כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

דידי, את שוברת לבבות! פרק 38

דידי.. שמעתי אותך בבית החולים..

תוכן עניינים 1. דידי, את שוברת לבבות! פרק 12. דידי, את שוברת לבבות! פרק 23. דידי, את שוברת לבבות! פרק 34. דידי, את שוברת לבבות! פרק 45. דידי, את שוברת לבבות! פרק 56. דידי, את שוברת לבבות! פרק 67. דידי, את שוברת לבבות! פרק 78. דידי, את שוברת לבבות! פרק 89. דידי, את שוברת לבבות! פרק 910. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1011. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1112. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1213. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1314. דידי, את שוברת להבות! פרק 1415. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1516. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1617. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1718. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1819. דידי, את שוברת לבבות! פרק 1920. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2021. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2122. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2223. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2324. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2425. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2526. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2627. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2728. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2829. דידי, את שוברת לבבות! פרק 2930. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3031. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3132. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3233. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3334. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3435. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3536. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3637. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3738. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3839. דידי, את שוברת לבבות! פרק 3940. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4041. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4142. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4243. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4344. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4445. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4546. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4647. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4748. דידי, את שוברת לבבות! פרק 4849. דידי, את שוברת לבבות! פרק 49 ואחרון

בשעת ערב מוקדמת אני יוצאת לחצר השקטה ומתיישבת על הנדנדה ובוחנת את הצמחיה סביבי.
לא יכולה להתעלם מהמחשבות שמקיפות אותי לגבי חיי ומה הייתי היום לו הייתה לי משפחה כמו של אלעד.. אם הייתה משפחה אחת שלא הייתה מתייאשת ממני וזורקת אותי כמו חיה פגומה..
מה היה קורה אילו ההורים שלי היו מגדלים אותי, האם חיי היו נראים אחרת או גרועים יותר..
המחשבות על הורי צצות הרבה לאחרונה ונראה שאין לי דרך להתמודד איתן.
מחשבות על לחפש אותם ולהתמודד עם כל השדים שהקיפו אותי כל השנים, לעמוד מולם כדי שיגידו לי למה מסרו אותי בקלות ראש כאילו הייתי חולצה ישנה.. לפעמים אני תוהה אם יש לי אחים נוספים, האם מסרו אותם או המשיכו לגדל אותם, האם אני דומה לאמא שלי וממי ירשתי את עיניי הירוקות..
האם שווה לי בכלל להיכנס לזה ולהתחיל לחפש או להניח לזה ולהמשיך לחיות את חיי כשצל גדול מונח מעליי..
"היי, הכל בסדר מתוקה?"
"כן.. יש לכם בית מקסים, הגינה הזאת.."
"גם אני אוהבת את הגינה הזאת, אפשר בשקט לחשוב על הכל כשמביטים סביב"
"כן.. זה בדיוק מה שקרה לי עכשיו"
"אני מביטה היישר לתוך עינייה של אפרת ומחייכת חיוך שלא יסגיר את מחשבותי העצובות על חיי..
"את נראת לי קצת עצובה, את בטוחה שהכל בסדר?"
אימהות רואות הכל.. כך אמרו לי תמיד.. אף פעם לא חשבתי שזה נכון עד לאותו רגע בו היא רואה דרך עיניי את העצבות העמוקה שנמצאת בתוכי.
"אני בסדר.. אני אהיה בסדר"
"דידי.. אם את מרגישה שאת רוצה לדבר, תרגישי חופשי.."
היא מניחה את ידה על ידיי ולא משחררת את המבט הדואג ממני..
"אני פשוט.. כל כך שמחה שאלעד גדל במישפחה חמה ודואגת.. אני לא זכיתי לזה ואני תוהה.."
אני לא מצליחה לסיים את המישפט ואני חושבת פעמיים אם לספר לה שגם אותי לא רצו ונראה לי שכבר דיברתי מספיק, עד שזה יוצא ממני בשקט..
"אני תוהה מה היה קורה לי אילו גם אותי היו מגדלים כך.. עם חום ואהבה"
"דידי את מאומצת?"
אני מביטה בה ובעיניה אני רואה את החמלה שיש רק אצל אימהות..
"הלוואי והייתי מאומצת.."
אני כבר מרגישה את הגולה בגרון חונקת אותי.
"את יכולה לספר לי דידי ואני מבטיחה שמה שלא תגידי ישאר איתי.."
"ההורים שלי נטשו אותי, וכל חיי העבירו אותי ממוסד כזה לאחר וממשפחה אחת למשפחה אחרת.. אף פעם לא גדלתי במקום אחד, ימים קשים עברו עלי ברחובות.. עד.. שהתגייסתי..
מעולם לא חשתי אהבת אם וכשבאתי לכאן הבנתי כמה זה חסר לי אחרי כל השנים לבד.."
אני מסיימת בקושי את המשפטים שנזרקו לעברה מפי.. ואני כבר לא מצליחה להתאפק עם הדמעות..
היא מתקרבת אלי ומחבקת אותי אליה, מניחה את ראשי על כתפה ומניחה יד חמה ומלטפת על ראשי.
"דידי אני כל כך מצטערת על כל מה שעברת.."
אני מצליחה להריח את ריח האפיה שיוצא מידיה ואת ריח הבושם מצאוורה ואני מרשה לעצמי לעצום את עיניי ולדמיין.. לדמיין רק לרגע אחד קטן שהיא יכולה הייתה להיות אמא שלי..
"תודה אפרת.. זה בסדר אני אהיה בסדר"
אני מתעשתת ומרימה את ראשי ממנה ומוחה את דמעותי.. היא מניחה על לחיי יד חמה ונעימה ואני מניחה עליה את כף ידי כדי להרגיש עוד קצת ממנה.
"אני מבינה איך אלעד יצא מדהים כמו שהוא היום..
את אמא נהדרת"
"דידי מהיום את לא לבד יותר! אנחנו כאן כדי להיות המשפחה שלך!"
היא מרגשת אותי נורא ואני כבר לא מצליחה לדבר, רק להביט עליה ולראות כמה היא טובה..
"אני כל כך שמחה שאלעד הביא אותך הנה, יצא לי להכיר ילדונת מקסימה, נכנסת ללב שלי מהשניה שראיתי אותך"
"תודה אפרת"
"אני חייבת לשאול אותך דידי, חשבת פעם לחפש את ההורים שלך?"
"כל חיי הייתי עסוקה בלכעוס עליהם, בלשנוא אותם לא חשבתי שיש לי את הצורך להכיר בהם כמו שהם לא הכירו בי.. אבל, בימים האחרונים אני מרגישה שיש לי מה לשאול אותם.. שאני רוצה לדעת מי הם ולעמוד מולם.. אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת"
"למה את חושבת ככה?"
"אני מפחדת לגלות.. מה אם הם הקימו משפחות אחרות והם מאושרים, מה אם הם סתם אנשים אבודים שסבלו כמוני כל השנים.."
"אם תחליטי לחפש, אני אעזור לך!"
"למה את עושה את זה? למה את רוצה לעזור לי כל כך?"
"אני יודעת שאת לא רגילה לקבל עזרה ושאת חייך העברת בעיקר בהישרדות.. אני רוצה שתדעי שאנחנו כאן בשבילך וזה כבר לא קשור לאלעד.. אני באמת רוצה לעזור לך כי זה לא מסע פשוט וקל, זה קשה, ואת תצטרכי יד שתחזק אותך, אני רוצה להיות שם בשבילך!"
אני כבר לא מחזיקה את עצמי ופרץ הדמעות שוב מבקר אותי ואני פשוט מחבקת אותה, חיבוק של ילדה קטנה שמחפשת טיפת חום ואהבה..

סביב שולחן שישי מלא בכל טוב, רפי מקדש על היין ומברך על החלות ויש באוויר הרגשה של שלמות, אני מבינה מאיפה בא הרצון של אלעד שכל החיילים שלו ישמעו קידוש וישבו סביב שולחן בערבי שישי.. יש בזה משהו מבורך, מרגיע ומנחם.
הארוחה עוברת בצורה הכי נעימה שיש לאור נרות שאפרת ואני הדלקנו לכבוד השבת, שיחות נעימות על טיולים שלהם בארץ ובחו"ל, זיכרונות שהם העלו על הילדות של אלעד ואחיו.. רוב
הארוחה עוברת בנעימים ותחושת חמימות ומשפחתיות מקיפה אותי..
כשאני יוצאת יד ביד עם אלעד לחצר ואנחנו מתיישבים בנדנדה כשראשי מונח עליו שוב נופלת עלי הרגשת החמצה ופיספוס, הרגשת אכזבה מההורים ובכלל מכל המערכת שלא באמת דאגו לי.. ההרגשה הזאת שגדלתי איתה שאני כלום ושום דבר.. ההרגשה שהביאו אותי לעולם ולא רצו אותי מבלי שאעשה שום דבר מבלי שתהיה לי האפשרות להתגונן ןלבחור בעצמי את חיי.. דמעות זולגות בשקט על פניי ואני מנסה שהוא לא יראה..
"דידי.. שמעתי אותך בבית החולים.. חשבת שאני ישן, אבל רק עצמתי את עיני כדי להרגע..
שמעתי שאמרת שאת רוצה למצוא את ההורים שלך"
אני מנסה לענות לו בלי שירגיש את הבכי בגרוני..
"למה לא אמרת כלום?"
"כי עבר עליך הרבה בימים האחרונים ורציתי לדבר איתך על זה לבד בזמן מתאים יותר"
הוא מרים את ראשי אליו ומנגב את דמעותי ונושק בעדינות על שפתיי ולוחש בקול הממכר שלו.. "אני אעזור לך בכל מה שתחליטי ותרצי.. אני איתך!"
אני מחבקת אותו אלי ותוהה האם זה נכון להתחיל לחפש אותם? האם הם שווים את זה בכלל? מה זה יעשה לי.. יעזור לי להבין או יהרוס את חיי לחלוטין?!

*****************
פרק שלישי שסוגר את הלילה הזה!
פרנקו.. בא לי לחבק אותה!
מה אתם חושבים..
אהבתם?
❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הילה ונתאי פז
הילה ונתאי פז
מהמם! מהמם! מהמם!
פרק מרגש
הגב
דווח
Maya B
Maya B
אפרת נסיכה
ואלעד בכלל!!
הגב
דווח
toms &^&^&
toms &^&^&
קוראת את הסיפורים שלך והתמכרתי קשה מחכה לפרק הבא
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מיתולוגיה
״מתנה שהיא קללה״.
״מתנה שהיא קללה״.
מאת: דוד חגולי
"אתה תהרוס את זה"
"אתה תהרוס את זה"
מאת: Maya B.S
ילד אסור, ילד מותר פרק 29
ילד אסור, ילד מותר פרק 29
מאת: Vivi Stories
ילד אסור, ילד מותר פרק 1
ילד אסור, ילד מותר פרק 1
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
עיני אלומיניום - פרק ראשון
עיני אלומיניום - פרק ראשון
מאת: Kabuki Witch
תקציר לסיפור:הידלקות בלתי אפשרית-רומן
תקציר לסיפור:הידלקות בלתי אפשרית-רומן
מאת: שוקו חם
הוא חזר לביתו וגם אני
הוא חזר לביתו וגם אני
מאת: שוקו חם
החזרה שלי לישראל
החזרה שלי לישראל
מאת: שוקו חם