שניסו לפחות

אני יודעת שהפרק עלה באיחור.
מקווה שתיהנו ותגידו לי מה דעתכם.
פנקו בדירוג!
חג שמח :)

" אני לא מבין..." אמר בנימה של שאלה, המשכתי להסתכל עליו בעיניים תוהות.
" איפה לשים את הכסף?" הוציא שטר של מאה שקלים וחיפש איפה להניח אותו בשבילי, הפסקתי את הנגינה הוא הסתכל עליי במבט תוהה עדיין ולא הבין מדוע הפסקתי לנגן, הדפתי את ידו בזהירות רבה והמשכתי לנגן.
" אני עדיין לא מבין אותך אם את לא רוצה כסף אז למה את מנגנת? גם השתיקה שלך משגעת אותי"
" תקשיב כמו כולם אני לא צריכה כסף" אמרתי חד משמעית הסתכלתי אל תוך עיניו וחיכיתי שיזוז אפילו סימנתי לו הוא הבין את הרמז ונתן לי להמשיך לנגן לפתע הגיחו המון אנשים לצפות בי, חלקם עצמו את העיניים והקשיבו היטב וחלקם סתם בהו בי.
" פעם הבאה קחי כובע או משהו אני חושב שתצליחי לגייס אחלה כסף מזה" אמר כשהתחלתי להתקפל, חייך אליי לראשונה והלך משם במהירות ובפעם השנייה כשהסתכלתי בשביל הוא כבר איננו. חשבתי על המילים שאמר אולי באמת כדאי לי לשים כובע או את תיק הכינור ולאסוף כסף ואז אוכל לתרום אותם.

חזרתי הביתה מותשת אל תוך כל הרעש של חנן ואביעד ששוב באופן צפוי מאוד שיחקו את המשחקים שלהם, זה מול זה.
" אני שואלת לפעמים למה אין לי שותפים שבמקום להביא בחורות הביתה הם משחקים זה מול זה משחקים מול הטלוויזיה" פלטתי אנחה והתיישבתי על הספה בצד השני.
" מי שמדברת כל היום כמו זומבי מהעבודה לגיא אין לך חברות או משהו כזה?" שאל אותי חנן והתגרה בי בו זמנית.
" מי צריך בכלל חברות... אתה יודע שאני לא מסתדרת כל כך עם בנות" הסתכלתי עליו והוא לא התייחס בכלל לדבריי, אלא פשוט המשיך להקיש במקשים ופה הבנתי שאין לי עם מי לדבר.
" האוכל שהכנת... היה ממש טעים" אמר אביעד, והבחנתי בצלחות שמהן אכלו על השולחן טינופת כזו עוד לא פגשתי.
" טוב אני הולכת לישון קצת... נסו לא להרעיש"

הרגשתי שאני לא עושה כלום עם החיים שלי, שהם לא מובילים לשום מקום, שאין לי שאיפות אליהן אני רוצה להגיע או חלומות להגשים. הבנתי את המילים של חנן זומבי עבודה אני באמת כל היום רובצת מפה לשם בלי לתת לעצמי במה, אולי רק דרך המוסיקה והאוכל איכשהו מצליחה לא ליפול למטה כמו לתקופות שבהן הייתי ברוסיה. התגעגעתי פתאום למשפחה שהייתה לי, לאבא שכל הזמן חייך כשחזר מהעבודה, לאימא שגם אם כעסה עליי ועל ג'ניה היא עדיין לא הפסיקה להכין פירשקי ולקרוא לנו מבחוץ כשהיינו משחקים יחד... היום זה כבר לא זה, אבא הפסיק לחייך, אימא לא מפסיקה לרטון... כך שמעתי ובטח שלא מכינה שום דבר טעים כך שדאשה נאלצת לאכול תפוחים ולהמשיך לרזות שם. רק ג'ניה נשאר כמו שהוא, אדיב עם עיניים כנות האח שכולן רוצות ואני מתגעגעת אליו ומבינה כמה קשה זה צבא במיוחד שם ברוסיה. תמיד ציפו ממני להיות הבת שמהווה דוגמא או מודל לחיקוי לאחיי אבל חושבת שבשלב מסוים איבדתי את זה ומאז המשפחה לא מצליחה להיות כמו שהייתה, המשפחה שלי נהרסה בגללי כך אני חושבת פעמים רבות אבל אז מבינה שזה היה עדיף לפרק משפחה מאשר להמשיך לחיות בצורה הזאת.


" אני טס מחר לפגישת עסקים... את רוצה לבוא איתי?"
ההודעה של גיא הסיטה אותי מכל המחשבות פתאום, ברגע שנשמע הצלצול מהטלפון.
" הלוואי ויכולתי... זה אומר שלא נתראה כמה ימים" כתבתי לו חזרה.
" רק ארבעה ימים, לילה טוב יפה שלי" יש לו דיבור נורא דביק איתי וזה מעט מטופש בעיני אבל הפסקתי להעיר לו על זה בטענה שזה מציק לו, מה הבעיה לדבר בצורה נורמלית ללא צירוף המילים יפה שלי או חיים שלי אולי אני זו שלא נורמלית שזה בכלל מציק לה.
" לילה טוב" כתבתי עם סמיילי וניסיתי לעצום את עיניי ולחלום קצת... אם בכלל לנשמה שלי יש משהו לחלום עליו אבל לא הצלחתי... מה אוכל אותי לעזאזל זה מעולם לא קרה לי. לא הצלחתי להירדם קמתי בשתיים בלילה כשחנן ואביעד בטח כבר בחלום השמיני, החלטתי שאם אני לא נרדמת לא אשאר בבית ואעשה רעש, גם לבהות בקירות לא יעזור שמתי על עצמי משהו ויצאתי לפאב הקרוב לשכונה שלמעשה היה די רועש ומלא באנשים לא מוכרים שתיתי כוס יין אדום וקיוויתי שזה מה שיגרום לי להיום מעט מנומנמת.

" להביא לך עוד משהו?" שאלה הברמנית שלא הפסיקה למזוג משקאות לכולם ועיניי בוהות בה בשתיקה אבל הגוף שלי מדבר בעד עצמו אומר לה לא עם הראש. ראיתי שם את הבחור ההוא שפגשתי כמה וכמה פעמים, הוא שם לב שאני שם והתחיל להתקרב.
" הי כנרית, רציתי לשאול... את כמובן לא חייבת לענות בחיוב... אני רוצה לקחת אותך למקום כזה של נגנים מחר... אני ברק" נאלמתי לא יכולתי לדבר ובכלל להבין למה הוא פונה אליי ולמה הוא מציע לי ללכת או האם כדאי... מה אם הוא איזה אנס סדרתי שאונס בחורות צעירות, אוי נו תתעשתי ואלרי אין סיכוי שמאחורי העיניים הירוקות האלו מסתתר בחור כזה בטח שלא אנס.
" ואלרי" אמרתי והושטתי לו את ידי בחיוך ובמעט מבוכה.
" לא ענית לי, אני יודע שזה נשמע לך מוזר... אבל ראיתי איך את מנגנת ולא כולם מנגנים ככה... תאמיני לי אני יודע"
" אוקי... אחרי הכל אני בטוחה שאתה לא איזה רוצח..." סיננתי בצחוק לעברו.
" ממש לא, אפשר את הטלפון שלך?" אמר והצביע על הטלפון שלי הוא הקליד מספר ופתאום נשמע צלצול מהטלפון שלו.
" עכשיו יש לי את המספר שלך, אני אתקשר מחר" חייך ועזב אותי וכל הסיטואציה הזאת הייתה לגמרי משונה, לרגע הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר, שאני בוגדת בגיא שנמצא שם בחו"ל. לא די ואלרי את בסדר זה לא דייט, לא דייט אמרתי לעצמי שוב ושוב בראש, לגמתי את השלוק האחרון ונכנסתי לדירה היין עשה את שלו ונרדמתי במהירות שכבר הספיק להגיע הבוקר במהרה.

לפעמים בעבודה מגיעים אנשים משוגעים חלקם קונים משהו אחרי שמדדו הרבה בגדים וחלקם מודדים עד אין סוף ולא קונים שום דבר בסוף אבל מה הם שמחים שניסו לפחות ואז אני נשארת עם ערימת בגדים בתאים שעליי לסדר, לא מבינה למה בכלל בחרתי לעבוד בחנות בגדים אופנה זה לא משהו שאני עובדת... הלוואי ויכולתי לעבוד במוסיקה אפילו חנות מוסיקה קטנה רק שאלוהים ייקח אותי מהמקום הזה.

" תהיי מוכנה בשמונה, תשלחי לי את הכתובת שלך אאסוף אותך" הרגשתי כמו מלכה שהוא בא לאסוף אותי ולרגע זה מרגיש כל כך נוח שאני חסרת הרישיון יכולה לצאת מתל אביב לפעמים... אבל מי אמר שזה לא בתוך תל אביב, מקווה לפחות שזה במקום שמעולם לא הייתי. הוא הגיע לאסוף אותי בשעה המדויקת ולא דקה אחרי סוף סוף אדם שעומד בזמנים, גם אני דייקנית שאין דברים כאלו ומתעצבנת על אנשים שמאחרים אפילו בדקה וכשאני אומרת להם את זה אז הם מתעצבנים וכועסים ויש את הנסחפים שמגיעים לאחר חצי שעה ומתנצלים הרבה פעמים.

" אני מכיר מוסיקאי אחד שבמקרה נמצא שם היום לאן שנגיע... פשוט תנגני לו משהו אני בטוח שהוא יאהב את הנגינה שלך"
" למה אתה עושה את זה?" שאלתי פתאום בזמן שהוא הסתכל על הכביש ונהג.
" אני חושב שבמדינה הקטנה שלי יש הרבה כישרונות שלא גילו ואת... אחת מהם."
" הבנתי... תודה" מלמלתי והייתה שתיקה.
" על מה את חושבת כשאת מנגנת?" שאל פתאום אחרי שקט רב.
" למה אתה שואל?"
" כי זה נראה שאת מספרת סיפור... אני לא יודע איזה אבל הוא עצוב"
" על החיים שלי... על העבר בעיקר" נאנחתי והרגשתי לא נעים לפתע לקלף את הפצעים שלי לבחור הזר שיושב איתי במכונית.
" את יודעת לפעמים עדיף להמשיך הלאה... אבל מצד שני העבר נותן לנו עתיד רק אם אנחנו נותנים לעבר להישאר עבר" הוא בלבל אותי לא הבנתי את מה שאמר אז פשוט הנהנתי וחייכתי כמו סתומה כדי להסכים איתו בכל זאת, גם אם לא הבנתי דבר.
" הגענו... אז את מוכנה?" שאל ואני לא נושמת, פתאום נלחצתי וכאבה לי הבטן כמו באודישן אמיתי למשהו גדול כמו אוסקר הרגעתי את עצמי ונכנסו פנימה.

המשך יבוא...

* פירשקי זה מעין פריקסה בטיגון ממולא גבינה, ירק, כרוב, בשר או תפו"א למי שלא יודע :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
באמת חיכיתי לפרק תהיתי מתי תעלי.. אז ברק הוא הבחור המסתורי שלנו חחחח אני כבר סקרנית לגביו חחח
מעניין לאן לקח אותה ומה יקרה בין השניים האלה.
מחכה להמשך חג שמח יקירה❤
הגב
דווח
Maya B
Maya B
חג שמח מורי❤
חחח הוא רק התחיל להופיע בהמשך יהיה מעניין יותר איתו.
הפרק עלה כבר מוזמנת לקרוא
❤❤
הגב
דווח
Mor B
Mor B
רצה אצה לקרוא ביוש חחחחח
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 5
חבקי אותי חזק פרק 5
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף