כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אף פעם לא מאוחר פרק -28

" אני לא יכול להיפרד ממך... את מיוחדת מדי"

" תבואי איתי" חזר לאחור ולקח את ידי.
" אני לא חושבת שאני יכולה... זה הרגע שלכם ביחד ואני סתם זרה שלא מתאימה לסיטואציה"
" את לא זרה... פשוט תהיי איתי שם, אני מתחנן" הוא באמת התחנן בפניי, לקחתי נשימה עמוקה וידעתי שעליי להיות חזקה בשביל שנינו אבל יותר בשבילי שאדע כיצד להתמודד עם כל זה בתקווה שאצליח.
" אני לא חושבת שאני מסוגלת... יהונתן" פלטתי ולא רציתי שיעזוב לי את היד.
" אני מבין" עמד ללכת.
" חכה רגע... הגעתי הינה כדי להיפרד ממך, משנינו... כי זה לא יכול להימשך ואולי אתה תתאהב בניקול... ועכשיו תזיז את התחת שלך אליה!" הייתי בטוחה בעצמי אבל סך הכל העמדתי פנים, הייתי חייבת אם לא בשבילי בשביל הבחורה הזו ששוכבת שם עם בטן גדולה בכאבים ומחכה לבן זוגה שיהיה לצידה שם... שיתמודדו יחד עם כל הדבר הזה.
" אל תבכה" מחיתי את דמעותיו וחיבקתי אותו קרוב אליי.
" תתעורר על עצמך יש לך שם אישה שמחכה לך... אני אסתדר לבד... אסתדר בין כל הבלגן שיש לי בראש. אל תדאג לי, רק תבטיח לי שתאהב את הילד שלך... תאהב אותו לא משנה מה"
" אני לא יכול להיפרד ממך... את מיוחדת מדי"
" די תפסיק... לך כבר אל תיתן לה לחכות" הייתי כל כך נחושה ולא הבנתי מאיפה יש לי עוד את הכוחות האלו לשכנע אותו ללכת לכלבה הזאת שגנבה לי אותו.
" את באמת לא תבואי איתי?"
" באמת באמת, קדימה לך" הפסקתי לחבק אותו והסתכלתי עליו בעלת ביטחון כמו שמעולם לא היה, עם מבט נחוש ופלטתי אנחה.
" אוקי... בי אהובה שלי" נישק אותי בפעם האחרונה ושוב אמר את המילה אהובה, והרגשתי שאני מוותרת עליו בקלות כזו, בקלות מדי והתחושה מלווה אותי בכל גופי גורמת לי לצמרמורת שלא מרפה וחודרת לכל איבר בגופי. יצאתי יחד איתו והתקדמתי במהירות למכונית חזרה הביתה.

בעמותה שדרכה התנדבתי והכרתי את רבקה רצו שאקבל ניצול שואה אחר אבל לא הייתי מסוגלת להמשיך, לשכוח מרבקה ולקחת מישהו אחר במקום אז וויתרתי ועכשיו בבקרים אני מבלה לבדי, מסדרת את הדירה, יוצאת לריצה ולפעמים סתם מתבטלת במחשב עד שהתאומים מגיעים אליי וכל השקט הזה מתערבב עם הרעש שלהם.
" אביגל את עצובה?" שאל אותי איתמר עם העיניים הבהירות שלו בוהה בי ושואל שאלה.
" קצת, אבל זה יעבור" אמרתי לו וסימנתי שימשיך לפתור את התרגיל.
" למה את עצובה?" שאלו שניהם בבת אחת.
" בגלל סבתא רבקה?" התפרץ איתמר ושאל.
" כן יקרים שלי... בגלל סבתא רבקה" סיננתי ובאמת התגעגעתי אליה, אני זוכרת כשרק הגעתי אליה בימים הראשונים היא ואני לא דיברנו היו לה שתיקות שהושתקו, עד לרגע בו הגעתי אליה בוכה והיא חיבקה אותי לראשונה חיבוק אימהי והרגיעה אותי. ואז היה רגע כזה שהזכיר לה את הימים מהמלחמה שבו היא מחבקת את אחותה הקטנה בזמן המסתור שלהם, היא בת ארבע בלבד ואחותה בת שנתיים והסיפור שסיפרה הולך איתי כל החיים, משום שלא זכיתי לאחות קטנה... אחות קטנה שאוכל לחבק אותה, לספר לה דברים וגם לריב על הדרך. התאומים התחילו שנה חדשה שבוע מאז הלימודים שלהם והם כבר לא בפער כמו שהיו, צמצמו אותו וכל כך שמחתי שהייתי חלק מהתהליך הזה.
" תודה שהחזרת אותם הביתה אני לגמרי מעופפת... חכי רגע" אמרה אימם של התאומים בזמן שהמתנתי בסלון יחד איתם.
" קחי זה בשבילך"
" מה זה?" שאלתי כשהושיטה לי מעטפה.
" תפתחי, זו מתנת יום הולדת" אמרה לי.
" אבל יש עוד יומיים עד ליום ההולדת שלי"
" כן כן תפתחי!" עודדו אותי התאומים וראיתי בפנים זוג כרטיסים לחופשה בפראג.
" וואו זה ... יותר מדי"
" זה לא, מגיע לך באמת גם אחרי כל מה שעברת עם רבקה... אני לא חושבת שהיית בחופשה, קחי לך חברה או את אימא ותסעו לכן"
" תודה רבה איזה מקסימים אתם!" נתתי לה ולתאומים חיבוק, רועדת ולא מאמינה שבאמת אטוס לראשונה בחיי, רק לא ידעתי את מי אקח איתי.

לקחתי כמה ימים חופש מהעבודה ובערב נסעתי לאבא יש להם משהו לספר לנו וכבר יכולתי לצפות מה הם יספרו אבל לא רציתי להרוס להם את השמחה שלהם או את הידיעה שאני יודעת.
" הי אבא" נתתי לו נשיקה בלחי והוא לקח את התיק הכבד מגבי.
" נמרוד כבר הגיע?" הוא הנהן וזה הפתיע, ראיתי את נמרוד עם החברה ההיא שראיתי פעם, הוא הצליח להפתיע אותי שסוף סוף מחזיק מעמד עם בחורה.
" הי קורל" סיננתי והיא התפלאה שזכרתי בכלל את שמה.
" הי, איך הייתה הנסיעה?"
" בסדר, איפה נמרוד?"
" במקלחת תיכף ירד" לא ידעתי אם להמשיך לדבר איתה או ללכת לעזור לאבא במטבח כל מה שעשיתי הוא להתמקם בחדר שלי כאן עד לארוחת הערב.
" לפני שנתחיל לאכול יש לנו משהו לספר" אמר אבל פתאום דפקו בדלת, ניב נכנס לבוש בג'ינס כחולים וחולצה מכופתרת חצי מתנשם חצי מחייך מתיישב על הכיסא ומתנצל בין לבין.
" אז כמו שאמרנו יש לורד ולי משהו לספר... אנחנו מצפים לילד, יהיה לנו בן" כולנו התרגשנו בעיקר אני, סוף סוף אח קטן אמנם לא אחות אבל זה עדיין נחמד. והבנתי למעשה שאני עדיין על תקן הבת הקטנה והיחידה של אבא.

" גם לי יש משהו לספר" אמר לפתע נמרוד הרחיק את הכיסא והסתובב לכיוונה של קורל.
" קורל, אני... לפני כמה דקות ידעתי מה להגיד ואולי זה יראה לך פשוט מדי ואף פעם לא הייתי בטוח במה שאני רוצה. ועכשיו אני בטוח ומה שאני.. אני רוצה שתהיי אישתי שתמשיכי לאהוב אותי גם בעתיד, התינשאי לי?" הוא היה על הברכיים והערב המרגש הזה פתאום הצית בי שמחה יחד עם עצב, קורל הסכימה חיבקה אותו והוא ענד לה טבעת יהלום נהדרת. כן שמחתי בשבילם, כן הייתי מאושרת וגאה באבא ובנמרוד לא חשבתי שאחי הנמושה יעז להציע נשואים אבל אני הרגשתי שכולם מתקדמים ורק אני תקועה במקום... ללא בן זוג ופתאום ניב נעץ בי את אותו המבט מבט שאומר, כולם פה התקדמו ואנחנו לא, שני רווקים מעט אומללים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם.
" אביגל, יש לי משהו לספר לך... אני לא מאמין פשוט... מתי אוכל לראות אותך?" זה היה יהונתן הבחור היחיד שיודע מתי ללחוץ על כל הכפתורים ולהפעיל את כל גופי יחד עם הלב.
" זה בעיה כרגע... אני אצל אבא" כתבתי חזרה והרגשתי שמשהו קורה ולי אין מושג מה הולך, למרות שעדיין הייתה לי הרגשה מגעילה שמשהו רע קורה.
" אני בדרך אלייך" כתב והלב שלי ציפה לו בכיליון עיניים, חיכה לו לריח שלו ופתאום כל הזיכרונות שלי ממנו הציפו אותי באמצע שולחן האוכל.

המשך יבוא...
מתח מתח מתח!
אל תשכחו לדרג,
שני הפרקים האחרונים יעלו
רק מחר. אוהבת אתכם :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Liz 885
Liz 885
את כותבת בחסד
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה רבה ליז❤
מוזמנת לעוד סיפורים
הגב
דווח
guest
מה קרה מה קרה יואו אני מתה לדעת!!!
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 45
צרות של עשירים פרק 45
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 36
צרות של עשירים פרק 36
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
כול מה שנישאר לי זה רק הוא פרק 7
כול מה שנישאר לי זה רק הוא פרק 7
מאת: אדלין פודושבה
אני טובה בלהדחיק
אני טובה בלהדחיק
מאת: C.h .C
ארז התימני שלי- פרק 11
ארז התימני שלי- פרק 11
מאת: Just Me
נפל לי הלב בין הכיסאות
נפל לי הלב בין הכיסאות
מאת: Tal Suissa
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה